חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יום אגודות האשראי הבינלאומי – גלובליזציה בשירות האזרחים

נושאים זכויות עובדים ותעסוקה, חדשות, כלכלה ותקציב ב 21.10.13 0:09

"כולם יודעים" שמקומם של עובדי הייצור הוא בתחתית שרשרת הניצול, כי הבעלות היא של בעלי ההון שמפעילים שרשור אנכי דרך החברות הרבלאומיות ושנעזרים במערכות גלובליות של בנקים שהם "גדולים מכדי ליפול". יפעת סולל מראה שאפשר גם אחרת

המכללה החברתית כלכלית – קורס קואופרציה בבאר שבע

הקורס יתקיים ב"ביתא", רח' יהושע צורף 34 בימי רביעי בין 19:00-21:30, החל מ-6 בנובמבר 2013 ועד 15 בינואר 2014

לקריאה נוספת

ביום חמישי שעבר, 17 באוקטובר, ציינו בעולם את "יום אגודות האשראי". יום אגודות האשראי נחגג כל שנה מאז 1948 ביום החמישי השלישי של אוקטובר, במטרה להגביר את המודעות לפעילות אגודות האשראי והסיבות לפעילותן ולהצלחותיהן. כותרת האירועים השנה היא: "אגודות אשראי מתאחדות לטוב: דרך טובה יותר" והם עומדים בסימן שיתופי הפעולה בין אגודות אשראי ברחבי העולם.

שיתוף הפעולה בין קואופרטיבים, הוא אחד מעקרונות התנועה הקואופרטיבית העולמית, אולם, כפי שניסח זאת נשיא איגוד אגודות האשראי העולמי, היום זו גם תוכנית עסקית טובה. הגלובליזציה מוזכרת בדרך כלל על היבטיה השליליים – החברות הרב לאומיות שפועלות למקסום רווחיהן על חשבון עובדים מנוצלים ופגיעה באוצרות טבע – אבל לא כל שיתוף פעולה בינלאומי חייב להיות לרעת האזרחים.

שיתוף הפעולה בין קואופרטיבים ברחבי העולם, מייצר יתרונות כלכליים ויתרונות חברתיים. כך למשל, קואופרטיב קטן של קפה באפריקה, לא יכול היה לפרנס בכבוד את חברותיו, בלא שיתוף הפעולה עם הקואופרטיב הבריטי שעוסק באריזה ובשיווק לרחבי אירופה, אלא היה נאלץ למכור את התוצרת לאחד המשווקים הבינלאומיים שהיה ממקסם את רווחיו על חשבון חברות הקואופרטיב.

למוסדות הפיננסיים יש השפעה רבה על יצור שיתופי הפעולה הללו. אחד היתרונות הגדולים של החברות הרב-לאומיות, הוא השליטה בשרשרת הייצור, השיווק וההפצה. הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית פעלו במשך שנים רבות לחזק את מנגנוני השליטה של החברות הרב-לאומיות מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות ההרסניות על עובדים ועל הסביבה בכל העולם (או עם לקחת בחשבון ולחייב את המדינות המתפתחות לנקוט בדרך זו – תלוי באיזה צד של תיאוריות קונספירציה נמצא הקורא).

שיתוף הפעולה בין אגודות אשראי ובנקים קואופרטיבים ברחבי העולם, הוא אחד האמצעים המרכזיים לעקיפת המנגנונים הנצלניים ויצירת אפיקים קואופרטיביים, אשר המשותף להם הוא שהם פועלים בהתאם לאינטרסים של החברים ולא של בעלי מניות חיצוניים.

מדובר במהלכים שאינם טריוויאליים, לכן הכותרת של האירועים השנה היא מעניינת וחשובה במיחד. אחד ממאפייני הפעילות הבולטים של בנקים קואופרטיביים ואגודות אשראי הוא הפעילות ברמה המקומית – מתן מענה לחברים, שהם הלקוחות. עובדה זו הביאה ליציבות הרבה של הבנקים הקואופרטיביים, אשר צלחו את המשבר הפיננסי בלא קריסות ובלא צורך בחילוץ בכספי משלמי מיסים.

ההחלטה לפעול גם מחוץ לגבולות המדינה, תוך שיתוף פעולה בין בנקים קואופרטיבים במדינות שונות ועם קואופרטיבים במדינות אחרות, כדי לקדם את סך האינטרסים, היא החלטה חברתית בבסיסה, אולם, כאמור, יש בה יתרונות כלכליים ברורים, באשר היא מאפשרת פתיחת שווקים חדשים. כך ראבו-בנק ההולנדי, החליט לפני שנים אחדות לקדם פרויקט שמטרתו להביא לבטחון תזונתי, כשהרציונל הוא של מלחמה בעוני על בסיס של קידום כלכלי ולא של צדקה.

