חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

'הארץ' מסוכן לעובדים בישראל הרבה יותר מ'ידיעות' או 'ישראל היום'

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 22.12.13 1:15

ק. טוכולסקי מגיב למאמרה של מרב ארלוזורוב שעסק בפגיעה כביכול של העבודה המאורגנת בפריון. לדעתו, ההגבלות על היכולת לנצל עובדים הם הגורם העיקרי בטווח הארוך להתקדמות טכנולוגית והתפתחות החברה האנושית

ביום חמישי בשבוע שעבר השתלחה שוב מרב ארלוזורוב בעבודה המאורגנת. הפעם טענה מרב ארלוזורוב שהעבודה המאורגנת פוגעת בפריון. כן, מסתבר שהפריון הישראלי נמצא בירידה לא בגלל שעות העבודה הארוכות, השכר הנמוך ותנאי העבודה הקשים אלא בגלל שיש בישראל עובדים מאורגנים. את מאמרה המרושע, שאם היה נכתב לא על עובדים מאורגנים אלא על יהודים היו רואים בו לא פחות מאשר תעמולה אנטישמית, פתחה ארלוזורוב בתיאור של שיחה עם מנכ"ל של גוף ממשלתי גדול שלא יכול לקדם את עבודת משרדו כי העובדים לא מוכנים לשום שינוי. להערכתי ארלוזורוב דיברה עם מנכ"ל גוף ממשלתי בערך כמו שאני דיברתי לאחרונה עם מנכ"ל גוף ממשלתי. ארלוזורוב פשוט כותבת מה שהיא רוצה ויכולה, כי העיתון שבו היא כותבת כמו כל פמפלט מיסיונרי מאפשר לה לכתוב מה שהיא רוצה.

העבודה המאורגנת פוגעת בפריון בערך כמו שחיסול העבדות פגע בפריון. ההגבלות שארגון עובדים מטיל על היכולת לנצל את העובדים עד תום אכן פוגעים בטווח הקצר ביכולת למקסם את ניצולם של העובדים. מצד שני ההגבלות הללו של היכול לנצל עובדים הם הגורם העיקרי בטווח הארוך להתקדמות טכנולוגית והתפתחות החברה האנושית. ענף הבניין בישראל, לדוגמא, מפגר אחרי ענף הבניין באירופה בגלל שיש יכולת למעסיקים לנצל כוח עבודה זול כתחליף להתייעלות טכנולוגית. אני בטוח שגם מרב ארלוזורוב יודע את זה, אבל זה לא מפריע לה. למרב ארלוזורוב יש מטרה, והמטרה היא חיסול העבודה המאורגנת כדי שבעלי ההון אותם משרת עיתון 'הארץ' יוכלו להמשיך ולהתעשר. העובדה שבתהליך תפגע כל החברה הישראלית לא מעניין את ארלוזורוב כשם שהוא לא מעניין את אביה הרוחני נחמיה שטרסלר, או את אחיה הרוחניים גיא רולניק וסמי פרץ. מה שמעניין אותם זה לקדם את התפיסות הניאו-ליבראליות שלהם, ובכך את שלטון ההון – המבנה שבו 18 משפחות שולטות בחברה הישראלית והאדם העובד הולך והופך לעבד.

עד כאן הם לא שונים בהרבה מהכותבים הכלכליים העיקריים בשאר העיתונות בישראל, ששייכת כולה לבעלי הון שדואגים לקדם את האינטרסים שלהם בכלי התקשורת שלהם. הבעיה עם 'הארץ' הוא מי קורא את 'הארץ'. קודם כל לא הרבה אנשים עוד קוראים את 'הארץ', אבל מי שקוראים את הארץ הם בעיקר קורבנותיו המיידיים. המעמד הבינוני המשכיל, זה שהולך ונמק, קורא 'הארץ', וחלק לא מבוטל מהעובדה שהמעמד הזה לא טורח להתגונן מפני התהליכים שמחסלים אותו קשור בעובדה שהארץ מעצב את תפיסותיו. אנשים שהתארגנות עובדים הייתה יכולה להציל אותם מהידרדרות ושחיקה מממנים באמצעות המנוי שלהם על 'הארץ' את השופר המרכזי נגד העבודה המאורגנת בישראל. אם הם היו קוראים את מה שיש ל'ישראל היום', 'ידיעות' או 'מעריב' יש להגיד נגד האדם העובד הם לא היו מושפעים במיוחד, כי כולם יודעים שהעיתונים הללו הם זיבלונים, שופרות צהובים של שלטון ההון. 'הארץ' נראה אחרת, והמסרים שלו מוזרקים לא בכותרות צעקניות אלא במאמרים מנומקים. 'הארץ' מתחזה לפרסום מדעי, למנתח אובייקטיבי של המציאות – ובכך 'הארץ' מחדיר את הרעל שלו למוחם של קורבנותיו, אנשי המעמד הבינוני המשכיל, שכירים ועצמאיים קטנים, שעצם ההסתכלות על המציאות דרך עיתון זה תורמת לסירוס הפוליטי שלהם.

