הרהורים על ביטוח לאומי – תגובה ליעקב לקס

אשר רוכברגר חושב שרבים וטובים תולים יותר מדי תקוות באיש זה או אחר. הרבה מאלה שחשבו שיש להם עתיד, אם בממשלה ישב פלוני או אלמוני, נוכחו לדעת שאין עתיד ואין בית

[בוקסה=53083]
אין ספק, שהמוסד לביטוח לאומי הוא אחד הגופים המשפיעים והחשובים ביותר על חיי אזרחי המדינה. tל תחשדו בי, לא זכיתי במכרז של יח"צנות למען מל"ל. זה באמת כך. מספר הקצבאות וכמות הכסף שמגלגל המוסד הזה, הוא אדיר. גם הבעיות אדירות בהתאם. אני קראתי בעיון את דעתו של מר יעקב לקס ותקוותיו לגבי השר מאיר כהן. אני חושב שמר לקס כמו רבים טובים אחרים תולה יותר מדי תקוות באיש זה או אחר. הרבה מאלה שחשבו שיש להם עתיד, אם בממשלה ישב פלוני או אלמוני, נוכחו לדעת שאין עתיד ואין בית. כנראה ה₪ציפייה לביאת המשיח, שאפשר להגיד, שהיא בגנים של יהודים, עשתה אצלנו איזושהי טרנספורמציה ועובדת לאחרונה שעות נוספות, אבל בשיטה של "פול גז בנויטרל".

קיימת איזושהי סתירה לגבי התדמית של הביטוח הלאומי. מצד אחד כולנו קשורים אליו מלידה ועד פטירה: ממענק לידה, דרך קצבאות הילדים ותשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות לאורך כל החיים הבוגרים העצמאים וכלה בקצבת זקנה ובמידת הצורך גמלת סיעוד וכל זה מסתיים במענק פטירה. זאת החבילה המינימאלית. במקרים הרבים היא יותר מורחבת. מילואים, אבטלה, מונות, נכות ועוד מספר לא מבוטל של קצבאות, גמלאות ומענקים לאוכלוסיות יעד כאלה או אחרות. מצד שני, מי שנהנה מהחבילה המצומצמת, כמעט ולא בא במגע עם המוסד, כי חלק גדול מהפעולות מבוצעות אוטומטית או דרך מעסיק וכו'.

כאשר ניגשים לביטוח הלאומי, ניתן להבחין ב-3 דברים שללא טיפול בכולם בו זמנית, המוסד ×”×–×” ימשיך להיות מושמץ ובחלק מהמקרים שלא באשמתו. כוונתי היא שבמגרש ×”×–×” יש שלושה שחקנים: הביטוח הלאומי עצמו, הממשלה והכנסת. לגבי ההתנהלות היום יומית של הביטוח הלאומי, אני יכול להעיד מניסיוני העשיר בשנים האחרונות עם סניף הבית שלי שנמצא ברמלה.  אני לא יכול להעיד על כל סניף וסניף בפריסה ארצית, אבל בסניף רמלה העבודה מתנהלת פחות או יותר בצורה משביעה רצון. אפילו בדלפק הקדמי של קבלת קהל התורים זזים יחסית מהר וכל העמדות מאוישות. אם יש צורך להיפגש עם פקידה במחלקה זו או אחרת, ניתן לקבוע תור תוך ימים ספורים. גם היחס של הפקידים די אדיב ומנומס. אני מכיר כמה מחלקות בסניף – גביה, אבטלה ונכות ולכן אני מרשה לעצמי להסיק מסקנות.

לאחר השבחים וההלל, צריך לראות גם את החצי הכוס הריקה. זה כבר מעבר לרמת הסניף. אלא בעיות מערכתיות. הראשונה שמאגרי המידע של הביטוח לאומי, 13 במספר, לא מאוחדים ולכן יש סיכוי סביר שבן אדם יצטרך להתרוצץ בין 2 מחלקות שונות כמה פעמים כי פקידה במחלקה א' לא יכולה לראות נתונים, ששייכים למחלקה ב'. עד שהנתונים מועברים ומוקלדים ומעובדים (לפעמים עם ע' ולפעמים עם א') עובר זמן רב.

