חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

קריסת לימודי המדעים בבתי הספר בישראל

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 24.10.13 0:49

אבי זלינגר, בבלוג היום בכלכלה מתריע על כך שלכלכלה הישראלית  חסרים בכל שנה 10,000  בוגרי מדעים  במגמות בגרות ריאלית ,פיזיקלית, כימיה, אבל זה לא מטריד את הציבור ואת הפוליטיקאים

ירידה של 30% במספר מסיימי בגרות מתימתיקה, פיזיקה, כימיה מהבחירות האחרונות לעיריות.

את ההישג הזה כל ראשי הערים בישראל מסתירים כמו סוד צבאי , תקציב החינוך העירוני הושקעו במדרכות , ספסלים , תל אופן , אירועי הפנינג , במקום במניעת קריסת לימודי המדעים בכל בתי הספר בישראל ולכלכלה הישראלית  חסרים כרגע כל שנה 10,000  בוגרי מדעים  במגמות בגרות ריאלית ,פיזיקלית, כימיה, אבל למה להטריד את הציבור ואת הפוליטיקאים בקבוצה שהיא מיעוט שהוא לא פוליטי ולא משפיע  וזניח בכמותו שגדלו שליש מנדט בשנה.

תראו לי ראש עיר אחד שיצהיר שמספר בוגרי מגמה ריאלית ירד אצלו ב-30 אחוז בקדנציה האחרונה שיבחר שוב, אבל זה קרה אצל כולם, וכולם שותקים מפחד ולא מדברים או מבקרים יותר ביקורים פוליטים במגמות ריאליות או במעבדות כימיה אלא בקניונים החדשים ובשדרות המבריקות.

התלמידים אנשים האלו הם בסך הכל בעלי פוטנציאל מדעי  אנונימיים בחייהם שתפקידם להוביל את כלכלת ישראל בשנים הבאות קדימה, והכלכלה כבר מתחילה להיחנק מהמחסור שנוצר בשנים האחרונות בבוגרי מדעים ונתוני התוצר והפריון צונחים כל רבעון והצמיחה יורדת , אבל יהיו לנו אופניים בזול, מכוניות חשמליות , מדרכות יפות, ספסלים נאים ליד ביתנו וכמובן בלטות אקרשטיין משולבות.

החינוך בישראל קורס החל מבית הספר היסודי
הקניית הרגלי לימוד בגיל צעיר היא שם המשחק והטלת עומס נפשי על תלמידים בגיל צעיר ביכולת ביצוע משימות (שיעורים) כדי לפתח את היכולת ללמוד נכון היא השיטה ,אבל זה דורש משאבים עצומים ומורים איכותיים.

לקריאת המאמר השלם

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. ארטור :

    כותב המאמר ממש ממעיט בנזק של חוסר בבוגרי מדעים .

    אני מצטט פסקה שלו.
    "התלמידים אנשים האלו הם בסך הכל בעלי פוטנציאל מדעי אנונימיים בחייהם שתפקידם להוביל את כלכלת ישראל בשנים הבאות קדימה, והכלכלה כבר מתחילה להיחנק מהמחסור שנוצר בשנים האחרונות בבוגרי מדעים ונתוני התוצר והפריון צונחים כל רבעון והצמיחה יורדת , אבל יהיו לנו אופניים בזול, מכוניות חשמליות , מדרכות יפות, ספסלים נאים ליד ביתנו וכמובן בלטות אקרשטיין משולבות."

    סוף ציטוט.

    אם לא יהיו מספיק בוגרי מדעים ,גם לא יהיו אופניים בזול, ולא מכוניות חשמליות, ואפילו לא מדרכות יפות, כי לא תהיה קדמה טכנולוגית ולא יהיו חברות שיביאו ארצה כסף עבור פי 10 או עשרים מהשכר שמשולם למדענים ויאפשר לפי 10 או עשרים אנשים להתפרנס בגלל היכולת המדעית.

    אני מזכיר שעדיין 2/3 מהעולם נלחמים כל יום עבור הלחם , העגבנייה והבצל, ואפילו קנית אופנים לא עניין פשוט .

  2. עמית :

    כנראה שמשרד החינוך לא מבין את תפקידו!