הארס שהפיצה מרב ארלוזורוב השבוע אינו חד פעמי וגם לא מקרי. היכולת שלה ושל עמיתיה לכתוב הבלים מוחלטים באופן שנראה מדעי מזכיר את הכתיבה המדעית של אנטישמים במחצית הראשונה של המאה העשרים. לפני שאנחנו משחררים את החברה הישראלית כנראה שגם אנחנו בעצמנו צריכים שחרור. ההיאחזות ב'הארץ' כי הוא "הכי שמאלני שיש" היא חלק מהאימפוטנציה של השמאל, שחולם להשפיע על ביבי או כל שטות אחרת שנובעת מחוסר אמונה בעצמנו. עיתון שמאלני לא היה נותן במה לאנשים כמו שטרסלר וארלוזורוב, כי הם פשוט תועמלנים חסרי בושה של הסתה נגד האדם העובד.

לסיכום אגיד שגם אני התקשרתי מיד אחרי המאמר לחברה – לא מנכ"לית של כלום, סתם עובדת מדינה – ושאלתי אותה מה היא אומרת על הטענות של ארלוזורוב. היא אמרה לי שרק לפני שנתיים הם עברו הסבה מקצועית שמאפשרת להם לתת מענה דיגיטלי לפניות ציבור, בלי לקבל שום תוספת ובלי לדרוש שום תוספת. היא אמרה שהם שמחים לעבוד כך כי זה בהחלט משפר את השירות שהם נותנים, וקבלה על כך שמשיקולים תקציביים התעכב המעבר למתן מענה דיגיטלי. היא גם הוסיפה ואמרה שהעובדים לחצו על הדיגיטציה במשך המון זמן, אבל הדרג הניהולי במשרד התעקש על הבאת חברה חיצונית שתבחן את הצורך לפני שהוא הסכים לכך למרות שהעובדים הצביעו על היתרונות של דיגיטציה עוד לפני שהחברה הובאה. היא הייתה מאוד עצובה לקרוא ב'דה מרקר' את מה שכתבו אבל היא לא הייתה מופתעת. במהלך השיחה היא גם אמרה שהיא שוקלת לבטל את המנוי על העיתון. אני לפחות עודדתי אותה, הגיע הזמן שעם חרם מנויים נשים קץ להסתה.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

21 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    האח הרוחני-רולניק

    לפני כשנה רולניק הןפיע בסמינר הקיבוצים ודיבר בצדיקות על הריכוזיות.
    בתום ההרצאה רצתי אחרין ואמרתי שאתם בהארץ תמיד תמכתי בהפרטה וכפועל יוצא בריכובזיות.
    אמרתי לו שלפני 30 שנה לא היו טייקונים והם כולם צמחו מההפרטה.הוא ענה לי שלפני 30 שנה היו פה רק שני טייקונים.הממשלה וההסתדרות.
    כשהמשכתי לתקוף אותו על תמיכת הארץ בהפרטה ,הוא ענה שהוא יתבע אותי לדין על לשון הרע…..

  2. ק. טוכולסקי :

    בתגובתו חשף רולניק את מטרתו האמתית.
    הוא גם שכח את משפחת אייזנברג הם כבר אז היו טייקונים.
    רולניק ודומיו נלחמים בשחיתות קטנה בשחיתות גדולה, שיטה שכל מה שהיא מביאה לנו זה יותר שחיתות ניצול ורוע.

  3. פוקסי :

    תודה על הפוסט ……

    ישים לב רק הכותב , מחד הוא קובל על פריון נמוך בבנין , בגין ניצול כוח עבודה זול במקום התיעלות טכנולוגית . מאידך : ברור לכותב שברוב המקרים , התיעלות טכנולוגית משמעה – פריון מוגבר, ופיטורין של עובדים דווקא .

    ואם כך , גורס הדובר דבר והיפוכו .

    האמת היא שאין שום קשר ממשי בין תפיסה פוליטית , טייקוניות אם לאיו , לבין יעילות ופריון בעבודה ובכלל ניהול עסקי .

    אילו אמות מידה אובייקטיביות שצריכות לשאוף למצוינות בכל מקרה וענין , והפרמטרים ידועים היטב .