בישראל היום, אנחנו נהנים מאד מהעיקרון של שיתוף פעולה בין בנקים קואופרטיבים. אופק, האגודה השיתופית, שפועלת להקמתו של בנק קואופרטיבי, זוכה לתמיכה ולסיוע מבנקים קואופרטיבים בעולם כולו, אשר נרתמים בשמחה לתת מנסיונם ותובנותיהם להתארגנות החדשה, הן מול הרגולטורים והן ישירות לאנשי המקצוע העוסקים בהקמתו של הבנק.

אמנם היו בישראל בעבר אגודות אשראי, אולם אלה נעלמו בשל מדיניות ממשלתית וכיום מורגש בישראל החוסר הכואב בבנק שפועל בהתאם לאינטרסים של חבריו ולא של בעלי מניות חיצוניים. ההשלכות של בנק קואופרטיבי על השירותים הבנקאיים בישראל ועל כן על הכיס הפרטי של כל אחד מאיתנו, ככל הנראה יהיו משמעותיות, אולם מעבר לכך, הקמת בנק קואופרטיבי, כמו גם קידומה של התנועה הקואופרטיבית החדשה בישראל, יאפשרו לנו לנצל את היתרונות שבחיבורים בין קואופרטיבים בעולם כולו. מאחר שבקואופרטיבים ברחבי העולם מועסקים למעלה ממאה מליון אנשים – יותר מסך המועסקים בכל החברות הרב-לאומיות גם יחד – מדובר בפוטנציאל עצום, לקידום כלכלי וחברתי, תוך שימוש ביתרונות הגלובליזציה ולא בחסרונותיה.

אך בשנים האחרונות שבים הבנקים הקואופרטיבים ואגודות האשראי למודעות, שהם מצויים בלב הזירה החברתית-כלכלית. מאז המשבר הפיננסי, האמון בבנקים בבעלות משקיעים התרסק, יחד עם רבים מהם. בנקים קואופרטיבים לא התרסקו ולא נזקקו לסיוע ממשלות. רבים מהם התמודדו עם קשיים שהביא המשבר הכלכלי שהתפתח מהמשבר הפיננסי, אולם לא כאלה שלא ניתן להתמודד איתם. ההסתמכות על כלכלה ריאלית, על כלכלה מקומית ועל היכרות עם הלקוחות ופעולה לטובתם, הוכיחה עצמה כעמידה וכטובה יותר בטווח הארוך לטובת כל החברים/הלקוחות.

עו"ד יפעת סולל, היא יו"ר ברית הקואופרטיבים לצדק חברתי, כלכלי וסביבתי

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. דליה :

    קיבלתי מחברה מתנה. ספר בשם "לוח הקואופרציה של מדינת ישראל" שיצא לאור בשנת תשי"ט בעזרת המשביר המרכזי. בין השאר מופיע פרק הסוקר את סוגי הקואופרטיבים ואת מספרם בישראל. בשנת 1956 היו בישראל 2464 קואופרטיבים. בשנת 1957 ירד מספרם ל-2434. מספר אגודות האשראי ירד מ-99 ל-75. ממה שהבנתי, קופות המלווה והחיסכון היו אגודות אשראי, והן התמזגו עם בנק הפועלים. ב-1958 ירד מספר הקואופרטיבים ל-2418.
    מתברר שהקואופרטיבים הרבים שהיו קיימים בישראל בראשית שנות המדינה תרמו ליציבות הכלכלית ששררה בשנות המדינה לפני ההפרטות והגלובליזציה. נראה שאם רוצים לשוב למצב יציבות בסיסית, ולא להרגיש שרוצים להרוויח על גב האזרחים, נראה שתופעת הקואופרטיבים צריכה לתפוס מקום רחב יותר בכלכלה הישראלית.

  2. לקסי :

    דליה, זה לא קרה "סתם כך..."

    כל התאגדות של אנשים שאינם שייכים לאוליגרכית הממון היא לצנינים בעיני מאמיני הדת הניאו-ליברלית. "אין דבר כזה "חברה", יש רק פרטים.
    לא סתם היתה תנועת המחאה איום על הכת השלטת.
    כיוצא בזה קואופרטיבים, הם מאיימים על היכולת העתיקה שתמציתה בסיסמה "הפרד ומשול".
    ואידכי זלי גמרי…

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    בנק קואופרטיבי – אין זו אגדה

    מערכת הבנקאות הקיימת מספקת אשראי זול לגדולים, ויקר ומצמית לקטנים. לבנקאות הקואופרטיבית יש תשובות טובות יותר
    http://www.shavim.org.il/articles/yomyom/131022_yuval_ofek_shani.htm

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.