חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האגודה לזכויות האזרח – מצב זכויות האדם בישראל 2013

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 10.12.13 1:15

דוח מצב זכויות האדם לשנת 2013 שמפרסמת האגודה לזכויות האזרח לקראת יום זכויות האדם (יום שלישי, 10.12.2013) סוקר את המגמות העיקריות במצב זכויות האדם בשנה החולפת. אחת המגמות הבולטות השנה היא המשך הפגיעה בזכויות החברתיות, ובראשן הזכות לקיום בכבוד. הדוח השנתי הוא תזכורת כמה עוד רבה המלאכה לשיפור ההגנה על זכויות האדם בישראל

זכויות האדם בישראל – תמונת מצב 2013 – תקציר

הזכות לקיום בכבוד

קיצוץ בקצבאות הילדים: באוגוסט השנה נכנס לתוקפו הקיצוץ, שמשמעותו עבור משפחות רבות בישראל היא אובדן מאות שקלים בחודש. זאת, חרף אזהרות המוסד לביטוח לאומי, כי הקיצוץ  יוסיף עוד כ-35,000 ילדים אל מתחת לקו העוני. כעת, רק בשלוש ממדינות ה- OECD קצבת הילדים נמוכה מזו שבישראל. גובה הקצבאות נקבע באופן שרירותי, ואינו מתבסס על מחקר או פרמטרים ענייניים כלשהם. השנה התברר,  במענה לשאילתא של האגודה לזכויות האזרח, כי גם גובה קצבאות הקיום האחרות בישראל, ובראשן הבטחת הכנסה, נקבע באופן שרירותי לחלוטין, מבלי להתאים אותן לסטנדרט של קיום בכבוד. למעשה, סטנדרט כזה מעולם לא הוגדר.

זכויות זקנים: בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור העוני בקרב זקנים בישראל, אולם נתונים שפורסמו השנה חשפו כי גם כיום, כמעט 20% מהזקנים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. בעקבות הבחירות, שורה של רפורמות ויוזמות לשיפור מצב הקשישים, שהיו על שולחן הממשלה הקודמת, ירדו מהפרק. כאלה הן למשל, התכנית לטיפולי שיניים חינם לקשישים מעל גיל 65 והרפורמה באשפוז הסיעודי.

חובות בהוצאה לפועל: מדוח רשות האכיפה והגבייה לשנת 2012, שהתפרסם השנה, עולים פערי הכוחות הקיצוניים בין החייבים לנושים. %78 מהנושים שזכו בתיקי הוצאה לפועל הם חברות, בנקים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות וגופים מוסדיים נוספים, ורובם המכריע (94% ) מיוצגים על ידי עורכי דין; לעומתם, למעלה מ- %90 מהחייבים הם אנשים פרטיים, ורק 6% מתוכם זכו לייצוג משפטי. במסמך של עמותת "ידיד" על ההוצאה לפועל, היא מצביעה בין השאר על הוצאות הגבייה, שכר הטרחה והריביות הגבוהות שמובילים לתפיחת החוב; טרטור החייבים בגלל בירוקרטיה מיותרת; חסמים הפוגעים במי שאינם שולטים היטב בעברית או בהליכי ההוצאה לפועל, והסדרי חוב לא ישימים, שלעתים רק דוחקים את החייב להסתבכות גדולה עוד יותר.

ניתוקי מים: מבדיקה שערכה האגודה לזכויות האזרח השנה, עולה כי בהערכה זהירה מאד, כ- 1000 משפחות לפחות מנותקות מדי חודש מהמים כתוצאה משילוב קטלני בין עלייה תלולה במחירי המים, היעלמותה של רשת הביטחון שהקנתה הנחות לזכאים, ומערך גבייה בעייתי שמפעילים תאגידי המים. השנה, באיחור של 12 שנה, החלה רשות המים לקדם קביעת כללים להגבלת תאגידי המים בבואם לנתק מים בגין חובות.

