חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דור 4 בסלולר – מה קורה איתו?

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות ב 26.12.13 1:00

מה זה סלולאר דור רביעי, מה הוא נותן לנו הצרכנים, איך הוא משפיע על התקנת אנטנות ליד הבתים שלנו ומדוע הכנסתו לשימוש מתעכבת כל כך בישראל?

מאת: מנחם לוריא

להלן עיקרי המאמר, שפורסם במלואו באתר dtown:

.
1. האנטנות: לא משנה אם מדובר באנטנות "רגילות" או במיקרו סלים (להלן "קופסאות נעליים"). לכולם סף שידור עליון מוגבל. ההגבלה היא תוצאה של תקנים ורגולציה שבעיקר מקורה בארה"ב ואירופה. מאחר והספקים באים משתי היבשות האלה, גם בישראל יש את אותו סף הקרינה שנחשב לבטוח.

2. כאשר אני מדבר על הרווית תאי השטח באנטנות זה אומר, בהכרח, שסך הקרינה ועוצמות השידור של כל האנטנות בתא השטח לא יעלה על זו המותרת אילו הייתה רק אנטנה אחת באותו תא שטח. זאת אומרת: אם נרווה את תאי השטח באנטנות נקבל רמת שירות טובה יותר אבל לא נקבל רמת קרינה ו/או עוצמות שידור החורגות מהתקנים.

3. הנקודה החשובה ב"סיפור" הזה היא: הרגולטור (משרד התקשורת) שיצא בקמפיין מתוקשר ולקולות צהלת ההמון על המהפיכה הרגולטורית שבה הכריח את ספקי התקשורת למתן את המחירים וקבע כללים המאפשרים,לנו הלקוחות,להתיר את הקשר עם חברת הסלולר ביתר קלות. מה ששכח/לא ציין/הסתיר זו העובדה שבחקיקת משנה נתן סוכריה לספקיות הסלולר שלפיה את "קופסאות הנעליים" הם יכולים לשים ללא שום אישור/פיקוח/זכות עמידה/זכות שימוע לציבור כל עוד הם במתחם הציבורי.

4. נניח ששמו "קופסת נעליים" ליד גן הילדים שאליו הולכים הילדים שלי. מה האופציות שלי להתנגד למכשיר הזה ליד גן הילדים? ובכן, אם אפנה לחברת הסלולר שתמנה את "קופסת הנעלים" ליד גן הילדים היא טטען – ובצדק – שחוקית זה,פשוט,מותר לה וגם תטען שהמכשיר בטוח ואיננו מסכן את ילדי הגן. מאחר,ואכן,בדין שמה חברת הסלולר את "קופסת הנעליים" ליד גן הילדים לרשות המקומית אין מעמד/צד בעניין. הרגולטור (משרד התקשורת)? גם הוא לא הכתובת כי איפשר את הדבר – כאמור: בחקיקת משנה. בית המשפט? המזור היחידי הוא בג"צ אלא שבג"צ לא בודק את הטענות לגופן אלא רק שואל את עצמו,ועונה לעצמו, האם חקיקת המשנה נעשתה כדין או לא. והתשובה של בג"צ (אם יורשה לי בשמו) היא שזו פררוגטיבה חוקית של השר ולכן הכל כשר למהדרין ואין לי כוח/יכולת לגרום לסילוק "קופסת הנעליים" מפתח גן הילדים.

5. בדיוק למצבי הביש שמתואר ב בסעיף 4 לעיל – "המציאו" את הכנסת. מדובר בנושא שהציבור בישראל רגיש אליו – בצדק או שלא בצדק. ולכן זו הייתה טעות לאפשר יד חופשית לחברות הסלולר לשם "קופסאות נעליים" ללא פיקוח ציבורי וללא דיון וחקיקה ראשית בבית המחוקקים וקביעת אמות מידה רגולטוריות באחריות משרד היח"צ ובשמו המלא – משרד התקשורת.

