חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שדה-בריר: המאבק על אישורי-כרייה – קמפיין מול מציאות

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 9.01.14 1:06

תאגיד כימיקלים לישראל מעלה שורה של טענות המצדיקות כריית פוספטים בשדה בריר. בחינת הטענות מעלה אי-דיוקים והטעיות (מאמר שני ואחרון בסדרה זו)

מאת אמנון פורטוגלי

שדה בריר - הזיגזג של יעל גרמן

לאחר ששרת הבריאות התנגדה בתוקף לכריית-פוספטים בשדה-בריר ואף סרבה לקבל חוות-דעת שנעשו בהזמנת חברת כי"ל המראות כי אין בכריה סכנה לתושבים, היא נכנעה ללחץ ובקשה חוות-דעת נוספת (מאמר ראשון מתוך שניים) מאת אמנון פורטוגלי

לקריאה נוספת

לפני שאדבר על הקמפיין של כיל ורותם חשוב לציין מספר נקודות.

  • לרותם-אמפרט אין זכויות כריה בשדה בריר. אין בתשקיפים של כיל, בהערכות השווי, ובדוחות השנתיים שנמסרו לבורסה, כל אזכור לזכויות אחרות, פרט לרשיונות הכרייה במכרות צין, אורון ורותם.
  • אם המדינה תחליט לאפשר כרייה בשדה בריר, מן הדין שהיא תוציא מכרז לגורמים פרטיים לכריית פוספטים בשדה-בריר ולא לתת, בהסדרה אחרת או נפרדת, את רשיונות הכרייה לרותם-אמפרט.
  • רותם וכיל הם מקום עבודה אטרקטיבי ומבוקש בנגב. רותם וכיל משלמים משכורות טובות, שאפשר לחיות מהן בכבוד, הגבוהות הרבה משכר המינימום, בעיקר לעובדי דור א' וגם לעובדי דור ב'.
  • רותם צריכה להתמודד עם ירידה משמעותית במחירי הפוספט בשוק העולמי.  מחיר סלע הפוספט המעשר שעמד בסוף יוני על 165 דולר לטון, צנח בכ-35% בתוך 5 חודשים ל-109 דולר לטון בסוף נובמבר.
  • להערכתי, רותם תעביר חלק ניכר מפעילותה בתחום הפוספטים לחו'ל.  הצרכנים הגדולים נמצאים שם וכן חומרי הגלם. העברה זו תעשה גם אם תאושר הכרייה בשדה בריר. הרכישה האחרונה של כיל מורה על מגמה זו.

במסגרת הקמפיין הציבורי הגלוי של רותם (אנו לא מכירים את הפעילותה הסמויה שלה בחדרי-חדרים) היא פתחה אתר אינטרנט בשם sdebarir.co.il וכן אתר בפייסבוק. באתרים אלו רותם מציעה להכיר את ה'עובדות' לפי גירסת רותם:

  • "תעשיית הפוספט היא מקור חשוב ומרכזי בתעסוקה בנגב – כ-9,000 משפחות מתפרנסות מתעשייה זו שנחוצה לשם ייצור דשנים וחומרים מיוחדים הדרושים לאדם ואוכלוסית העולם הגדלה.
  • שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל, ואם לא תתאפשר בו כרייה אזי לא יהייה קיום לתעשיית הפוספט בישראל.
  • 60 שנות ניסיון של מאות עובדים בכריית פוספטים ללא כל בעייה רפואית או אחרת, לצד בדיקות מומחים ממשרד הבריאות, מוכיחים כי אין בעייה בריאותית בכרייה בשדה בריר."

תאור רחב של הקמפיין של התאגיד להשגת רשיון כרייה בשדה-בריר נמצא במאמר איך בעלי עצמת ההון מקדמים כריית פוספטים בבקעת ערד.

 יש בעיות רבות ב'עובדות' שמציגה רותם, בלשון המעטה הן אינן מדויקות ומהוות חצי אמת.

הטיעונים של רותם-אמפרט וכי'ל בענין כריית הפוספט בשדה בריר מזכירים את השיטות שננקטו ע"י תאגידי הגז במאבק על הגדלת הכנסות המממשלה מהגז הטבעי.  בעזות מצח, תוך זריית חול בעיניים, הספין-דוקטורס של רותם אמפרט משתמשים באותן השיטות כדי לקבל זכויות כרייה בשדה בריר: הפרחת מספרים מצוצים מהאצבע, חצאי אמת, הטעיות, ואיומים. הם חוזרים לעייפה על טיעונים שהופרכו, בגישה שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת.  כדי לקבל את הזכות לכרית פוספט בשדה בריר מספרים לנו אנשי רותם וכיל סיפורים על עתודות פוספט שהקשר בינם לבין האמת מקרי. ובאשר לסיכוני הבריאות לתושבי ערד מהכריה בשדה בריר, כמובן שרותם מגמדת את הסיכונים האלו, שכן הם מסכנים את הרדיפה שלה אחרי הכסף.

הטיעון הראשון: "כ-9,000 משפחות מתפרנסות מתעשייה זו", הוא דוגמה טובה להפרחת מספרים באויר.

מסמך של רותם אמפרט נגב בע"מ שהוגש לועדת ששינסקי השנייה, "מסגרת לדיון – תעשיית הפוספטים בישראל" מציין: "רותם מעסיקה כ 1,200 עובדים בצורה ישירה, ויוצרת תעסוקה לכ-4,500  עובדים באופן עקיף."  אבל באותו הזמן אנו מוצאים באתר החברה בפייסבוק, כי "תעשיית הפוספט היא מקור חשוב ומרכזי בתעסוקה בנגב – כ-9,000 משפחות מתפרנסות מתעשייה זו". ושומעים ממנכ"ל כי"ל דשנים דני חן, בהופעה ב'שבתרבות' בבאר-שבע, כי "יש 1,250 עובדים ישירים ברותם, וסביב רותם במעגלים השונים יש 8,700 עובדים שמתפרנסים" ובמאמר של דורון אורגיל, אחראי קשרי קהילה ב'רותם אמפרט', "ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל, ותגרום בכך לאובדן פרנסתן של כ–9,000 משפחות בנגב."

אז מה המספר הנכון, 4,500 או 9,000?

הטיעון השני: "שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל, ואם לא תתאפשר בו כרייה אזי לא יהייה קיום לתעשיית הפוספט בישראל".

זה טיעון מרכב יותר הכולל איום בפגיעה באלפי משפחות אם לא יאשרו כרייה בשדה בריר, ומראה, בין השאר, את התפיסה האגוצנטרית של רותם.  חשוב לדון בטיעון זה על מרכיביו. רותם טוענת שאם לא תתאפשר כרייה בשדה בריר אזי לא יהיה קיום לתעשיית הפוספט בישראל.  ובמילים של דורון אורגיל  "ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל".