    את החמלה צריך לגלות כלפי מי שהוא באמת חסר ישע או לא יכול באמת ובתמים לעבוד . במובן זה , אין הרבה הבדל בין תפיסות כלכליות פוליטיות שונות .

    רק טבע האדם ליצור זהויות על חשבון מוות של זהות אחרת

    תודה

  4. ק. טוכולסקי :

    במקרה של הבניין ושאר הענפםים שתלוים בכוח עבודה זר במקום התייעלות או בשעות עבודה ארוכות מאוד והעדר הכשרה מקצועית לא יצטרכו לפטר פשוט יצטרכו להכשיר את העובדים0 לעבודה מתועשת ולהפסיק לייבא עבדים מחו"ל.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מר ……

    כדאי אולי שוב להבהיר לך הענין , על מנת להוציא אותך מתפיסות ערטילאיות .

    להכשיר עובדים לעבודה מתועשת , משמעות הדבר בפועל – לפטר עובדים . אילו הגדרות ערטילאיות ומכובסות .

    טכנולוגיה משמעה – פריון , ופריון זה , משמעו – פיטורי עובדים בעיניננו .

    אם יש לך אתר אינטרנט , ואתה מוכר באמצעות סוכן אלקטרוני , אז אתה לא צריך להחזיק נציגי מכירות אנושיים . אם אתה רוצה לקדם מוצר – במקום סוכני מכירות בשטח (אנושיים) , אתה פשוט מתקשר עם אתר בעל תפוצה גדולה של מנויים , וב – סנד ……אחד , הגעת לעשרות אלפי לקוחות . אם אתה קונה רובוטים במפעל רכב , אז כל ההרכבה כמעט באמצעות רובוטים ולא באמצעות פועלים בשר ודם ( למעט מכוניות יוקרה / פרמיום , וזה באמת נדיר ) .
    כדאי אולי שתסתובב קצת בעולם הריאלי , ותבין איך זה עובד מעבר למלל ערטילאי ( נו אופנס , פשוט ללמוד …….) .

    כך הדבר גם בבנין ובכל תחום כמעט . החל מעגורנים ענקיים שמחליפים סבלים , דרך תוכנות שמחשבות כמויות וחומרי בנין , עבור לתוכניות גרפיות שחוסכות שרטוטים ותכנונים .

    תודה ……..

  6. פוקסי :

    מר טוכולסקי ,

    התגובה מעלי שלי והינה תגובה על זו שלך לפוקסי ( אני ) לא רשמתי את שמי בטעות , וגם לא את שמך בציון הפניה .

    עימך הסליחה ……

  7. מיכאל לינדנבאום :

    עדיין יש צורך גדול בכח-אדם

    עובדה,ברחבי העולם המתועש יש תאבון בלתי נידלה לכח-אדם מהעולם השלישי ,כח אדם שמוכן לעבוד שעות רבות בתחומים רבים.
    הסבר חלקי שלי:פריון,התייעלות ועוד סיפורי מעבידים ,הם מלות קוד לפיטורים שרירותיים של עובדים "יקרים" או מזדקנים (40+!!) כדי לייבא בשר טרי וזול.

    כלןמר "מיטב" חוסר האנושיות והדיכוי הכלכלי של השיטה הניאו-ליבראלית.

  8. מנחם לוריא :

    פיריון וטכנולוגיה...

    הטיעון שטכנולוגיה מתקדמת מביאה עימה פיטורי עובדים – לכשעצמו נכון.

    אבל… זו לא הבעיה הבעיה היא אחרת לגמרי,ולא אתייחס לענף זה או אחר(כקגע): העניין הוא שהעובד המודרני צריך לקבל כלים,כלים שאותם רוכשים במערכת החינוך היסודית,הביניים העל יסודית והאקדמית. הכלים צרכים להכשיר את העובד להיות ורסאטילי ולהתאים את עצמו לשינויים הטכנולוגיים התכופים.

    הבעיה פה,ובהרבה מקרים אחרים,היא מערכת החינוך בישראל שעסוקה בהישגים מדידים ומה שרק תירצו אבל לא עסוקה בלחנך ולתת לתוצר הסופי כלי עבודה שאיתם ידע להתעמת עם העולם הורסטילי של הטכנולוגיות המשתנות.

    ועכשיו לענף הבנייה: אכן בענף הבנייה,ולא זה שבישראל,ישנן טכנולוגיות עתירות ידע וכישורים אינטלקטואלים שניתן באמצעות החדרתן ליעל את הענף,להוריד מחירים וגם לפתור אותנו מייבוא עבדות מהעולם השלישי.

