חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פריימריס במפלגת העבודה – נחוצה מנהיגות מגשרת

נושאים דעות, פוליטי ב 17.11.13 1:25

השבוע ייערכו הבחירות לראשות מפלגת העבודה. המנהיגות הנדרשת לה היא מנהיגות לא מגזרית המגשרת בין חלקי החברה השונים. על מפלגת העבודה להתנער מהפוליטיקה הישנה שניסתה לסגל את הציבור לניאו ליברליזם

מאת: אמיר יובל

בין מנהיגות מגשרת לפוליטיקה נגררת

כדי להיפטר מתדמיתה כמפלגת נישה המייצגת אינטרסים של אליטות מנוכרות מפלגת העבודה צריכה לבחור מנהיגות מגשרת בין הגמלאים המבוזים לבין נכדיהם הנשחקים, מנהיגות לא מגזרית המחברת בין אמהות בפריפריה ובמרכז ומגשרת על שסעים שהפכו אותנו לשבטים מנוכרים. המפלגה צריכה להתנער מהפוליטיקה הישנה שניסתה לסגל את הציבור לניאו – ליברליזם ולמאחזים הבלתי חוקיים באמצעות משככי כאבים המשפיעים מבפנים.

 ההנהגה הישנה שגלגלה עיניים לנוכח קרקע שדודה, הסתופפה בדמדומי מסיבות – התה וה Ted Hardy ועם שחר העבירה תקציבי ציבור לנדבנים מאמש שהיו ללקוחות, לשותפים ולתורמים של מחר.

יצחק הרצוג, שר מ'שרינו',  בכיר בהנהגה הישנה שהתרווחה בצוותא בכורסאות עור הצבי עם דניאל פרידמן, יעקוב נאמן, ליברמן, אולמרט ונתניהו.  יחד עם פטרונו ברק שמר על שתיקה (גם) נוכח קיצוץ בבריאות, דלדול החינוך ופגיעה בקצבאות, ואישר בשתיקתו תספורות צמרת של איגרות-חוב, פיזור מענקים לשודדי קרקעות  ולגבירי ההתפלה, הגז, וכולאי מסים. הרצוג הוא שותף בכיר בהנהגה הישנה שאנשים הגונים כאופיר פינס לא רצו להיות חלק ממנה.

כשר רווחה, העביר מיליארד וחצי שקלים לעמותות רווחה, איים על מורות  שיקומיות לייבא תחתן מחליפות זולות מחו"ל ושתק נוכח הפרטת שירותי הבריאות בבתי – הספר, יחד עם שותפו לשעבר ממשרד הרצוג פוקס נאמן.  האם הדברים קשורים? תלוי  אם שמים לב שהרצוג, (שוב) כמו ברק וליברמן, מסר שהוא מסר את אחזקותיו בעסקיו הפרטיים, ולכן הוא מניח שיש להניח לו ולקשריו הכלכליים והמשפחתיים עם אוליגרכים רחוקים וספסרים קרובים. ואולי זה בכול זאת קשור לעובדה שהרצוג ניראה בהילולת האלפיון העליון באופן אישי. ביתר האוכלוסייה הוא הניח לעמותות לטפל. שיטת עמותות החמלה שהרצוג שכלל בתקציבי מדינה מילאה תפקיד מבני מאקרו – כלכלי בשמיטת מיסים מהעשירון העליון והמרתם במסים עקיפים המרוששים את השכירים ואת נזקקי העמותות. כשר העדיף מדיניות סקטוריאלית ועתה כמועמד הרצוג ניזקק לפוליטיקה מוניציפאלית, גם היא מפרידה ומפוררת נטולת ראיה ממלכתית כוללת.

נסיכים עשירים יותר פחות אינם פסולים מלמלא תפקידים במפלגות סוציאל  – דמוקרטיות, אבל, כמו כולנו הם צריכים להיבחן במעשיהם. העובדה שהרצוג, כגרורה של ברק,  מילא תפקיד פעיל בהשפלת מפלגת העבודה לדרגת גרורה של הקיצוניים שבמתנחלים ושל האכזריים שבניאו – ליברלים, תרמה להפצת האמונה שאין אלטרנטיבה משמאל.  מי רוצה לחזור לימי ההנהגה הישנה שהמאיסה את המפלגה על הציבור כשהפריחה במי – שלחין פירמידות משפחתיות שהשתלטו על אוצרות המדינה?    מי שכל חייו הפוליטיים תמך במדיניות רעה או ניגרר אליה אינו מנהיג ואינו נכס אלקטוראלי.

     שרי המפלגה שבישיבתם בממשלה טיהרו את המאחזים ואת המשא ומתן סרק-סרק, האשימו את יחימוביץ' בנטייה לניציות. כמה צינית יכולה להיות החבורה שהנחילה את האמונה ש"אין פרטנר"?! כמה שנים הסתתר הרצוג אחרי נאום בר – אילן? איך נשארתם לשבת בממשלה שגזלה מורות ועו"ס וגמלאים לרעת כבישים עוקפים?!

האם צריך להחזיר את המורישים לעיזבונם ולקרוא תיגר על מנהיגותה של יחימוביץ' לאחר שנתיים בתפקידה?

יש מקום למנות את טעויותיה של שלי יחימוביץ' ולבוא עימה חשבון, גם על מאזן הרווח וההפסד במנדטים. מצד אחד פגעה בחברים ותיקים והתעמתה עם ההנהגה הישנה. מצד שני, שלי עושה מאמצים לפייס את הוותיקים, היא מחוברת לפריפריה, היא הדפה בנחישות מרשימה לחצים להיכנס לממשלת המאחזים ואחיזת העיניים והעניקה רשת ביטחון פרלמנטארית להסכם שלום.

