הרפורמה החדשה של שי פירון

"ישראל עולה כיתה" זהו שמה של התכנית הלאומית החדשה שהציג שר החינוך שי פירון במסיבת עיתונאים ב-8 בינואר 2014. ב-15 בינואר הציג את התכנית בוועדת החינוך של הכנסת. להלן סיכום (לא מלא) מהנאמר בוועדת החינוך

מאת: דליה בלומנפלד

שי פירון שר החינוך הופיע בפני ועדת החינוך והציג את התכנית הלאומית שלו לחינוך. בראשית דבריו  הציג שלושה נתונים על מצב החינוך:

  • אחוז המצטיינים בחברה הישראלית ביחס למקובל בעולם הוא נמוך. ב-oecd   = 10%  בישראל = 5.9%.
  • מספר הנבחנים ב-5 ×™×—"ל במתמטיקה הולך ויורד עם השנים  לדברי פירון, ירידת מספר הנבחנים במתמטיקה 5 ×™×—"ל מעידה על בעיה בשיטה.
  • ישראל לא שיפרה את מיקומה בתוצאות המבחנים הבינלאומיים ולא עלתה ברמת הדירוג.

למה ההידרדרות הזו בחינוך? לפי פירון הסיבה היא שהעולם שינה את תפיסת הלימוד. בעבר עמד הידע במרכז. בהווה המרכז הוא ביצירתיות. המורה הפסיק להיות סוכן ידע. הוא צריך להיות מעורר השראה, מתסיס. הלמידה השתנתה. מורה כסוכן ידע כבר אינו רלבנטי.

תלמידים אינם יודעים להתמודד במבחנים הבינלאומיים. חסרות יכולות ניתוח, הבנת דבר מתוך דבר, חשיבה ביקורתית. מערכת החינוך ממשיכה ללמד בשיטת השינון. היום הכסף הגדול הוא ברעיונות. אנו מחנכים תלמידים שלא יודעים להתמודד עם אתגרי הלמידה.

המושג "למידה משמעותית" הוא בהשראת ספרו של ויקטור פרנקל. ("האדם מחפש משמעות"). תלמידים מחפשים משהו שמסעיר אותם.

מהות התכנית של פירון, כפי שהוא מצהיר עליה, היא פדגוגית, לא מבנית. פעם ראשונה שנוגעים בלב החינוך.

אם רוצים להצליח נחוצה הסכמה ציבורית רחבה. פירון אמר שבא מוועדת דוברת (שלא התקבלה בציבור). לגבי הרפורמה הזו הוא נפגש עם 800 אנשי חינוך לפני פרסום התכנית. הציג את התכנית בפני תלמידים, מועצות הורים. בשלב ראשון הוא מעוניין ליצור קואליציה סביב תכנית ארוכת טווח. הוא ציין שיישום רפורמה לוקח זמן,  הביא מספר דוגמאות לתהליכי רפורמות במדינות  שונות בעולם. ולגבי פינלנד ציין שגיבוש הרפורמה ארך שם 15 שנה. פירון אמר שידועות 8 רפורמות מוצלחות בעולם. הוא בדק מה מוצלח ברפורמות האלה כדי ליישם בישראל.

לדעתו של פירון צריכות להיות פחות בחינות בגרות. אבל הוא ויתר על כך כדי ליצור קואליציה רחבה. דברים גדולים לא קורים בכוחנות. כוחנות תיצור התנגדות. אם ייצור רפורמה בהתנגדות, יתחלף שר, תבוטל הרפורמה. מעדיף לוותר בעניין הבגרויות. פירון מעדיף לבחור את המחלוקות שלו. אבל יחד עם זאת ציין שאם רוצים לשנות תכניות לימוד, שינוי שלהם מחייב שינוי בבגרויות. שינוי כיוון. פירון הכין תכנית שמפרנסת 3 רפורמות.

מכאן עבר פירון אל המצגת מהי למידה משמעותית והסביר את פרטיה. תהליך הלמידה מזמן חוויות, צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית, רלבנטיות ללומד ולמלמד, מעורבות ללומד ולמלמד, ערך ללומד ולחברה, כל זה מותאם לעקרונות החשיבה.

כדי שזה יקרה נדרש לפי פירון אמון למערכת. מנהל בית הספר מוגבל מאוד היום. למנהל ביה"ס אין סמכויות בשעות הלימוד. לראשונה משרד החינוך מאפשר ניהול עצמי של 30%-35%  של תוכניות הלימוד בשלב ראשון. כל בתי הספר היסודיים ייכנסו בשנה הבאה לניהול עצמי ותהיה להן אוטונומיה של 30%-35%. למנהל בית-הספר יהיה מרחב מחייה.