    במקום להתעסק רק בעליית הממוצעים הארציים בבחינות הבגרות, כי זה מה שחשוב לכאורה לשר, על משרד החינוך לקחת אחריות כוללת על הנוער כולל על התעסוקה העתידית של בוגרי התיכונים.
    לדוגמא, אם משרד החינוך בתקציב של 44 מיליארד ₪ לשנה היה דואג שייפתחו בתי ספר מקצועיים רבים ברמה גבוהה, זה שלעצמו היה מאפשר לבוגרים להשתלב בעתיד בצה"ל ובתעשייה האזרחית. הרי ידוע לשרים הרלוונטיים ולראשי המשק, שבתעשייה האזרחית והצבאית ובצה"ל עצמו, חסרים ידיים מקצועיות כולל טכנאים, הנדסאים ומהנדסים,
    אף אחד לא עושה כלום בקטסטרופה הזו.
    מהלך שכזה היה נותן לבוגרים את האפשרות לבחור מסלולים טכנאים בעתיד.
    ברור שמהלך זה היה מצמצם את כמות התלמידים בכיתה, ומאפשר לתלמידים בכיתה ללמוד בצורה משמעותית, כולל את מקצועות המתמטיקה, הפיזיקה והכימיה.
    רק להזכיר בהזדמנות זו שלחמישים אחוז מהבוגרים אין זכאות לבגרות.
    במציאות של היום למי אכפת מהבוגרים, מהתעסוקה העתידית, ממסלולי הלימוד, דרישות השוק ועוד.
    שר בא ושר הולך והעיקר שהממוצעים הארציים בתקופתו עלו ברבע אחוז.
    "מהפכות", "לחשוב קדימה", הצחקתם אותי!
    במקום לקחת אחריות ולהיות "ראש גדול" משרד החינוך מפריט את החינוך ולצערי משחק "בראש קטן".

  3. ערן אסקרי :

    המאמר מציג רק חלק מבעיה שהיא הרבה יותר קשה ומורכבת מקריסת לימודי המדעים.
    מעבר למה שנאמר בתגובות כאן ולמה שנטחן חזור והטחן בכל מיני פורומים, לגבי עניינים בעייתיים במערכת החינוך, כמו: בעיית הבגרויות, היעדר החינוך המקצועי, מחסור במורים איכותיים ובעלי מוטיבציה גבוהה וכו', מעבר לכל אלה, הבעיה היא בעיה של יצירת סקרנות.
    למרות שאני חושב שהמאמר מעלה בצורה טובה חלק מהבעיה, אני חושב שזו תהיה טעות להתייחס לבעיה דרך הפוקוס של המקצועות המדעיים ועל ידי כך להאדיר אותם. כמורה למדעים וכמי שמקצוע המדעים חשוב לו, אני חושב שחלק מהבעיה טמון בעוצמה הגדולה שאנחנו מייחסים למקצועות אלה ובכך אנו חוטאים למטרה. חלק משמעותי מההתייחסות המאדירה שלנו (החברה) למקצועות המדעיים מגיע מהיחס של האוניברסיטאות למקצועות אלה וזה בא על חשבון המקצועות ההומניסטיים שהולכים ונזנחים באוניברסיטאות. לא יהיה מדע הטבע ללא מדעי הרוח והחברה. הדיסיפליניזציה המאולצת שאנחנו עושים החל מביה"ס היסודי (ואולי אפילו מהגן) יוצרת תמונה לא נכונה של המציאות והופכת את ביה"ס ללא רלוונטי עבור התלמידים (העולם האמתי הוא גם מדע הטבע אך גם ציור וגם מתמטיקה וגם רגש וגם התנהגות וגם מוזיקה וגם כתיבה וגם שפה…). אני מאמין שעלינו לאפשר לתלמידים לחקור את העולם דרך העיניים של מדעי הטבע אך במקביל, ובלא פחות חשיבות, דרך העיניים של מדעי הרוח והחברה. לעורר סקרנות מדעית אך גם סקרנות רגשית וסקרנות אומנותית. ואת זה המערכת לא ממש משכילה לעשות, מכל הסיבות שנאמרות כאן ובמקומות אחרים, כל הזמן.
    העניין הוא, אם כן, לדעת לעורר את הסקרנות אצל התלמידים. סקרנות מכל סוג שהוא שאינה תלויה במקצוע זה או אחר או בציון זה או אחר. לכשיגדלו יוכלו לבחור לאיזה כיוון ירצו להתפתח. אחת הדרכים המדוברות כיום, לעשות את זה בבתי הספר היא למידת פרויקטים (מה שכמובן מצריך שינויים מערכתיים משמעותיים: בהכשרת המורים, בשינוי פיזי של סביבת ביה"ס, בשינוי שיטת הבגרויות, בהתנתקות מהנהייה אחרי הדרישות של האקדמיה, שדרך אגב גם בה נחוצים שינויים משמעותיים).
    לכן הבעיה היא ממש לא רק במקצועות המדעיים.

    ערן

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.