האשימו את שלי שהיא מניפה גבוה מדי את הדגל הכלכלי – חברתי וגם האשימו אותה שבזבזה את הפוטנציאל האלקטוראלי של תנועת המחאה. אלו האשמות סותרות, דבר והיפוכו. היא הניפה את דגל השלום אבל לא די גבוה אומרת ההנהגה הישנה – אותה הנהגה נגררת שישבה בממשלות בינוי המאחזים ונאום בר – אילן.

תמיד יהיו כאלו שידרשו להניף גבוה יותר את הדגל האחר ולחדד את המסר השני. אלו שהפסידו בבחירות הפנימיות הם גם אלו שהוסיפו נוצות לתחפושת של יאיר לפיד ועופר שלח כאבירי השלום והצדק החברתי. במקום לחשוף את פרצופם הצטרפו לנשף המסכות.

העידן של מפלגת העבודה כמפלגת נישה סקטוריאלית בצילו של הימין עלה בדם ובדמים.  כדי להיות אלטרנטיבה לשלטון צריך לקרב חברים ותיקים ומצביעים חדשים ולאחד את השבטים המנוכרים, לגשר בין המרכז לפריפריה ולאפשר לשלי לרוץ למרחקים ארוכים.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

32 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עם כל הכבוד ליחימוביץ' – ויש כבוד – להגיד עליה שהיא 'מחברת' זה להתמקד בנקודות החולשה שלה.

    ליחימוביץ' יש לא מעט מעלות. החיסרון העיקרי שלה הוא חוסר היכולת הקיצוני לכרות בריתות או לקרב את מי שאיננו מאמין אדוק.

    האתגר האמיתי של מפלגת העבודה הוא לא לקרב את הגימלאים, ולא לקרב את הקיבוצניקים. הוא לקרב את המזרחים, את הערבים, את יוצאי אתיופיה, את הישראלים דוברי הרוסית – את כל השכבות שמרכיבות את מעמד הפועלים הישראלי.

    באתגר הזה, לא בוז'י ולא שלי יכולים לעמוד.

  2. אמיר יובל :

    שימ/י לב להתפתחויות

    ההערה במקומה. ללא מזרחיים וללא הפריפריה הרחבה מפלגת העבודה לא תהיה מפלגת שלטון. חשוב לשים לב לעבודה היסודית ששלי יחימוביץ' עושה בשנה האחרונה כדי לצרף מזרחים וקבוצות מהפריפריות שציינת/ה. שלי ש נ ת י י ם בתפקיד, חוללה מהפך בקרב הצעירים, עברה מערכת בחירות עם גיבוי מוגבל של ההנהגה הישנה, ונגד הפעלולים של שלח – לפיד. גם העזיבה של עמיר פרץ לא הייתה קלה. בשנה האחרונה היא פועלת במרץ להרחיב את מעגלי התמיכה במדיניות סוציאל – דמוקרטית ולא רק במפלגה או האישיותה. צריך לתת לתהליכים ולאנשים זמן. זה לא יקרה תוך שנה, אבל שינוי המגמה הוא תוצאה של התגמשות מצידה של שלי יחד עם הצלחתה להנחיל את האמונה שהשלום ומדינת הרווחה תלויים זה בזה. לכן נראה לי שצריך לתת לשלי גם את ההזדמנות וגם את ההכרה בהצלחתה לקרב את הפריפריה הרחבה.

  3. ק. טוכולסקי :

    יחימובית לא מהווה גשר לכלום, היא לא מנסה לפייס שום גורם שיש סיבה לפייס ובאופן כללי היא לא מאור גדול ולא תקווה גדולה. היא פשוט לא בוז'י הרצוג וזה מספיק בשביל לבחור בה כשההתמודדות היא בינה ובין בוז'י הרצוג. זה הכל

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    טוכולסקי
    לא ברור לי מדוע אתה כה מנסה להקטין את יחימוביץ. האם נתניהו יותר טוב ממנה? האם מנהיגים נוכחיים טובים ממנה? למה הגישה הממזערת הזו? היא הרי טובה מלפיד, ממופז, מבנט, מנתניהו ומרבים אחרים.

  5. האנונימי ממקודם :

    אמיר: אני אשמח מאוד לשמוע איך שלי 'פועלת להרחיב את מעגלי התמיכה בסוציאל דמוקרטיה'. אני לא ראיתי אף צעד ששלי עשתה כדי לקרב אף אחת מהאוכלוסיות שמניתי למעלה. להיפך – אם תשאל את הערבים או את המזרחים, הם יגידו לך ששלי פועלת אקטיבית כדי להקטין את כוחם במפלגה (ולגבי הערבים זה עובד יופי – הפעם הראשונה מאז ימי מפא"י בערך שאין אף ח"כ ערבי במפלגה)

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    קראתי את המאמר ואת התגובה של אמיר ומבחינתי – אי אפשר לנסח ברור יותר את המצב.

    זה היתרון של המאמר וזה חסרונו.
    הוא מדבר בשפה שהשמאל עדיין מתקשה להפנים.

    וטוכולסקי – מה שאתה עושה זה להגיד לאנשים "אל תלכו להצביע". האם לזה התכוונת?

