חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הקרן לניצול רווחי הגז – 70 מיליארד דולר שיועדו למטרות חברתיות-כלכליות נחטפו ע"י הממשלה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 11.11.13 1:02

בימים אלו מתקיימים בועדת הכנסת, בעיתונות  ובציבור, דיונים על הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהגז ומהנפט.  דיונים אלו מחטיאים את העיקר. ההצעה צריכה לעבור שינוי רדיקלי כדי להתאימה למטרות  המוגדרות בחוק שחוקקה הכנסת

מאת: אמנון פורטוגלי

בימים אלו מתקיימים בועדת הכנסת, בעיתונות  ובציבור, דיונים על הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהגז ומהנפט.  דיונים אלו מחטיאים את העיקר. הצעת החוק הינה פרשנות מרחיקת לכת של החלטת הכנסת בדבר הקמת הקרן ומטרותיה החברתיות-כלכליות, והתוצאה היא ש-70 מיליארד דולר שיועדו ע"י הכנסת למטרות חברתיות-כלכליות נחטפו ע"י הממשלה. ההצעה צריכה לעבור שינוי רדיקלי כדי להתאימה למטרות אלו המוגדרות בחוק שחוקקה הכנסת

במסגרת 'חוק ששינסקי' שאושר בכנסת במרס 2011, הוחלט להקים "קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל על רווחי נפט …אשר יועברו למטרות חברתיות-כלכליות" (סעיף 53א' לחוק ששינסקי).  ההכנסות שהמשק הישראלי עומד לקבל מתגליות הגז הן בהיקף גדול מאוד.  חלק מכספים אלו יגיעו לחברות המפיקות וחלקם לממשלה כמס הכנסה, תמלוגים, והיטל על רווחי הנפט והגז.  היקףכספים שיגיעו לקרן מההיטל על רווחי נפט ב-25 השנים הבאות נאמד ע"י בנק ישראל בכ-72 מיליארד דולר.

כצעד ראשון למימוש ההחלטה על הקמת הקרן, מינו ראש הממשלה, שר האוצר, ונגיד בנק ישראל  צוות ביןמשרדי, ברובו המכריע כלכלנים אנשי האוצר ונציגי בנק ישראל, "לבחינת אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע בישראל". הצוות גיבש המלצות מפורטות והצעת חוק להקמת קרן לניהול כספים שיתקבלו מהיטל רווחי נפט, ובכלל זה את אופן פעולתה ואופן הוצאת הכספים שינוהלו בה.

הזרמת כספים שיתקבלו מהיטל רווחי נפט , אם לא תנוהל נכון, עלולה להביא לאינפלציה, לתיסוף השקל ולהרס התעשייה המקומית. כך ארע בהולנד בשנות החמישים של המאה הקודמת כאשר תמלוגי הגז שנמצא אז בהולנד הגיעו באופן בלתי מבוקר לשוק חופשי, ומכאן השם 'המחלה ההולנדית'.  נראה שהצוות פירש את מטרת הקרן מנקודת מבט מוניטרית צרה – מלחמה בתיסוף השקל וב'מחלה ההולנדית', והצעת החוק להקמת הקרן ואופן פעולת הקרן נראים בהתאם.  כתוצאה מנקודת מבט זו, ומפרשנות זו, המטרות חברתיות-כלכליות של הקרן עברו מטמורפוזה והפכו ממטרות חברתיות-כלכליות, לשמירה על כספי הקרן לדורות הבאים ולהקטנת השפעות 'המחלה ההולנדית'.  

על פי הצעת חוק הקרן, נכסי הקרן יושקעו בנכסים מחוץ למדינת ישראל ובמטבע חוץ בלבד (סעיף 34 (א)). מדיניות ההשקעה תהייה, "להשיא את רווחי הקרן…. בהתחשב ברמת הסיכון, באופק ההשקעה, ברמת נזילות ההשקעה, ובעקרונות מדיניות נוספים" שתקבע מועצת הקרן (סעיף 15). הקרן תקצה שנתית את פירות הקרן בהיקף של 3.5% מסך הכנסות הקרן למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות (פרק ט'). ניכר בהגדרות אלו שהמטרה העיקרית של המלצות הצוות היא הגנה על שער השקל, ומניעת הישנות של 'המחלה ההולנדית' – כאן בישראל.