הבעיה הנוספת היא כוח אדם. אין לי כמובן נתונים מדויקים, אבל מהשיחות עם הפקידות הבנתי, שחלק גדול מהן עובדות בין חצי לשני שליש משרה. זאת אומרת, כאשר קבלת הקהל מסתיימת ב-12.30, הן הולכות באחת.  מה שקורה, שבימי קבלת קהל, 3 במספר, הן מקבלות את הקהל ואין להם זמן לטפל בניירת. הטיפול בניירת מתבצע בשני הימים הנותרים. ברור שפה ושם יש איזה ישיבה, השתלמות, תור לרופא, ילד חולה והרשימה עוד ארוכה, כאשר בסופו של דבר, עד שהפקידה מטפלת בעניין של פלוני, ×–×” לוקח זמן. אפרופו פריון העבודה שמדברים עליו כל-כך הרבה בישראל לאחרונה… עוד עניין שנתקלתי בו – אם בפני הפקידה יש מקרה שאפילו טיפ-טיפה חורג מגבולות הגזרה הרגילים, היא הופכת להיות חסרת אונים.  אין לה מרחב תמרון, היא צריכה להתייעץ עם מנהל, עם מישהו במחוז, אולי בירושלים וזה מעכב עוד יותר את הטיפול בבן אדם. ישבתי מול פקידה, שבאמת מנסה לעזור לי ואני רואה שהיא לא יכולה.

עניין נוסף – מישהו בדק פעם, האם בכלל מצבת כוח אדם של ביטוח לאומי תואמת את המציאות של ישראל 2013? מבחינת מספר התיקים, יחידת לפקידי המוסד, איפה אנחנו נמצאים לעומת המדינות האחרות? מה בעצם הדרישות למי שמתעתד לעבוד בביטוח לאומי? אני אגלה לכם סוד. ב-20 ומשהו שנים אחרונות, מעולם לא ראיתי מודעת דרושים של הביטוח הלאומי. מישהו יודע איך מתקבלים לשם דווקא לתפקידים זוטרים?

הצלע השני היא הממשלה. אם בשאר הנושאים אין אצלנו חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, גם ענייני ביטוח לאומי לא יכולים ליהנות מהיחס הראוי להם. זה לא רק משר האוצר, שתמיד שמח להכניס את ידו לקופת הביטוח לאומי. דרך אגב לאחרונה נחתם הסכם, שלפיו משרד האוצר אמור להחזיר את חובותיו לביטוח לאומי. לא נותר לנו אלא להתפלל שההסכם הזה ייושם, כי מי כמשרד האוצר אוהב להפר את ההסכמים שלו? אם להתייחס לממשלה הנוכחית ולמאזן כוחות בה, אין שום סיכוי בעייני, ששר הרווחה מאיר כהן, ממפלגת "יש עתיד" יפתח במלחמה נגד שר האוצר יאיר לפיד מ"יש עתיד" שהוא גם מייסד ויושב ראש המפלגה והוא זה שמרכיב את רשימת חברי הכנסת שלה.

כעת אנחנו מגיעים לעניין הקשה ביותר – הכנסת. אני לא מתכחש למקרים רבים שבעלי התפקידים כאלה או אחרים בביטוח לאומי פועלים שלא כדין. יחד עם זאת , יש הרבה מאוד מקרים, ולא מעט מדברים על ×–×” בתקשורת ומתרעמים ומזדעקים וכל ×–×” בצדק, אבל הם בבחינת "כשר אבל מסריח", דהיינו, על פי החוק. הרי ביטוח לאומי לא פועל בחלל ריק. יש מספר לא גדול של חוקים שהוא מתנהל על פיהם: "חוק ביטוח לאומי", "חוק הבטחת הכנסה", "חוק המזונות" ועוד אולי 3-4 חוקים עיקריים. המכנה המשותף של כל החוקים האלה, שהם נחקקו בשנות החמישים ותחילת שנות ×”-70 במציאות שונה לחלוטין. יכול להיות שאז הם היו מאוד מתקדמים. אבל הרבה דברים השתנו. מישהו בדק פעם עד כמה הם רלבנטיים היום, עד כמה הם מתואמים עם חוקי הייסוד ועם האמנות הבינלאומיות שישראל אשררה אותם?

דוגמא קטנה על קצה המזלג בעניין הקצבאות. קצבת הנכות המקסימאלית ללא תוספות היא כ-2200 ₪ לחודש לבן אדם (בקירוב). בשבוע שעבר פורסם שעל פי נתוני הלמ"ס ל2011, נידרש משק בית ובו אדם אחד, לסכום חודשי בן 7783 ₪ ועבור 2 נפשות נדרשו למעלה מ-12000 לחודש (רובנו נסכים שזה ממש לא מופרך). עוד דוגמא קטנה: שכר המינימום היום הוא כ-4300 ₪ ובהגדרתו זה איזשהו רף מינימאלי שמאפשר לאדם לא לחיות, אבל לפחות לשרוד (שכל מי שסבור שהוא מספיק, ינסה חודש אחד לחיות מהסכום הזה, נראה אותו גבר). קצבת אבטחת הכנסה, שמטרתה היא גם לתת לבן אדם את הביטחון הסוציאלי המינימאלי, היא היום כ-1500 ₪. לדעתי לא צריך להסיק פה הרבה מסקנות, הכול ברור.