אני ואפסי עוד. רותם אינה הגורם היחיד בתעשיית הפוספט בארץ. חיפה כימיקלים מייצרת חומצה זרחתית ומלחי פוספט במפעלה ברמת חובב.  זה נראה אולי קטנוני, אבל אחזור לחיפה כימיקלים בהמשך.

בנוסף, שדה בריר אינו עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל:

יש בארץ מספר מקומות בהם אפשר לכרות פוספט כפי שמצוין בדוח 'המלצות הועדה הבין משרדית לבחינת משק הפוספטים' מיוני 2013.

"כיום מחוץ לשלושת אזורי הכרייה הנוכחיים  )אורון, צין ורותם( אותרו וסומנו רק שני שדות פוספט גדולים המהוים עתודה ראויה לכריית פוספט: 1.  הר נשפה ומישר (נגב המרכזי),  2. שדה זוהר דרום (בבקעת ערד, איור 2), אך אותרו גם שדות פוספט קטנים יותר בשולי הערבה הצפונית."

הר נשפה הינו בעייתי מכיוון שהוא שמורת טבע, אבל גם הכרייה בשדה בריר בקעת ערד בעייתית בהיותה גובלת ביישובים. היתרון של הר נשפה והחלופות האחרות הוא שהן מרוחקות מריכוזי אוכלוסייה בעוד שכרייה ליד ריכוזי אוכלוסייה הינה בעייתית מבחינה בריאות הציבור ומבחינות אחרות.

בניגוד לטענת רותם, שדה בריר אינו עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל, הוא עתודת הפוספט הכדאית ביותר לרותם.

 ובנוסף, לפי הדיווח של רותם אמפרט, כפי שפורסם במסמך תמ"א 14 /ג' – תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים מאוקטובר 2012, החברה כורה כיום כ-6.9 מיליון טון סלע פוספט בשנה. ויש לה עתודות פוספט זמינות במרחב אורון-צין ורותם בהיקף של כ-140 מיליון טון המספיקים לכ-20  שנים. זה לא מפריע לתאגיד לטעון בציבור שיש לו רזרבות ל-10 שנים בלבד, ושאם לא יקבל אישור לכרייה בשדה בריר, הנמצא בתחום השיפוט של העיר ערד כארבעה ק"מ מבתי התושבים, הוא יצטרך לסגור את פעילותו בארץ.

 69% מסלע הפוספט שיוצר בשנת 2012 שימש לייצור דשני פוספט וחומצה זרחתית בתאגיד, והיתר נמכרה ליצרנים חיצוניים. אם הפרנסה של אלפי משפחות כה חשובה, אפשר לעצור את מכירת  סלע הפוספט ליצרנים חיצוניים וכך להגדיל את תקופת רזרבות הפוספט בכ-50%. (מאזן כיל ל-2012 עמ' 37).

 נציין שהרוב המכריע של פעילות רותם הוא בייצור דשנים זרחניים מסיסים ולא בכריית פוספטים. לפי נתוני רותם , כ-200 עובדים במכרות הפוספט וכ- 1000 עובדים במפעלים המקבלים את סלע הפוספט מהמכרות ומייצרים ממנו לדשנים פוספטיים מסיסים.  בשדה בריר עצמו מתוכננים לעבוד כמה עשרות עובדים.

אם לא תהייה כרייה בשדה בריר, וגם אם נניח שכל טענות החברה בדבר עתודות הפוספטים נכונות, וטענות אלו הן לא נכונות, הרי שיש אפשרות אחרת.  אפשר לייבא סלע פוספט, וכל העובדים במפעלי ההעשרה כמו גם אלפי המשפחות המתפרנסות מתעשייה זו, יכולים להמשיך לעבוד.  אפשר לייבא סלע פוספט מחו"ל, כפי שעושה המתחרה של רותם, חיפה כימיקלים שיש לה מפעל לדשנים פוספטיים מסיסים ברמת חובב והיא מייבאת סלע פוספט מרוסיה. וכפי שרותם מייבאת חומר גלם אחר, גופרית, לצורך ייצור החומצה הזרחתית, שהיא לב הייצור של רותם.  זה בדיוק מה שעושה תעשיית הפוספט בארה"ב, זה מה שעושים בתי הזיקוק המייבאים נפט גלמי, וזה מה שעושים מפעלים אחרים.

הטיעון השלישי, "60 שנות ניסיון של מאות עובדים בכריית פוספטים ללא כל בעייה רפואית או אחרת, לצד בדיקות מומחים ממשרד הבריאות, מוכיחים כי אין בעייה בריאותית בכרייה בשדה בריר." החלק הראשון של המאמר עסק בנקודה זו, בדוחות של מומחי משרד הבריאות בהם נקבע כי הקמת מכרה הפוספטים תביא לעלייה בתמותה ובתחלואה מסרטן וממחלות לב וריאה בערד וביישובים הבדואים הסמוכים.

כאן אצטט מדבריו של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מ-21 במאי 2013 שדנה בכרייה בשדה בריר.

"בתור חוקר מחקרים אפידמיולוגיים אני יכול להגיד שלחקור 200 אנשים זה מספר קטן מידי."

"יש 2,3 מחקרים שנעשו על עובדי מכרות פוספט בארצות הברית. אני מקווה שאני לא אלחיץ פה את הוועד של העובדים, אבל בקרב עובדי מכרות הפוספט בארצות הברית מצאו סיכון של פי 1.5 לסרטן ריאה מכלל העובדים. מדובר בסיכון של 60% יותר לסרטן ריאה באנשים שעבדו פחות מ-20 שנה. מי שעבד יותר מ-20 שנה הסיכוי שלו הוא פי 2.5 לסרטן ריאה."

 רותם אמפרט וכיל, חברת האם שלה, הן חברות פרטיות למטרות רווח ואפשר להבין (גם אם לא להסכים) את דרכי פעולתן. אבל  אסור שתהייה מעורבות לא כשרה של דרגים ממשלתיים-פוליטיים, כמו ראש הממשלה, במיזם פרטי. אסור שתהייה התערבות פסולה ואסורה ולחצים מצד גורמי שלטון וגורמים אינטרסנטיים נוספים בהחלטות מקצועיות שהן משמעותיות ביותר בהקשר של בריאות הציבור. למרות זאת, אנו מוצאים גופים ומוסדות ממשלתיים המועלים בתפקידם ונכנעים ללחצי גורמים בעלי אינטרס כדי לאשר פרוייקטים בעייתיים.

