מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
לחם עבודה – איך התנהלה ההסתדרות מול הפרטת קרנות הפנסיה
הסטטיסטיקן הראשי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בזמנו כינה את הפרטת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות "שוד הפנסיה הגדול". תהליך ה"שוד" החל עוד ב-1995. מה עשתה ההסתדרות כדי למנוע את ההפרטה ולהגן על זכויות העובדים? על כך בספר בשם "לחם עבודה" שכתבה תמר גוז'נסקי, שהופיע לאחרונה (2013) בהוצאת פרדס
מאת: דליה בלומנפלד
הסתדרות העובדים החדשה היא האיגוד המקצועי שאמור היה להגן על זכויות העובדים ועל זכויות הפנסיה שלהם. כאשר קרנות הפנסיה בבעלותה עמדו בפני תהליכי הפרטה, היא לא הביעה התנגדות נחרצת, למרות שמטרות ההפרטה היו החלשת ההסתדרות כאיגוד מקצועי והחלשת העבודה המאורגנת, וכן גם הבטחת מקור אשראי זמין של החוסכים בקרנות להשקעות בשוק ההון. בכל תהליכי ההפרטה וההרעה בזכויות העובדים, ההסתדרות הביעה התנגדות חלשה ובהמשך אף שיתפה פעולה עם המפריטים.
אלה טענותיה של תמר גוז'נסקי בספרה "לחם עבודה" הוצאת פרדס, 2013 . הסתדרות העובדים החדשה, האיגוד המקצועי שאמור היה להגן על זכויות העובדים, לא מילא את תפקידו בהגנה על זכויות העובדים. "אילו ההסתדרות הייתה מגנה על זכויות העובדים", זה שם הפרק העוסק בהסתדרות, וההמשך ברור: יכול להיות שמצב העובדים היה נראה אחרת. אחד הנושאים שהיא עוסקת בהם הוא הפרטת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות.
בפרק זה בספר מובאים דבריו של הסטטיסטיקן הראשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שלמה יצחקי שכינה (בדצמבר 2012) את הפרטת מערך הפנסיה "שוד הפנסיה הגדול ". הדברים שאמר בכנס ון ליר על מדיניות המיסוי בישראל נכתבו ונחקקו בזיכרונם של רבים:
"דמי הניהול הפך למס שעובר מעניים לעשירים. אני הערכתי את המס הזה. זה סדר גודל של 25% מהפרשות לפנסיה שזה כמו לתת שלוש שנים של שכר ממוצע במשק לעשירים: הם לוקחים 2%, בטווח הארוך התשואה לא עולה על 4%, לכן מי שמנהל את הפנסיה לוקח את 50% ממנה ולא נושא בסיכון. אני לא יודע מי עשה את הסידורים הללו אבל כך הצמחנו קבוצות של עשירים שחלקם הם יוצאי האוצר. תבדקו מי מנהלי קרנות הפנסיה – יוצאי האוצר. אני כל הזמן אומר את זה: ההפרטה הטובה ביותר היא זו שכתוצאה ממנה הפקיד בונה לעצמו את מקום העבודה העתידי שלו". (לחם עבודה, עמ' 73)
גוז'נסקי סוקרת בספר את תהליך הפרטת קרנות הפנסיה ומציינת שהוא החל עוד בתקופת שלטון מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין ב-1995. בהסכם בין הממשלה להסתדרות התחייבה ההסתדרות לסגור את קרנות הפנסיה הוותיקות מפני מצטרפים חדשים ולהפנותם לקרנות פנסיה חדשות בזכויות מופחתות. כמו כן, הפחיתה הממשלה את אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה מ-100% ל-30% ומינתה מנהלים מטעמה לקרנות הפנסיה הוותיקות.
ב-1999 הופסקה הצטרפות עובדי המגזר הציבורי לפנסיה התקציבית. העובדים חויבו להצטרף לקרנות הפנסיה החדשות.