זכויות האדם בעבודה

אפליה בקבלה לעבודה: סקרים שערך השנה משרד הכלכלה חשפו כי רבע מהנשאלים חשו

שלא התקבלו לעבודה בשל השתייכותם לאחת הקבוצות המופלות – נשים, מבוגרים, אמהות לילדים

קטנים, ערבים, דתיים, מזרחים, משרתים במילואים, עולים, או אנשים עם מוגבלות. %41 חשו כי הם מופלים לרעה בעבודה בשל השתייכותם הקבוצתית. לתחושות הללו יש בסיס: שורה של סקרים, מחקרים ופסקי דין חשפו כי עדיין קיימת אפליה בשכר ובסיכויי הקבלה לעבודה של נשים לעומת גברים, ערבים לעומת יהודים, ומזרחים לעומת אשכנזים. קבוצות מופלות נוספות הן משרתי מילואים, חרדים וטרנסג'נדרים.

תכנית ויסקונסין חוזרת: השנה, פנתה הממשלה לחדש את תכנית ויסקונסין, לאחר שהכנסת הקודמת סירבה לחדש את תוקף התכנית. שתי הגרסאות הקודמות של תכנית ויסקונסין זכו לקיתונות של ביקורת מצד המשתתפים בהן, ארגוני זכויות אדם, מבקר המדינה ובסופו של דבר גם הכנסת. כעת, פועל משרד הכלכלה לחדש את התכנית תחת השם "עידוד היציאה לעבודה". יש לקוות כי לקחי הכשלים בתכניות הקודמות יופקו, ובתכנית החדשה ייערך מקצה השינויים הנדרש, לטובת הבטחת זכויות דורשי העבודה.

הזכות לפרטיות מופרת במקום העבודה: השנה קבע בית המשפט העליון, כי מעסיקים רשאים לדרוש ממועמד לעבודה למסור מידע על עברו הפלילי, למרות שהחוק אוסר לקבל מידע מהמרשם הפלילי. בית המשפט אמנם הגביל את היקף המידע הפלילי שמותר לדרוש בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, אבל בפועל, עובדים מתקשים לעמוד על זכויותיהם ולאכוף את המגבלות. כך הדבר גם לגבי דרכים נוספות בהן מעסיקים פולשים לפרטיות העובד: פעמים רבות עובדים נדרשים לוותר על סודיות רפואית ולחשוף את כל ההיסטוריה הרפואית שלהם בפני מעסיקים. הצעת חוק שהוגשה לכנסת במהלך השנה מנסה להתמודד עם תופעה חמורה זו. אמצעי אחר שנעשה פופולארי בקרב מעסיקים הוא התקנת שעון נוכחות ביומטרי, ולצורך כך – נטילת טביעות אצבע מהעובדים. כך, עיריית שדרות ניסתה לכפות על עובדיה שעון נוכחות ביומטרי באמצעות הלנת שכר. לאחר ששלוש עובדות שעמדו על זכויותיהן תבעו את העירייה בבית הדין לעבודה, חזרה בה העירייה מעמדתה והודיעה שתחזיר לעובדות את כל השכר שהלינה. נשיאת בית הדין הארצי לעבודה הבהירה, כי העובדות זכאיות לקבל את שכרן גם במקרה שאינן מוכנות לתת טביעות אצבע.

הזכות לדיור

איפה הדיור בר ההשגה? השנה הוארך תוקף חוק הוד"לים, שנועד לעקוף את הליכי התכנון הרגילים במטרה לעודד בנייה מהירה. הצעת חוק שנדונה בימים אלה בכנסת מבקשת להאריך את תוקפו לתקופה נוספת, ואף להרחיב את סמכויות הועדות. אף שבחוק עצמו ישנה הרשאה לקדם דיור בר השגה, מאז שנחקק, התברר כי מבין התכניות שאושרו עד כה באמצעות הווד"לים, אין ולו יחידת דיור אחת שמוגדרת כדיור בר השגה. נכון לרגע זה, לא ברור אם החוק החדש יקדם דיור בר השגה בצורה אפקטיבית.