 לדוגמה המלצות ועדת העורכים של תמ"א 14ג', שמכוונות רובן ככולן לפי האינטרסים של רותם-אמפרט. בהמלצות ועדת העורכים אנו מוצאים את המשפטים הבאים ביחס לשדה בריר:  "מדובר בשטח גדול עם פוספט איכותי ביותר, הקרוב למפעלים הקיימים במישור רותם (מפעלים השייכים לרותם אמפרט א.פ.) ועל כן יעיל ונכון יותר לנצל עתודות אלו".  "הקמת מפעלי המשך לייצור מוצרי המשך לפוספט הגלמי, מחייבים השקעה של עשרות מיליוני דולר (נתוני רותם אמפרט) הקמת מפעלים אלו תוכל להתבצע רק במידה ולחברה (רותם אמפרט א.פ.) יהיה אופק תפעולי הכרוך ברובו באבטחת זמינות עתודות פוספט לטובת התעשייה."

כך פעלה גם הועדה הבין משרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל מיוני 2013.  הועדה מונתה ע"י מנכ'ל משרד האנרגיה והמים בספטמבר 2012 על רקע החשש מפני התדלדלות עתודות הפוספט בישראל במטרה "לבחון את ניצול משאב הפוספטים בישראל מתוך ראייה ארוכת טווח של הבטחת ההספקה של פוספטים לצרכי המשק הישראלי".  עיון בהמלצות הועדה מורה שהיא שינתה למעשה את המטרה שנרשמה בכתב המינוי, וראוי לכן לקרוא לה 'הועדה הבין משרדית לבחינת משק הפוספטים בישראל לצרכי ולמען תאגיד רותם אמפרט'.

המלצות הועדה לבחינת משק הפוספטים מבוססות רובן ככולן על ועדת העורכים של תמ"א 14 ג', ורותם אמפרט דאגה שאחד מהעובדים הבכירים שלה, אורי יסעור, ראש אגף חמרי גלם, ישב בועדת העורכים, כמשקיף מטעם התאחדות התעשיינים.

אסור לתת זכיון לכריית פוספטים בשדה בריר על חשבון הבריאות של תושבי ערד, כסייפה ואל-פורעה. ואסור לתת זכיון  לכריה בשדה בריר על חשבון הרס הסביבה.

 אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית כלכלית.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

22 תגובות

  1. דליה :

    בראיון עם עמית לנג מנכ"ל משרד הכלכלה בדה-מרקר ביום שישי 10 בינואר מתייחס לנג להקמת מכרה בשדה בריר. הוא מצדד בהקמת המכרה ומבטיח להילחם עבור כימיקלים לישראל: "נילחם עבור כיל", אומר לנג. "על פי המידע המקצועי שיש לנו, ההתנגדות לכרייה בשדה בריר היא פופוליזם זול, ואין שם בעיה בריאותית. זה רחוק מספיק מהיישובים בסביבה. ואם יש חשש בריאותי – שיערכו פיילוט. ההתנכלות למפעל מפואר שמעסיק כל כך הרבה עובדים בדרום היא מוגזמת." http://www.themarker.com/markerweek/1.2213428
    לפי הדברים הללו, אנו מבינים שהאמת לא חשובה, אלא מה שאומרים עליה. שדה בריר רחוק 4 ק"מ מערד. האם 4 ק"מ מספיקים כדי להימנע מהסכנות בהקמת מכרה? ומה עם היישוב הבדואי פורעה? האם הוא לא יושב ממש קרוב לשדה בריר, או שמא הבדואים לא נחשבים כלל בני אדם?

  2. דליה :

    מי שתומך ביש עתיד, שיקרא היטב את הכתוב פה ויבין את מי מייצג יאיר לפיד

    כך עובדת השיטה. יעל גרמן כבר הביעה התנגדות להקמת מכרה בשדה בריר. אבל מסתבר ששינתה דעתה. איך? בלחץ של יו"ר המפלגה יאיר לפיד. מקורבו, הפרסומאי יורם באומן החל לעבוד עם כיל בספטמבר 2013. הבנתם? החבר באומן לוחץ על לפיד. לפיד לוחץ על גרמן. והנה היפוך ההחלטה. כך עובד ההון עם השלטון. הפרטים באותו ראיון עם עמית לנג http://www.themarker.com/markerweek/1.2213428

  3. נדב :

    ניתוח טוב, מעמיק, ומוטעה..

    שמי נדב טורנר, עובד רותם אמפרט.
    הבקיאות שלך בפרטים הפתיעה אותי לטובה. גם הצגת העובדות בפתיחה – מרשימה ומדויקת.
    אבל.. ויש כאן אבל גדול..:
    הלכת לאיבוד בסבך העובדות והנתונים, ופיספסת לגמרי (בתמימות או במגמתיות – זאת איני מתיימר לדעת..) את העיקר.
    בנית באופן משכנע שורה של טיעונים לוגיים, הנסמכים לכאורה על נתונים אוביקטיביים ועובדות בדוקות.
    למה לכאורה?
    כי חטאת בדיוק בחטא בו אתה מאשים:
    סילוף העובדות על מנת להגיע למסקנה מוכתבת מראש. או כפי שאתה התבטאת:
    "הפרחת מספרים מצוצים מהאצבע, חצאי אמת, הטעיות, ואיומים.. אם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת".
    המאמר שלך רצוף באי דיוקים – אשר אני מניח שמקורם בחלקו בשל חוסר הבנה (כמו למשל הטענה בדבר מכירת הסלע והאפשרות לשימוש פנימי בו על מנת להגדיל את עתודות הפוספט לייצור מקומי).
    החלק השני מקורו בקטנוניות גרידא (כמה משפחות יאבדו את פרנסתם – 4500 או שמא 9000? האם מישהו יודע באמת לספור זאת? האם זה באמת משנה?!).
    החלק השלישי הוא המטריד ביותר, כיוון שהוא הטעייה נטו, תוך שימוש בציטוטים חלקיים (ואפילו חלקיים מאוד..), ממקורות נבחרים, ללא חיבור להקשר וללא הצגת התמונה המלאה.

    אני רוצה להזכיר עובדה קטנה ונשכחת על שדה בריר. עובדה פשוטה, שמשנה לחלוטין את התמונה בכל ההתלהמות המיותרת הזו:
    כל מה שרותם מבקשת בשלב זה, הוא לבצע פיילוט למשך שנה, בחלק הרחוק ביותר של שדה בריר (כ 8 ק"מ מערד). הפיילוט יבוצע תחת פיקוח של משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה, ויוכנסו בו כל הניטורים הנדרשים.
    המידע יהיה זמין ונגיש לכולם. (כן. עד כדי כך אנו בטוחים בתהליך הכרייה שלנו).
    בתום שנת הפיילוט – יוחלט האם ניתן לעבור לכרייה מלאה, או שבאמת יש ממש בחששות וההפחדות שלך ושל חבריך ובמקרה כזה – כמובן הכרייה תופסק מיידית.
    האם יש סיבה טובה ועניינית שלא לבצע פיילוט כזה, ולגזור את דינה של תעשיית הפוספט בנגב?
    אני בספק..

