לאחר ששרת הבריאות התנגדה בתוקף לכריית-פוספטים בשדה-בריר ואף סרבה לקבל חוות-דעת שנעשו בהזמנת חברת כי"ל המראות כי אין בכריה סכנה לתושבים, היא נכנעה ללחץ ובקשה חוות-דעת נוספת (מאמר ראשון מתוך שניים)
מאת אמנון פורטוגלי
יעל גרמן, חברת כימיקלים לישראל והפוספטים בשדה בריר - לתת לחתולים לשמור על השמנת
יעל גרמן שרת הבריאות הודיעה על התנגדות משרד הבריאות לכריית פוספטים במכרה בערד . בעקבות זאת פורסמו כתבות ביקורתיות נגד החלטתה. מאמר זה סוקר את קורות המאבק בעד ונגד הקמת המכרה, ופוסק כי יש לעצור את הקמת המכרה בערד מאת: אמנון פורטוגלי
חברת רותם-אמפרט, מקבוצת כי"ל, רוצה לכרות פוספט בשדה בריר כארבעה ק"מ מערד. השטח המתוכנן לכריה, כשטחן של רמת-גן וגבעתיים ביחד, מכיל כ-65 מיליון טון של פוספט איכותי בשווי של כ-7 מיליארד דולר. 'הסיפור' של שדה בריר הוא שהשדה רווחי לחברה, הרבה יותר מאשר שדות הפוספטים הזמינים לכרייה בהם היא פעולת כיום.
מומחי משרד הבריאות כתבו שלושה דוחות בהם נקבע כי הקמת מכרה הפוספטים תביא לעלייה בתמותה ובתחלואה מסרטן וממחלות לב וריאה בערד וביישובים הבדואים הסמוכים. ביולי 2012 העביר משרד הבריאות למשרד הפנים את עמדתו החד־משמעית נגד כל כרייה בשדה בריר: "אנו סבורים כי הפקדת התוכנית תביא לפגיעה אמיתית ולסכנה לבריאות התושבים הגרים באזור, ואנו סבורים כי יש לדחות את התוכנית".
רותם/כיל לא מוכנה לקבל תשובה שלילית. רותם ממשיכה לטעון כי אין בעיות בריאות וכי הפעילות בשדה בריר לא באמת מסוכנת. לצורך זה היא הזמינה מספר חוות דעת בתשלום, שקבעו כי אין סכנה בריאותית בעבודות הכרייה.
על מהימנות חוות דעת המוזמנות ומשולמות בידי תאגידים נכתב הרבה, אציין את דברי שרת הבריאות עצמה: "אני לא קוראת דו"חות שהחברה שילמה עבורם. הם לא שווים בעיניי. ברגע שחברה שיש לה אינטרס משלמת על דו"ח הוא לא שווה בעיני". ודבריו לאחרונה של רו"ח שלומי שוב, סגן דקאן הפקולטה למינהל עסקים במרכז הבינתחומי: ׳תוצאה מוזמנת׳, 'בהתאם לאינטרס של המזמין', 'משרתים את בעלי האינטרס, הכוח והכסף'.
לואיג'י זינגלס, הגורו הכלכלי החדש של נתניהו, הקדיש פרק שלם בספרו האחרון 'קפיטליזם לעם: שיבה לגאונות האבודה של השגשוג האמריקאי' לתופעה זו, ומציין כי "היושר האינטלקטואלי שלנו, אינו מגן עלינו מפני הטיות פוטנציאליות… אנו עלולים להיות מוטים בדרכים שאינן ברורות לרבים מאתנו", ולאחרונה פורסם מאמר בניו יורק טיימס על 'אקדמאים המגינים על וול-סטריט ומקבלים תמלוגים נאים'.
כמובן שלא כל המומחים כאלו, יש רבים מהם שישמרו על יושרתם, על האתוס המקצועי, אבל אנו לא נראה דוחות כאלו, שכן התאגידים לא יפרסמו אותם, והמומחים לא ידברו עליהם בגלל הסכמי סודיות.
אם חשבתם שאנשי המקצוע במשרד הבריאות הם הקובעים, ובזה נגמר הסיפור, טעיתם. מסתבר שהשיקול של בריאות הציבור, איכות חייו ובריאותו אינו השיקול העיקרי, או מספיק חשוב כאשר מדובר במיליארדי שקלים של רווחים לתאגיד פרטי.