(בהערת ביניים ציין פירון כי אינו אוהב את שיטת הפיילוט. עושים פיילוט. מתקנים קצת. ממשיכים עוד שנה ועושים פיילוט וכך הפיילוט נמשך ונמשך. הוא אינו תומך בפיילוטים.)

כיום כשחברה רוצה לייצר ייחודיות בחינוך, הדרך שהמשרד מציע הוא לפרוש מהחינוך הציבורי (במסגרת בתי ספר ייחודיים על אזוריים). פירון עושה ההיפך. מכניס את בתי-הספר האנתרופוסופיים והדמוקרטיים לתוך החינוך הציבורי.

שלושת העקרונות שמנחים את פירון ברפורמה שלו: אמון, אוטונומיה, למידה משמעותית וחווייתית. התלמיד בעל השכלה כללית רחבה. אחריות אישית של התלמיד.

מכניס כתנאי לבגרות פעילות התנדבותית של: 60 שעות בכיתה י, 60 שעות בכיתה יא, 30 שעות בכיתה יב.

עקרונות התכנית:

רצף גילאי מגן עד יב

תפיסה כוללת ואינטגרטיבית

חינוך, למידה, הוראה

איזון בין רגולציה לאוטונומיה. "נקטין רגולציה אך לא נוותר על פיקוח. נכשיר עובדי הוראה."

בחינוך היסודי

ניהול עצמי, גמישות פדגוגית בניצול שעות ההוראה של 25%, גמישות פדגוגית של כל הפיתוח המקצועי. לכל תכנית הלימוד תכנית בסיס והרחבה. לצד המבחנים בתי-הספר יעריכו את התלמידים בהערכה חלופית באופן זה תושתת אוטונומיה בית ספרית בכל הרצף הלימודי בחלוקת השעות, בבחירת תכניות הלימוד, בדרכי ההוראה ובדרכי הערכה.

למידה באמצעות כתיבת ערך בויקיפדיה, כדוגמא ללמידה משמעותית, דורשת הרבה יותר העמקה מאשר שינון.

עד חודש יוני יוצג קאדר ההערכה החלופית שיעמוד לרשות בתי הספר.

תלמידים שונים יבטאו עצמם באופן שונה. לא רק מבחנים.

בתי הספר העל-יסודיים

אין מבחני בגרות בכיתה י'.

צמצום במספר הבחינות במקצוע.

יותר העמקה בלמידה: 30% מהחומר הנלמד יילמד בהעמקה והרחבה.

למידה פעילה, הוראה והערכה מגוונות מתאימות למגוון הלומדים.

70% מהמקצוע יהיה לפי תכניות הלימוד. 30% אוטונומיה לבית-הספר. אוטונומיה וגמישות פדגוגית.

הערכה פנימית: בית הספר בוחר את דרכי הערכה, את נושאי הבחירה להרחבה ולהעמקה, ואת אופני ההערכה. תהיה גמישות בניצול השעות.

ההערכה הפנימית תהיה חלק משמעותי.

תונהג עמידה בתכנית להתפתחות אישית למעורבות חברתית קהילתית

למידה והיבחנות באשכולות החובה

למידה והיבחנות במקצועות בחירה (רמה מוגברת)

פירון מציג את אשכולות הלמידה

מתוך המצגת:

האשכול יתבצע בשתי פעימות:

בפעימה הראשונה (תשע"ה):

אשכול "עברית": לשון וספרות
אשכול "ידע עם עולם ומדינה": היסטוריה ואזרחות
אשכול "מורשת ותרבות": תנ"ך, תושב"ע, מחשבת-ישראל, לימודי דתות

במסגרת פעימה זו, לא יתבצע מיזוג של מקצועות הלימוד. התלמיד ייבחן בכל מקצוע בנפרד, כאשר הציון הסופי יהווה שקלול של המקצועות הנכללים באשכול.

בפעימה השנייה (תשע"ו):

אופן ההבחנות בכל אשכול יקבע בשיח משותף עם כל הגורמים הרלוונטיים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים.

תעודת הבגרות תותנה במטלות חקר (הערכה חלופית)

העבודה תהווה 30% מרכיב הציון הסופי של התלמיד.

לכל מקצוע  – בחינה אחת

בתעודת הבגרות יופיע ציון משוקלל של האשכולות. כל מקצוע יילמד וייבחן בנפרד. אחרי שנתיים יבחרו בתי הספר מקצוע  בחינה או מקצוע עבודה.

כל בית ספר יבחר לעצמו הדרך.