המשך חיסול הדיור הציבורי: חוק הדיור הציבורי, שנחקק לפני 14 שנה, נועד לאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם בהנחה. החוק הצודק והחשוב הוקפא פעם אחר פעם בחוק ההסדרים ומעולם לא יושם. בתחילת השנה הוא נכנס לתוקף, אך הממשלה סירבה לקיימו. לאחרונה הודיעה הממשלה כי בכוונתה לחדש את החוק, אך בהבדל משמעותי אחד: בניגוד לחוק המקורי, בו נקבע כי ההכנסות ממכירת הדירות יוקדשו להגדלת מלאי הדיור הציבורי, החוק שמקדמת הממשלה כעת, יאפשר הקצאת הכסף לטובת סיוע בשכר דירה. משמעות ההחלטה היא המשך מגמת חיסול הדיור הציבורי ופגיעה בזכויות הזכאים, שרבים מהם לא מצליחים לממש את הסיוע בתנאי שוק השכירות החופשי. גם מבקר המדינה הזהיר באוקטובר השנה, מפני מחסור חמור בדירות וציין כי דיור ציבורי לזכאים הוא מרכיב מרכזי ברשת המגן החברתית.

קנס לקבלן מפלה: בתביעה תקדימית שהגיש אזרח ערבי נגד חברה קבלנית בעכו, בגין אפליה נגד ערבים ברכישת דירה, פסק השנה בית המשפט פיצויים לתובע. רשות מקרקעי ישראל, אשר שיווקה את הקרקע, נתבעה גם היא משום שהיא מחויבת להבטיח שהדירות שיוקמו על קרקעות בשיווקה יימכרו ללא אפליה. בעקבות התביעה, החלה הרשות להוסיף למכרזיה סעיף המאפשר לקנוס קבלנים שיפלו בין רוכשים בניגוד לחוק.

הזכות לבריאות

ועדת גרמן תקבע את עתיד שירותי הבריאות הציבוריים: השנה החלה להתכנס "הוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית" בראשות שרת הבריאות יעל גרמן. הוועדה עוסקת בעיקר ביחסים שבין מערכת הבריאות הפרטית לציבורית. אחד הנושאים הגורליים המונחים לפתחה, הוא השאלה אם להרחיב את השירות הרפואי הפרטי (השר"פ), הניתן היום לרכישה במספר מצומצם של בתי חולים, אל כלל בתי החולים הציבוריים בישראל. ארגוני בריאות וארגוני זכויות אדם, ובהם האגודה לזכויות האזרח, מתנגדים לכך כיוון שהשר"פ פוגע בזכות לשוויון בשירותי בריאות ובצדק החברתי, בכך שהוא רותם את מערכת הבריאות הציבורית לטובת יצירת שתי מערכות בריאות נפרדות, לעשירים ולעניים. תחתיו, מציעות האגודה לזכויות האזרח ועמותת רופאים לזכויות אדם מודל חלופי שיאפשר לחולים לבחור את הרופא ואף יתגמל רופאים מבוקשים, מבלי שהדבר יהיה כרוך בתשלום נוסף ותוך שקיפות מלאה.

ליקויים במוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים: בעקבות הגילויים הקשים על התעללות במטופלים במוסד הפסיכיאטרי הפרטי "נווה יעקב", החליט משרד הבריאות  בסוף 2012 על סגירת המוסד ומינוי ועדת בדיקה. מסקנות הוועדה, שפורסמו ביולי השנה, חשפו כי במכרזי משרד הבריאות למוסדות אלו היתה העדפה לעלות הנמוכה של הטיפול על פני האיכות המקצועית, לצד פיקוח לקוי. הוועדה המליצה על הקמת מחלקות ייעודיות לחולים אלו בתוך בתי החולים הציבוריים.

