איך להוריד את מחירי הדירות? הטלת מס שנתי נכבד על כל דירה להשקעה
זיו מציע הצעה מענינת להורדת מחירי הדירות בישראל, על ידי צמצום הספקולציה הנמצאת ב 180 אלף דירות שנרכשו לצורך השקעה
לאחרונה פורסם שיש בישראל 180 אלף דירות שנרכשו להשקעה.
מצד שני, משרד האוצר מחפש בנרות מקורות תקציביים נוספים על מנת להקל את נטל המס משכבות הביניים.
מצד שלישי, משרד האוצר החליט להטיל מס נוסף על מכוניות יוקרה ויאכטות – אך כמה כאלה כבר יש וכמה מס כבר יגבה בעדם?!
הצעתי: הטלת מס שנתי נכבד על כל דירה להשקעה בישראל.
הגדרת דירה להשקעה: כל דירה שהיא ריקה או לא מיושבת ע"י הבעלים שלה.
סכום המס: 5-10 פעמים עלות הארנונה השנתית שלה.
כניסה לתוקף: מיידית עד חצי שנה מפרסום התקנה.
יתרונות:
1. מס בסדר גודל משמעותי יגרור היצע דירות רחב של מחזיקי הדירות להשקעה. ההיצע יהיה מידי ויגרום להורדת מחירי הדיור מיידית.
2. הגדלת היצע הדירות במדינת ישראל יגרום מעבר להורדת מחירי הדירות גם להורדה מידית של מחירי השכירות מאחר שהרבה מהשוכרים הפוטנציאליים ירכשו דירה.
3. בשלב השני, גם משקיעים שיחליטו להמשיך להחזיק את הדירה להשקעה למרות המס, יחליטו למכור את הדירות שברשותם לאור ירידת מחירי השכירות. כלומר הורדת התשואה על החזקת דירה להשקעה.
4. משקיעים שלמרות הכל יחליטו להחזיק דירה שנייה/ריקה בישראל, לפחות ישלמו מס גבוה להורדת הנטל לשכבות הביניים והשכבות החלשות במדינת ישראל.
5. חלק לא קטן מהכסף שיתקבל ממכירת הדירות להשקעה ע"י בעלי האמצעים, יחזור למשק דרך שוק ההון. דבר, שיגדיל את הצמיחה במשק ויניע את גלגלי הכלכלה במדינת ישראל.
בניגוד לכל מס עשירים אחר שנגד הרצון לגבותו עומד החשש שבעל המאה יעביר את כספו/פעילותו לחו"ל (ראה ערך הטבות המס לחברות הגדולות והרווחים הכלואים) עם כל המשתמע מכך על תחום העבודה והכלכלה, במס המוצע אין שום חשש.
אף בעל דירות להשקעה לא יעביר את פעילותו או יפסיק את חייו בישראל כתוצאה מהמס הזה. וגם אם את תמורת המכירה הוא יחליט להעביר לחו"ל – שיבורך. מדינת ישראל לא מרוויחה כלום מהשקעתו בדיור בישראל, אלא להפך. זה גורם נזק חברתי אדיר לתושבי ישראל.
אין שום סיבה שבישראל יהיו שני מעמדות. מעמד העשירים שיש להם 2-3-4 דירות שבאמצעותם הם חיים על חשבון המעמד השני שחצי ממשכורתו (הלוואי חצי) הולך לתשלומי משכנתא גבוהים או שכירות יקרה לטובת המעמד הראשון.
יש 180000 דירות להשקעה בישראל. מספיק שרק חצי מהן יוצאו למכירה על מנת לעצור את בועת הנדל"ן. להחזיר את מחירי הדיור למחירים שפויים ולתת דיור בר השגה לכל אזרח עובד במדינת ישראל.
דירה בישראל הקטנה לא אמורה להיות אמצעי להשקעה אלא אמצעי לדיור.
תגיות: ארנונה, מחירי הדיור
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
8 בדצמבר, 2013 בשעה 9:52
לא הצעה רעה אבל לא מספיקה צריך גם:
בנייה במחיר למשתכן במכרזים של משרד השיכון ומחיר מובטח לקבלן.
בנייה של דיור ציבורי.