    עובדתית לא נשכנע אף ישראלי לעבוד בבניין כפי שהוא נראה בישראל 2013 עוד מעט 14 – שהוא ,בעצם,עתיר עבודת כפיים. כן נשכנע,ובקלות,ישראלי להיכנס לענף הזה אם הוא ידרש להפעיל מכונות ואמצעים אחרים,ומודרניים,שהם טכנולוגיה עילית או מתקרבים לזה – ויש כאלה לא מעט. כך שספציפית לענף הזה דווקא אימוץ של טכנולוגיות חדשות יניב תועלת לחברה הישראלית שבמקום לייבא עבדים תספק אנשי מקצוע מיומנים ובחזית הטכנולוגיה ומבניה של הארץ.

    אתן דוגמא: חלפה עלינו,בשבוע שעבר,סערת מזג אוויר יוצאת דופן. הרבה מבנים,מבני ציבור,תעשיה וגם בתים פרטיים,התגלו כדולפים. הקבלן הישראלי יעדיף לקחת פועל פלסתנאי בשקל וחצי לשעה או פועל סיני בשקל לשעה,לקנות חומר שעליו הוא מקבל את המחיר הנמוך ביותר ולהתיימר לחסן את המבנה מדליפות שהיו ומאלה שיהיו. המציאות היא אחרת: תעשיית הבניין כולל בתוכה חומרים וטכנולוגיות יישום שנדרש ממון רב לרכוש אותם ונדרשת מיומנות וידע מהרבה מאוד דספלינות – ואיש בודד אחד שיודע ומיישם. אבל זה יקר. החומרים יקרים,ציוד ההשמה יקר וציוד המגן יקר ולכן הולכים על הזול הפשוט והנצלני – לפחות לטעמי.

    אני יכול להמשיך כאן עוד. אבל הסיפור של ענף הבנייה,וממנו להשליך על עוד הרבה ענפים אחרים,הוא עצוב שכן כל עוד יש כוח עבודה,זר,שניתן לנצלו בקלות ובזול אף אחד לא יטרח להשקיע ולתת פתרונות שהם יקרים לא רק בגלל היותם טכנולוגיה חדישה אלא גם שאם נחסן בהם מבנה בעשור ואפילו בעשור ומחצה הקרוב הוא לא ידלוף לא מסערה כמו שהייתה ולא משום אחת אחרת – אבל אז, מה יעשו הקבלנים וחבורת העבדים שעומדת לרשותם.

    קונפליקט,שלמרות קלות הדעת שבה הוא נכתב איננו פשוט בכלל.

    והכל. הכל נעוץ בחינוך. אם החינוך לא יעסוק במדדי הצלחה וכישלון אלא בהנחלת ארגז כלים שיהפוך את הבוגר לאדם ורסאטלי שיודע להתמודד ולהתאים עצמו לשינויים טכנולוגיים – רק אז ורק כך נראה את שוק העבודה שלנו משנה פוזיציה. ועד אז נראה את שוק העבודה שלנו נוטה לטובת המעסיקים,מנהלים,ונראה הרבה ענפי תעשיה,והבניין בהם,מדשדשים להם ומודרים מעובדים ישראלים…

    מנחם.

  9. ק. טוכולסקי :

    כולנו צריכים לעבוד פחות הגדלת הפריון לא חייבת להיות כרוכה בפיטורים היא יכולה להיות גם פתח להורדת מספר שעו העבודה. למה שלא נעבוד רק 4 ימים בשבוע של 7.5 שעות כל אחד ועל כל משרה יהיו שני עובדים?
    למה שלא נגיע ליום שבו עבודה תהיה כמו מילואים, את רוב הדברים יעשו מכונות וכולנו נצטרך לעבוד מעט?

    צאו ממשחק סכום האפס הקפיטליסטי, החברה הסוציאליסטית/ס"ד יכולה וצריכה לשאוף ליותר. התקדמות טכנולוגית במדינת רווחה שלא מתביישת להגן על צרכי אוכלוסייתה ולא לשרת רק מבנים דכאניים.
    כן יותר טכנולוגיה, כן יותר הכשרה והשכלה מקצועיות לעובדים, כן פחות שעות וימי עבודה. עם הפנים קדימה.

    מנחם, כמה שאני למדתי מדוחות ממ"מ על ענף הבנייה רוב העובדים בענף כבר היום הם ישראלים. את העובדים במקצועות השלד שרובם זרים אפשר יהיה להחליף בתיעוש.