    הערה:
    ניכר כי השקעת זמן רב בלימוד הנושא תוך נבירה במסמכים מצגות ופרסומים שונים. למרות זאת, בולט לא פחות כי חסר לך ידע בסיסי בעולם הדשנים והתעשיה הכימית – מה שמוביל אותך בחלק מהמקרים לאמירות על גבול האבסורד.
    אם תחפוץ בכך – אני מוכן לשבת אתך ולהסביר לך לעומק את תהליך הכרייה והייצור, ולהשלים לך את התמונה המקצועית. אני בטוח שלאחר מכן דעתך תהיה שונה – או שלפחות יקונן בך ספק, ותמצא מקום לקצת יותר סימני שאלה ופחות סימני קריאה.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    נוך אמול? אין סוף למאמץ היחצני של אמפרט האלה?

    מה זה פיילוט?
    זו הונאה.

    מעניין מה תפקידך נדב בסינדיקט הזה?

    מה התחום שלך?

  5. דר' שרית עוקד :

    הפיילוט יצליח- הילדים בערד ימותו ?

    שלום מר נדב טורנר
    אתה כותב שרותם רוצה "רק" להקים פיילוט- או בעברית מכרה לכל דבר.
    מה מטרת הפיילוט- לראות כמה ילדים ימותו בערד?
    לראות כמה ילדים בדואים שגרים באיזור בו אמור לקום המכרה יגיעו לחדר המיון כתוצאה מהמכרה?
    לראות כמה חיילים מבסיס נבטים יחלו בסרטן? אבל בעצם על השאלה האחרונה לא יוכלו לענות עכשיו
    כי לוקח לסרטן מספר שנים לדגור…
    אז מר נדב טורנר, מה מטרת המכרה?

    סליחה, אם רוצים שאשתתף בניסוי מדעי לטובת המדע, אנא קבלו את רשותי, וסליחה, אבל אני לא מוכנה לתת אותה, כי המדע כבר בדק סוגיה זו, (במדינת עולם שלישי בשם ארצות הברית, למשך 20 שנה, ובקנה מידה רחב) ונמצא שיש התאמה מלאה בין מכרות פוספט לבין תחלואה גבוה של תושבים בסרטן.

    יתרה מכך, באותה מדינה שכוחת אל, נבדקו גם עובדי הכריה בפוספט, ונמצא, כי עובדי הפוספט חולים יותר בסרטן. אבל זה פחות מעניין אותי, כי אתם בוחרים לעבוד שם.

    אז מר נדב טורנר, בלי סימני שאלה, רק סימני קריאה.
    אין מה לבדוק זה כבר הוכח שמכרה פוספט הוא דבר מסוכן לבריאות וגם מסרטן!!!!
    אני לא מוכנה לסכן את ילדי!!!!
    לא יקום מכרה פוספטים בבקעת ערד!!!

  6. נדב טורנר :

    נו באמת..

    ידידי האנונימי – נסה את גוגל. תקבל שם את כל התשובות לגביי. לצערי – לא תמצא משהו מעניין מדי..

    ד"ר שרית –
    אני לא יודע מה הבנתך/השכלתך בתחום המכרות/פוספטים.
    פיילוט הוא לא מכרה. הוא כרייה בקנה מידה קטן, במקום מרוחק מאוכלוסיה (הרבה מעבר לכל טווח בטיחותה המופיע בספרות), ועם ניטור ברמה מאוד גבוהה של כל מה שנפלט או עלול להיפלט מהאיזור.
    "המדע" זה ביטוי נחמד, אבל אנשים בודקים, צוותים בודקים, לפעמים גם מדינות בודקות. באף מקום/צוות/מחקר לא הגיעו למסקנה שאת מציגה (כרגיל, עם המון סימני קריאה. אבל זה לא הופך זאת לנכון..).
    למען הסר ספק:
    אין שום סיכון במכרה פוספט – לא למשתתפים בכרייה, ולא למתגוררים ביישובי הסביבה!!!!
    מכרות כאלו קיימים במדינות אירופה המערבית, בפלורידה ובמקומות אחרים בארה"ב, ובמדינות רבות נוספות שאינן פחות מתקדמות מאיתנו בשום תחום – ובטח שלא בתחום בריאות הציבור.

    גם לזהירים ביותר – אין מה לחשוש מפיילוט בשדה בריר, ואחריו העובדות כבר יהיו הרבה יותר בהירות. ואז תוכלי להשתמש בסימני קריאה..

  7. דר' שרית עוקד :

    מר נדב טורנר

    על סמך מה אתה כותב שגם לזהירים אין מה לחשוש?
    על סמך מה שאמרו לך הבוסים שלך ברותם?

    סליחה

    אבל אני לא מאמינה לך ולהם!!!!
    וכן אני אכתוב הרבה סימני קריאה

    אם אתה רוצה להרגיע את הציבור, תבוא עם מחקרים, ממקומות אחרים בעולם שבהם מראים שמי שגר ליד מכרה פוספט בריא יותר, חי יותר, באיכות חיים טובה יותר.

    עד אז אני צריכה להסתמך על מחקרים ממקומות אחרים בעולם. ושם, מה לעשות, הנתונים מראים אחרת. מראים שליד מכרות פוספט חיים פחות, חולים יותר, סובלים יותר מסרטן.

    מצורף קישור למחקר על תחלואה של עובדי מכרות פוספט.

    http://meengle.com/_sites/nobarir/havot_daat/files/Cancer_Morbidity_and_Mortality_in_Phosphate_Workers_Gmc.pdf

  8. אמנון פורטוגלי :

    לנדב טורנר, עובד רותם אמפרט.

    שלום לנדב טורנר, עובד רותם אמפרט.

    אשמח אם תציין את 'אי הדיוקים' וההטעיות בהם לטענתך חטאתי, במקום לזרוק טענות באויר.
    כפי שלבטח שמת לב, אני נותן סימוכין לטענותי, ולא ראיתי שסתרת אותן. לעומת זאת לא מצאתי בתגובתך שום מקור וסימוכין, אין בתגובתך כל חיבור לשום הקשר ואין הצגת התמונה המלא, יש רק גיבוב מילים.

    אתה כותב כי הטענה שלי "בדבר מכירת הסלע והאפשרות לשימוש פנימי בו על מנת להגדיל את עתודות הפוספט לייצור מקומי" מקורה בחוסר הבנה. אשמח אם תאיר את עיני ועיני הקוראים בנושא זה.