הצוות הבין-משרדי פירש את מטרות הקרן מנקודת מבט פיננסית–מוניטרית צרה, המרחיקה לכת מהמטרות החברתיות-כלכליות שהכנסת התכוונה אליהן בחוק מיסוי רווחי הנפט (חוק ששינסקי).  יתרה מזו, יש דרכים טובות יותר להשיג את המטרות 'החדשות' שהגדיר הצוות, מאשר בדרך המוצעת של השקעות פיננסיות בחו"ל. הצעת חוק הקרן לניהול הכנסות המדינה מהגז והנפט צריכה לעבור שינוי רדיקלי כדי להתאימה למטרות החברתיות-כלכליות המוגדרות בחוק שחוקקה הכנסת.

חלוקת הכנסות המדינה ממכירת הגז הטבעי שלחופי ישראל ב-25 השנים הבאות במיליוני דולרים.  מקור:בנק ישראל.

שנה

העברה לתקציב

העברה לקרן

פירות – 3.5%

סה"כ

מההעברה לקרן

2013

580

0

 

580

2014

580

0

 

580

2015

580

0

 

580

2016

580

0

 

580

2017

580

0

 

580

2018

1,380

780

27.3

2,160

2019

1,380

780

27.3

2,160

2020

1,380

780

27.3

2,160

2021

1,380

780

27.3

2,160

2022

1,380

780

27.3

2,160

2023

2,880

2,180

76.3

5,060

2024

2,880

2,180

76.3

5,060

2025

2,880

2,180

76.3

5,060

2026

2,880

2,180

76.3

5,060

2027

2,880

2,180

76.3

5,060

2028

2,820

4,800

168

7,620

2029

2,820

4,800

168

7,620

2030

2,820

4,800

168

7,620

2031

2,820

4,800

168

7,620

2032

2,820

4,800

168

7,620

2033

3,180

6,640

232.4

9,820

2034

3,180

6,640

232.4

9,820

2035

3,180

6,640

232.4

9,820

2036

3,180

6,640

232.4

9,820

2037

3,180

6,640

232.4

9,820

       סה"כ

54,200

72,000

2,520

126,200

בפורום חשיבה בנושא רווחי הגז, שהתקיים ביוזמת המכון לרפורמות מבניות ב-20 לאוקטובר, הסבירו והגנו אנשי בנק ישראל ואנשי האוצר (לשעבר) על הצעת החוק לסעיפיו השונים.  לעומתם הציג שרגא בירן, ראש המכון, מחקר עדכני של קרן המטבע הבינלאומית המצביע על  "פעולות המאפשרות למדינות להימנע מהמחלה ההולנדית", וטען שיש להשתמש בהכנסות מהגז לענות לבעיות החברתיות שעלו במחאה כאן ועכשיו. 

ערן אזרן מ'דה-מרקר' פרסם מאמר יפה על המפגש, שכיסה חלק ניכר מרוח הדברים שנאמרו בו

לדעתי, הקמת הקרן היא פעולה נכונה. אך אני חולק על הדרך המוצעת להשקעת כספי הקרן – בהשקעות פיננסיות, ועל התפיסה המגבילה את השימוש בכספי הקרן לפירות הקרן, לפירורים בלבד. בנוסף, יש להעביר לקרן גם את התמלוגים מהגז ומהנפט, ולא רק את הכספים מן ההיטל על רווחי הנפט והגז.

גם אם נקבל את המטרות של הקרן כפי שהוגדרו בהצעת החוק, קרי: שמירה על כספי הקרן לדורות הבאים והקטנת השפעות 'המחלה ההולנדית', ניתן להשיגן בדרך שתענה לבעיות החברתיות האקוטיות של המשק הישראלי.

במקום שימוש ב- 3.5% לשנה מכספי הקרן בכל שנה, אפשר וצריך להשתמש בחמש השנים הראשונות ב- 90% מכספי הקרן , בחמש השנים הבאות ב-25%  מהצבירה בקרן, וב-15 השנים שאח"כ אפשר יהייה להסתפק ב-2.5% מהצבירה במקום 3.5% בהצעת החוק.  בדרךזו ישארו בקרן כ-65 מיליארד דולר לעומת כ-70 מיליארד דולר לפי הצעת האוצר, וניתן יהייה להשתמש מוקדם יותר בכספי הקרן לפתרון בעיות חברתיות אקוטיות במשק הישראלי.

אנשי בנק ישראל והאוצר מדגישים בכל במה ובדיוני ועדת המדע והטכנולוגיה על הצעת החוק, את הבעיות העלולות להיווצר מהזרמת הכספים הצפויה למשק, אני רוצה להתייחס להזדמנויות.

כספי הגז אינם בעייה אלא הזדמנות. אפשר וצריך להשקיע את רוב כספי הקרן בתחומים קריטיים המבטיחים כושר תחרות והישרדות של המדינה לטווח ארוך, בפרוייקטים שיביאו לצמיחה ריאלית ואשר השפעתם על שער החליפין תהיה חיובית ומבוקרת.