יעל גרמן, שרת הבריאות החליטה לאחרונה לבקש, מפרופ' ג'ונתן סאמט, חוות דעת נוספת על האספקטים הבריאותיים של כריית פוספטים בשדה בריר הגובל בערד ובכסייפה. זו תפנית בעמדת שרת הבריאות והמשרד המתנגד מסיבות בריאותיות לכריית פוספטים בשדה בריר. ההחלטה התקבלה ככל הנראה, בעקבות לחצים מצד גורמי שלטון וגורמים נוספים על משרד הבריאות במטרה לאשר את הכרייה, כפי שדיווח סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן בועדת הכנסת: "רבותיי, הייתי שם, ראיתי. היו עלי לחצים. היו אין סוף ישיבות עם משרד ראש הממשלה ועם כל הגורמים. משרד הבריאות אמר לא. משרד הבריאות אמר שאסור לעשות את זה, זה מזיק לתושבים. ראיתי שיש כל מיני גורמים שמפעילים לחצים. ראיתי כל מיני גורמים שעושים פרסומת בעיתונים, לוחצים על חברי הכנסת, לוחצים על הציבור."
הבחירה של גרמן בפרופ' סאמט היא מצויינת, עם זאת ההחלטה שלה בעייתית מכמה אספקטים: עד עכשיו היו למשרד הבריאות שלש חוות דעת רפואיות שעליהן היא נסמכה בהתנגדותה הנחרצת להקמת המכרה בשדה בריר. איזה מסר היא מעבירה לעובדי ומנהלי משרד הבריאות ולאזרחים כשהיא מבקשת חוות דעת נוספת?. כאשר מקבלים חוות דעת שאינה תואמת את האינטרסים של רותם, מחפשים מומחה חדש? ואם חוות הדעת של המומחה החדש לא תהייה לרוח רותם, נביא מומחה נוסף? איזה מסר היא מעבירה למומחי משרד הבריאות שכבר נתנו את חוות דעתם.
יתרה מזאת, למשרד הבריאות יהיה קשה מאוד להתנגד לתוצאות חוות הדעת החדשה, שהרי הוא הזמין אותה. לעומת זאת אין התחייבות של רותם לקבל מסקנות אלו. אם חוות הדעת החדשה תציין שיש סכנה רפואית מסויימת, רותם יאמרו שיש לאשר את הכרייה ושהם ינקטו בכל האמצעים הדרושים כך שתושבי ערד והיישובים הבדואים הסמוכים לשדה בריר לא יפגעו. על טיב ההבטחות האלו ועל העמידה של חברות מקבוצת כיל בדרישות החוק ביחס לאיכות הסביבה אנו יכולים לראות מהקנס שהוטל על תרכבות ברום לאחרונה בגין פליטת מתילן כלוריד במפעלה ברמת חובב הרבה מעבר למותר ובמשך שנים.
המאבק של רותם ושל חברת האם שלה כיל, לקבל לידיה את שדה בריר הוא מאבק על כסף, על הרבה כסף. וכדי לקבל זכויות כרייה בשדה בריר היא מעלה מספר טיעונים, מעבר לבעיית הבריאות, והיא תמשיך בכך ללא קשר לחוות הדעת החדשה, ומה הועילה שרת הבריאות בתקנתה החדשה.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ומרצה במכללה החברתית כלכלית.
Tags: בדואים, המכרה בערד, יעל גרמן, כימיקלים לישראל, כריית פוספטים, משרד-הבריאות, נגב, רותם אמפרט, שדה בריר
אני יודע שאי כריית הפוספטים בבריר תביא לסגירת מקומות עבודה, פיטורי עובדים, ואיבוד משאבים לטובת חו"ל.
האם זה לא חשוב?
נכון לא לפני בריאות התושבים.
האם הועלתה הצעה להעתיק את המגורים ל"אזור בטוח"?
לא יודע.
אבל בטוח שצריכים לחשוב גם על האספקטים האחרים.
בכל זאת שם האתר כולל את המילה עבודה.
מר פורטוגלי ,
אתה מעלה פה ושם ברשת פוסטים בכל מיני נושאים שנויים במחלוקת . מבט חטוף מגלה שאתה מרצה במכללה חברתית משהו .
אתה מרבה למנף אני מניח העידן החדש של מדיות מבוזרות . ואם כך – הרי אתה עצמך גורס מבלי מישים או כן , בקרים לערבים –
אין כזה ראה וקדש …… יש להעצים שיח ולשקול טריא ושקלא מלוא הטנא השיקולים המורכבים , המקוריים , החברתיים והרלבנטיים ביותר.