    אהבתי את דבריך ואני מצטט: "כמה משפחות יאבדו את פרנסתם – 4500 או שמא 9000? האם מישהו יודע באמת לספור זאת? האם זה באמת משנה".
    אולי שכחת, או שאינך מכיר, אבל זה האיום שאנשי ודוברי רותם אמפרט מפיצים מעל כל במה. לדוגמה:
    דני חן מנכ"ל כיל דשנים בראיון בשבת תרבות. (דקה 10:30, מופיע באתר החברה: הכל ברור)
    שאלה: על שדה בריר תקום ותיפול רותם אמפרט?
    תשובה: כן
    ש: ללא שדה בריר אין עתיד לחברה?
    ת: חד משמעי, ברור וחלק.
    http://www.sdebarir.co.il/category/%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%95%d7%aa/#post349

    דורון אורגיל, מנהל קשרי קהילה והסברה ברותם-אמפרט: ביטול הכרייה – סופה של תעשיית הפוספט ואובדן אלפי מקומות עבודה
    אם לא תתקבל החלטה על כרייה ניסיונית במהלך 2013, החברה תאלץ לבצע סגירה הדרגתית של פעילותה בישראל. מכאן, ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל.
    ‎http://www.themarker.com/opinion/1.2012772

    למעשה גם אתה חוזר על המנטרה השיקרית כאילו תעשיית הפוספטים בנגב תלוייה רק בשדה בריר. ואני מצטט מדבריך: "האם יש סיבה טובה ועניינית שלא לבצע פיילוט כזה, ולגזור את דינה של תעשיית הפוספט בנגב?"
    אינך עונה לטענתי שתעשיית הפוספטים בנגב אינה בלעדית לרותם אמפרט, אינה תלוייה בשדה בריר, שאפשר לייבא סלע פוספט לצורך ייצור דשנים פוספטיים במפעלי החברה.

    לדבריך, כל מה שרותם מבקשת הוא לבצע פיילוט – ניסוי למשך שנה כדי לבדוק האם יש באמת בעייה בריאותית.
    לעניין זה, מספר הערות.
    בכרייה הנסיונית – הפיילוט – ייבדקו ההשפעות על עובדי המכרה שעליהם אפשר וניתן וצריך להגן באמצעות לבוש מתאים ובמידת הצורך אף התקני נשימה אישיים. אבל אי אפשר לעשות זאת לתושבי האיזור בערד ובכסייפה ובנבטים.
    שלא כמו עובדי המכרה, חלק מהתושבים הגרים בסמוך למכרה פגיעים במיוחד למחלות נשימתיות, ילדים, זקנים, וחולי מחלות נשימתיות שבאו במיוחד לערד מסיבה זו. בשפה של עולם הניסויים בתחום הבריאות זה ניסוי בבני אדם.
    לא ברור מדוע צריך פיילוט כאשר יש נתונים מכריית פוספטים בארה"ב. ואני מצטט שוב מהמאמר מדבריו של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות, בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה מ-21 במאי 2013 שדנה בכרייה בשדה בריר.
    "יש 2,3 מחקרים שנעשו על עובדי מכרות פוספט בארצות הברית. אני מקווה שאני לא אלחיץ פה את הוועד של העובדים, אבל בקרב עובדי מכרות הפוספט בארצות הברית מצאו סיכון של פי 1.5 לסרטן ריאה מכלל העובדים. מדובר בסיכון של 60% יותר לסרטן ריאה באנשים שעבדו פחות מ-20 שנה. מי שעבד יותר מ-20 שנה הסיכוי שלו הוא פי 2.5 לסרטן ריאה."
    אמנון

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לנד טורנר
    תתפלא, אבל עשיתי גוגל והממצא הוא – נאדא.
    אז פשוט תגיד כאן לצורך הדיון
    מה תפקידך ברותם
    מה השכלתך הרלבנטית.
    מה המומחיות שלך.

    לשלוח אנשים לעשות גוגל, זה לא מי יודע מה צעד מנומס.

  10. נדב טורנר :

    בבקשה

    שלום,
    גם לכתוב בעילום שם זה לא בדיוק שיא הנימוס.. בטח לא כאשר אתה מבקש ממני קורות חיים..

    בכל זאת, (..ובעיקר כי נעלבתי שגוגל לא מכיר בי..):
    שמי נדב טורנר. גדלתי והתחנכתי בקיבוץ משמר הנגב. עשיתי שנת שירות במסגרת תנועת הנוער העובד והלומד כקומונר בקן קריית חיים. שירתתי בצבא ביחידה מובחרת (..מאוד..) כלוחם וכקצין. עד היום אני משרת בשירות מילואים פעיל ביחידה בתפקיד קרבי (דרגת רס"ן).
    למדתי הנדסת מערכות מידע באוניברסטית בן גוריון בבאר שבע. לאחר מספר שנים לא מועט בצה"ל ובמשרד הביטחון, עברתי לעולם הייצור. מאז ביצעתי שורה ארוכה של תפקידים בייצור ובתפעול, במפעלים שונים ובחברות שונות (כולם בדרום..).
    לרותם הגעתי מוישיי (חברה לייצור רכיבים אלקטרוניים, בה כיהנתי כדירקטור תפעול במפעלים בב"ש ובדימונה מספר שנים) בסוף 2010.
    ברותם אני ממלא תפקיד של ראש אגף חומצות ואנרגיה, במסגרתו אני אחראי על הייצור של מפעלי החומצות ופמא.
    ברותם גיליתי חברה מדהימה, בעלת שורשים ישראלים עמוקים, חיבור עז לדרום ולתושביו, והמון המון תחושת שליחות וערכיות.
    נשמע יומרני ונדוש, ובטח באתר הציני בו אנו מתכתבים המילים "הגדולות" הללו יהפכו מייד למושא ללעג.
    אבל..
    זו האמת. אם תסתכל מי האנשים שמובילים את רותם בפרט וכיל בכלל – תגלה חבורה ערכית, אשר רוב חבריה (ולא במקרה) בעלי עבר (ולפעמים הווה) צבאי מפואר, תרומה לקהילה וחיבור עמוק לנגב ולאדמה.
    אנשים צנועים, אכפתיים ואחראים, אשר מגדלים את משפחותיהם ביישובים הסמוכים: ערד, דימונה, ירוחם, ב"ש, עומר להבים ומיתר.
    אנשים ערכיים ואכפתיים, ובטח לא כאלו אשר "ימכרו" עצמם תמורת נזיד עדשים כזה או אחר בשירותו של "אדון" חמדן ומושחת.

    קל להיות ציניים (מודה.. גם אני כזה בדרך כלל..), אבל אם נכנסים לדיון רציני על נושא עם השלכות כל כך עמוקות – חייבים להתייחס לנושא בכובד ראש וברצינות, ולא ללכת שולל אחר ציטוטים מדעיים לכאורה ודעות מוטות ולא פחות אינטרסנטיות מאלו שאותם הם משמיצים.

    מקווה שעניתי לך על כל השאלות..
    (ועם גוגל אני אסגור חשבון בהזדמנות אחרת..)