יהיה סל להערכה חלופית בשלושה תחומי דעת.

יהיה צמצום של 40% בבחינות הבגרות החיצוניות

תהיה הגבלה לשני מקצועות מתוגברים בלבד.

יחידות הלימוד יצומצמו לפי הטבלה במצגת:

מספר אירועי בחינה חיצוניים לתלמידים שנבחנים ב- 21 יחידות לימוד (כ-30% מהתלמידים)

15

10 (צמצום של 30%)

מספר אירועי בחינה חיצוניים לתלמידים שנבחנים ב- 30 יחידות לימוד (כ-30% מהתלמידים)

17

11 (צמצום של 35%)

מספר אירועי בחינה חיצוניים לתלמידים שנבחנים ב- 41 יחידות לימוד (כ-30% מהתלמידים)

22

11 (צמצום של 50%)

שנת הלימודים לא תיגמר בפסח אלא ביוני

אין מועד חורף למעט לאוכלוסיות מוחלשות: מב"ר…….

הבחינות יהיו ב-יא ו-יב

פסיכומטרי

יש מסמך מממ טוב בנושא זה.

לפי ההחלטה של פירון התלמידים ייבחנו או בבגרות או בפסיכומטרי.

יונהגו תעודות בגרות לצורך קבלה לאוניברסיטה.

הראמ"ה תהיה מעורבת בהרכבת הבחינות.

פירון במו"מ עם ראשי האוניברסיטאות.

פירון ידאג לחוקק 2 – 3 חוקים שמגמתם ליצור מצב אל חזור בחלקים המרכזיים ברפורמה הזו. אחד מהם הוא הקמת מועצה לאומית לחינוך. מטרת החוק היא להפקיע מאנשים פוליטיים עיסוק בחינוך. לשר אסור יהיה לגעת בליבת המערכת. רוצה להגיש את החוק במושב הקיץ.

למשרד החינוך תוכניות רבות:

הגדלת האחריות של מערכת החינוך ל-24 שעות ב-7 ימים. זה נעשה

רפורמה פדגוגית – את זה עושים

חינוך מקצועי – ייעשה בעתיד

תקצוב דיפרנציאלי – ייעשה

תכנית לערבים -  ייעשה

תכנית לחרדים – ייעשה

מיצ"ב

הכשרת מורים ומנהלים.

פירון מעונין ברפורמה כוללת ומקיפה, אפילו אם ייכשל בפרטים. המטרה היא ליישם תכנית כוללת ומקיפה.

פירון אמר שהוא רוצה להחליף את הגוף שבונה את מבחני הבגרות.

בתשובה להערות ח"כים הוסיף פירון ואמר: יש מספר שלבים ברפורמה, בתכנית הלאומית התמקד בפדגוגיה, עתיד להתמקד בדיפרנציאליות ובתשתיות. המגזר הערבי יהיה היחיד שיקבל תוספות בשעות לימוד כדי לצמצם פערים. רוצה לקדם הכשרת מורים בחינוך מיוחד. יעשה זאת בעתיד. אי אפשר לעשות הכל ביחד. יבחן את הרפורמה בתנועה. איך תיושם בדרך הטובה ביותר. פירון לא רוצה לבצע בכוח. חינוך וכוחנות לא הולכים ביחד. הרפורמה הזו עולה יותר כסף. לבדוק עבודה יותר יקר מעלות מבחן. כמה יעלה. פירון ידבר עם ארגוני המורים ויתמחר איתם עלות עבודות. יחסכו כסף בטפסי מבחנים אך ישקיעו כסף בהערכה חלופית.

כל שנה יוסיפו 200 מיליון ₪ לבתי הספר של הקיץ. עובדים על כך עם האוצר.

מכינים מיפוי חוסרי תשתיות.

בתגובה לדברי ח"כ שמעון אוחיון אמר פירון שהוא רוצה להחליף את הגוף שכותב מבחנים. לפי רצונו, האוניברסיטאות עם הראמ"ה יכתבו את המבחנים.

אתר משרד החינוך "אוח" – ישראל עולה כיתה

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , , , , ,

One Response to “הרפורמה החדשה של שי פירון”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מנהלים נגד פירון: דחה תוכנית "ישראל עולה כיתה"
    לפני כמה חודשים הציג שר החינוך את תוכנית הדגל של המשרד שאמורה להביא לשינוי משמעותי במערכת החינוך העל יסודית בישראל, אך כעת, חודש לפני שהמורים יוצאים לחופשת הקיץ, מתברר כי בתי הספר אינם ערוכים ליישומה ודורשים לדחותה
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/580/403.html?hp=1&cat=402

Leave a Reply