ואם כך , היה בבחינת נאה דורש נאה מקיים , ותניח לשרה אכן לפעול נכון , ולקבל החלטה , כאשר מירב השיקולים והעובדות הרלבנטיות מונחות לפניה .
אין לך נושא , סוגיה שנויה במחלוקת , שלא יהיו עליה לפחות תריסר ראשי חץ חלוקים בדבר , לכאן או לשם .
אין הדבר יכול להוריד , כי אם רק להעלות . באשר מעיד הדבר בעליל על – רצינות , ואחריות מסתברים .
תודה …….
מר פורטוגלי ,
בתוספת לתגובתי שלי מעלי , אומר לך כך :
קריאה אינטנסיבית של דוחו"ת וחוות דעת שונות וצולבות , יכולה גם להעצים תהליכים של סיעור מוחות , ולייצר יותר פוטנציאל לפתרונות יצירתיים .
מנסיון עצום , פתרונות יצירתיים , ממש זמינים , או פוטנציאלית זמינים , חומקים מתחת לאף תדיר .
אחת הסיבות , העדר תהליכים סיסטמטיים של סיעור מוחות .
במקרה דנן אפשר לחשוב ( כללית , לא בנסיבות הענין , אותם כלל אני לא ממש מכיר לעומק ) :
טכנולוגיות מתקדמות של ספיחת זיהום על ידי פילטרים ( בעיר עצמה , או במקום כריית המחצבים ) . עבודה בלילה ( כאשר אנשים בביתם לרוב ) ולא ביום . עבודה בחורף מואצת , ולא בקיץ ( טיהור על ידי גשם ) .
עסקינן הבנתי מן הפוסט , ב – 7 מיליארד דולר , מספיק כסף לפתרונות יצירתיים .
תודה
גדי,
כתבת: "האם הועלתה הצעה להעתיק את המגורים ל"אזור בטוח"?"
מדובר ב-50,000 תושבים וגם בבסיס נבטים של חיל האוויר. זה טרנספר לא קטן.
אי-לכך ההצעה דנן לא הועלתה ואין שום טעם להעלותה ולו רק משיקולי עלות תועלת.
וגם… על מי העלות ולמי התועלת.
ועוד משהו… האמריקאים – יצרני הפוספט הגדולים ביותר – שהבינו, כי המשאב באזילה הפכו ב-2006 מיצואני סלע ליבואנים.
האמריקאים מיבאים ממרוקו לעיבוד באמריקה כ-3.1 מיליון טון סלע.
אז פוקסי, הרי פתרון "יצירתי:
גם רותם יכולים לייבא ממרוקו, עכשו כדאי, המרוקאים הפילו את המחירים!
נכון, רותם ועידן עופר ירוויחו פחות, אבל גדי דיבר על עבודה… ימשיכו לכרות עוד 10 שנים ואח"כ ייבאו. את הפוספט של בקעת ערד יותירו במקומו.
כתבת: "במקרה דנן אפשר לחשוב ( כללית , לא בנסיבות הענין , אותם כלל אני לא ממש מכיר לעומק )"
אז בתום 32 שנות עיסוק בנושא אני כן מכיר אותו, טוב יותר מרוב מי שכותבים אודותיו, כאן ובמקומות אחרים.
כתבת: "טכנולוגיות מתקדמות של ספיחת זיהום על ידי פילטרים ( בעיר עצמה , או במקום כריית המחצבים ) . עבודה בלילה ( כאשר אנשים בביתם לרוב ) ולא ביום . עבודה בחורף מואצת , ולא בקיץ ( טיהור על ידי גשם ) ."
פילטרים בעיר עצמה… האם נלך וגם נישן עם מסיכות אב"כ?
עבודה בלילה, תרים לאוויר לא פחות אורניום באבק מרחף (לא שוקע, הגיע לכאן מפוקושימה) שחודר לריאות ולא יוצא ואז מקרין קרינת גמא במרחק 0, לא בריא.
כתבת: "טיהור ע"י גשם"… הצחקת את כל המדבר ואת יושביו.
על פתרונות יצירתיים כבר כתבתי.
בראש התגובה הזו (לחיצה כפולה על שם הכותב) תמצא את כתובת האתר של המאבק.