  11. נדב טורנר :

    אמנון וד"ר שרית שלום.., -או- בואו נדבר הנדסה

    לצערי, ולמרות שאני מודה שהדבר ממכר, אין לי את האפשרות לפתוח אתכם בדיון אין סופי מעל גלי האתר (..נט..).
    בכל זאת, תגובה קצרה לנקודות שהעלתם:
    ד"ר שרית:
    אם התרשמת ממני שאני אחד שהולך באופן עיוור אחרי "הבוסים" שלו – כנראה טעיתי היכן שהוא..
    תרשי לי לנחש שאת גם תושבת ערד, וגם אידיאליסטית ולוחמת צדק במהותך, ומכאן מגיעה ההתנגדות העזה וחסרת הפשרות שלך.
    תרשי לי גם להעריך, שלא חשוב איזה מחקר יראו לך/יבצעו עבורך – את עדיין לא תאמיני לשום דבר חוץ ממה שאת החלטת ובו את דבקה. אני מניח שהדבר נכון גם גם לגבי נושאים אחרים,ולא דווקא בהקשר הזה – אבל כאן יש לך גם מימד אישי (אם אכן את תושבת ערד כפי שאני מסיק מתגובתך הראשונה).
    אני לא מנסה לשכנע אותך. למעשה – אני לא חושב שמישהו או משהו יכול לשכנע אותך בנושא הזה, או למען האמת גם בכל נושא אחר. תגובתי לא מיועדת אליך, אלא לכאלו אשר כן מוכנים להקשיב, לבחון ולראות את העובדות לפני שהם יוצאים למלחמה. אנשים שיש להם גם סימני שאלה..

    אמנון:
    אתה מקדש את הסימוכין וההפניות, וקורא לי לנהוג כך גם בעצמי. למען האמת אני קצת מופתע, וגם טיפה מאוכזב..
    לפי שני המאמרים שלך – ניכר שאתה מגיע מתחום ההנדסה, ויש לך רקע טכני חזק מאוד בתעשייה/הנדסה הכימית (כמו גם בנושאים רבים אחרים).
    במקום לחפש במחקרים ובמאמרים מארצות רחוקות: הייתי מצפה כי בתור מהנדס תבחן ראשית כל את הבסיס ההנדסי של הטענות!
    מה בסלע הפוספט גורם לתחלואה? איזה חומר כימי בדיוק משתחרר במהלך הכרייה, מטייל באוויר 4-10 ק"מ, ומייצר פוטנציאל לתחלואה???
    תבחן את הכימיה בעצמך, ותראה מייד שאין כל בסיס לתיאוריות התחלואה למינהן.
    הרי אתה יודע (אני מנחש ניחוש מושכל..) שמרבית העיר ערד יושבת על אדמת פוספט. כלומר כל פעם שמבצעים פעילות תשתיתית בעיר (סלילת כבישים, הרחבות וכו') מבצעים את הפעולות הנ"ל על גבי אותה הקרקע בדיוק אותה נמצא גם בשדה בריר.
    מה בדיוק ההבדל מבחינה כימית בין פיתוח שטח בערד לבין כרייה בשדה בריר? האם יש שם חומרים אחרים/נוספים שאין בערד עצמה?
    אם אנחנו בסוף מגיעים לחלקיקי אבק "רגילים" ולמחלות נשימתיות – קל מאוד לבדוק ולנטר באופן רציף כמה חלקיקים בדיוק יגיעו מהפיילוט בשדה בריר לעיר ערד.
    נושא ניטור החלקיקים פתור לגמרי טכנולוגית (..אני מניח שאתה מכיר היטב גם נתון זה..), ואין שום בעיה "לחגר" את הפעילות אל מול רמת חלקיקים מקסימאלית מותרת ומוסכמת בכל טווח ובכל רמה עליהם יוחלט ויסוכם.
    "ניחוש" שלי (אני מניח שתסכים איתו, או לפחות אם העובדה שקל מאוד לבחון אותו בפיילוט "בטוח"): לא תמצא כל הבדל לעומת החלקיקים המגיעים היום באופן "טבעי" בסחיפות חול ואבק, ועקב עבודות תשתית בעיר ערד ובסביבותיה.
    אני מבין את אלו שאינם בקיעים בתעשיית הכרייה ובתעשייה הכימית כי קל להוליך אותם שולל בסיפורי אימה ובמחקרים לא רלוונטיים.
    ממך אני חושב שאפשר לצפות להרבה יותר מציטוטים של הנהלת כיל ופרופסור איתמר גרוטו..

    אז בקיצור..: בוא נעבור לדבר הנדסה..

  12. דר' שרית עוקד :

    מר מהנדס נדב טורנר היקר
    שמחתי לקרא שאתה קצין בצה"ל. ואתה עובד בחברה שורשית.
    זה מאוד מרשים לראות, בחברה הצינית שאנו חיים בה, אנשים שגאים ונאמנים למקום עבודתם.

    אני אכן תושבת ערד מזה 19 שנים, וגאה בכך, בחרתי לגור בערד מציונות ומאהבת הארץ.

    צר לי לאכזב אותך, אבל אינני פנטית. וההתנגדות בערד למכרה הפוספטים רחבה. וכוללת את רוב תושבי העיר. אדגיש זאת- רוב מוחלט של תושבי ערד מחזיק בדעתי, ומתנגד לכל כרייה של פוספט בבקעת ערד.

    עמדתי אינה עמדה הזויה של מחבקי עצים וקיצונים אלא עמדת מדינת ישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בחוק אוויר נקי, שנכנס לתוקף בשנת 2011, החוק מתבסס על עיקרון הזהירות המונעת. עיקרון שמשמעותו- אם יש ספק אז אין ספק.
    זאת אומרת שאם יש ספק שמשהו מסוכן לבריאות, צריך להימנע ממנו.

    איך בכל זאת אפשר לפתור את זה- אתן לך דוגמא: אם אתה צריך לקנות אוכל לילדך, ומשרד הבריאות קבע שהאוכל שאתה רוצה לקנות גורם למחלות, ברור שלא תקנה אותו אלא אם כן הוא נבדק בבדיקות קפדניות והוכח שהוא בריא.
    כך גם במקרה מכרה הפוספטים שבעלי ההון רוצים להקים: משרד הבריאות קבע מספר פעמים שהמכרה מסוכן(על סמך מחקרים מהעולם שבדקו את ההשפעה של מכרה פוספטים על עובדים ותושבים במשך עשרות שנים ובאיזורים נרחבים).
    אתם רוצים לשנות את ההחלטה תציגו מחקרים ממקומות שונים בעולם, שנאספו בכלים מדעיים ומצביעים על כך שבריא לחיות ליד מכרה.
    (ושוב אני חוזרת מכרה ניסיוני כאן ליד הבית שלי שיכול להרעיל את התושבים הוא ניסוי בבני אדם, ולזה לא נסכים).