אפשר גם להתחיל לגבות מס על השכרת דירות לפי מפתח של שיעור מס לגובה השכירות.
9 בדצמבר, 2013 בשעה 14:01
זיו
הממשלה מכבדת יתר על המידה את זכויות הקניין של אזרחיה. זוהי סיבה אחת לא לכרסם בזכויותיהם על הדירות שרכשו. המיסוי הכבד שאתה מציע אינו מידתי, ואפילו אם הממשלה תחליט להטיל מיסוי כזה, בעלי דירות יעתרו לבגצ כדי לדון במידתיות המיסוי. אז הרעיון שלך נראה אולי מהפכני במבט ראשון, אבל ספק אם הוא הולם משטר דמוקרטי במיוחד כזה המכבד את זכויות הקניין.
9 בדצמבר, 2013 בשעה 14:42
לדליה.
על אילו זכויות קניין את מדברת?
אף אחד לא מכרסם בזכויות שלהם, הדרישה היחידה היא רק לשלם "מס עשירים" בתוספת צורך לאומי להורדת המוטיווציה להחזיק דירה שנייה שלישית ועשירית.
מה המס הכולל על רכישת מכונית חדשה?
היכן כאן זכות הקניין (והיום מכונית כבר לא נחשבת למותרות ואפילו ביטוח לאומי מכיר בצורך)?
מה המס על הדלק?
ואת טוענת שמס על דירה להשקעה הוא לא מידתי?
אשמח אם תפרטי היכן כאן בדיוק זכות הקניין הנרמסת ועוד יותר היכן כאן חוסר המידתיות של תשלום כמה עשרות אלפי שקלים על דירות השוות מיליונים.
9 בדצמבר, 2013 בשעה 17:35
הדוגמא של מפא"י+ההצעה הסינית
בימי מפא"י קרקע הלאום לא נחשבה סחורה לספסר בה,ורוכשי הדירות שילמו ממש גרושים דמי חכירה לקק"ל או מינהל מקרקעי ישראל.
לבן הדירות היו הרבה הרבה יותר זולות ונגישות לזוגות צעירים.
אין סיבה שלא לחזור לימים הטובים ההם.
לפני שנתיים ממשלת סין הציעה לבנות כ-מאתיים אלף דירות באזור מודיעין במחיר 400 אלך ש"ח לדירה בגודל 120 מ"ר.
"משום מה" כל הדיון בנושא הושתק הן על ידי משטרו של ביבי,והן על ידי האופוזיציה הס"ד.
מאד מעניין למה.
9 בדצמבר, 2013 בשעה 21:39
מיכאל, לא מתאים לך
לא מתאים לך ללכת שולל וליפול למלכודת של הקבלנים ותומכם העיקרי רוש הממשלה.
מחירי הדירות נקבעים לא לפי עלות ייצורן אלא לפי הביקוש, זה מהשיעור הראשון או השני ב"מבוא לכלכלה ללא כלכלנים".
מחירי הדירות בישראל "נסחבים" כלפי מעלה מרגע שהממשלה הפסיקה להיות אחראית לתושבים (מ=מעון בתורתו של מנהיגם שמתרחקים מתורתו).
מרגע שדיור חדל להחשב צורך ונעשה "דירות" שהן "מוצר" ו"נכס השקעה" חלים עליו הכללים של שוק ההון ולא של צורך בסיסי.
ברברת הביבים התולה את מחיר הדירה בעלות הקרקע היא תוצר של תעמולה פופוליסטית שיעדה הפרטת הקרקעות כדי להוסיף גם אותן לנכסי שוק ההון.
יש שטחי קרקע רבים ומתוכננים לבינוי בידי חברות קבלנות הבנייה. חברות אלה רואות בקרקעות נכסי הון למימוש בשוק שבו הביקוש קשיח.
העברת נכס ההון ממצב "קרקע" למצב "דירות" עולה הרבה כסף והקבלנים – בעלי עדפי הקרקע – ממתינים ל"משקיעים" (מלה מעודנת, צ"ל "ספסרים") שיקדמו מימון לשינוי המצב הנ"ל (מקרקע לדירה) ויאפסו לחלוטין את הסיכון בהוצאה הכספית ההיא.
זה לא מחיר הקרקע, DUMMY!