האזרחים הערבים בישראל: גזענות, אלימות והפרדה

שטף של ביטויי גזענות נגד אזרחים ערבים: השנה נחשף כי בנקים בישראל מפלים לקוחות ערבים; ב"סופרלנד" בראשון לציון מפרידים בין קבוצות תלמידים יהודים לערבים; ביישוב יהודי בדרום סורבה כניסת ילדים בדואים חולי סרטן; הורים יהודים בחיפה סירבו לשלוח את ילדיהם לפעילויות במרכז קהילתי שבו נערכות פעילויות גם לילדים ערבים; בקאנטרי קלאב בבאר שבע מונעים כניסת ערבים; ובמחלקות יולדות בבתי חולים שונים מפרידים בין יהודיות לערביות.

במקביל, חדרה הפרקטיקה של "תג מחיר" גם אל תחומי הקו הירוק. כתובות "תג מחיר" רוססו על מכוניות בירושלים, על מצבות בבית עלמין נוצרי ביפו, במסגד בוואדי ערה ובמנזר באזור לטרון, אליו הושלך גם בקבוק תבערה; כתובות נאצה נכתבו על בתים שבהם מתגוררים ערבים בצפת, בתל אביב וביישוב רקפת. האלימות לא הסתכמה רק בוונדליזם: נהג אוטובוס ערבי הוכה בידי צעירים יהודים, בעידוד הנוסעים; אוהדי "בית"ר ירושלים" תקפו עובדים ערבים בסניף מקדונלד'ס ובקניון מלחה בירושלים; עובד ערבי הותקף במסעדה בת"א; גבר ערבי הותקף בטיילת בתל אביב ונזקק לאשפוז; נערים ירקו על אישה ערביה בנצרת עילית; נערים תקפו נופשים ערבים בכנרת, ועוד ועוד.

אף שבכנסת התקיימו מעת לעת דיונים בעקבות אירועי אלימות, זו אותה כנסת שקידמה השנה הצעות חוק שונות לאפליית ערבים ולהדרתם, דוגמת הצעת חוק יסוד: מדינת הלאום היהודי, הצעת חוק זכויות התורמים למדינה, והצעת חוק להעלאת אחוז החסימה, שצפויה לפגוע בקבוצות מיעוט כערבים וחרדים. הכנסת גם דחתה הצעת חוק לחינוך נגד גזענות.

בבחירות המקומיות באוקטובר, היו מבין המתמודדים שניסו להפיק הון פוליטי מהגזענות. מועמדים הבטיחו בין השאר כי "רק הליכוד ימנע בניית מסגד בכרמיאל", "נצרת עלית (תישאר) יהודית לנצח", "להוציא את הערבים מהפארקים" "לייהד את ירושלים", ו"להשתיק את המואזין ביפו? רק הליכוד יכול".

הבדואים בנגב – תכנית פראוור/בגין: השנה התקדמה משמעותית חקיקת הצעת החוק המבקשת לאפשר פינוי בכפייה של עשרות אלפי בדואים במטרה לרכזם אל תוך עיירות ויישובים קיימים, באופן שיחרוץ את גורלן של אלפי משפחות לעוני, אבטלה והרס של חיי הקהילה והמרקם החברתי. בנוסף, כוללת הצעת החוק כפיית הסדר פיצויים בעייתי עבור קרקעות. רוב רובה של הקהילה הבדואית, אשר סובלת מאפליה וקיפוח שיטתיים מזה שנים רבות, מתנגדת לתכנית. לצד הצהרות מצד נציגי הממשלה, לפיהן לא ניתן להכיר ביישובים הבדואים הקיימים, מקדמת הממשלה תכניות להקמת יישובים קטנים עבור האוכלוסייה היהודית.

הזכות לחיים ולשלמות הגוף

נשק אבטחה משמש למעשי רצח: השנה נמשכה התופעה המזעזעת של רצח באמצעות כלי נשק שניתנו למאבטחים לצורך עבודתם. בשנת 2013 לבדה, נרצחו 6 בני אדם מנשק של חברות אבטחה, ולפחות אדם אחד התאבד בשימוש בנשק זה. ביולי 2013 הוציא השר לביטחון פנים הנחיות חדשות האוסרות על הוצאת נשק אבטחה ממקום העבודה, אולם מקומות עבודה רבים טרם נערכו כראוי ליישום הנחיה זו.