    ודרך אגב – מרצ ישבה בממשלת ההפרטות של רבין ומי שהיה שם בפנים בתוך המערכת – מי שראה איך מעסיקים במשרד החינוך אנשי מקצוע דרך עמותות קש ששמשו צינור להעברת הכסף, מי שראה איך לא ניתנה לאנשי המקצוע האלה נגישות לדברים אלמנטרים כמו כיסא ושולחן – "כי הם לא הו עובדי המשרד" מי שראו איך טרטרו אנשי מקצוע נכים לטפס במדרגות לוליניות כדי להגיע לאיזה חדר בבניין נטוש ונידח שלא היה בשימוש המשרד באותה עת – מי שחווה את כל זה (וזו רק דוגמא) תחת שר החינוך רובינשטיין. מי שראה איך דחה בבוז דיווחים מהשטח על התגובות להסכם אוסלו – שילך ויצביע מרצ. היא בטח נורא השתנתה מאז, עם ה"סניפים שלה בפריפריה" (כמו שכבר ציינתי בעבר, עם מפת סניפים כזו אבו מאזן מכיר מחר במדינת ישראל כמדינת האמא והאבא של היהודים, ומוותר בחתימה בדמו על זכות השיבה).

    http://www.adva.org/UPLOADED/privatization.pdf
    בעיקר עמ' 10.

  7. מיכאל לינדנבאום :

    מלחמה לנו במשטר ההפרטה הניאו-ליבראלי

    על כן שלי יחימוביץ היא הפוליטיקאית היחידה בישראל שיש לה אג'נדה סוציאל דמוקרטית ברורה לפי המודל הסקנדינבי.

    מצד שני ,כפי שציינו לפני יש בעייה בקשר הפוליטי עם הערבים ,המזרחיים וה"רוסים".

    האם יש כאן למישהו "פטנט" איך משחררים את תהליך הבחירה מלפיתת החנק של קבלני הקולות שהביאו להשתלטות הטייקונים על המשחק הפוליטי,וגם את ההטייה הימנית של יוצאי חבר המדינות.

    מסקנה-אם אין "פטנט",יש לתמוך בכל הכח בשלי יחימוביץ העושה ככל יכולתה כדי שישראל תחזור להיות מדינת רווחה.

  8. ליאור :

    מסכים עם מיכאל ועוד

    שלי יחיומביץ מקבל שללי ביחסים
    תוך מפלגתיים וטוב מאוד פלוס בחשיבה פוליטית אחרת. מאסנו כבר במפלגת העבודה הישנה (הניו ליברלית מבית מדרשם של בוג',אראל מרגלית,ביגה שחוט,יצחק רבין שמעון פרס ועוד.)
    צריך לתת לשלילהמשיך ולנסות ולשנות את ה-dna הישן ובמקביל לקרב קהלים חדשים,שגם כך לא קרובים למפלגת העבודה ולא משנה מי מנהיג המפלגה.
    אם חשובה האג'נדה להשביע לשלי
    ואם חשובה הגברדיה הישנה להצבי לבוזי.

  9. עמית :

    הבעיה העיקרית במאמר הזה היא הכותרת, היא מטעה.
    מפלגת העבודה באמת צריכה מנהיגות מגשרת או לפחות אחת שמוכנה להיות פתוחה לנסיונות גישור.
    אבל למאמר הזה ולמפלגת העבודה אין מועמד שיכול למלא את הצורך.
    אז אפשר להמליץ על הרצוג ואפשר להמליץ על יחימוביץ ומוטב לכתוב על מי ממליצים בכותרת.

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עמית
    מה זה הגישור בעיניך?

    שלי הצליחה להביא למפלגה אנשים מקהלים שונים שלפני כן לא חשבו להתקרב למפלגת העבודה, ובטח לא למרצ או לחדש.
    יש לעבודה עוד הרבה עבודה. אמיר צודק שזה לא "זבנג וגמרנו".
    העבודה איננה מפלגת טרנד ואת ההריסות אי אפשר לשקם ביום אחד.

    מה שנכון הוא ששלי לא מושכת מספיק בעיני העסקונה (כולל חלק מראשי הערים) ולא בעיני האינטליגנציה (עם או בלי מרכאות). בעיני אותה אינטליגנציה שמעקרערית שלי היא מה שנקרא TOO ORDINARY.

    כל הנאמר למעלה לא בא להציג אותה כמובן כמושלמת, אבל ברחוב לא מחפשים את מה שמחפשת האינטליגנציה וגם לא את השלמות – אלא אינטגריטי, אומץ, עמדה עקרונית בהירה ועקבית, ואורך נשימה שמתאים לריצה למרחקים ארוכים. או במילים אחרות – מישהי רעה בעיני השמעקערים.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ובעצם עוד הערה.
    שלי לא מזיזה גושים ולא מתיימרת לכך ובצדק. הגושים הם בעצם הרעה החולה של החברה הישראלית, ואם רוצים לחזור לאיזה סדר של כוח מעמדי – חייבים לפרק את הגושים האלה, לא להזיז אותם קצת שמאלה קצת ימינה על המפה.