6. אחת מהדרכים להסדרת קונפליקטים בין ציבור הצרכנים לספקי השירות זה באמצעות הסדרה עצמית אתן דוגמא. כנסו לחנויות המקוונות שמוכרות ראוטרים אלחוטיים (Wifi). תראו שלרוב המודמים,והנתבים האל חוטיים יש שתי אנטנות ולא אחת. יש לכך שתי סיבות: טכנולוגית (שנניח לה עכשיו) ורגולציה עצמית של היצרנים. להוסיף עוד אנטנה למכשיר נעשה בעלות זניחה ומנגד – שתי האנטנות משדרות באותה העוצמה כמו אחת אלא שישנה חלוקה ביניהם כך שרק כשצריך שתיהם פועלות במלוא העוצמה ובשאר הזמן אנחנו מקבלים את אותה התפוקה,אותו הכסוי לתא השטח בפחות "מאמץ" של מכשיר השידור והקליטה וכן נחשפים פחות לרעל האלקטרומגנטי – מבלי לקבוע מסמרות כמה מהרעל הזה מסוכן לבריאות וכמה איננו מסוכן. נציין כי אותם המודמים נמצאים בקרבת בני הבית חיות הבית והתינוקות שבו (אם יש) ולכן ההסדרה העצמית הזו בעצם מסדירה כל קופליקט אפשרי בקשר למסוכנות הבריאותית של מודם/נתב. ושלא יהיה ספק – אף מודם/נתב כזה לא נכנס לארץ לפני אישור של הרגולטור – כך שהדוגמא עמדה לנגד עיני השר וכל אחד יסביר לעצמו למה התעלם מזה והעדיף חקיקת משנה שנעשה (לפחות "קצת") במחשכים וללא דיון ציבור.

7. למען הסר ספק: הטכנולוגיה של דור 4 דורשת הוספת אנטנות. שוב פעם הרגולטור יוצא בחגיגה תקשורתית ומפריח מלל של הבטחות ומהפיכות – כל זה בכל הקשור לזה שאיפשר לכל ספקי הסלולר להתאחד ולאחד כוחות בכל מה שקשור לאנטנות ולהטמעת דור 4 אבל – בחגיגת ההלל העצמי – שכח לציין שישנה חקיקת משנה המאפשרת לספקים לשים אנטנות – קרי "קוסאות נעליים" בכל פינה שרק יחפצו ובתנאי שזה "המתחם הציבורי" ושלנו הציבור ולו כרגולטור אין שום פיקוח ושום זכות עמידה/התנגדות וכיו"ב וגו'.

8. למען הסר ספק: אין לי דבר נגד חברות הסלולר, נפרצה עבורם פירצה בגדר, אוטוסטרדה מודרנית נסללה אל ומאת הפירצה ואין שום סיבה בעולם שלא יעשו בזה שימוש. הביקורת שלי מופנית לרגולטור שמכריז קבל עם ומיקרופון על מהפיכה ועל הדרך המופלאה שבה התערב בנעשה בשוק לטובת האזרח הנחמס – ושוכח/משכיח/מעלים מידע מהותי שלפיו,וכפי שצויין לעיל,אנחנו הציבור,הכנסת והרגולטור עצמו לא יכולים לעשות דבר לסילוק "קופסת הנעלים" מפתח גן הילדים שאליו הולכים הילדים שלי ושל עוד "ציבור" שבאדיבותו הביא את השר והח"כים עד הלום (תרתי משמע).

נערך על ידי דורון
תגיות: , ,

2 תגובות

  1. פוקסי :

    תודה על הפוסט ……

    יש לך מנחם כשלים מסויימים בתפיסה המשפטית והטכנית של הנושא .

    תחילה , בג"ץ כשלעצמו סמכותו ושיקול דעתו לא משתרעים רק על שאלות של חוקיות , אלא גם של סבירות .

    בהקשר הזה , צריך לאתגר , את החקיקה עצמה . כלומר , לעתור לבג"ץ , על מנת שיורה למחוקק ולרגולטור , לבטל חקיקה או לחוקק חוק בהתאמה .

    ואיפה הסבירות ? פשוט :

    התפיסה המערכתית החקוקה קובעת את עיקרון הזהירות המונעת כעיקרון מרכזי ( סעיף 1 , חוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006 ) . עיקרון מנחה זה , גורס כי :

    גם אם הנזקים הצפויים לא מוכחים מדעית , אלא רק הסתברותיים , אזי תהא לכך השפעה ממשית על פעילות הרשות והמחוקק .

    באם תוכיח ( קל וחומר לגבי ילדים , שרגישים יותר להקרנות דנן ) כי ישנה פגיעה מהותית בעיקרון זה , אזי אתה עשוי לקבל הסעד מבג"ץ .

    בג"ץ יאלץ לערוך איזון בין תפקוד הרשויות , נזק בדיעבד , קיום חיים שוטפים , לבין העיקרון המוזכר ( זהירות מונעת ) .

    תודה ……

  2. פוקסי :

    מנחם , להלן לינק לחוק המוזכר , עיין שם בסעיף 1 , מטרת החוק :

    http://www.nevo.co.il/Law_word/law01/999_543.doc

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.