    אמנם אין לי תואר בהנדסה, אבל נראה לי מר מהנדס נדב טורנר, שגם אתה לא לגמרי בקיא בפרטים.
    לידיעתך בשנת 2011 הגיעו לארץ חלקיקים רדיואקטיביים מהכור בפוקושימה, שמרוחקת מאיתנו מעט יותר מ4 ק"מ.

    מר מהנדס נדב טורנר, כדאי שתלמד את הנושא, אתה מוזמן להיכנס לאתר שלנו http://www.nobarir.com

    ולסיכום אציין רק, שאני כמו יתר תושבי ערד, רוצים להמשיך לחיות בעיר היפה שלנו, בבריאות, עם האוויר הנקי ביותר בארץ.

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תודה נדב על המידע.
    לא היתה בקשה לתולדות חים אלא למידע רלבנטי לדיון.
    בכל זאת, משהו טוב יצא מזה (הגוגלציה וכל השאר).

    לגבי תשובתך לאמנון ולדר' עוקד.

    1. משהו, בלשון המעטה, לא מסתדר לי כאן.

    אם לסכם את הדברים,אתה בעצם אומר שאין שום מרכיב מסוכן בפוספטים.
    יוצא מזה שמומחים שקבעו אחרת – כאן ובעולם לא יודעים מה שהם מדברים. רוצה לאמר, סליחה על הציניות – הם בטח לא היו קצינים בקרבי, הם לא צנועים, לא ערכיים, לא תורמים לקהילה ולא מחוברים לנגב. מישהו אולי שילם להם בניגוד לכם – שאתם כולכם ממש חפים מכל אינטרס וסתם התגייסתם לעניין מטעמי הצדק הטבעי. נו באמת.

    האם אתה יכול להבין מה מפריע בטיעון שלך? או שהפוסל במומו פוסל – כלומר, שום דבר לא ישכנע אותך, כפי שאתה טוען נגד ד=ר'
    עוקד?

    2. חלקיקי אבק באוויר הם מסוכנים. לצערנו עבודות פיתוח רבות בכל הארץ נעשות בניגוד לחוק ומסכנות הן את העובדים והן את הציבור כולו. (יכול אדם להתגונן נגד סופת אבק, אבל נגד עבודות פיתוח ההגנה היחידה היא עבודה בהתאם לחוק, ואת זה רואים לעיתים רחוקות מאוד. אתם לא היחידים שמזהמים לנו כאן את החיים גם כשיש ברירה אחרת).

    3. שאלתי אותך על התמחותך כי סיפור הפיילוט כבר נמאס מכיוון שנעשו בעולם "פיילוטים" נרחבים ולאורך זמן, ואתם באים ומציעים ניסוי מצומצם וקצר שלא ברור מי יממן אותו, ומי יבטיח, נניח שהוכח בפיילוט שאין סכנה – שהחברה תפעל בתנאי המחמירים של הפיילוט (לא מחמירים – אין פיילוט).
    ככה לא מבצעים ניסויים, קו"ח על בני אדם.
    המילה פיילוט היא מטעה ונועדה לבלבל את המוח

    4. וזה מוביל אותי לנקודה האחרונה. כאילו שמי שקרא כאן את דבריך האמין לרגע שאתה מנסה לנהל דיון עם תושבי ערד, או לפחות אלה מביניהם שלמדו את הנושא.
    הרי ברור שדבריך מכוונים לאנשים כמוני נניח, שלא גרים באזור ומה עניין להם להעמיק בנושא.
    הנה בא בחור נחמד וערכי ומצוין ומדבר כמעט מדם ליבו – לא תאמין לו?

    5. לא.
    אין זה ממנהגי לתת עצות יחצניות בחינם ועוד לאלמונים.
    אבל בכל הנסיונות שלכם לשכנע את "הלא משוכנעים" חוזרות שוב ושוב יריות שאתם יורים לעצמכם ברגל.
    לא חבל על הרגליים האלה?

  14. נדב טורנר :

    מיצינו..

    לאלמוני..:
    יש משהו לא הוגן בדיון המתפתח ביננו..
    אני הראתי לך את שלי.., ואתה אפילו ממהר להשתמש בזה בציניות אופיינית (לא, אין לי בעיה עם זה.. להפך..).
    מצד שני.. אתה מסתתר מאחורי מעטה האנונימיות הנח ומרשה לעצמך לתת לי עצות (באמת תודה..גורם לי לתהות איך הסתדרתי עד היום..).
    מעבר להתפלפלויות שאינן מובילות לשום מקום שאתה נוטה להשתמש בהן, לא ברור מי אתה, מה עמדתך, על מה היא מבוססת ומה בדיוק אתה רוצה..
    אם אתה רוצה לנהל דיון – בבקשה היחשף, כתוב מי אתה ומה הרקע לדבריך ונמשיך משם בשמחה.
    אם אתה סתם נהנה מהציניות.. – שמחתי לעזור.. אבל מצינו..
    בהצלחה..

    ד"ר שרית:
    מדבריך נראה כי נפגעת. אם כן – אני מתנצל. לא לכך התכוונתי. כתושבת ערד, אני חושב שאנחנו מחוייבים לעשות כל מאמץ על מנת להבטיח את בריאותך ובטח את בריאות ילדייך.
    למיטב הבנתי, תחושתי וידיעתי (ולא, הנושא אינו קשור כלל אליי ואינו באחריותי) זה גם הכוונה של כל הגורמים המעורבים.
    כל מה שאנו מבקשים היא שתתנו לנו את ההזדמנות להוכיח זאת. הזדמנות הוגנת ומבוקרת. וללא ספק כזו שלא תסכן ו/או תפגע באנשים או בסביבה.
    אם יש לך רעיונות יותר טובים איך אפשר להבטיח זאת (מלבד הפיילוט המוצע) – גם אני ובטח שאר הגורמים בחברה ישמחו לשמוע אותם.

    הערת אגב:
    בעניין הגישה בנושא "יש ספק אין ספק" – אם אכן היינו מתנהלים בגישה זו, היינו מפסיקים:
    לשתות קפה, לשתות חלב ולאכול את מוצריו, לנסוע ברכב, להסתכל בטלוויזיה, לדבר בסלולארי ולעבוד מול מחשב.

    וזו רק רשימה חלקית של דברים שיש לגביהם מחקרים רבים מקיפים ומפורטים המוכיחים שהם מזיקים לבריאותנו..

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לנדב
    לא יעלו ולא יורידו לטובת הדיון פרטיו של אזרח מן השורה שלא מתיימר לייצג באופן "אובייקטיבי חסר פניות" את החברה המעוניינת לכרות בשדה בריר, שנציגיה בשמם המלא (שאיננו מופיע בשום מקום בגוגל) מנסים לשכנע אותנו כאילו על בסיס חסר כל פניות – שאין שום נזק מהפוספטים.