  10. פוקסי :

    למנחם לוריא ,

    אתה קצת מעלה דברי טעם , אין ספק בדבר , אבל , הענין קצת סבוך מדי :

    כלים דינמיים ומוביליים , לא יכולים לפתור את בעיית המומחיות . חברה מודרנית , מחנכת , וצריכה לחנך להעמקה ומומחיות . בסך הכל , כאשר משאבים מופנים להעמקה ומומחיות , אתה בעצם סוגר אופקים ( וגם אופקי עבודה ) . אז זוהי למעשה סתירה מניה וביה . ויש פיתרון , אבל תקצר היריעה כאן …….

    לגבי קבלני בנין . אתה מבלבל בין שיפוצניק או קבלן קטן , לבין קבלן בנין או בעלי מקצוע של ממש .

    וההבדל בינהם עושה את ההבדל : באשר , שיפוצניק או קבלן קטן , אין לו תרבות ניהול וכלי ניהול , ואז הוא שורד את הרגע . ואילו בעבודות והיקפים , ברור שיש תרבות ניהול שונה לחלוטין , ואז : טכנולוגיה אכן רלבנטית , מיושמת , ופוגעת במצבות כח האדם .

    תודה

  11. שרגא :

    רולניק מגעיל

    טוב שכתבת מה שכתבת חושפת את פרצופם האמיתי של רולניק וחבריו .
    במשך שנים הם הטיפו להפרטה שהרסה כל חלקה טובה בממשלה אחר כך הם העריצו את הטייקונים ולבסוף טענו שהמציאו את המחאה החברתית. לא דובים ולא זבובים . שטרסלר רולניק וארלוזורוב מגעילים.

  12. מנחם לוריא :

    ק. תגובה #9

    1.
    גלוי נאות משהו: בנפתולי החיים מקורות הפרנסה שלי קשורות בענף הבנייה ולא כל כך מתחשק לי למצוא את דרכי ללשכת העבודה. המעסיק שלי קורא את מה שאני כותב…. בכל מקרה,כיאה לימי הגשם,התעמקתי בתחום האיטום. בתחום הזה,למשל,גם באיטום גגות של מבני ציבור,מבני מגורים ואני לא רוצה לדבר על גשרים (נזכיר… את גשר בני דרור – זה ממש קשור בעבותת לטכנולוגיה של איטום) מה שקורה בישראל רחוק אפילו מהעולם השלישי זה תת עולם ובדיוק מהסיבות שציינתי בתגובה הודמת שלי.

    2.
    אני חוזר ואומר: הפיתרון הוא לא ברמת מי שלוט בנו ובאיזו תיאוריה פוליטית הוא מאמין – הפתרון הזה אני,נואשתי.

    הפיתרון הוא חינוך. ובפעם המליון: לא חינוך על פי יעדים מדידים אלא חינוך פלורליסטי שנותן לתוצר הסופי שלו ארגז כלים. וק. גם בארז כלים צריך לדעת להישתמש – זה שיש בו מברג לא אומר שתוכל להבריג איתו כל בורג….

    3.
    קיצור שבוע העבודה: חייב להודות שכשקראתי את ההתיחסות שלך לזה הרגשתי בושה משהו. למה בושה: על זה שלא חשבתי על זה ולא כתבתי את זה. אכן זהו אחד הפיתרונות היותר רציניים לבעיית משק שמתפתח (ומהר) טכנולוגית. אם אני לא טועה בגרמניה ובצרפת קוצר שבוע העבודה וכמדומני (ואני כותב מהזיכרון לא בדקתי לעומק) בגרמניה זה "דווקא" שיפר את מצב התעסוקה. אכן זה באמת פיתרון.

    4. אבל איפה ישראל ואיפה קיצור שבוע העבודה. להיפך בקנה החקיקה ישנה יוזמת חקיקה של האח בנט לא רק שלא לקצר את שבוע העבודה אלא גם להאריך אותו ולשנות,ולמעטה להטיל מום שמחסל את חייו,של חוק שעות העבודה והמנוחה הקיים.

    הינה – התיחסתי לזה כאן –> http://www.blacklabor.org/?p=52957

    תודה על התגובה ונשתמע.

    מנחם.

  13. מנחם לוריא :

    פוקסי (תגובה 10).

    העלתה נקודה מאוד חשובה ואני רוצה להתייחס אליה.

    הקדמה קטנה:
    הולנד. בהולנד בכל מקצוע יש שתי רמות של ספק השירות: רמה אחת בעל תעודה,מייד ארחיב,ורמה שנייה מי שאין לו תעודה.

    כדי שלא לגלוש למלל שיהיה ערך באנציקלופדיה אתמקד בענף מכנאות הרכב. אבל הדברים נכונים לכל בעל מקצוע/נותן שירות. בחרתי בענף מכנאות הרכב כי יש מה חהשוות ומה לבקר בהקשר המקומי.

