חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מרכז אדוה: דוח על ממשלת נתניהו השניה

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 1.12.13 5:03

"נס לא קרה לנו", זוהי הכותרת של דוח מיוחד שערכו חוקרי מרכז אדוה בראשותו של ד"ר שלמה סבירסקי  על תקופת כהונתה של הממשלה הקודמת – 2009-2013

ממשלת נתניהו השנייה נדרשה להתמודד עם תביעת תנועת המחאה החברתית ל"צדק חברתי" ועם הביקורת הציבורית על ריכוז כוח כלכלי-פוליטי בידי מספר קטן של קבוצות עסקיות. נתניהו, מצדו, היה כתובת ראויה, בהיותו הדובר הרהוט ביותר של מדיניות קידום המגזר העסקי כמוביל הצמיחה מחד גיסא ושל צמצום תקציבי כדי "לשחרר מקורות לטובת המגזר העסקי" מאידך גיסא. ביטוי מובהק לכך היו הקיצוצים התקציביים הגדולים של 2003 והעברת כספי החיסכון הפנסיוני לשוק ההון. מדיניות זו השיגה את יעדיה: במונחי תמ"ג, משקל תקציב המדינה ירד מ-47% בשנת 2003 ל-38% בשנת 2012, תחת ממשלת נתניהו השנייה – שיעור נמוך מהממוצע ב-OECD. במקביל הצטמק החוב הממשלתי, מ-98% תמ"ג ב-2003 ל-67% תמ"ג ב-2012. והכסף אכן הגיע למגזר העסקי: תחת ממשלת נתניהו השנייה, האשראי של המגזר העסקי היווה 54% מן האשראי במשק (לא כולל משקי בית), ואילו האשראי של הממשלה – 46%; עשור אחד קודם לכן היה היחס הפוך.
הצד האחד של מטבע הצמצום התקציבי הוא אשראי רב למגזר העסקי והעצמה של מספר לא גדול של קבוצות הון. הצד השני של המטבע הוא דלדולם של מנגנונים ממשלתיים חשובים באמצעות הפרטה וצמצומים, עד כדי אובדן שליטה: למשל, אובדן שליטה על ההשפעה המבדלת של כספים פרטיים במערכות החינוך והבריאות, או היחלשות היכולת של משרד השיכון לשלוט בשוק הדיור.
המחאה החברתית והמלצות ועדת טרכטנברג בעקבותיה הביאו לשינויים מסוימים במדיניות – ובעיקר הקפאת מתווה הורדת מס ההכנסה והרחבת חוק חינוך חינם מגיל 3. אך בעקרונות היסוד במדיניות המקרו-כלכלית לא חל שינוי. לדוגמא, בסוגיית יוקר המחייה לא ששה ממשלת נתניהו השנייה להפעיל כלים הנתונים בידה, כדוגמת מעורבות גדולה יותר במשק או הטלת פיקוח על מחירים ובמקום זאת היא בחרה לנקוט בדרך של הקמת ועדה להגברת התחרותיות. העברת דגל הצמיחה למגזר העסקי לא הולידה נס בצורת צמיחה יוצאת דופן או שגשוג של כלל שכבות האוכלוסייה. התוצאה הבולטת ביותר של מדיניות זו היא מידה חסרת תקדים של אי שוויון: בהזדמנויות יזמיות, בגישה למקבלי החלטות, בגישה לאשראי, במיסוי, בבעלות על נכסים, בתעסוקה ובשכר.
נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , , ,

3 תגובות

  1. שושי פולטין :

    השכר ב"עוז לתמורה" וב"אופק חדש"

    ציטוט מהדו"ח:
    "במהלך דיוני התקציב לשנים 2013 – 2014 הוזכרו שני הסכמים אלו ("אופק חדש" ו"עוז לתמורה" ש.פ)

    כאילו היו נושאים בחלק מן האחריות לגירעון התקציבי. על רקע זה ראוי לצטט את בנק ישראל שקבע

    כי לא זו בלבד שאין מדובר בהעלאות "פזרניות" אלא שאולי אין מדובר בהעלאות כלל. לדברי הבנק

    מדובר בהסכמי שכר "דווקא מתונים למדי שהתבססו על שמירה של השכר הריאלי ולא יותר מכך"."

