מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הניהול העצמי בבתי-הספר היסודיים – הבעיות והכשלים בהפעלה המחודשת של הפרויקט
בעקבות החלטת ממשלה לבצע פיילוט ניהול עצמי בבתי-ספר יסודיים במספר ערים, הוקמה מנהלת ניהול עצמי, והפיילוט הפך לפרויקט שכוונתו להכליל את כל בתי-הספר היסודיים במדינה במסגרת הניהול העצמי. זאת למרות המחקר הביקורתי על הפיילוט. להלן הבעיות והכשלים בהפעלת הניהול העצמי
מאת: איציק בלוי
לפני כעשרים שנה הוחל בניסיון הראשון להעביר למנהל בית היסודי את מוקד הכוח ולהעביר לניהולו גם את ניהולו הכספי של בית הספר, ניסיון שכשל והוזנח ע"י משרד החינוך ולאחר מכן בוקר בחומרה ע"י מבקר המדינה.
במרץ 2011 התקבלה החלטת ממשלה (מספר 2981 ) לבצע פיילוט חדש של הניהול העצמי תוך הצגת הדברים כמהפכה פדגוגית.
בשנת הלימודים תשע"ב הוחל בפיילוט במספר ערים במחוזות חיפה ותל אביב והרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך של משרד החינוך (ראמ"ה) התבקשה לבצע מחקר על הפיילוט.
למרות שמדובר בפיילוט בלבד, החליטה המנהלת לניהול עצמי של משרד החינוך להמשיך בהחדרת הניהול העצמי לכל בתי הספר ולהשלים את המשימה עד תחילת שנת הלימודים תשע"ה (שנת הלימודים הבאה) גם ללא הסכמת הרשויות. זאת על אף שבידם עדיין לא היה מחקר ראמ"ה ובהתעלמות מוחלטת ממחקרה של ד"ר בברלי טופז מסמינר הקיבוצים, שקבעה במחקרה על הניהול העצמי, שרוב מנהלי היסודי אינם מוכנים ואינם מתאימים לניהול עצמי, דו"ח שהיה בידם כמעט מהרגע הראשון של התנעת הפרויקט.
לפני כחודשיים התפרסם המחקר של ראמ"ה, שבדק את נתוני שנת הכניסה, שנת תשע"ב והמסקנות חמורות ביותר (ציטוטים מהמחקר בסוף המאמר).
לפי חוזר מנכ"ל תשעד/3(א( של משרד החינוך, תנאי הסף הנדרשים למשרות ניהול בית-ספר הם: ניסיון בהוראה, השכלה אקדמית, השכלה פדגוגית וקורס ניהול שמכשיר פדגוגית, עם פרק קטן מאוד בנושא הכספי.
למנהלי בתי הספר היסודיים אין כל רקע כלכלי, אין כל רקע בהבנת חוזים, לא בהבנת חוזי השכרת כיתות וחדרים ולא בהבנת חוזים לקליטת עובדים או חוגים, למנהלי בתי הספר היסודיים אין גם כל רקע והבנה בתחזוקת מבנים.
בשונה מבתי הספר העל יסודיים שבהם התקן הוא מזכירה על כל 4 כיתות כשמזכירה אחת היא מנהלת חשבונות מדופלמת, בבית הספר היסודי מועסקת מזכירה אחת בלבד, עובדת עירייה לא כל רקע כלכלי.
על פניו נראה כי מנהלת הניהול העצמי, העבירה הוראות לרשויות המקומיות (ראו: חשיבות השכרת חדרים שאולי כהן) ללא שיתוף מנהלי בתי הספר וללא בדיקה משפטית ראויה, תוך העברת סמכויות ואחריות מהעירייה למנהלי בתי הספר, כולל אחריות על תחזוקה וכספים, על אף שאינם מתמצאים ומבינים בתחומים אלו.
למנהלת הניהול העצמי נראה שלביצוע כל עשרות המטלות החדשות שנוספו למנהל בית הספר, אין כל צורך בהוספת כוח עזר מתאים ומוכשר למטלות, ומספיק קורס מזורז של 40 שעות לנהל חשבונות וכספים מחצי מיליון ₪ ומעלה.
שכר המנהלים בניהול עצמי הוא נמוך. זאת למרות כל המטלות הרבות שהוספו לתפקידו (באופק חדש קוצץ שכרו של מנהל בית הספר היסודי וכיום הוא פחות ממורה בעל אותם תנאים). כמו כן, נראה שלא מובטחת למנהלים הגנה משפטית למקרה הצורך (ראו: הסכם השכרת חדרים).