אני שמעתי מספר פעמים את סמנכ"לית הביטוח הלאומי לעניין הגמלאות גב' אילנה שרייבמן, כאשר היא אומרת ואני מזדהה לחלוטין עם דבריה, שהכדור במגרש של הכנסת, כי רק הכנסת (ורבים מאיתנו לרבות חלק ניכר מחבריה שוכחים זאת) היא זו, שיכולה לשנות או לבטל או לחוקק חוקים חדשים שיתאימו את פעילות הביטוח הלאומי למציאות דהיום. ואין המקום כאן להתייחס לכל העניין של פנסיות שהוא נושא או רגיש וחשוב ודורש מאמר נפרד.

אולי המקרה של ביטוח לאומי יכול להוות עבורנו מין מקרה בוחן, שמגלם בתוכו את כל התחלואים של המגזר הציבורי הישראלי: גוף בעל כוח אדיר שמתנהל בצורה לא יעילה עם פריון עבודה נמוך, כאשר הוא כבול בחוקים מיושנים מצד אחד וזוכה ליחס כאל הפרה שניתן לחלוב אותה מצד הממשלה ולאדישות מבית המחוקקים. מה שהגרוע ביותר, שגם האזרחים מעדיפים לשנוא אותו, במקום לדרוש מכל הנוגעים בדבר לטפל בנגעיו, כדי לשנותו ולשפרו.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

3 Responses to “הרהורים על ביטוח לאומי – תגובה ליעקב לקס”

  1. לקסי הגיב:

    אולי תופתע, אבל אני מסכים עם כל מה שכתבת.
    בעצם הדברים נמצאים במאמר שלי (שונא "פוסטים" יחיה).
    איני רואה את מאיר כהן כשום "משיח".
    ראיתי מקום לבדל אותו אישית מהמדיניות שמכתיב נתניהו ושמנהל, בהתלהבות יתרה, יאיר לפיד.
    הפרטים שהוספת, תקני ×›"א חסרים וסמכויות מוגבלות של הפקידים נותני השרות, כמו גם מיקור החוץ הריק מתוכן של המענה הטלפוני, הם כולם בפרק ×”"יבש" מתוך מדיניות "יבש וחסל" שנוקטת הממשלה כלפי הביטוח הלאומי – שמטפל באנשים שראה"מ ושר האוצר אינם פוגשים במסיבות הקוקטייל.
    אין לתלות תקווה יתרה בכנסת בעניין הזה.
    בהרכבה הנוכחי של הכנסת והקואליציה אולי נזכה לרעמים מכוון האופוזיציה, גשם לא ירד.
    גם בעניין הזה, כמו ברבים אחרים התיקון יבוא רק בהחלפת הממשלה הרעה הזו.
    אם שר הרווחה ירצה להתחבר אל הטובים, אני מניח שיתקבל בזרועות פתוחות.

    ו… תודה לך ולעורך שזיכיתם אותי במקום בכותרת 🙂

  2. דליה הגיב:

    המוסד לביטוח לאומי הוא של הציבור. אזרחי ישראל משלמים כל חייהם לביטוח הלאומי, וזכאים לקצבאות בעת הצורך. הממשלה השתלטה על הביטוח הלאומי, והאוצר לקח כספים מהביטוח הלאומי ועדיין לא החזיר. (זכור לי סכום של כ-30 מיליארד ש"ח). למרות שהגוף הוא של הציבור, נתניהו בתפקידו בעבר כשר אוצר העז לקצץ בקצבאות. חוצפה. זה לא שלו, ולא הייתה לו שום זכות לגעת ברכוש הציבור. במסגרת התפיסה של הממשלה הקטנה, הממשלה מעזה להקטין, לייבש ולהרוס את המפעל הסוציאל החשוב ביותר במדינת ישראל.
    הבעיה היא לא החוקים הישנים. את הקצבאות ניתן לעדכן. לא צריך חקיקה בשביל עדכונים, לעניות דעתי.
    פעם סיפרו לנו שקרנות הפנסיה ייהרסו אם לא יערכו בהם תיקון שקיצץ לחוסכים שליש מהפנסיות. עכשיו עושים את אותו תרגיל עם הביטוח הלאומי.

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים"."

    דה-מרקר 17.09.2007

Leave a Reply