יש דרכים לעשות זאת. להשקיע בארץ, בהשקעות נבונות שיבטיחו את קיום הדורות הבאים ואת רווחתם. השקעות שיקלו על החיים כאן, ובו זמנית ימנעו את המחלה ההולנדית, ואף יפעלו נגדה באופן אפקטיבי.

הסיבות להקמת הקרן, כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, הן לאפשר לדור הנוכחי ולדורות העתידיים ליהנות מהכנסות המדינה מתקבולי הגז, וכן החשש מ'המחלה ההולנדית'. הצעת חוק זו מבוססת כל כולה על תפיסה הרואה ב'מחלה ההולנדית' – בתיסוף השקל את חזות הכל. אבל זה לא כך. יש בישראל בעיות כלכליות חברתיות חמורות בהרבה מבעייה זו.  

הדרך שכלכלני האוצר ובנק ישראל מציעים כנגד סיכוני 'המחלה ההולנדית' היא העברת כספי הקרן להשקעות פיננסיות בחו"ל, בדומה למודל המוצלח של הקרן הנורבגית, ולפי החוכמה הכלכלית המקובלת כיום.  כפי שכתב איתן אבריאל, אנחנו יודעים שגם נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, מוטרדת מ'המחלה ההולנדית' ושהיא תלחץ על העברת כספי הגז להשקעות בחו"ל, כחלק מהמאבק שלה בתיסוף השקל.  אלא שבנק ישראל מתמודד בלי שום קושי בתיסוף השקל, ללא צורך בקרן ובהעברת כספי הקרן להשקעות פיננסיות בחו"ל. הנגיד הקודם סטנלי פישר הראה שאפשר לפעול בדרכים אחרות, לרבות דרכים לא קונבנציונליות, כנגד תיסוף השקל, כמו גם נגיד הבנק המרכזי השוייצרי שרכש ורוכש מט"ח כדי למנוע תיסוף במטבע השוויצרי.  

יש דרכים נוספות, ועדיפות לניצול כספי הקרן, גם מבחינת המשק הלאומי. דרכים להשקיע בארץ מבלי להגרר למחלה ההולנדית. אנו איננו הולנד ולא נורבגיה. אצלנו יש בעיות אקוטיות המאיימות על החברה והכלכלה הישראלית שהסכנה הגלומה בהם לעתידנו חמורה פי כמה מבעיית שער החליפין. בעיות שאפשר לפתור אותן באמצעות כספי הקרן, כמו 'בריחת מוחות', הקטנת הייצוא, יוקר הדיור, שיפור החינוך וכו'.  ניתן  וצריך לפתור בעיות אקוטיות אלו באמצעות כספי הקרן, על מנת להבטיח את רווחת הדורות הבאים. אציין שגם שר האוצר רואה חשיבות רבה בפתרון משבר הדיור, ולדבריו "המדינה מבינה שמדובר במצב חרום", וגם צוות 90 הימים בהרכב בכירי הפקידים במדינה שגיבש המלצות לקידום תוכנית הדיור הלאומית, בדעה שמדובר ב"משבר לאומי".

מספר נתונים להבהרת הנושא. לפי בנק ישראל סך הכנסות המדינה ממכירת הגז הטבעי יסתכם ב-25  השנים 2013-2037 בכ- 440 מיליארד שקל.  מהכנסות אלו הקרן תקבל, החל משנת 2018 ועד 2022 בכל שנה כ-2.7 מיליארד שקל. 'פירות' הקרן יסתכמו בשנים אלו, בסכום של 100 מיליון עד 500 מיליון שקל לשנה. אלו סכומים מזעריים שלא יעשה כל שינוי כלכלי-חברתי משמעותי.  בשנים שאח"כ יעלו תקבולי הקרן ובסה"כ היא תקבל כ- 250 מיליארד שקל.  שימוש בכל כספי הקרן, ולא רק בפירות הקרן, יכול להביא לשינוי מהותי כבר בשנים הקרובות. ב-2.7 מיליארד שקל ניתן לבנות כ-7,000  דירות של שלשה חדרים בנות 80 ממ"ר, וב-2.7 מיליארד שקל ניתן להשלים את מכסת מיטות האשפוז בבתי החולים בישראל.