ב-2003 בתקופת אריאל שרון כראש ממשלה ובנימין נתניהו כשר אוצר, אישרה הכנסת את החוק להלאמת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות והעברת הבעלות לידי המדינה. זאת לאחר שימוש בטקטיקת ההפחדה שהנהיג נתניהו לקראת הפרטות כדי להכשיר את הלבבות לקראתן. וכך נאמר בפרק זה בספר:
"הטקטיקה של זריעת בהלה בציבור באמצעות התקשורת, תוך ניצול בעיה קיימת וניפוחה, במטרה ליצור לגיטימציה להפרטה, הופעלה באופן אפקטיבי בעניין קרנות הפנסיה. נתניהו וממשלתו הפיצו ביעילות את ההפחדה מפני קריסת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, למרות שלא דובר על קריסה מיידית. הפחד אפשר להם להפריט. ההסתדרות לא נאבקה נגד החוק. רק חצי שנה לאחר מכן ארגנה שביתה כללית להגנה על קרנות הפנסיה, אלא שבית הדין הארצי לעבודה עזר לממשלה, ואסר על השביתה בנימוק שהיא פוליטית. ההסתדרות לא נאבקה בנחישות נגד ההפרטה של קרנות הפנסיה שלה." (לחם עבודה, עמ' 91 )
ב-2004 מכרה הממשלה את קרנות הפנסיה החדשות לתאגידים פרטיים: חברות ביטוח ופיננסים. נוסף לכך, זכויות הפנסיה של החוסכים בקרנות הוותיקות שנשארו בידי המדינה, קוצצו. באותה שנה יזמה הממשלה את חוק העלאת גיל הפרישה ( 64 לנשים ו-67 לגברים). כך נוספו שנים להפרשת תשלומי פנסיה וכך חסכו הקרנות המופרטות בתשלומי הפנסיה למבוטחיהן.
ב-2007 נחקק חוק פנסיית חובה שהוסיף לקרנות המופרטות כמיליון מבוטחים. ב-2012 בתקופת התספורות לחובות הטייקונים, ביטל הפיקוח על הבנקים את ההעדפה שהוענקה עד אז לקרנות הפנסיה ברכישת אגרות חוב ממשלתיות בתשואה גבוהה ומובטחת. בכך דחק משרד האוצר את קרנות הפנסיה לשוק ההון רב התהפוכות.
קרנות הפנסיה החדשות שעברו לידיים פרטיות חלבו אשראי לחברותיהם וזכויות והטבות שכר למנהליהן. ב-2012 קיצצו קרנות הפנסיה 5% עד 10% בפנסיה הנצברת של העמיתים בעקבות הפסדים לאחר צניחת שערי אגרות החוב של החברות המנהלות את קרנות הפנסיה החדשות.
לדברי גוז'נסקי, חמש קופות חיסכון לפנסיה שולטות ב97% משוק הפנסיה, ששוויו בשנת 2011 הוא 830 מיליארד שקל.
התשואות לעמיתים לאחר רווחים בבורסה ובניכוי דמי ניהול גבוהים שגובות החברות על החיסכון הנצבר ועל התשואה הנצברת (16%) הן נמוכות מהתשואות שהיו מקבלים העמיתים אילו הושקע החיסכון הפנסיוני באגרות חוב ממשלתיות ללא סיכון.
הקרנות נהנות מרווחים, אך מצב העמיתים בקרנות הורע. ההסתדרות אינה נאבקת למען זכויות העובדים לא בהקשרי הפנסיה ולא בהקשרים אחרים. תמר גוז'נסקי מראה בספרה גם את ההקשרים האחרים בהם ההסתדרות אינה נאבקת בנחישות ובנחרצות להגנה על זכויות העובדים.
כל הפרטים על התנהלות ההסתדרות מול הפרטת קרנות הפנסיה מופיעות בפרק: מי אמור להגן על העובדים? ההסתדרות המשמשת איגוד מקצועי שאמור היה להגן על זכויות העובדים, לא מילאה את תפקידה. היא שיתפה פעולה עם היוזמות הניאו ליברליות, שהחלו עוד תחת ממשלת העבודה, והמשיכו עם ממשלות הליכוד. התנהלותה קשורה בנסיבות הקמתה כארגון מלמעלה, ולא כהתארגנות עובדים במפעלים ובמקומות עבודה. הכפיפות לשיקולים פוליטיים, מסורת שיתוף הפעולה עם ממשלות מפא"י והתחשבות באינטרסים של המעבידים המשיכה גם כאשר הממשלות נקטו מדיניות ניאו ליברלית השואפת לבטל את זכות ההתארגנות ולחסל את האיגודים המקצועיים.