אלימות משטרה – שימוש באקדחי טייזר: באוגוסט השנה התחוללה סערה ציבורית בעקבות תיעוד מעצרו של בעז אלברט, שלווה על פי החשד בירי טייזר לעברו בשעה שהיה מנוטרל. בשנים האחרונות דווח על כמה וכמה מקרים של שימוש בלתי מוצדק ב"אקדחים המחשמלים", שעלולים להביא אדם לסכנת חיים. בעקבות הסערה הציבורית הקפיא מפכ"ל המשטרה את השימוש בטייזר ומינה ועדת בדיקה. לאחרונה הודיע המפכ"ל כי גובשו נהלים חדשים לשימוש בנשק זה, אך חרף פניות חוזרות ונשנות מצד האגודה לזכויות האזרח, הנהלים טרם פורסמו.

הגירה

מעצר ילדים: ביוני השנה פרסמה ועדת האו"ם לזכויות הילד גינוי חריף למדיניות כליאת ילדי מהגרים

וילדי מבקשי מקלט בישראל. הרקע לגינוי הוא כליאת ילדי מהגרים והוריהם בנתב"ג טרם גירושם והחזקתם בתנאים קשים, וכן כליאת ילדים וקטינים מבקשי מקלט, לעתים לצד כלואים מבוגרים, מבלי שיקבלו את הסיוע והתמיכה דרושים להם. גם דוח מבקר המדינה שפורסם השנה מתח ביקורת חריפה על תנאי המעצר והכליאה של ילדים וקטינים מהגרים.

חוק ההסתננות נפסל – וחוזר: בספטמבר השנה פסל בג"ץ את "חוק ההסתננות" והורה לשחרר בתוך 90 יום לכל היותר את מבקשי המקלט – כ- 1800 גברים, נשים וילדים שנכלאו מתוקף החוק. חרף פסק הדין הברור של בג"ץ, המדינה גוררת רגליים ולמרבה האבסורד, בתקופה שמאז פסק הדין הואט קצב השחרור של מבקשי המקלט. במקביל, מעבירה הממשלה בהליך בזק הצעת חוק "עוקפת בג"ץ" שתאפשר לה לכלוא את מבקשי המקלט ללא הגבלת זמן במחנות מעצר מבודדים בלב המדבר, שינוהלו על ידי שירות בתי הסוהר.

גירוש מבקשי מקלט "מרצון" – השנה, לראשונה, גורשו מאות מבקשי מקלט אריתראים לארצם במסגרת "נוהל חזרה מרצון". מעדויות מבקשי מקלט עולה כי פקידי ההגירה מסבירים לכלואים כי אם לא יחתמו, הם צפויים לעוד שנים ארוכות במאסר. כאלף מבקשי מקלט נוספים גורשו במתכונת דומה לסודן. נציב האו"ם לפליטים בישראל מתח ביקורת חריפה על הנוהל והדגיש, כי כשהאולטימטום הוא "כלא או הביתה", לא ניתן לטעון כי החזרה אל ארץ המוצא נעשית מרצון.

זכויות תושבי ירושלים המזרחית

מאז סיפוח מזרח ירושלים, סובלים תושביה, ש- 79% מתוכם חיים מתחת לקו העוני, מהזנחה ואפליה קשה בכל תחומי החיים כמעט – היתרי בנייה, פינוי אשפה, חינוך, רווחה, תעסוקה ועוד, ולא פעם הם נתונים לאלימות של שוטרי מג"ב ומשטרת ירושלים.

הפקעת נכסים: השנה, במסגרת התדיינות משפטית בבג"ץ, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי בכוונתו לקבוע נוהל חדש לעניין נכסי נפקדים, שעלול להכשיר הפקעת נכסים של תושבי ירושלים המזרחית.