  12. אמיר יובל :

    תיראו מה קורה כאן

    התגובות רציניות ומנוסחות היטב. לפני שאנסה לבחון את התהליכים ששלי מקדמת כדי לגשר ולצרף ציבורים מהפריפרייה, צריך להעיר כמה הערות לסדר.
    חלק מהמגיבים צריכים לשאול את עצמם האם ההגדרות והתאורים על תכונות המועמדים אינן קולעות לטעמו של נחום ברנע. אחרים, התומכים בשלי כחלופה הפחות גרועה בעניהם, נוקטים עמדה מאוד מקובלת ורווחת בבחירות דמוקרטיות. אף שאין שמץ של פגם בהבעת דעתם, הם מצטרפים לאנשי המרכז ולעיתונות הליברלית העושים הכול כדי לא להתייחס למהות. אם הסגנון של יחיוביץ' הוא המהות כך גם הסגנון של המגיבים. גם הבחירות לראשות המפלגה הן לגיטימיות כמו כל האמצעים שנוסו בשנתיים האחרונות כדי לעצור את המהפך הסוציאל דמוקרטי ששלי מנסה להוביל בכל כך הרבה חזיתות. הכותבים והמגיבים יכולים להמשיך בתיבולי לשון, ולהבטיח את שלטון הימין במחיר של שעשועי לשון ברוטב ישן.
    הא שלי מציגה מנהיגות מגשרת? צריך לשים לב ששלי מנסה לגשר לא בין פיגורות או פרימדונות מיוחסות אלא בין קבוצות ובין אזורים. זהו תהליך של שינוי מבני שמנער את ההנהגה הישנה שהתרגלה למנות בעצמה ומתוכה. כלומר, לא ברור אם זה יותר מזיק או יותר מעליב לנסות לקרב את הפריפרייה המנוכרת באמצעות שותפות פוליטית עם עופר עיני, גבי אשכנזי, או משה שחל או אפילו אדיסו מסלה. גם הברית החלולה עם דוד לוי לא הפכה את ישראל לאחת ומאוחדת.
    שינוי מבני לוקח יותר משנתיים והוא פחות בולט וצבעוני ממינוי מאיר כהן לשר הרווחה. לעומת זאת, שיתוף רציני ארוך טווח של מיכאל ביטון במוסדות המפלגה יכול להוות בסיס רחב יותר מפעלול בחירות. מפלגת העבודה צריכה לצרף קבוצות וציבורים ולא להתכסות בעלי תאנה. לדעתי, קריאת התיגר על יחימוביץ' לאחר פחות משנתיים, מבטאת התנגדות למנהיגותה המגשרת גישור מיבני (מהותי)בשונה מהגימיקים הסימבוליים והציניים של ההנהגה הישנה.

  13. עמית :

    משתמש, למען קלות השימוש נקרא לך מ.
    לגשר בקטנה פירושו יכולת לדבר עם הרצוג, כבל ואפילו מרגלית.
    לקבל גישור פירושו כאשר מבקשים ממך למצוא דרכי תיקשורת עם מישהו שאתה מחרים להיענות לבקשה.

    ביתר הדברים אני לא מסכים איתך אבל אני לא מעוניין לדבר עליהם לפני הפריימריס.

  14. מיכאל לינדנבאום :

    אין מקום לגישור עם פרימדונות ההפרטה

    על מה בדיוק אפשר לדבר עם האגף הניאו-ליבראלי במפלגת העבודה שכל מה שהוא רוצה לעשות זה לשרת את משטר ההפרטה והטייקונים.
    אנחנו לא צריכים ליכוד ד' שמתחזה ל"עבודה".

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    עמית,

    יצא לי בחיים, איך לאמר זאת, להיתקל הן בגברת יחימוביץ והן באדון מרגלית לפני שמישהו ידע על החלומות שלהם להיכנס לפוליטיקה. שניהם לא בדיוק אנשים קלים וכאן נגמר הדניון ביניהם.
    גישור עם מרגלית?
    אם מישהו היה מצליח ללמד אותי איך עושים את זה, היו נחסכים לי ולעוד כמה אנשים הרבה זמן ועגמת נפש.

    ודרך אגב, שלי הופיעה עם מרגלית בפני ציבורים שונים ופינתה לו את זירת העסקים הקטנים, אוי כמה אירוני.
    הבעיה היא שהם כנראה לא הכירו אחד את השני לפני שנפגשו במגרש הפוליטי.

    ובאופן כללי – אמיר יובל אכן שם את הדברים במקום ועונה לשאלה שהפניתי אליך.

    ולמען סבר את האוזן. חיים אורון שאל/העיר פעם בזלזול על חוק הקופאיות של שלי וטען שאמנם אכפת לה מהקופאיות אבל לא מהערבי שעובד במחסן.

    באמת? אני בוגרת התחום הזה (ובאותה מסגרת נתקלתי בשלי), ולמרבה הצער נתקלתי הרבה פעמים בהערות מהסוג הזה – הערות שבאמת בתום לב, ללא ספק בתום לב גמור – חושפות עד כמה אנחנו נגועים בסטראוטיפים ואפילו בגזענות.

    שלי יחימוביץ הלכה לבדוק כמה ערביות עובדות כקופאיות לפני שהחלה לעסוק בחוק?
    ונניח הנחה הזויה לצורך הדיון – נניח שאין בארץ הזאת קופאיות ערביות. נניח שאין אפילו אחת, אז מה?

    זו הרמה של הדיון?
    אבל מכיוון שיש קופאיות ערביות, ועוד איך, ומכיוון ששלי לא טפחה על כתפה ולא הבליטה את העובדה הבנאלית הזאת – אז היא מגשרת אמיתית בין יהודים לערבים לא על רקע של מוצא אלא על רקע מעמדי, ולזה כוונו דברי, אפילו שיש לי איזה ספק מסוים אם הדוגמא אכן מסברת את האוזן.