אפשר וצריך להשתמש בכספי הקרן להקל על מצוקת האוניברסיטאות, מכוני המחקר ומכון וויצמן, בתחום המיכשור המדעי.  מחקר של מכון טאוב שפורסם לפני מספר ימים מדגיש מספר בעיות באקדמיה הניתנות לפתרון באמצעות כספי הקרן. בין השאר: העדר תשתיות מחקר מתקדמות, מחסור בתקני סגל בכיר, והפרשי שכר ניכרים בין מוסדות המחקר בארץ ובחו"ל. כל אלו הביאו יותר ויותר מדענים ישראל לעבור למוסדות מחקר בחו"ל. רוב החוקרים עוברים לחו"ל לצורך פוסט דוקטורט, ונשארים בחו"ל בשל אפשרויות המחקר, הפרשי השכר, וכן כי בישראל אין מספיק תקנים.

הקרן, כספי הגז, יכולים וצריכים להיות מופנים לפתרון בעיה זו. באמצעותה ניתן יהיה לרכוש מיכשור מדעי מתקדם ברמה הגבוהה ביותר למכוני המחקר והאוניברסיטאות, כך גם יוזרם מט"ח לחו"ל ויקטן הלחץ לתיסוף השקל.  בדרך זו ניתן יהייה להבטיח את הרמה הגבוהה במדעים ובטכנולוגיה במכוני המחקר ובאוניברסיטאות, לאפשר להן לעמוד בחזית העולמית, ולהפוך בתוך שנים ספורות למוקד משיכה למדענים ישראליים מכל העולם, שיחזרו לכאן ויחקרו את המחקרים שלהם כאן בישראל. אם זה יעשה נכון, ויתכן וזה יהייה המבחן, גם מדענים שאינם ישראליים יגיעו לפה. והם יגיעו לכאן וישארו כאן בגלל האיכויות ולא בגלל שיציעו להם שכר גבוה יותר וכו'. 

אבל זה לא רק האוניברסיטאות ומכוני המחקר. צריך גם מקומות עבודה ברמה גבוהה, עם רמת מחקר ופיתוח תעשייתי גבוהה. רוב התוארים בארץ הם מדעי החיים ורוב הבוגרים עוזבים את הארץ שכן אין מספיק מקומות עבודה עם מחקר ופיתוח ברמה מתאימה.

חלק ניכר מההצלחות של הטכנולוגיה הגבוהה הישראלית נובע מהמחקר הבטחוני, הצבאי והיישומי, ברפאל, או ביחידות הטכנולוגיה הצבאיות כמו 8200.  אנו צריכים לשדרג גם את התעשיה המסורתית, ה- Low-Tech והMid Tech כך שיתנהלו עם ציוד ובסביבת עבודה ברמה הגבוהה ביותר.  כספי הקרן יכולים וצריכים להיות מופנים גם לכך, לאפשר מחקר ופיתוח יישומי תעשייתי ברמה גבוהה. כך יוכלו חוקרים ומדענים להשתלב, לפעול ולתרום גם בתעשיה הפרטית ולא, כפי שהמצב כיום, למצוא עצמם עם מסלול אחד בלבד – האקדמיה.

אפשר וצריך להשתמש בכספי הקרן לפתרון בעיית הדיור שהפכה לסכנה מוחשית גם לכלכלה הישראלית וגם למדינה העלולה לאבד את הדור הצעיר.  יהיה בזאת 'צדק פואטי' שכן גילוי הגז הטבעי בישראל היה, להערכתי, אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור. ניתן לדוגמה, לבנות אלפי דירות להשכרה, מעונות, וגנים לגיל הרך באמצעות חברות קבלניות זרות, כפי שבנו את מנהרות הכרמל.  בדרך זו יוזרם מט"ח לחו"ל ויקטן הלחץ לתיסוף השקל.

כספי הקרן יגיעו ממקורות אנרגיה מתכלים. נכון יהייה להשתמש בהם לפיתוח משק אנרגיה בר קיימא המבוסס על אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. אפשר לחשוב על שימוש בכספי הקרן למתן הלוואות בריבית נמוכה למשקי הבית, להתקנות מערכות פוטו-וולטאיות לייצור חשמל סולרי ביתי.

אפשר גם להשקיע בפרוייקטים לא מסחרים להעלאת איכות החינוך, בשיפור מהותי במערכת הבריאות, בתשתיות ובהקטנת אי-השוויון בארץ.

יש לנו הזדמנות פז, כספי הקרן פותחים הזדמנות היסטורית ליצירת מפנה אמיתי ובר קיימא,לביסוס הכלכלה לטווח ארוך,ליצירת חברה טובה ושיוויונית יותר,ולהבטחת עתיד טוב יותר לאזרחי המדינה ולדורות הבאים. חשוב שנשתמש בהם למטרות אלו.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

3 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    לאמנון

    1.