    הפער בין הגרסה הגורפת הזאת לבין מחקרים מקיפים ודוחות ששל אנשי מקצוע עצמאיים שמראים אחרת – הפער הזה אומר דרשני.

    זה לא חשובכ מי מצביע על הפער הזה.
    מה שחשוב הוא שאתה מתחמק מלהתייחס אליו.
    אבל זה לא נורא.
    מנסיון העבר מתברר בעליל שנציגי רותם נוהגים כאותה אישה שקודם מכחישה בכלל ששאלה את הסיר משכנתה ואחר כך טוענת שבעצם החזירה אותו כבר.
    אחר כך, כשמתגלה שהוא עדיין אצלה היא מחזירה אותו שבור וטוענת שכך קיבלה אותו מלכתחילה, את הסיר הזה שלטענתה היא בכלל לא שאלה מעולם.

    אז תסלח לאזרחים/יות מן השורה שמאסו בשטיפות המוח שמקורן בחברות יחצנות מתחכמות, שמאסו לחיות בחברה שמתימרת להיות ערכית אבל מתמסרת בפועל לתרבות של תדמיות מזויפות.
    אפשר להניח שאמירה עזאת תיחשב בעיני אדם ערכי כמוך ל"התפלפלות".

    בכך הסגרת את עצמך ולא יותר מזה.

  16. דר' שרית עוקד :

    נו, באמת, המהנדס נדב טורנר, ממך להיעלב?

    כבוד המהנדס נדב טורנר
    צר לי לאכזב אותך, אבל לא הצלחת להעליב אותי

    תראה, הדרך היחידה למנוע מתושבי ערד, ומהבדואים שגרים סביבה להיפגע זה לא להקים את המכרה.

    נכון, יש אנשים שבוחרים להרעיל את עצמם, על ידי עישון סיגריות, על ידי אכילת מוצרים כאלה ואחרים שלדעתך לא בריאים, מחליטים לצנוח ועוד דברים מסוכנים אבל הם עושים זאת במודע. הם מכירים את הסכנות ומחליטים לעשות זאת למרות כל הסכנות המוכרות להם.

    אבל אתה רוצה להרעיל את ילדי ושכני בלי שאנחנו מבקשים זאת. בלי שאנחנו רוצים זאת. להיפך, אנחנו מתנגדים לכך נמרצות

    למרות שלא אמרת, אחסוך ממך את מה שחבריך אומרים חדשות לבקרים – שכאשר במדינת ישראל סוללים כביש יודעים שימותו אנשים. נכון, יש מתקנים חיוניים למדינה, ולמרות הסכנה שבהם מחליטים שטובת הציבור מחייבת את בנייתם ובמקרה הזה סלילת הכביש

    אך מה לעשות, התועלת הציבורית היחידה שתהיה מהמכרה היא שהוא יכניס כסף, והרבה, לבעלי ההון.
    וכאשר עומדים על כף המאזניים חיי וחיי ילדי או רווחים אדירים לבעלי ההון, אני בוחרת בחיים!!!!

  17. נדב טורנר :

    שכפי שאמרתי.. מיצינו..

  18. נדב טורנר :

    לאלמוני:
    אתה פשוט פתטי..
    זה שאתה בוחר להסתתר- זו בעיה שלך ואני רק יכות לרחם עליך על כך.
    זה שאתה חושב שמישהו אחר צריך להסתתר ולהמציא זהות בדויה- זה כבר קצת פרנואידי ומדאיג..
    אין לך מושג על מה אתה מדבר, המשל שלך לא קשור לכלום ואתה מחפש קנוניות במקומות שהן אינן נמצאות.
    יש לי הרגשה שלא תפסיק לכתוב כל עוד לא תגיד את המילה האחרונה.. אז קדימה.. לך על זה.. הדיון ביננו מוצא מזמן מבחינתי.

  19. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ברור שהדיון מוצה, נדב, כי אין לך תשובה לשאלה שלי על הפער בין הטענות שלכם על העדר סיכון כלשהו לבין חוות דעת הפוכות ע"י בעלי מקצוע בלתי תלויים.

    אתה בוחר לפיכך לעסוק בטוען ולא בטענה. והיית עושה זאת גם אם היית רואה את שמי (שלא היה אומר לך שום דבר).

    דרך אגב, שמי מופיע ב- 144 (כולל כתובת ומספר טלפון כמובן).
    זו לא בדיוק דרך של אדם להסתתר.

    שלחת אותי לחפש אותך בגוגל? חיפשתי גם ב-144 – נאדא.

  20. נטע :

    במסגרת הוויכוח המתמשך על שדה בריר, זרק כן מישהו את הצורך לחשוב מחוץ לקופסה.
    וזה באמת מדהים איך ההיאחזות באוצרות מתכלים מבטן האדמה באים על חשבון מחקר ופיתוח מואץ של אוצר הטבע היחידי שיש לנו ושאיננו מתכלה – השמש.

    כמה כסף נזרק ויזרק על פיתוח שדה בריר – השקעה במשהו שעתידו כבר מאחוריו, במקום השקעה נמרצת ושימוש במיטב הכוחות שאפשר לגייס כאן לפיתוח האנרגיה הסולארית.

    יש לנו יתרונות בולטים בתחום הזה והם רחוקים ממיצוי.

    הבעיה היא שחברות גדולות מתנהלות בכבדות, ההון מחפש השקעות "בטוחות" לטווח קצר, והממשלה לא מתעדפת את העתיד ואת היתרון היחסי של ישראל ולא משקיעה בו.

    שדה בריר הוא לא העתיד של התעסוקה בנגב, אלא העבר.

    החמצה.

  21. לקסי :

    אנרגיה בת-קיימא, לנטע (20)

    מסקרים של השרות המטאורולוגי למדנו שערד היא המקום הטוב ביותר בארץ להפקת אנרגיה מהרוח.
    נסיונות שונים להקים כאן חוות שבשבות לא צלחו (אני מקווה שרק בינתיים) בעיקר בשל אדישות הממשלה.

  22. נטע :

    אנרגיה בת-קיימא ללקסי (21).

    שלא לדבר על הזבל. בכתבה אתמול צפינו איך בהליך פשוט יחסית מנצלים מזבלות להפקת אנרגיה. וזבל, בינתיים, לא חסר.

    אבל אבוי – ככל שננצל יותר את השמש והרוח והזבל – מה יהיה על רווחי הענק מכל הגז הזה (מסוכן ויקר – בטיחותית ובטחונית וכמובן – מתכלה)?

    אז מה הפלא שהממשלה קיצצצה דווקא בסעיף לפיתוח אנרגיה זולה מזבל ומה הפלא ששר הקלקלה מתכוון לפעול בכוח לטובת השקעה אדירה בפתיחת עוד מכרה מזהם?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.