  16. נטע חוצן :

    יש מנהיגות מגשרת

    1. שלי יחימוביץ היא חילונית שלא מפלרטטת ברבים עם מסורתיות. היא תומכת אקטיבית בקהילה הגאה. ולא – היא לא אוכלת חרדים לארוחת בוקר ויודעת לשתף איתם פעולה בעניינים שנוגעים באופן אוניברסאלי בציבורים חלשים.

    2. שלי יחימוביץ לא מתקשטת בערבים ובמזרחים תורניים, אבל מכיוון שהיא פועלת באופן אוניברסאלי – היא פועלת למענם, למשל בנושא של עובדי קבלן.

    הרצוג בהפרטה המסיבית של הרווחה פגע בשכבות הכי חלשות והפקיר אותם לקבלנים. פגע בפריפריה היהודית והערבית. בנשים ובגברים. בחילוניים, ובחרדים.

    מי שמצליחה לפעול עם הקהילה הגאה ועם החרדדים, ופועלת באופן עקבי נגד ההעסקה הקבלנית – היא המגשרת האמיתית.

    3. נכון – היא הוסיפה רק 2 מנדטים לעבודה. רק. היא רק שקמה את המפלגה ועוררה לחיים את גוויתה המתה.
    כן היא לא פנתה לערבים, ולמזרחיים, ולאנשי פריפריה ואמרה להם – "עכשיו תורכם להחזיר לי טובה". ובצדק – המלאכה עוד רבה.
    ולא מהיום למחר מביאים אנשים מהמחנות האחרים. מהמצביעים המסורתיים של ש"ס והליכוד וישראל ביתינו. ולא מהיום למחר מוציאים ערבים להצביע לעבודה בסדר גודל מהותי.
    לא מהיום למחר מגדילים את המחנה ומחזירים לו את כוחו ולשם יחימוביץ הולכת. להעביר מנדטים מצד לצד בתוך המחנה זאת לא חוכמה גדולה.

    4. למרות הדה-לגיטמציה שעשו לה בתוך המחנה, למרות שהפכו אותה ל"אויבת השמאל" – היא נשארה די מאופקת, להוציא מקרה אחד שבו אמרה את אשר על ליבה. אבל בתקופת הבחירות היא נשמרה שלא להיסחף לזרם העכור הזה. איך לא כינו אותה? במה לא האשימו אותה? והאישה הקשה הזאת בלעה והמשיכה הלאה.
    לפיכך צריך לאמר ביושר שלא היא זו שתרמה להקטנת המחנה בכללותו.

    5. כבר שנים שבין בחירות לבחירות מקיזה מפלגת העבודה את דמה שלה עצמה במלחמות פנימיות.
    קנה המידה לעריפת הראשים הוא חיצוני ויחצני – מספר המנדטים. לא הדרך. לא הכיוון, לא הרקורקד של העשייה. הדם הולך ונהיה רע יותר מבחירות לבחירות ואחרי שאיכלו את המפלגה והפכו אותה לסוס גוסס – אמורה היתה יחימוביץ בזיקוקי דינור להחזיר אותה לימי הזהר?

    בעלי זכות הצבעה שנשארים היום בבית, או הולכים להצביע למפריטן של משרד הרווחה ימשיכו את המסורת של הכשל החיסוני שפתחה מפלגת העבודה במשך שנים בדיוק ברגע שנפתחת הזדמנות להפוך את המגמה.

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    נטע, עבורך ח"כ ערבי זה עניין שולי כזה, 'ערבי מחמד'? כי מנקודת המבט שלי, העידן של האשכנזים שעושים סוציאל דמוקרטיה עבור המזרחים והערבים נגמר מתישהו לפני 35 שנה בערך. הוא גם לא עבד כל כך טוב, אם תשאל את הערבים והמזרחים.

  18. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ל- 17 הבנת אותי הפוך לגמרי וצר לי על כך.
    כי אמרתי בדיוק את מה שאתה אומר.
    חשוב שיהיו פעילים וח"כים ערבים במפלגת העבודה.
    אבל עוד יותר חשוב שהם לא יהיו עלה תאנה, כפי שקרה בעבר הרחוק והקרוב.

    ואני אגיד יותר מזה – השמאל בכלל, כולל מפלגת העבודה, עובר משבר זהות בלי שהוא בכלל מרגיש בזה, שלא לאמר מכיר בזה.

    השמאל לא יכול להמשיך וליצג את המעמד הבינוני הגבוה (ראה למשל רשימת 120 המועמדים ברשימת מרצ לכנסת).
    הסיפור הזה נגמר. המעמד הבינוני הגבוה ימצא כל מערכת בחירות את הרשימה שתיצג אותו לאותה קדנציה. זה יהיה שינוי, או קדימה, או יאיר לפיד.

    המאבק האמיתי של השמאל עכשיו הוא במגרש האמיתי מול הליכוד, ש"ס, ישראל ביתנו – או שלא יהיה פה שמאל.

    בראש מחנה השמאל לא יכול לעמוד מי שהשליך לידיים המופרטות את החלשים ביותר בחברה. לא יכול.

    ואני אגיד עוד יותר מזה – אי אפשר יהיה לעשות כאן שלום רק בתמיכת המעמד הבינוני הגבוה. זה לא עבד עד עכשיו ולא יעבוד בעתיד.

    בלי שיקום הסולידריות הפנימית, ובלי צמצום האי שוויון ובלי תפירת הקרעים שנקרעו בחברה הישראלית – אף אחד גם לא יזדרז לעשות איתנו שלום. חברה מתפוררת עם צבא שמאבד את כושר ההרתעה שלו (והדברים קשורים) – נו, אין צורך למהר ולגמור איתה הסכמים.

