חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יש הסכם, ומי מסייע לאיראנים?

נושאים מדיני-בטחוני, פוליטי, פוליטישוק ב 25.11.13 1:09

אורי יזהר מנתח את מצבנו בעולם נוכח השיח של המעצמות עם האיראנים.  במצב העניינים הזה אין לנו, לשמאל הישראלי הרבה מה לעשות פרט להדגשת עמדותינו בנושא המדיני, לפעול לדלגיטימציה של עמדות הימין ולנקוט בצעדים ממשיים למען התחזקות הכוח לקראת מבחנים שיבואו

 

שתי החגיגות הסתיימו לפי שעה. מפלגת העבודה בחרה יו"ר חדש והמעצמות הגיעו להסכם ביניים עם איראן על הקפאת העשרת האורניום לחצי שנה בתמורה להקלה בסנקציות. ומי נשאר בצד כשאפילו רבע תאוותו אינו בידו? נתניהו, כמובן. נתניהו התריע עוד לפני חתימת ההסכם כי זה הסכם גרוע שאינו מחזיר לאחור את היכולות הגרעיניות של איראן ומאפשר לה להגיע תוך זמן קצר לפצצה גרעינית אם וכאשר יחליט על כך המנהיג העליון. הוא חזר על כך גם לאחר חתימת הסכם הביניים, אבל למרות המילים המרגיעות שהשמיעו אובמה וקרי כלפי ישראל, קשה לומר שעמדתו של נתניהו כלפי ההסכם תמנע מהשחקנים הראשיים בזירה, ארה"ב, רוסיה וסין, לחתום בעתיד על הסכם קבע עם איראן, שגם אליו יתייחס נתניהו בשלילה וללא הועיל. מה שברור כיום שכל עוד קיים מו"מ בין המעצמות לאיראן, קל וחומר לאחר חתימת ההסכם הנוכחי וההסכם הבא, ישראל לא תוכל לתקוף עצמאית את פרויקט הגרעין האיראני ולהסתבך בעימות קשה עם ארה"ב.

המהלכים שעשו המעצמות כלפי איראן נובעים, במקרה של ארה"ב ובריטניה מחוסר רצון להסתבך בפעולה צבאית וגם מרצון של חברות מערביות לחדש פעילות עסקית עם גורמים איראניים, עניין לא מבוטל בתקופה של מיתון כלכלי חלקי במערב. סין זקוקה לנפט האיראני והצאר ולדימיר הראשון (פוטין) בוחש בכל קלחת כדי לחדש את השפעתה של רוסיה במזרח התיכון כמו  בימי ברית המועצות. במציאות הזאת ישראל היא גורם קטן בעל השפעה מועטה על מהלך העניינים. אפילו נאום משוקץ, אנטי ישראלי ואנטישמי, מפי חמינאי זכה לגינוי רק מפי הצרפתים, שהם שחקן משנה בסצינה. ארה"ב, ידידתנו הגדולה, מילאה פיה מים, וכמוה גם בריטניה, כדי לא להוסיף מכשול על הדרך להסכם. הגינוי הישראלי לדברי חמינאי היה מובן מאליו, אבל קשה לומר שהוא עורר תהודה בינלאומית רבה.

    המצב אינו טוב, אם כי לדעתי לא נשקפת ממנו סכנה קיומית מיידית לישראל. הבעיה היא שממשלת ישראל ובמיוחד ראש הממשלה בהתנהגותם החלישו את משקלה של ישראל במקבילית הכוחות שפעלה ופועלת סביב הנושא האיראני. ראשית, העימות הפומבי והגלוי עם ארה"ב שלא סייע לנו בקרב אנשי ממשל אובמה. צודק אולי, לא חכם בוודאי. הנשיא תיאודור רוזוולט אמר בשעתו כי המדיניות הנכונה היא לדבר בשקט ולהחזיק מקל גדול ביד. נתניהו דיבר בקול רם ואילו המקל שבידו, האופציה הצבאית נגד הפרויקט האיראני היא, ללא השתתפות אמריקנית בפעולה, מקל לא גדול במיוחד. שנית, מצב היחסים בין ישראל לפלסטינים, גרירת הרגליים בתחום המדיני, מחלישה את מעמדה הבינלאומי של ישראל ועושה גם את עמדתה בנושא האיראני לחלשה יותר.

    אילו היינו כבר לאחר הסדר שתי המדינות, או לפחות בדרך ברורה וגלויה אליו, מעמדנו הבינלאומי היה מתחזק ולקולנו הייתה יותר השפעה. אבל נתניהו לא כל כך רוצה להתקדם להסדר והוא נכנס למו"מ עם הפלסטינים כדי לא למתוח יותר מדי את החבל מול ארה"ב. תקוותו הגדולה היא שהפלסטינים יופיעו כמטרפדי ההסדר ולכן הוא דורש מהם הכרה מראש בישראל כמדינה יהודית, בידעו שהם לעולם לא יסכימו לכך. בנוסף לכך יש לו בממשלה את מפלגת הבית היהודי השבויה בהזיות משיחיות (אורי אריאל) ובתפיסות מדיניות מופרכות (נפתלי בנט ואיילת שקד), שתעשה ככל יכולתה כדי לטרפד כל התקדמות ממשית להסדר. במצב העניינים הזה אין לנו, לשמאל הישראלי הרבה מה לעשות פרט להדגשת עמדותינו בנושא המדיני, לפעול לדלגיטימציה של עמדות הימין ולנקוט בצעדים ממשיים למען התחזקות הכוח לקראת מבחנים שיבואו. האם יש בכוח מפלגות השמאל לעשות זאת? נקווה לטוב.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.