היכנס, קרא, למד ואחר-כך תנסה להיות יצירתי ולסלק מאיתנו את האיום עלינו כפרטים ועל עירנו ככלל.
הכותב הוא תושב ערד וממובילי המאבק שסיסמתו היא רוצים לחיות בלי מכרות.
האם אתם עובדים אצל באומן?
לקסי הנכבד ,
תגיד לי – אתה אמיתי ? כל זה אמיתי ? אשכרה קורה ? כי אני פשוט על טורים ממה שאתה מורח כאן . אין לי מושג אם אתה בהכרה אם לאיו .
מי זה באומן ? אולי הזוכה של פרס נובל , יש איתו עכשיו סיפור עם תואר כבוד אוני' חיפה ?
מה אתה רוצה מחיי האומללים ?
אני בעיקרון לקסי , לא עובד אצל אף אחד !! אין עלי אלוהים , בלתי כי אם שפתי שהיא שפת אמת !! רד מהבלים כאילו !
לגופו של ענין :
הרי אני כתבתי , ואתה כתבת , שאני לא מבין לעומקו של דבר , אלא מביא המחשות כלליות מושגיות שאפשר לחשוב עליהם . זה בשביל ההמחשה !!
אין לי מושג , ואין לי עמדה כלל , רק זו –
מוטב שהשרה הנכבדה תקרא כמה שיותר דוחו"ת , מאשר כמה שפחות דוחו"ת .
אם היה לי זמן , ואין לי זמן , הייתי מוכיח לך , שיש אפשרות לאלתר " ים " של פתרונות יצירתיים , שיצמצמו במידה ניכרת הנזק לבריאות , ויעשירו את קופת המדינה ואת תושבי האזור הנכרה שם .
ובלי קשר , גשם , רוח , הכיוונים של הרוח , מזג האויר בכלל , קריטיים מאוד במצבים כאילו . החוכמה ביצירתיות , היא אכן לחשוב בצורה פשוטה לפעמים , ומחוץ לקופסא .
אז אתה אולי צודק , כמה גשם כבר יורד בערד ? אבל כיווני הרוח לא יכול להיות חשוב ? לילה יום , לא יכול להיות חשוב ? פילטרים יעילים ? יש טכנולוגיות מדהימות היום .
אולי בשביל הספורט , אני עוד אחזור , ואפנה אותך ………
לתשומת ליבך
לקסי הנכבד ,
עוד לא יבשה הדיו . הצלחת להרגיז אותי באמת . לקח לי כמה דקות של מחקר . בשביל שתבין , בקנדה למשל ( מעצמת מכרות ) לוקחים בחשבון נושאים של מזג אויר – כיווני רוח , גשם וכו…. הכל בלינק להלן ( אם אתה קורא ומבין אנגלית , אם לאיו , אני אתרגם בשבילך , הצלחת לעצבן אותי מאוד ) , הנה :
http://www.ec.gc.ca/lcpe-cepa/default.asp?lang=En&n=CBE3CD59-1&offset=6
ועוד , טכנולוגיות מתקדמות לצמצום נזקי חשיפה לזיהום אויר ממכרות , הנה :
http://www.ge.com/mining/sol_dust_control.html
http://www.ge.com/mining/sol_environmental_tech.html
אז עד כאן , לא הייתה לי עמדה לכאן או לשם , ועכשיו היטת אותי אותי לשם .רצוי שתקח איזה סדנה ליחסי אנוש , יחצנו"ת משהו .
כל הכבוד …….
Thanks, but NO thanks
אני באמת מודה לכבודו על הדאגה ליחסי האנוש שלי, באמת תודה.
אבל אין תודה למתחזים מטעם רותם אמפרט שמופיעים מדי פעם במקומות שונים ומנסים לתעל אותנו לכוונים הרצויים להם.
ההצעות והכוונים של כבודו, כולל ה"דאגה" ליכולות התקשורת של הח.מ. כבר נוסו בעבר ע"י שלוחי רותם, נחשפו והוצבו במקומם בכל הנוגע להטיית המאבק שלנו.
יואיל כבודו לעיין באתר שכבודו הופנה אליו: wwww.nobarir.com
ולכשילמד כבודו את העניין ישוב ויעלה את היצירתיות של כדי לסלק איום קיומי מעל שלומם של 50,000 תושבים.