    אז להפריט את משרדה הרווחה בזמן ששלי מנסה להאבק נגד העסקה קבלנית, זה לא משהו שהייתי מכנה אותו – הכלים המצתאימים למפלגת העבודה בזמן הזה. הרצוג כשר העבודה פגע בערבים רבים – חסרי פנים ושם, אז מה? הוא יחפה על זה בהכנסת חבר/כנסת ערבי ערביה? (או מזרחי /מזרחיה? זה קנה המידה?

  19. נטע חוצן :

    סליחה, תגובה 18 שלי.

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מסכים לגמרי עם הביקורת שלך על בוז'י. ברור שהשאלה היא לא האם בוז'י טוב יותר משלי, אלא האם שלי טובה מספיק.

    לצערי, בהיבט הזה התשובה שלילית. מהסתכלות חיצונית על ההתנהלות של שלי, נראה שהכוח הפוליטי שלה חשוב לה הרבה יותר מהייצוג של הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית – ע"ע הפעילות נגד ייצוג הערבים וצמצום הקלפיות בפריפריה, שני מקומות שבהם היא חלשה פוליטית.

  21. מיכאל לינדנבאום :

    גם אנונימי וגם מוג-לב פוליטית

    שלי נלחמת בתופעת קבלני הקולות שהטייקונים קונים בעזרתם את השכבות החלשות באוכלוסייה.
    הדיבור על פעילות נגד ייצוג הערבים ונגד ייצוג ה"פריפריה",אינו אלא ביטוי לפחדנות וחוסר היושרה של אלה המשרתים את ההון תוך דיבורים שיקריים על טובת השכבות שמנוצלות יום-יןם על ידי אותם טייקונים.

  22. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ל-20
    מכיוון שאינני מחברי מפלגת העבודה, לא אוכל להגיב עובדתית לגבי עניין הקלפיות, אבל
    בעשירייה השנייה של מועמדי העבודה לכנסת האחרונה היו שני נציגים מהמגזר הערבי וזו עובדת תקדימית במפלגת העבודה.

    כמו כן, בתנאים מסוימים שלא אפרט כאן, יתכן שהייתי רואה בצמצום הקלפיות במגזר הערבי החלטה נכונה.
    העובדה היא בכל מקרה, כפי שציינתי למעלה, למרות מה שאתה מתאר, הוצבו באופן תקדימי שני ערבים בעשירייה השנייה.

    יש הטוענים שבגלל התנהלותה של יחימוביץ לא עברה העבודה את חמישה עשר המנדטים. דעתי שונה ולא כאן המקום לפרט. (ממילא הקלפיות כבר נסגרו ולהערכתי רבים סיכוייו של בוז'י להיבחר בהפרקש קטן ואולי אף יותר מזה.

    למיכאל – נדמה לי שאתה מתנפל לחינם על אנונימי. הוא טוען ששלי לא מספיק טובה? זכותו. אבל לזכותו יאמר שהוא לא מתיצב לצידו של הרצוג, כפי שעשו כמה ניאו-ליבראליים שמנסים להתחפש לס"ד, כי זה כזה כאילו ככה קצת טרנדי עכשיו.

  23. מיכאל לינדנבאום :

    ציטוט מסגיר

    לכתוב:"נראה שהכוח הפוליטי שלה חשוב לה הרבה יותר מהייצוג של הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית",הוא לטעמי דרך מתוחכמת להתייצב לצידו של בוג'י דרך הדלת האחורית,ודרך הצגה שיקרית של המציאות.

  24. עמית :

    זהו הבחירות נגמרו עמדו לבחירה שני דברים דרך ואישיות.
    הדרך הסוציאל דמוקרטית בה מאמינים רוב תושבי ישראל ורוב מתפקדי המפלגה לא זכתה להנהגה מתאימה ויחימוביץ' הובילה אותה לכישלון.
    בשתי הפעמים בהם הצלחנו להביא לראשות המפלגה סוציאל-דמוקרטים הבאנו מנהיגים לא מתאימים (פרץ שהעלה את הנושא ויחימוביץ' שהמשיכה את דרכו), אני מקווה שבעתיד נמצא מנהיג מוצלח יותר כי זה מה שאנחנו הישראלים כולם צריכים.

  25. מיכאל לינדנבאום :

    פרץ לא סוציאל-דמוקרט ולא בטיח

    פרץ היה האיש שתקע,בעומדו בראש ההסתדרות,סכין בגבם של עובדי "פז" המופרטת.זאת היתה נבזות כפולה:רבין בראש הממשלה ופרץ ורמון בראשות ההסתדרות.שניהם כמובן חברי חברי מפלגת השלום וההפרטה פאר רקסלאנס-מפלגת העבודה.
    על כן עמית,כמו שאומרים באנגלית,גיב מי א ברייק, בקשר לשקר הגדול של פרץ ה"סוציאל דמוקראט".
    מי שסוציאל-דמוקראט אמיתי זאת שלי יחימוביץ וזאת לא אשמתה שמפלגת העבודה ,המשת"פית של ביבי,תקעה לה סכין בגב.
    שלי לא טובה לך?,קח לך את בוג'י ואראל מרגלית ואיתן כבל,ושמח ליבך עם חלאות ההפרטה המתחזים למפא"י ה"אמיתית".

  26. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לעמית

    עמית
    רק הצרה היא שזה לא עובד ככה בחיים.

    1. הבחירות לא היו בין פרץ לבין שלי ולא בין שלי לבין המנהיג המוצלח (משיח אולי?) שלו אתה מייחל אי שם בעתיד.