    ובכן: אף הולנדי לא יפקיד את המכונית שלו בידיו של מוסך שלכל הפועלים שבו אין תואר ראשון במכנאות רכב ושלבעל המוסך,מי שמורשה לנהל והוא האטוריטה המקצועית,אין תואר ראשון במכנאות רכב וגם תואר ראשון בניהול מוסך.

    בישראל: למכונאי שניגש לאוטו שלך ומתקן אותו – ממנו לא נדרשת שום תעודה אבל רצוי שידע מה הוא עושה,ובעולם הרכב המודרני זה לא ידע שמטאטאים ברחוב. לעומת זאת מי שמנהל את המוסך חייב בתעודת הסמכה של משרד התחבורה. ההסמכה הזו איננה קלה ונדרש ידע וניסיון.

    וההבדל בין הולנד לישראל?
    תוכל להראות לי הרבה ישראלים שעזבו מוסך אחד והלכו לאחר כי אצל האחר מחיר שעת עבודה ומחיר החלפים היה זול יותר מהקודם. אבל: תראה לי ישראלי אחד שביקש מבעל המוסך,בוחן הרכב (שזה תפקיד אחר שגם דורש תעודת מקצוע אותנ אחת כמו של בעל המוסך וממשרד התחבורה) ועזב כי לא הראו לו אחת כזו.
    ההולנדי,כאמור,לא יכנס,רגלו לא תדרוך במוסך שלכל עובד,מהזוטר ביותר ועד למנהל הוסך,אין תואר ראשון בתחום הממחיות שלו. וכן חשמלאי רכב,פחח רכב בוחן רכב וכו כל אחד זה תואר בפני עצמו.

    עכשיו,קצת ביקורת: המודל ההולנדי (וכאמור ענף המוסכים הורא רק דוגמא) קצת מזניע את המושג תואר ראשון. .. אבל ביננו גם בישראל 2013 עוד מעט 14 בלי תואר ראשו הדלתות סגורות ואיתו רק חלק מהן נפתח וגם אז התעסוקה לא בכיס של הבוגר.

    ובישראל: כאן יש לי הפתעה. המודל הישראלי בכלל לא רע אפילו מצויין. מי שחושב שבקלי קלות ניתן לקבל ממשרד התחבורה תעודת מוסך מורשה (ממשרד התחבורה לא מורשה של יבואן – זה משהו אחר שנקנה בכסף) טועה. קורס ההסמכה נפרש על שתי שנים אקדמאיות. אומנם משרד התחבורה הוא המסמיך אבל על התכנים אחראי הטכניון וגם בחינות ההשמכה נכתבות על ידי הטכניון והן קשות אפחלו מאוד. אותו דבר לגבי בוחן רכב מוסמך,ואי אפשר לקבל רישיון מוסך ממשרד התחבורה אם אין בו בוחן רכב מוסמך אחד לפחות. אצל בוחני הרכב (שוב פונקציה שבלעדיה אין רישיון הפעלה למוסך מטעם המדינה) לא רק שההסמכה קשה אלא שכדי להגיע אליה צריך כמה שנות ניסיון (כמדומני בין 7 ל 10).

    …אבל: כמו שאמרתי קודם: תראה לי ישראלי אחד שמעדיף מוסך שכל העובדים בו הוסמכו על ידי המדינה (וכאמור זה לא עניין של מה בכך) ולא מוסך מדרכה ולא בגלל ההסמכה אלא בגלל המחיר.

    ומשהו בנימה אישית: בעוונתי (והם רבים) יצא לי להיות נותן שירות בענף הרכב/מוסכי הרכב, בתחום המחשוב. לא ה PC אלא מחשבי הרכב והתוכנות שלהם. ואני אומר לך באחריות. המוסך היקר הוא יקר כי עובדים בו עובדים יקרים. הם יקרים כי הם הוסמכו על ידי משרד התחבורה,ושלא כמנהגו דווקא ההסמכות האלה מאוד רציניות ובחזית הטכנולוגית (פרטתי קודם כעל זה) ומאותו הניסיון דווקא המוסכים היקרים ,כי עובדים בהם עבדים מוסמכים שמשלמים להם שכר בהתאם (גבוהה אפילו מהמקובל בהיי טק [אם עוד יש דבר כזה]) במוסכים האלה האותו מתוקן. יקר אבל עובד ובטוח. באחרים,וממפגש איתם,האוטו נוסע(אולי) בטוח הוא לא.