הכספים המועברים ע"י הרשויות אינם מספיקים לאחזקת בתי הספר ומכיוון שאינם צמודים לעליית המחירים, הסכומים אף יצומצמו בשנים הבאות, לשם כך מעודדת המנהלת לניהול עצמי של משרד החינוך את מנהלי בית הספר להשכיר חדרים וממליצה על חוזה שספק אם הוא עומד באיזה שהוא סטנדרט משפטי ובוודאי שאינו מגן על המנהל.
המנהלת אינה מבהירה למנהל שבמקרה שאינו משכיר את החדרים דרך עמותה של הרשות, עליו לדווח על הכנסותיו למס הכנסה ולמע"מ, ואינו מבהיר לו כמובן שכמנהל של בית ספר, שהוא אינו ישות משפטית, אין ביכולתו לפתוח תיקים במס הכנסה ומע"מ, כך שהמנהל עובר עבירה פלילית.
המנהלת ממליצה למנהלים לשכור עובדים לטובת הפדגוגיה רק שאינה מבהירה למנהלים את הבעייתיות של עובד מעביד ושסיכוייו של המנהל להגיע לבית משפט הם גבוהים.
להלן ציטוטים ממחקר הראמ"ה המשקפים את נקודות ביקורת ביחס לניהול העצמי:
לטענת מחברי הדו"ח "קיים פער בין המטרות המוצהרות ומגוון המטרות הנתפסות…. רבים אף סבורים שמאחורי המטרות המוצהרות של הניהול העצמי אין בעצם כוונה אמיתית".
"המרואיינים סבורים שאם הייתה כוונה אמיתית לשינוי בחופש הפעולה של המנהלים, משרד החינוך היה משדר "בקול אחד", מכל התחומים ומכל רמות ההנהלה. בהקשר זה עולים קולות ברורים, הן מהמטה והן ממנהלי אגפי חינוך, שאינם סומכים על המנהלים שידעו לעשות שימוש נכון בחופש הפעולה והתקציבים שי"נתנו להם"
"הפער האמור בין המטרות המוצהרות ותפיסת הכוונות האמיתיות הוא ממצא המבטא תפיסה של חוסר אימון בין הגורמים השונים במערכת החינוך (מטה, מנהלי אגפי חינוך ומנהלי בתי הספר)"
לדעת מחברי הדו"ח "תפקיד מנהל בית הספר הופך להיות דומה יותר למנכ"ל של ארגון בשוק הפרטי".
"הוא מנהל את מכלול ההיבטים של הארגון, כולל תקציבים, ומוקד התפקיד מוסט לכיוון של התפעול והניהול הכלכלי. מועלה חשש כי הכנסת מודל ניהול כלכלי, לתוך תפקיד מנהל בית הספר יפגע בתפקוד שלו כמוביל חינוכי. יש טענה כי השיח הניהולי-כלכלי איננו מתאים למנהלי בתי הספר, שאמורים לקדם את השיח החינוכי-ערכי. טענה אחרת היא כי המנהלים בבתי הספר באים ברובם מתחום החינוך ולא הוכשרו לצורך הניהול הכלכלי.
במחקרם מתייחסים מחברי הדו"ח גם לתפקידי המזכירה:
"יש ציפייה שהמזכירה תסייע למנהל בתפעול הניהול העצמי. לכן המעבר לניהול עצמי יוצר שינוי משמעותי בתפקיד המזכירה, והיא נדרשת לשמש כמנהלת חשבונות וכמנהלנית. מרואיינים רבים הביעו חשש כי עומס העבודה המוטל על המזכירה הוא גדול מדי, ואיננו תואם לכישורים וליכולות של חלק ניכר מהמזכירות הקיימות בבתי הספר. עולה צורך בהכשרת המזכירות לתפקידים אלה, ועולה שאלה האם במשכורות הקיימות כיום בבתי הספר, ניתן לצפות מהן לבצע את התפקיד המורחב."
ולסיכום הדו"ח נראה למחברי הדו"ח שבנושא הפדגוגי, הניהול העצמי סותרים את שלושת התהליכים המרכזיים במערכת החינוך:
"גמישות פדגוגית אל מול המתנ"ה: על אף שהכוונה המוצהרת של הניהול העצמי היא להגדיל את חופש הפעולה של מנהלי בתי הספר ולאפשר להם גמישות פדגוגית, הרי משרד החינוך הוביל בשנים האחרונות תהליך של הגדרות ותכתיבים לבתי הספר בכל הנוגע להקצאת שעות הלימוד בכל מקצוע, המתבטא בחוברת המתנ"ה. מנהלים מציינים את המתנ"ה כדוגמה מובהקת לחוסר גמישות ותכתיבים "מלמעלה" מבחינתם.