    הבחירות היו
    בין שלי – מנהיגה ס"ד, שמישהו למעלה הגדיר אותה כ"לא מספיק טובה" (האויב של הטוב הוא הטוב ביותר),
    לבין הרצוג שאיננו ס"ד ושמישהו אמר עליו למעלה: "ברור שהשאלה היא לא האם בוז'י טוב יותר משלי".

    על זה היו הבחירות!
    הנכונות שלך לוותר על מנהיגה ס"ד "לא מספיק טובה" לטובת מנהיג שאיננו ס"ד בעליל ושבעצם לא ברור מה יש לו להציע בכלל – הנכונות הזו היא סוג של מה?

    את הגישה הזאת צריכים חברי מפלגת העבודה לברר. כאן קבור הכלב.

    בתרבות פוליטית בעלת מסורת ובעלת תחכום מינימאלי –
    לא מפנים את המקום למחנה המנוגד.
    לא שמים על "הולד" את כל החברים מהמחנה שלך לטובת המחנה הנגדי. לא עוצרים את האנרגיה שהמחנה שאתה שייך אליו נמצא בה, גם אם לא מדובר בתאוצה ובתוצאה שלה אתה מצפה.

    פשוט לא עושים דבר כזה. לא עושים.
    שומרים את המנהיג הקיים עד שיימצא לך ההוא/ההיא המתאימים.

    2. חלק גדול ממה שקדם לבחירות הארציות האחרונות ומהניתוחים שלאחריהן – היה נגוע באותו סוג היתממות של – WISHFULL THINKING , של נבואות שחורות שמגשימות את עצמן, של יריות לתוך המחנה בחיפוש אחר השלמות, אחר המיתוס החיובי הלא קיים לעומת המיתוס השלילי שנבנה במציאות בעקשנות מופלאה.

    כשאמרתי ב-1992, "הי רגע אני פה בגלות או מה?" זה לא היה בגלל פגמים בכושר ההתבוננות שלי. זה היה בגלל מצב שלא אפשר לי יותר להתבונן במציאות ולספר לעצמי שיש כאן שמאל.

    3. אז מיכאל צודק. כבר היום שחרר אראל מרגלית אנחת רווחה "חוזרים לימים של רבין ובייגה". בטח. הימים היפים שבהם הביאו כסף מהפרטה פרועה, והזרימו כספים למערכת החינוך דרך צינורות שבצד אחד שלהם נכנס הכסף ובצד השני יצאה שחיתות גלויה, גסה, בוטה.
    רק חבל שמהסכם אוסלו שלהם לא יצא כלום.

  27. עמית :

    מיכאל אנחנו מכירים זמן רב ואני מאוד מעריך אותך אבל לא מסכים איתך.
    מ.
    1. לא אמרתי שהבחירות היו פרץ-יחימוביץ. לצערי יחימוביץ' לא הוכיחה את יכולתה להיות מנהיגה פוליטית היא פרלמנטרית מצויינת וזה כנראה המקום שלה.
    זה לא שהיא הייתה טובה וחיכיתי למצויינת, כי אם העובדה שכמו החיפושית העצבנית של אריך קראל לא הפסיקה לריב עם כל העולם והדודה וחשבה שהיא עדיין עיתונאית.
    אז לא היא כבר לא הייתה עיתונאית וזה שנון מאוד לקלל את מי שעוזב את המפלגה, אבל לא מועיל לדרך וגם לא פרקטי.
    זה נחמד לחשוב שרק אתה צודק ונקי וטהור וכול האחרים עובדים ממניעים בלתי כשרים ועסוקים בספירת ארגזים אבל זה לא רק לא נכון זה גם אידיוטי לאמר את זה.
    ברור שאתה יכול לתמוך בחולדאי בזמן המחאה 2011 ולהכניס לו עכשיו, להתחנף לעייני בסיפור העו"ס ולגלגל אותו בזפת עכשיו, אתה יכול לעשות את כול הדברים האלו אבל יש דרך יותר טובה.
    אפשר לתמוך בחולדאי בלי לזרוק רפש על דב חנין, אפשר לאמר אני בעד חולדאי כי הוא מהמפלגה שלי זה מקובל.
    אפשר לאמר לחולדאי שדרכו לא מקובלת ואנשי המחאה צריכים לקבל גיבוי עירוני (כמו שקיבלו בעיירה שלי).
    אפשר לאמר לעייני שהוא לא צודק ולעו"ס מגיע יותר, העובדה שהוא בעל ברית לא אומרת שאי אפשר לחלוק עליו.
    וזה בלי להשתמש בגנים הפולנים שלי ולעשות לה חשבון על כול הדברים שאמרה ועשתה (את מי הורידו בכוח מהבימה בפריימריס האחרונים?)
    אני לא חושב שהרצוג טוב מיחימוביץ' אני חושב ששניהם לא מתאימים, ואני לא מחכה למשיח, מנהיג פוליטי סביר עם סדר יום סוציאל דמוקרטי מספיק לי לגמרי.
    לא שמתי כלום על HOLD פשוט לא עבדתי עבור יחימוביץ' כי היא לא מתאימה וגם עבור הרצוג לא בדיוק מאותה סיבה.
    2. אני לא מחפש שלמות, פשרה טובה וסבירה זה אחל'ה מבחינתי.
    3. בימי רבין בייגה היו פחות סוציאל דמוקרטים במפלגת העבודה ובין מצביעיה מאשר היום והרצוג לא נמצא בפוזיציה וחסר את היכולת לעבוד לבד.
    הסכם אוסלו היה המצאה של שמעון פרס בכדי לטרפד את הסכמי השלום שיזם רבין בארה"ב, הסכמי אוסלו היו אמורים ליצור את הסיטואציה הנוכחית בהתאמה לאנשים שהובילו אותם.