הפרטים הללו על הפרטת קרנות הפנסיה ועל התנהלות ההסתדרות ידועים, אך הצגתם כמקשה אחת בספר זה מעמידה תמונה ברורה של תהליכי ההפרטה ושל התנהלות ההסתדרות ביחס להפרטה וביחס להגנה על זכויות העובדים.
תגיות: אריאל-שרון, בנימין-נתניהו, הלשכה-המרכזית-לסטטיסטיקה, הסתדרות העובדים החדשה, הפרטה, יצחק-רבין, לחם עבודה, מדינת-רווחה, ניאו ליברליזם, עופר-עיני, עמיר-פרץ, פנסיה, קרנות הפנסיה, שלמה-יצחקי, תמר-גוזנסקי
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
1 באוקטובר, 2013 בשעה 21:40
נו, בלי הציטוט מ-2007 אי אפשר
לא נלאה מלחזור ולצטט את דברי נתניהו בראיון לדה מרקר 17.09.2007
ראיינה אתי אפללו
"השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".
2 באוקטובר, 2013 בשעה 9:36
אני לא מסכים אם כל מה שנאמר.
מקרה אישי שלי במקום העבודה שלא אציין את שמו, בו נעשתה פגיעה ברורה בתנאי ההעסקה שלי ופניתי באופן פרטי להסתדרות הלאומית הישירה והם טיפלו בנושא בצורה יעילה ומיקצועית מול המעסיק.
2 באוקטובר, 2013 בשעה 10:26
עודד
מה ענין שמיטה להר סיני? רשומה זו אינה מתייחסת לתנאי ההעסקה אלא לשינויים שהנהיגה הממשלה בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות. ההסתדרות לא נלחמה כראוי ולא הגנה על זכויות הפנסיה של העובדים מפני הפרטה. וכך יצא ששליש הפנסיה קוצץ בהפרטה.
למה בדיוק אתה לא מסכים?
19 באוקטובר, 2013 בשעה 21:47
חנות ספרים יד שניה בה נמכר הספר "לחם עבודה"
לחם עבודה מעמד הפועלים הישראלי תמר גוז'נסקי
יצא לאור על ידי פרדס, בשנת 2013,
שפה: עברית
נושא: ספרי אקטואליה ופוליטיקה חברה ויחיד בא"י
סוג כריכה: רכה
מצב הספר: מצויין
מחיר: 60.00 ₪
הוסף לעגלת קניות
תיאור
לחם עבודה מעמד הפועלים הישראלי תמר גוז'נסקי ניתוח חד, אכזרי ומדויק על מצב מעמד הפועלים בישראל כולל היסטוריה . הספר מביא ראיה פרקטית מעשית, תיאורטית ומנסיונה האישי של המחברת על מצבן של הנשים העובדות, ניהול המאבקים המעמדיים, ניצול מלחמות הרחבת המתקפה על העובדים, התפקיד שממלאת ההסתדרות הכללית ובראשן עיני ולפניו, התגבשות מסגרות המאבק המעמדי והחוץ הסתדרותי. הספר כולל הערות וביבליוגרפיה.
תמר גוז'נסקי פוליטיקאית ישראלית ממנהיגי השמאלהחברתי והמדיני, קומוניסטית בהשקפת עולמה ובפעילותה, מחוקקת סוציאליסטית פורה. עיקר פועלה בתחומי זכויות העובדים, זכויות האדם, זכויות האישה וזכויות הילד.
ספרי אקטואליה ופוליטיקה חברה ויחיד בא"י
http://www.booksefer.co.il/index.php?dir=site&page=catalog&op=item&cs=49313&langpage=heb&highlight=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94