ואגב, באומן הוא יועץ התקשורת שיעץ ל"יש עתיד" ונשכר עכשו למאבק נגדנו, אבל עובדה זו בודאי ידועה לכבודו, למרות ההכחשה.
ולסיום, כבודו כתב: "מה אתה רוצה מחיי האומללים ? " אז אני מאחל לכבודו שישתחרר מאומללותו במהרה ושימשיך את חייו בכל האושר שכל אדם ראוי לו. גם אנחנו כאן בבקעת ערד רוצים לחיות את חיינו בלי איומים על חיינו מצדם של בעלי עצמה כלכלית שרוצים רק בטובת כיסם ובעלי עצמה חברתית שרוצים רק בטובת כִּסְאָם.
🙂
חברת כי"ל מתקשה להאמין-
איך יתכן שמול סוללת ה"מומחים מטעם", היחצנים, השתדלנים, הקשרים, המרשרשים – מצליחה קבוצה קטנה של תושבים, קטנה אך נחושה, לעמוד בפרץ.
הקבוצה הקטנה הזאת, בנחישותה, אחראית לכך שהנושא נבדק שוב ושוב ע"י גורמים מקצועיים עצמאים שאמרו נייט.
מי שניסה ל"הוכיח שאין סכנת בריאות" מצא עצמו עומד מול הבומרנג שיצר במו ידיו.
אז מה עושה התאגיד?
עובר לתכנית ב' – לשסות קבוצת אנשים א' (העובדים) בקבוצת אננשים ב' (התושבים).
שיריבו אלה מול אלה ומי שינצח ימות בין כה וכה.
אתם הבנתם את זה?
עכשיו השאלה שמציף התאגיד היא – למי יש זכות לחיים ולמי אין. לפי התאגיד התשובה ברורה – תושבי ערד צריכים לוותר על זכותם לחיים לטובת כאילו זכותם של העובדים.
זו ברירה מלאכותית. אין לה אחיזה במציאות, אבל היא מלמדת אותנו היטב על התאגיד.
אם באמת תיפגע פרנסתם של העובדים ללא כריה בשדה בריר, אין ספק שמדינה מתקדמת כל כך כמו ישראל, שיש בה אין ספור אנשים שיודעים לחשוב מחוץ לקופסה – הם כבר ימצאו פתרון.
את האדם המת אי אפשר להשיב לחיים, אבל אם המדינה הזאת היתה מתקדמת כפי שהיא אוהבת להחשיב את עצמה – כבר מזמן היו נמצאות תעסוקות חלופיות לעובדים, בלי לכוון אקדח לרקתם של תושבי ערד והסביבה.
הציניות של כי"ל עוברת כל גבול. ואי אפשר שלא לזהות שוב ושוב את הדוברים מטעמה – פעם באופן אנונימי ופעם באופן גלוי – אבל הטיעונים תמיד אותם טיעונים – מישהו חייב למות פה ואנחנו בכיל לא נרפה עד שהפור יפול נגד תושבי ערד.
בכל הכבוד לתושבים הבלתי נלאים – המאבק הזה מוכיח לי ולעוד אזרחים ואזרחיות כמוני – שאנחנו חיים במדינה שאוכלת יושביה.
אה
ולמי שהרחיק עדותו עד קנדה (גם אם נתעלם מדברי חז"ל בעניינו) – אין המשל דומה לנמשל.
לא בסדרי הגודל.
לא בהיקף ההשקעות הנדרשות והיכולות לעמוד בהן.
לא בתרבות העסקית.
ובעיקר מה שכותבות חברות על עצמן – כמוהו כאותם דוחות מטעם של חברת כי"ל.
שר הקלקלה רוצה חוות דעת של רופא מטעם המעסיק.
מסתבר ש"היסודיות" הזאת בענייני בריאות היא לא בהכרח עקבית
"נילחם עבור כיל", אומר לנג. "על פי המידע המקצועי שיש לנו, ההתנגדות לכרייה בשדה בריר היא פופוליזם זול, ואין שם בעיה בריאותית. זה רחוק מספיק מהיישובים בסביבה. ואם יש חשש בריאותי – שיערכו פיילוט. ההתנכלות למפעל מפואר שמעסיק כל כך הרבה עובדים בדרום היא מוגזמת".
http://www.themarker.com/markerweek/1.2213428
זה מידע מקצועי כמו שחוות דעת של רופא מטעם המעסיק (או חברת הביטוח) היא מקצועית.
http://www.themarker.com/dynamo/environment/1.2191268