    למה הארכתי בכלל ובנושא המוסכים בפרט? כי זה חוזר למה שטענתי קודם: חינוך. חינוך לא חייב להיות אקדמאי אבל המודל של ההסמכות בישראל הוא מודל נכון. המדינה מספקת ידע ובעקבותיו ארגז כלים. מי שרוכש אותו הוא בעל מקצוע יקר. אבל יקר שהוא זול והזול יקר אבל בתשלומים. לצערי הנוהג בישראל הוא לצריכת סיפוקים כאן ועכשיו ולכן אם המוסך עובדים עובדים מדופלמים ובעלי ארגז כלים עשיר וגם – יקרים: יעדיפו את הזול והמידי.

    גם בעיית סיפוק היצר כאן ועכשיו פתירה – וגם היא: בחינוך.

    אז בשורה התחתונה: חינוך פלורליסטי וארדגז כלים למתחנך הוא מושג מאוד רחב ואפשר וצריך (ואפילו יש את הכלים והמעשים כדוגמת רשוי המוסכים) להרחיב אותו ולא להתעסק ביעדים מדידים אלא בארגזי כלים שמאפשרים לפרט להיות ורסטילי וליישם טכנולוגיות חדשות כשהן נוצרות ולא אחרי שנות דור.

    …והינה אנחנו רואים,גם בישראל 2013 יש חינוך שנותן ארגז כלים (בעולם הרכב) אבל אנחנו,בגלל ליקויים במערכת החינוך הכללית,לא רק שלא מעריכים את זה אלא שהאינסטינקט הצרכני שלנו מכוון סיפוק מידי…

    אם רוצים אפשר צריך רק להרחיב את זה לא רק לעולם הרכב אלא לעוד הרבה מאד מקצועות אחרים שהיום או שנזנחו לעבדים זרים,לעבדים מקומיים או שסתם נחשבים לעיסוקים נחותים – במדינת ההי טק המוכרת עצמה לדעת.

    תודה על התגובה המאירה.

    מנחם.

  14. דליה :

    טוכולסקי
    לדעתי יש להבדיל בין "הארץ" לבין "דה מארקר". נראה לי שהביקורת שלך מופנית בעיקר ל"דה מארקר". ואכן, "דה מארקר" מצטייר כשופר ניאו ליברלי. שמו גלובלי. מאמרי הדעות של גיא רולניק וסמי פרץ המופיעים תמיד בסופי שבוע בדף ראשון ושני, מצטיירים ככאלה המנסים לשכנע אותך בצדקת טענותיהם. גם מירב ארלוזורוב חשודה במגמה לשכנע. היא שולחת ידה בכתיבה בתחומים שונים והמסרים ברורים, כפי שציינת. מצד אחר, פה ושם מופיעים ב"דה מארקר" תחקירים חשובים.
    "הארץ" הוא עיתון שונה, פרט למאמרי שטרסלר הקרובים לאלה שב"דה מארקר", יש בו כתבות חדשותיות רבות וגם תחקירים חשובים, אם הם לא פוגעים בהגמוניית מערכת העיתון. היה מקום להבדיל בין שניהם.

  15. יונה :

    שאלה לגב' טוכולסקי:

    האם בין המילים החריפות שרשמת ניתן גם למצוא טענה עניינית ולוגית הסותרת את טענותיהם של מושאי הכתיבה (ארלוזורוב, רולניק וכו')? הרי הם לא סתם מתנגדים לאיגודי עובדים אלא מציפים בעיות באמת חמורות. אין לי מושג אם התאגדות עובדים פוגעת בפריון אולם תופעות כמו בנמלים דורשות טיפול יסודי ולא רק תמיכה עיוורת.

  16. ק. טוכולסקי :

    מנחם, בדף הפייסבוק הזה העוקב אחר תאונות העבודה תוכל לראות את המחיר של התבססות על כוח עבודה זול והזנחה של מיכון ושל הניצול של כוח העבודה הזול בכל המשק אבל בעיקר בענף הבניין: https://www.facebook.com/Twnwtbwdh