אוטוסטרדה בלב השכונה: סלילת כביש 4, כביש בן 6 מסלולים שצפוי לבתר את שכונת בית צפאפא לארבעה במטרה להקל על תנועת כלי רכב מגוש עציון לירושלים, התקדמה השנה ביתר שאת. לא זו בלבד, שבניגוד לשכונות אחרות בעיר, הכביש צפוי לפגוע קשות בתושבים ובשכונה, במהלך הדיון המשפטי בעתירת התושבים נגד הכבישהתברר אף כי סלילתו מנוגדת לכללי התכנון.

צווי הריסה בשטח ההפקר: בנובמבר השנה חילקה העירייה צווי הריסה לבניינים רבי קומות המאכלסים מאות בני אדם בשכונות ירושלים המזרחית שמעבר לחומת ההפרדה. באזור שהפך זה מכבר לשטח הפקר ותושביו משוועים לשירותים בסיסיים, צווי ההריסה הם ביטוי כמעט יחיד לנוכחות העירייה.

חופש הביטוי 

פגיעה בחופש המחאה: חרף הצהרותיהם של בכירים במשטרה בדבר חשיבות חופש המחאה ואחריות המשטרה לאפשר אותו, המציאות בשטח מראה כי לא פעם, פוגעת המשטרה בחופש המחאה בניגוד לחוק. השנה אירעו מספר מקרים של מעצר מפגינים, לכאורה בגין "הפגנה בלתי חוקית", אף שהיו אלה משמרות מחאה שכלל אינן מצריכות אישור מהמשטרה; אלימות מופרזת של שוטרים נגד מפגינים; פניות מטעם המשטרה אל מארגני הפגנות שכללו גם "אזהרות", לבל ישתתפו בהפגנות, ורק לאחרונה  נודע כי המשטרה אף הזהירה חברות אוטובוסים לבל יספקו שירותי הסעות להפגנה נגד תכנית פראוור בנגב, אף שההפגנה אורגנה ברישיון.

תביעות משתיקות: השנה, פרסמה האגודה לזכויות האזרח דוח שסקר את תופעת התביעות המשתיקות, תביעות שתוצאתן המסתברת, ולעתים גם כוונתן, היא הרתעת הנתבע או הציבור הרחב מפני השתתפות בדיון ציבורי. נראה כי בתי המשפט מתחילים להפנים את הבעייתיות שבתביעות אלה, ולראייה, השנה ניתנו שני פסקי דין חשובים בנושא. בתביעה של תאגיד המחזור נגד הפעיל הסביבתי דניאל מורגנשטרן, חייב בית המשפט המחוזי בירושלים את התאגיד לפצות את הנתבע בגין ההליך המשפטי הארוך והיקף התביעה הבלתי מוצדק; בספטמבר השנה דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את עיקר תביעת הדיבה שהגישה עמותת "אם תרצו" נגד מפעילי קבוצת פייסבוק בשם "אם תרצו קבוצה פאשיסטית", וציין בפסק דינו כי "מוטב היה להימנע מהגשת התביעה".

זכויות האדם בשטחים הכבושים: הפרדה ואפליה ממוסדת

בשנים האחרונות הולך ומתבסס משטר האפליה וההפרדה בגדה המערבית: שתי אוכלוסיות – הפלסטינית והישראלית – חיות תחת אותו שלטון, אך נתונות לשתי מערכות משפט ותשתיות שונות לחלוטין, המשליכות על כל תחומי החיים: החוק הישראלי – לישראלים, והחוק הצבאי – לפלסטינים. אחת המגמות הבולטות בשנים האחרונות תחת משטר זה היא דחיקת רגליהם של 180,000 הפלסטינים החיים בשטח C .