  28. מיכאל לינדנבאום :

    עמית צריך לבחור

    כאשר יש מנהיג לא מושלם ,אבל הוא סוציאל-דמוקראט,ומנגד יש לך מנהיג לא מושלם והוא ניאו-ליבראל תואם ביבי ,אז אין מקום למשחקים.

    בוג'י עומד להיכנס לקואליציית חלאות ההםרטה של ביבי בתור ליכוד ד',ושלי לעולם לא תעשה זאת,כי יש לה סדר יום המתאים להשקפת עולמנו.
    יתר הדברים שהעלית הם חשובים ,אבל זה פרפראות לעומת העיקר שהעליתי עכשיו.
    עמית ,במלחמה נלחמים ולא עומדים מהצד מול האויב המעמדי.זה א-ב במאבק אמיתי ולא בכאילו.

  29. נטע חוצן :

    עמית, ענית לי לא למיכאל, ככה נדמה לי (תגובה 26 שלי ).

    מצד שני מיכאל (תגובה 28 ) ענה בקיצור ולעניין.

    ודרך אגב, אתה אולי טוען שאינך מחכה למשיח אבל ישיבה בצד ואמירה כמו שאמרת למעלה זה בפועל לחכות למשיח. זה בפועל לעשות "הולד" לכל המחנה. זה בעצם לעשות הפוך ממה שאתה רוצה – זה לתת למחנה השני את הכוח ולקחת מהמחנה שלך את האפשרות להמשיך ולפעול, גם בתנאים הלא טובים בעיניך. ככה קטן דווקא הסיכוי להחליף את שלי במישהו שבעיניך ובעיני רבים יתאים יותר.

    כל הנסיונות עכשיו עוד לפני שיוצאים מההלם – לבנות פעילות מחוץ לגדר ובתוך הגדר ועם ובלי זה לאבד בסיס שכבר היה ביד, כן עם המעצבנת או ה"מעצבנת"
    הזאת יחימוביץ.

    זה מזכיר לי את הליכוד 12 מנדטים ב-2006. הם ישבו באופוזיציה ועבדו כמו חמורים. שלחת להם פאקס מטריד? תוך חצי שעה חזרו אליך בטלפון עם תשובות ענייניות. זה נראה כמו מתיחה – מי מחזיר טלפון אחרי חצי שעה? הם עשו את זה.
    ונתניהו הוא מנהיג בונה? מחבק? משתף? ואם שלי לא מתאימה למה ללכת עד בוז'י אפשר ישר להצביע לליכוד, בינתיים עד ש. הרי השניים יחד עם ליברמן ישבו באותה ממשלה ובוז'י הפריט את שירותי רווחה ואמר שזה רק מיקור חוץ, מה אתם רוצים?

  30. ק. טוכולסקי :

    בלי שום קשר לשאלת המנהיגות אני חושב שהגיע הזמן לבחון את שדאלת היותה של מפלגת העבודה כלי להגשמת מדיניות ס"ד. אני חושב שכבר 29 שנים לפחות, מ-1984 מפלגת העבודה אינה מקדמת מדיניות ס"ד. היו לה במהלך התקופה לפחות שני יושבי ראש לזמן קצר שהיו ס"ד, עמיר פרץ ושלי יחימוביץ אולם גם הם נכשלו כל אחד בדרכו ולא הצליחו להפוך את המפלגה לס"ד.
    הגיע הזמן לשאול בקול רם וברור האם מפלגת העבודה היא כלי לקידום מדיניות ס"ד או שגרעין החברים שלה מונע כבר 30 שנה בערך את מימוש החזון הס"ד של חלק מהחברים.
    להערכתי מפלגת העבודה לא מהווה יותר בית ובסיס לקידום מדיניות ס"ד וכבר כמעט 30 שנה זה כך.

  31. מיכאל לינדנבאום :

    עמיר פרץ לא ס"ד ולא בטיח

    משנת 1994 עד 2006 פרץ עמד בראש ההסתדרות וניצח על כל ההפרטות שהיו בתקופה זאת,כולל כמובן את הפרטת חברת "פז" בה עבדתי 22 שנה.

    אחרי זה הוא הלך להיות שר הבטחון ולשרת את מדיניות ההפרטה בממשלה.

    אחרי זה הוא איים על שלי שלא תצטרף לממשלת ביבי ,והוא הראשון שבגד,ערק מהמפלגה כדי להיות שר לאיכות הסביבה אצל ביבי.

    מה טוכולסקי רוצה משלי?.היא לא היתה מזכירת ההסתדרות ולא שר בממשלה.
    השנאה שלו לשלי גובלת באובססיה.

    לגבי 30 השנה האחרונות מפלגת העבודה לא רק שלא היתה בית ובסיס לקידום מדיניות ס"ד ,אלא ניהלה הפרטה אגרסיבית בשיתוף פעולהנתעב עם הימין בשלטון מאז 1977 .

    בנושא זה טוכולסקי צודק.

  32. עבודה שחורה » הבחירות בעבודה – ניצחון או נסיגה לאחור :

    […] מיכאל לינדנבאום בתגובה למאמר ב"עבודה שחורה": "צריך לבחור! כאשר יש מנהיג לא מושלם, אבל הוא […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.