    דליה, הארץ מכיל בתוכו את הדה-מארקר, הארץ עוסק בעצמו בעוד כמה קווים של הסתה, למשל מדורי התרבות הלכאורה תמימים של הארץ עוסקים בלהט בפמפום חיים לשיח העדתי, השיח המפריד והמעקר כי זה משרת את שלטון ההון לא פחות מהתקפות על העבודה המאורגנת.
    יונה, אפשר צריך לקרוא, את המאמר הזה ועוד רבים אחרים שאני ואחרים כתבנו פה. ארלוזורוב ועמיתיה רוצים שנאמיןם שאפשר גם בלי זכויות עובדים וארגוני עובדים וגם לשפר את רמת החיים של העובד, זה לא עובד ככה. אפשר לבטל את האיגודים ולחזור בעליזות לימי המהפכה התעשייתית ואפשר להבין שאיגודים שומרים על זכויות העובד, בטיחות העובד ורמת החיים של העובד. מה שקורה בנמלים לדוגמא אכן מצריך טיפול יסודי ולא רק תמיכה עיוורת, כתבתי על כך באתר זה לפני כמה חודשים. העברת הנמלים לעבודה במתכונת של 24/7 או 24/6 הוספת תקנים לאיוש המשמרות הנוספות ושמירה על קריטריונים מחמירים באיוש למשל תסייע בכך, אבל הממשלה זו שקובעת את האגרות והמחירים של הנמלים מסרבת לייעל את הנמלים באמצעות הוספת משמרות. כל גילוי של שחיתות מחייב חקירה של המשטרה ורשויות המס כשהם מוצאים משהו יש לטפל בשחיתות באופן פלילי. ביום שזה יקרה נראה לא רק כותרות בדה-מארקר אלא גם תיקים בבתי משפט.

  17. ק. טוכולסקי :

    יש עוד כמה דברים שפוגעים בפיריון: ילדים, כשלעובד יש ילד, הוא צריך ימי מחלה כדי לטפל בילד חולה, להשאר איתו כשיש חופשות מבית הספר והוא גם לא יכול תמיד לעשות שעות נוספות כי צריך להוציא את הילד ממסגרת. או חוק שעות עבודה ומנוחה, מה זו ההפרעה הזו לסדר הטבעי של הדברים ושל היכולת לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה. אני יכול לתת עוד כמה דוגמאות לפגיעה בפריון מאז ביטול העבדות באימפריה הבריטית אבל אני חושב שהכוונה שלי ברורה.

  18. יונה :

    את מפספסת את המשמעות הכלכלית של המילה פריון

    גידול ילדים לא פוגע בפריון מכיוון שהפריון נמדד ביחס לשעות ולהון המושקעים בעבודה. אם מישהו עובדת פחות זה פוגע בתפוקה, לא בהכרח בפריון.
    לטעון שהמדינה קובעת את האגרות בנמלים ומסרבת לייעל את עבודתם זו התעלמות מהמציאות. המדינה מוחזקת ע"י הועדים וקובעת את האגרות רק ע"פ ההכרח (תוך שהיא מושכת לעצמה עודפים צנועים מאוד). כל נסיון לייעל ולשנות משהו בנמלים נתקל בדרישות שכר אסטרונומיות ובשביתות שמגיעות בהמשך.

  19. יונה :

    * צ"ל "עובד", לא "עובדת"

    * צ"ל "עובד", לא "עובדת"

  20. ק. טוכולסקי :

    יונה
    עובד/ת שהילד לא ישן כל הלילה כי צמחו לו שיניים מגיעים לעבודה ועובדים בחצי כוח כי הם היו ערים כל הלילה. אם לא יהיו להם ילדים הם יעבדו במלוא המרץ!
    ביטול הפסקות לעשיית צרכים/שתייה ואכילה/עישון ימנע את קטיעת רצף העבודה ואת הצורך לבזבז זמן על כניסה מחדש לריתמוס היצרני.

    המדינה אינה מוחזקת בידי ועדים זאת אגדה, הלוואי והיא היתה נכונה. אפשר לייעל את עבודת הנמלים רק שהמדינה לא מעוניינת בכך, והיא קובעת. אם נמלי הים של ישראל יעבדו סביב השעון אז כולם יראו שאין עוד צורך ברציפים פרטיים ונמלים פרטיים והמטרה של הממשלה היא להפריט ולהעביר למגזר הפרטי.

    אני מפספסת לא מעט דברים, זה קורה. לפעמים אני מבין או זה ולפעמים אני לא. פה ושם אני גם משתדלת לשפר את ההתייחסות שלי לכך אבל כולנו יכולים/ות ללמוד כל הזמן עוד.

  21. דליה :

    האתר הימני "קו ישר מדוע הכל כמעט עקום…." כתב פוסט בו הוא מתייחס אל גיא רולניק: "גיא רולניק הולם בעקביות בעיוותים במשק ובחברה הישראלית ובזעם אותנטי. נראה, כי הוא מבטא את התחושות של אותו חלק בציבור הישראלי האינטליגנטי ששואף לשינוי המצב הקיים. הפובליציסט המוכשר נמנה בהחלט עם "הטובים". http://www.kav.org.il/b1433.html

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.