  2. ל רפי :

    נכון, נס לא קרה לנו בין היתר משום שלא החכמנו

    המפגש היה חזרה על המהלכים ההצהרתיים והבלתי תכליתיים של ההפגנות ההמוניות של קיץ 2011.
    הערותי לתכני המפגש :
    א. המפגש היה בלתי מאוזן מבחינת הצגת התכנים והדילמות העולות וייצג עמדה אחת, לא בהכרח נכונה ולא בהכרח שלימה.
    המנחה אמנם ציין שהוזמן (מישהו?) שאמרו היה ללמדנו גם נקודת מבט שונה, אבל הוא "הבריז". חבל שלא התאפשר למי מהנוכחים, מלבד הפנל, לנסות ולהציג גם דעות אחרות.
    ב. התרומה העיקרית שמצאתי במפגש היתה בדבריה של סתו שפיר שדיברה על הלקחים שלמדה בפוליטיקה מאז ימי ההפגנות העליזים, במיוחד בוועדת הכספים של הכנסת.
    ידע והבנה אלה היו חסרים בקיץ 2011, והי נעדרים מהמפגש של ה- 28.11. מלבד הגדרה נכונה של הבעיה וקביעת סדר העדיפויות של הנושאים הדוררשים התיחסות ופתרון, השאלה כיצד ממשים זאת בהצלחה במבוכי השלטון, היא השאלה החשובה ביותר.
    כשואל פוטנציאלי עמדה על דל שפתי בסיום המפגש שאלה בסיסית אחת (ובכדי שלא יתפרש הדבר כלגלוג על הפורום, לא שאלתי אותה) – מה בדיוק אתם דורשים היום מהממשלה, במונחים של תוצאות ברות מדידה ולא בהצהרות גרנדיוזיות, כוללניות וחסרות תכלית, נוסח אילן גילאון.
    מי שמצפה שהממשלה תשנה את השקפת עולמה רק מפני שהוא חושב אחרת, ולמרות העובדה שיש לה היום רוב כנסת טועה טעות מרה. מי שרוצה לחכות עד להחלפת השלטון – שיחכה…, או שזה יקרה או שלא יקרה.
    אבל מי שמבין שבכנסת לא עושים מהפכות, אלא משנים כיוון של תהליכים וסדרי עדיפויות, חייב לתת תשובות קונקרטיות לשאלה הבנאלית: במה אנחנו מטפלים מחר בבוקר? עם מי עושים זאת ובאיזו דרך?
    ברמת העקרון לא יוכל הפורום להשיג בטווח הנראה לעין מאומה. ברמת המעשה, אני מאמין שניתן להשיג לא מעט בניהול נכון, לאחר שיוצרים קואליציות אד-הוק חוצות גבולות מפלגתיים סביב הגדרת שינוי מעשית שיש בה תיקון עוול שקל להציגו לציבור, קל יחסית להגן עליו לגופו של עניין ואם לאתלחם בו הממשלה בכל כוחה משום שהוא מסכן את שלטונה, היא אפילו תחבור אליו ותנסה לגזור ממנו קופונים…
    בימי ההפגנות העליזות, כתבתי זאת מספר פעמים. וועדת טרכטנברג קמה ועסקה במה שעסקה משום מנהיגות המחאה לא כיוונה את הממשלה למטרות קונקרטיות והתירה לה לבחור מטרות כרצונה. כך יהיה גם להבא, אם תנקט אותה דרך.
    בתחילת הימים "הרחוקים" ההם עמדו על סדר היום שלושה נושאים: 1. דיור בר-השגה, 2. יוקר המחיה, 3. חלוקה הוגנת יותר של העושר הלאומי. ובמילים אחרות הגדלת ההכנסה הפנויה של ציבור העובדים באופן שיקטין את הפערים הקיימים. אלה עדיין המטרות הנכונות והמרכרזיות בכל צורך/רצון לשנות.