כיתות גדולות אל מול כיתות קטנות: במסגרת הניהול העצמי משתנה חלק מחישוב תקציבי בית הספר, ועובר מחישוב על-פי כיתה לחישוב על-פי תלמיד. השינוי פוגע בתקציבים של בתי ספר קטנים שבהם כיתות קטנות,
ומעודד מעבר לכיתות גדולות ובתי ספר גדולים. שינוי זה מותאם למגמות התייעלות כלכלית בבתי הספר (הפעלת בתי ספר גדולים יעילה יותר בדרך כלל). תהליך זה מנוגד למגמה של הקטנת כיתות לצורך שיפור איכות החינוך, מגמה המובלת על-ידי משרד החינוך במקביל.
צמצום פערים אל מול הרחבת פערים: כפי שתואר בפסקה הקודמת, עם המעבר לניהול עצמי קיים פוטנציאל להגדלת הפערים הכלכליים בין בתי ספר בסביבה מבוססת כלכלית לבתי ספר בסביבה מוחלשת. אף שקיים במסגרת הניהול העצמי תקציב דיפרנציאלי, לא ברור עד כמה הוא משפיע, ויתכן כי הניהול העצמי פועל בניגוד למגמה המובלת על-ידי משרד החינוך של צמצום פערים במערכת החינוך.
לאתר "גב לחינוך" העוסק בנושא הניהול העצמי
לקריאה נוספת:
תגיות: ביזור-סמכויות-חינוך, בתי ספר בזיכיון, גב לחינוך, הפרטה בחינוך, מנהלת ניהול עצמי, משרד-החינוך, ניהול עצמי של בתי-ספר, ראמ"ה, שאולי כהן
קישור קבוע
7 תגובות
Email This Post
6 בנובמבר, 2013 בשעה 12:36
משרד החינוך איבד את הדרך!!
במקום לשלוט ולהיות אחראי על כל מערכת החינוך הוא ממשיך בהפרטת מערכת החינוך.
למרות עברו החינוכי של שר החינוך אל תצפו ממנו לגדולות, נראה לכאורה שלא יהיה שינוי משמעותי במערכת החינוך בתקופתו.
הוא ממשיך שרשרת של שרי חינוך שניכשלו בתפקידם, שפגעו קשות בחינוך ובמורים עצמם.
לצערי משרד החינוך לא מבין את תפקידו החשוב לשינוי פני החברה לדורות הבאים.
אותי לא מעניין שיפור של חצי אחוז במיצ"ב, כפי שנראה שמעניין את ראשי משרד החינוך.
מומלץ למשרד החינוך לעשות מסיבות עיתונאים כאשר מספר התלמידים ירד משמעותית בכיתות, כאשר תפתחו בתי ספר מיקצועיים, כאשר ייעשה סדרי עדיפויות נכון בחלוקת תקציב החינוך (44 מיליארד ש"ח!!), כאשר משכורתו של המורה תוכפל, ועוד.
נראה שכל המהלכים האחרונים של משרד החינוך הם בדיוק בכיוון ההפוך.
7 בנובמבר, 2013 בשעה 22:49
עוד שלב בהתפרקות המערכת הממלכתית
מזה כמה עשורים שמשרד החינוך הולך ומתפרק מאחריותו כלפי תלמידי ישראל. הוא מעביר את האחריו לגופים אחרים, רשויות מקומיות, עמותות, הורים ועוד. עכשיו הוא מעביר את האחריות למנהלי בתי הספר.
המשרד מציג כאילו דמוקרטיזציה ותחרות שמשפרות את המערכת, אבל זה לא עובד. במקום לחשוב ולראות את הבעיות המשרד מעצים את מה שלא עוד. בבחינת עוד מאותו דבר ישנה את הכוון.
ככה המערכת לא תגיע לשום מקום. אין לה יעד ואין לה מטרה.
הגיע הזמן לחשיבה חדשה.
8 בנובמבר, 2013 בשעה 0:21
ואיך תורם יו"ר ועדת החינוך מצנע לשיפור החינוך? קראו דבריו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה ולחברה באילת:
מתוך http://www.themarker.com/news/education/1.2159243
הפערים במערכת החינוך בישראל עמדו במרכז הדיון על מערכת החינוך בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה שנערך באילת. הדוברים הסכימו שיש להתחיל מיד בסדרה של שינויים במערכת החינוך ובבניית תוכנית לטווח ארוך. יו"ר ועדת החינוך בכנסת, ח"כ עמרם מצנע (התנועה) הציע להתחיל בפיילוט לחלוקה מחדש של סמכויות משרד החינוך והעברת סמכויות למנהלי בתי הספר וראשי הרשויות המקומיות. שר החינוך, שי פירון, היה אמור להגיב לדברים ולביקורת אך לא הגיע לכנס.