    כמו בחוק התקציב,גם כאן: הממשלה מעבירה בכנסת חוק ואחר כך דורסת אותו במו מגפייה עטורי הסווסטיקה.

    2.

    בנובמבר 2012 בחקיקת משנה היה אמור יובל שטייניץ (אז שר האצר) להודיע מה הן מטרות הקרן ומה הם ההכנסות ולמה יועדו. הוא לא עשה כן.

    3. בנתיים היו בחירות. לא זכור לי שהיועץ המשפטי לממשלה ו/או פרקליט המדינה הגישו נגד האזרח שטייניץ כתב אישום בגים אי מלוי הוראה חקוקה (במקרה הקל עד קליל) או בגין בגידה באושיות המדינה (אחד ממסעיפי החוק הבודדים המציינים סנקציה של המתה כחלק מהענישה)

    4.

    במקום בכלא מר שטייניץ חובש את משרדי הממשלה בתפקיד של מחולל לא כלום על לא מאומה.

    5.

    בחוק ששינסקי מצויין בפרוש שהחברות ישלמו תמלוגים לאחר שיאזנו (בהכנסות מהגז) את ההשקעה באיתורו והפקתו – אתה באמת חושב שבשנת התקציב 2018 לא ימצאו החברות האלה (עם עזרה קלה מחברים סביב שולחן הממשלה) פטנט ייחודי להראות שאין הכנסות.

    6.

    אם לקחת את הטבלה שצירפת כפשט הרי ב 13 השנה הקרובות (על פי הכלל של מה שהיה הוא שיהיה) התקבולים מגז מתאימים בדיוק של כפפה ליד לקיצוצים בתקציב צבא ההפחדה לאירן (מה שהיה פעם צה"ל) ובדיוק מספיקים ל"תוספות התקציב" שכל שנה מספקים. ומה חשוב יותר להאכיל חייל עני או להפחיד ממפצח הגרעינים מטהרן – נחש לבד.

    7.

    אוי! איזה צירוף מקרים?… מי תהייה הממשלה השלטת בישראל ב 2017 זו שתקבל את חוק התקציב לאותה שנה פיסקלית…….

    8.

    בקיצור – וזו דעתי הלא מלומדת ובתנאי שנבואה ניתנה לטיפשים בלבד – אך לפי העקרון של מה שהיה הוא שיהיה: בעוד 35 שנה כשיאזל הגז נגלה שההכנסות ממנו הלכו לצבא ההפחדה לאירן ומה שלא היה לו צורך בו נכנסו לכיסים של מקורבים,מלככי הפינכה של ההון בטרקליני השלטון.

    9. כפי שאמר מורי ורבי (ולא בלשון המליצה) פרופ' יגאל ידין (ז"ל): אין חדש תחת השמש – אבל, מפליא לגלות זאת כל פעם – מחדש.

    מנחם.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תודה על פוסט יסודי ומענין …….

    יש לי 2 הערות :

    המינוח הזה – אינפלציה …..אינו כה מופשט או נוקשה כפי שסוברים . כסף בשוק , לא מייצר אינפלציה . כסף בשוק מייצר אינפלציה כאשר ישנם תנאים המטפחים זאת , משמע –

    מונופולים והעדר תחרות , חומרי גלם מיובאים ויקרים , חיפוש או נהיה אחרי אפיקי השקעה אשר ישמרו על ערך של כסף או מטבע חלש .

    לכן , צריך לבדוק זאת ביחס לשוק הישראלי , ולא לשלוף את האינפלציה בתורת איזה התנאה פאבלוביאנית .

    לאור כך , אין הרבה מה לפחד מפרות הולנדיות , או לחצים אינפלציונים . ואם כן , לנטרל הגורמים המטפחים , ולא להימנע מהזרמות כסף למשק .

    הנקודה השניה הינה זו , שמוטב היה להשקיע הכסף ברפורמות מבניות בשוק , אשר מיצרות בתורן ייעול , צמיחה ארוכת טווח , ומעל הכל – פריון ועמידה בתחרות עסקית .

    זהו שיפור מערכתי בר קיימא אשר לטווח ארוך ישנה המשק , ולא יזרים כספים לבורות בלי תחתית או למטרות פוליטיות קצרות טווח .

    תודה …….

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    תיקון קל לתגובתי לעי"ל מעלי …….

    חיפוש לא אחרי " אפיקי השקעה " , אלא אחרי נכסים המשמרים ערך ( כגון נדל"ן ) כנגד ירידת ערך מואצת של נכסים מטבעתיים .

    תודה ……

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.