"מען" מתנגד להחלטת הקבינט הכלכלי חברתי להגדיל את מכסת העובדים הזרים בחקלאות. עובדים רבים בישראל משוועים לעבודה בייחוד במגזר הערבי. ההחלטה תסגור בפניהם אפשרויות תעסוקה
מה עושה חקלאי פיקח? מחכה שהממשלה תאשר ייבוא עוד עובדים זרים
ב- 5.12 העביר הקבינט הכלכלי חברתי החלטה להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות בשנה הקרובה ולהביאה ל- 25,000. זאת בניגוד להסכם משנת 2009 בין משרדי האוצר והחקלאות להתאחדות חקלאי ישראל, על הקטנה הדרגתית של מכסת העובדים הזרים עד 2015.
על פי ההסכם, ב- 2014 המכסה הייתה אמורה לרדת ל- 21,600. בפועל, בסוף שנת 13 היו בארץ 24,000 עובדים זרים בחקלאות. במקום להוריד 2,400 עובדים זרים כדי להגיע למכסה, החליט הקבינט להוסיף עוד 1,000, כלומר, לאשר 3,400 עובדים זרים מעל למה שהוסכם. ההחלטה למעשה לא רק מבטלת את ההסכם, אלא הופכת אותו על פיו. החלטת הקבינט סוגרת את הדרך בפני אלפי עובדים ישראלים מובטלים, ומשאירה את התלות של החקלאות בעובדים הזרים והזולים, המהווים 60% מכוח העבודה בענף.
רק בנובמבר האחרון השיק משרד החקלאות קמפיין פרסום מתוחכם ברשת ב' "מה עושה חקלאי פיקח", והתשובה הפקחית היתה שהוא מעסיק עובדים ישראלים וזוכה לתמיכה ממשלתית. אולם במציאות, מתברר כי על פי משרד החקלאות, "חקלאי פיקח" הוא מי שמבין כי הקמפיין התקשורתי לעידוד גיוס עובדים ישראלים בחקלאות איננו אלא מס שפתיים לאיחוד האירופי, ומחכה לאישור ממשלתי של תוספת עובדים זרים.
ארגון העובדים מען דוחה את טענת החקלאים ומשרד החקלאות כי חסרים עובדי חקלאות מקומיים בישראל. מען מפעיל מזה 8 שנים תכנית לשילוב נשים ערביות בענף החקלאות בהעסקה ישירה. הינסיון של מען מראה שבתי אריזה קולטים אלפי עובדות ועובדים ערבים, מאחר ותקנה אוסרת עליהם להעסיק עובדים זרים. לעומת זאת, בשאר ענפי החקלאות מתקשה מען לשלב עובדים מקומיים, לא משום שאין מספיק עובדים, אלא משום שאין מספיק מקומות עבודה! כאשר המשקים רוויים בעובדים תאילנדים, העובדים המקומיים אינם יכולים להתחרות בעבודה הזולה שלהם.
Tags: הקבינט הכלכלי חברתי, מהגרי-עבודה, מען, משרד-החקלאות, תנאי העסקה, תעסוקה
ישנה טענה שחוזרת בכל פעם שאני מדבר עם חקלאים על העסקת עובדים ישראלים "הישראלים לא רוצים לעבוד קשה / בחקלאות".
אני יודע דברים אחרים, כל חיי אני בפריפריה החקלאית של ישראל עבדתי בחקלאות מנעורי ועד שגיליתי שאי אפשר להתקיים מזה.
בסוף שנות ה- 70 החל השכר היחסי (לכלל המשק)לעובד חקלאי לרדת, והיום הוא כל כך נמוך שלא כדאי לעבוד בחקלאות.
אבל ישנה תקווה קטנה, בשנים האחרונות ישנן קצת התארגנויות קואופרטיביות לעבודות קטיף גיזום וכו'.
פה ושם אפשר לראות עובדים ישראלים שחוזרים לתחום, אלו נבטים שצריך לעודד, הם תוצאה של מחסור בעובדים זרים ושיפור התנאים לפועלים מקומיים.
ממשלת ישראל צריכה לעודד את השינוי הזה, מדובר במקומות עבודה שכמעט כולם בפריפריה.
הממשלה צריכה לעשות שני דברים דחופים, לתגמל עובדים בחקלאות ולהוסיף לשכרם את קצבת הבטחת הכנסה.
ולעזור לחקלאים ע"י סובסידיות, מלקר ופיתוח, ופיקוח על פער התיווך בין המחיר לחקלאי והמחיר לצרכן.