תכנון מפלה: בעוד שעבור ההתנחלויות הישראליות יש תכניות מתאר מפורטות המאפשרות ליישובים להתפתח ולזכות למבני ציבור, לרוב היישובים הפלסטיניים בשטח C  כלל אין תכנית מתאר שמאפשרת פיתוח. למעשה, "תרומתה" המרכזית של מערכת התכנון בשטחים היא צמצום שטח התיישבותם של הפלסטינים למינימום, ודחיקת רגליהם מהאזור. היעדר התכנון משליך גם היעדרם של על שירותים בסיסיים כגון תשתיות מים, חשמל וביוב. אחת התופעות החמורות בהקשר זה היא הרס בורות מים המשמשים את הפלסטינים, על ידי המנהל האזרחי.

הקצאת אדמות מדינה: השנה נחשף, כי מאז 1967 הוקצו לגורמים פלסטינים רק 0.7% מהאדמות  שהוכרזו כ"אדמות מדינה" באזור C, ואילו לגורמים ישראליים הוקצו כ-51% מאדמות אלה. לצד פרסום מידע זה, הודתה המדינה כי למעשה מדובר בהערכה בלבד, ואין בידיה נתונים מדויקים על היקף ההקצאות של אדמות המדינה בגדה המערבית.

חופש התנועה: בשנים האחרונות חל שיפור מסוים בחופש התנועה של פלסטינים בגדה. עם זאת, בעוד שתנועת ישראלים מותרת כמעט ללא הגבלה במרבית שטחי הגדה, חופש התנועה של הפלסטינים עדיין מוגבל בשורה של צווים ופקודות, המקשים הן על התנועה בין אזורי הגדה השונים והן על התנועה בתוכם. בפרט, מוגבל חופש התנועה של הפלסטינים ב"מרחב התפר" שבין גדר ההפרדה לקו הירוק, באזורים הסמוכים להתנחלויות, ובאזורים שהוגדרו כשטחי אש או שמורות טבע. גם בחברון קיימות מגבלות תנועה חמורות.

מחסומים וחסימות: על פי בצלם, בפברואר 2013 עמד מספר המחסומים הקבועים המוצבים בגדה המערבית על 98. מתוכם, 58 הם מחסומים המוצבים בעומק הגדה, הרחק מהקו הירוק. חלק מהמחסומים הופרטו, ומאוישים במאבטחים חמושים המועסקים על ידי חברות שמירה פרטיות. נוסף על המחסומים הקבועים, קיימים ברחבי הגדה מאות מכשולים פיזיים בלתי מאוישים, הכוללים קוביות בטון, סוללות ותלוליות עפר, גידורי כבישים וחפירות. חסימות אלו מונעות מעבר כלי רכב גם במצבי חירום, ומגבילות הולכי רגל רבים. בנוסף, נפרסים בכל חודש מאות מחסומי פתע.

לקריאת הדוח המלא

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , ,

2 תגובות

  1. ל רפי :

    אקרא את הדו"ח לאחר שהאגודה תעשה שני אלה:

    1. תוציא דו"ח דומה על מצב היהודים בעולם.
    2. תדרוש מהמועצה שליד האו"ם, להתיחס לדו"ח זה.

    אין לי עניין בארגונים חד-ממדיים, עם דעות חד-צדדיות, והסתכלות מפלה יהודים.

  2. דליה :

    לל. רפי
    האם הצעירים, הקשישים והאחרים בישראל צריכים לא להתפרנס בכבוד, לא לגור בדיור ראוי, לא לזכות לשירותי בריאות ראויים עד שמצב היהודים יסוקר בדו"ח? מה חד מימדי בארגון לזכויות האזרח? הוא מתייחס באופן אוניברסלי לכל תושבי מדינת ישראל. האם מדינת ישראל לא צריכה לקיים זכויות מזכויות שונות עד שייכתב דו"ח זכויות מצב היהודים בעולם? איך תעשה זאת? איך תאסוף נתונים על מצב היהודים בעולם? התייחסות למאפיין אחד של אזרחים, דתם היהודית, היא חד מימדית. אתה חד מימדי בגישתך. אתה מפלגה את כולם בדרישתך ליחס מועדף ליהודים בעולם. לא כן?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.