    פרושה המעשי של דרישה 3, יכול להיות למשל: דרישה להגדלה רגרסיבית של ההכנסה הפנויה של האזרחים באופן שכל עשירון מחמשת העשירונים הראשונים (הנמוכים), הכנסתו תגדל ב- 5% לשנה מדי שנה, וכל עשירון מעליו הכנסתו השנתית תגדל ב1% פחות; ז"א העשירון השישי ב4%, העשירון השביעי ב- 3% העשירון השמיני ב- 2%, התשיעי ב- 1% והעשירון העשירי – משכורתו לא תגדל בתקופה האמורה. לאחר מכן תבואנה 5 שנים נוספות של תיקונים רגרסיביים לפי נוסחה דומה עקרונית אך במדרגות אחרות. העלאות השכר תעשינה באמצעות הקטנת מס הכנסה, באמצעות מס הכנסה שלילי, באמצעות תיקונים בתשלומי העברה ובאמצעות קצבאות הבט"ל.
    לשם כך דרושה צמיחה מואצת, דרושים שינויים במדרגות המס ליחידים וחברות, דרושה העמקת הגביה בשוק האפור והשחור דרוש צימצום במענקים לחברות, ודרושים תיקוני רוחב בתקציב באופן שלא יגרמו להגדלת התשלום על השירותים הציבוריים (למעשה: הקפאת העלות הנומינלית של השירותים הציבוריים וספיגת ההתיקרויות בשרותים אלה דרך תקציבי הממשלה והרשויות, או דרך הוזלתם באמצעות הגברת התחרות במקום שהדבר ניתן.)
    באופן זה יעלה השכר הנומינלי ברוטו של השכירים ב- 27.5% בקרוב ב- 5 שנים בחמשת העשירונים הנמוכים ב- 21.7% בקרוב בעשירון השישי וכך הלאה בעשירונים הגבוהים יותר
    (מובן שחייבים לקחת בחשבון מקרים מיוחדים וענפי-משק חריגים באופי פעילותם, ולהציע להם פתרונות בכדי למנוע פשיטות רגל ופיטורין. אפשרות אחת היא שמפעלים או חברות בקשיים, יוכלו לתמרן בקצב שיפור השכר לעובדיהם בתוך מסגרת חמש השנים, ובלבד שבתום חמש שנים ישלימו חובתם לעובדים, ויש גם צרופים אפשריים אחרים).
    פשוט – זה לא. קל – זה לא. פתרון בלעדי – זה לא. אבל זהו תהליך מוכוון רגולציה מוגדר כמותית, ניתן לבחינה ומעקב, שמבטיח ביצוע של מדיניות מוגדרת ברובם המכריע של המקרים במשק.
    יישום של מדיניות בנוסח זה מחייב שתקציב המדינה ייבנה סביב ויגזר מהמדיניות הזו.
    לאחר תיקון ההכנסה הפנויה או במקביל לה, ניתן וצריך לטפל גם בשני הנושאים המרכזיים האחרים הורדת יוקר הדיור והקטנת יותר המחירים, הם משלים טבעי למהלך הקודם. הוזלת סל מוצרים ראלי לציבור, אומר שניתן להסתפק בתהליך ממותן יותר של שינוי בשכר הפנוי, משום שבאותו שכר פנוי יכול הציבור לרכוש חלק גדול יותר מהסל הבסיסי החיוני לו. עם האוכליבוא התיאבון ועם ההתקדמות בשלושת המסלולים תקטן המצוקה, תשתפר איכות החיים ויקטנו הפערים. לתהליך שלם דרושות להערכתי שלוש תקופות עוקבות של חמש שנים, שבכל אחת מהם מושם הדגש על נושא אחר, אבל בכולם קיים שיפור בר-מדידה בכל התחומים.
    שינויים אלה יגררו אחריהם שינויים מבניים במשק, משום שיש כיום ענפים שאינם מסוגלים לשלם משכורות העולות על שכר המינימום הנומינלי, ואחת דינם להעלם, או – שהממשלה תחליט לקיימם ולסבסדם לאורך זמן. ההתקדמות הטכנולוגית המואצת מבטיחה תהליך רצוף של התיקרויות מוצרים ושרותים. כל סדרת מוצרים חדשה, יקרה מקודמתה, מופיעה מוקדם מקודמתה, ונדרשת ע"י הציבור במידה לא מבוטלת של חוסר הגיון כלכלי. כלומר: לא משום שהיא נחוצה, אלאל משום שהיא "אין". ולא מפני שקיים הכסף הדרוש בכדילקנות אותה, אלא מפני שבתחילה "מוכנים" לוותר כביכול על דברים אחרים, וא"כ יוצאים לרחוב ומפגינים לטובת "צדק חברתי", משום שנקלעים למצוקה. ואם לא נתחיל בתיקון המערכת כיום ותוך כדי תיקון גם התאמתה לשינויי השוק הנובעים מאופי המוצרים, מבנה הסחר הבינלאמי ומבנה הציפיות של הצרכנים, נוכל "לבכות כרצוננו" ולא יעזרו גם הפגנות המונים.

  3. נגה תדמר :

    ממשלת הזדון

    התגובה הארוכה של ל רפי ראויה בהחלט להתייחסות, משום שלפי דעתי היא יכולה לשמש מצע מצוין כדי להראות את ההבדלים היסודיים בין עמדותיו לעמדות על פי גישה חברתית כלכלית. מקווה שאתפנה לעסוק בכך …
    לצערי לא יכולתי להגיע לכנס, אבל ככלל אינני מתפעל מהטענה שהוא לא היה 'מאוזן'. האמצעים שבידינו להציג ולהפיץ את הגישה נגד ניאו-ליברליות, בטלים לא בשישים אלא בשישים ריבוא לעומת 'הר השקלים' שבידי התומכים במדיניות ממשלת הזדון. עד שמצב זה ישתנה, אני אסתפק קודם כל בשמיעת מידע מנקודת מבט המגנה מדיניות זו, בתקווה שמצבנו הגרוע ישתנה לטובה.
    אבל הנה, על פי הכלל: צדיקים זוכים ומלאכתם נעשית בידי אחרים, כרגע ראיתי, שמכון ון ליר יעסוק בכנס השנתי של התוכנית לכלכלה וחברה ( 17.12) בנושא: עוני ואי שוויון בישראל ובעולם. שם בצד נציגים התומכים בנושא החברתי, יוכל ל רפי להנות מלוא חופניים מנציגי בנק ישראל, ביטוח לאומי, הבנק העולמי, הממונה על הכנסות המדינה, המכון הישראלי ל'דמוקרטיה ומי לא.
    ולהשומע ינעם…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.