מצנע אמר כי "כולנו מסכימים שצריך להתאים את מערכת החינוך לעידן החדש ולתת שיוויון הזדמנויות לתלמידים. הוויכוח העיקרי הוא על הדרך, אבל יש הסכמה שהכיוון הוא ביזור הסמכויות בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, ואל מנהלי בתי הספר שנמצאים בחזית. צריך לעשות את זה בשלבים, בהליך הדרגתי של 10-15 שנים, אבל בלי עוד ועדות ודיונים. אנו חיים במציאות שבה אין אמון בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי".
מצנע שותף להמשך תהליך ההרס של מערכת החינוך בדבריו אלה.
10 בנובמבר, 2013 בשעה 2:00
מנהלי בתי הספר משווקים נדל"ן, ופערי החינוך גדלים
עד שנת הלימודים הבאה אמורים כל בתי הספר היסודיים לעבור לניהול עצמי. ניסיון העבר מלמד שהתוכנית רק תרחיק את המוסדות המבוססים מאלה שאינם
אור קשתי8.11.2013 15:01
http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2160383
12 בנובמבר, 2013 בשעה 22:34
איתן קלינסקי
שי פירון חייב להירגע
מאינפלציית היוזמות של שר החינוך מפחידה אותי היוזמה בה החליט להפוך את מנהל בית הספר למנהל עסקים, כאשר בכך יחייב את המנהלים לעסוק פחות בתכנים ויותר בכספים
היפראקטיביות של יוזמות קופצניות ורעשניות, המתחרות ביניהן מי תהיה רדיקאלית יותר, מפגישה אותנו עם שר חינוך חדש, המכהן מספר חודשים. נראה, כי הוא זקוק למנה כפולה של גלולות הרגעה כדי לבלום גלישה בסחף התוכניות הצצות חדשות לבקרים.
אומנם, אינפלציית ההצעות, שהונפקו לציבור הרחב, נוסחו והוצגו בעברית רהוטה. גם אי-אפשר להתעלם מהעובדה, שמאחורי מספר תוכניות יש רציונאל, שראוי להתייחס אליהן בהערכה רבה. חלקן נראה שליפה מהמותן, כמו ההתניידות של ההכרזות בין ביטול בחינות בגרות ובין צמצומן, או צירוף מספר מקצועות למבחן אחד.
שליפה אחרונה מבית היוצר ההיפראקטיבי של שר החינוך מחייבת הצמדה של רב לכל בית ספר ממלכתי. רב שיהיה רועה ומורה רוחני של כל קהילת מורים ותלמידים בכל בית ספר ממלכתי.
תוכניות חדשות, שחלקן מבטלות תוכניות קודמות, חלקן טריות מבית המאפה של השר, ראוי היה שיעברו מערכות בקרה, ולא יוצגו לציבור כשליפה של שר היפראקטיבי.
ההצעה המדאיגה ביותר
מים ההצעות של שי פירון מדאיגה אותי במיוחד ההצעה שמשנת הלימודים הבאה כל בית ספר יסודי יועבר לניהול עצמי מבחינה כלכלית ופדגוגית
.
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-88014-00.html?t=212614
27 בנובמבר, 2013 בשעה 22:58
מנהלת ניהול עצמי פגעה מכה אנושה במזכירות בתי הספר, אשר ממילא הם נאנקים תחת עומס העבודה הרב , בתפקיד החדש שנוסף על המזכירה יקשה מאוד על המזכירה לבצע את כל המטלות תוך מתן שרות למס' רב של ממשקים ארגוניים חוץ ופנים, הדבר מחייב בדיקה יסודית "במועצת ייצור" עד כמה המזכירה יכולה לשאת במטלות בזמן קצוב ומוגדר, שלא לדבר שהמזכירה מקבלת שכר מינימום , וההסתדרות לא די שלא דאגה לציבור המזכירות אלא העדיפה להתעלם .
28 בנובמבר, 2013 בשעה 22:09
עם המשכורת של מזכירה לא ניתן לצפות כי היא תצא מגדרה להשגת התייעלות כלכלית למען הפדגוגיה. בית הספר שעד כה הצליח ,חלם ויזם יצליח גם במסגרת הניהול העצמי. בית הספר שלא הצליח הניהול העצמי לא יהיה המנוף למטרותיו ולא הקוסם מארץ החינוך.בל נשכח את פעירת הפערים בין המרכז לפריפריות גם אם התקצוב דיפרנצאלי.מי נתן דעתו על בקרה וביקורת לניהול העצמי?