מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פנסיה צריכה להיות בטוחה
האוצר מתכוון לקצץ את קצבת הפנסיה של מבוטחי הקרנות החדשות כדי למנוע פגיעה בפנסיונרים בעתיד. נייר עמדה שחובר במרכז אדוה קורא לבחון אפשרויות נוספות להבטחת קרנות הפנסיה, ביניהן – הקטנת דמי הניהול וערבות ממשלתית
מאת ברכה סבירסקי ומיכל דגן
ההודעה של משרד האוצר על כוונתו לקצץ את קצבת הפנסיה בכ 10%- לעובדים ולעובדות המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות, שייצאו לגמלאות משנת 2014 ואילך, מעוררת דיון ציבורי חשוב מאוד על הפנסיה. מדיונים אלה נעדרות מספר עובדות שנכון להעלות: דמי הניהול אחראים לנגיסה שלבין 10% ל 30%- מכספי הפנסיה. זה כולל הן את דמי הניהול המרביים הנקבעים על-ידי משרד האוצר ( 6% על ההפקדה ו 0.5- על הצבירה) והמוטלים בדרך כלל על עובדים/ות שאין להם כוח מיקוח, והן את דמי הניהול הממוצעים, שהם נמוכים יותר אבל עדיין גבוהים מדי ( 3.8% על ההפקדה ו 0.32- על הצבירה).
דרך בטוחה להגדיל את הסכומים הנחסכים לשנות הפרישה היא להקטין את דמי הניהול. אם נקטין את דמי הניהול הממוצעים בכמחצית, חברות הביטוח המנהלות את קרנות הפנסיה עדיין תזכינה לרווחים נאים – והחוסכים/ות יזכו לסכומי חיסכון גדולים יותר. הבעיה העיקרית של הפנסיה שלנו היא שרובנו לא מצליחים לחסוך מספיק, אם בגלל שכר נמוך, אם בגלל היעדר רצף. בעיה זו פוגעת הן בגברים והן בנשים, אולם חריפותה בולטת יותר בקרב נשים. נשים כאוכלוסיה פגיעה בשוק התעסוקה צפויות להיפגע במיוחד מהקיצוץ המתוכנן.
חשוב לדעת כי שוק התעסוקה הישראלי מאופיין בפערים מגדריים עמוקים הבאים לידי ביטוי בפערי שכר גבוהים (נשים מרוויחות כ 66% משכר הגברים), בייצוג יתר של נשים במשרות זמניות, חלקיות ושעתיות ובייצוג גבוה של נשים מבין המועסקים כעובדי קבלן משוללי זכויות. נשים מתקשות לשמור על רצף תעסוקתי בשל לידות ובשל אחריותן לגידול הילדים, לתחזוקת משק הבית ולדאגה למבוגרים במשפחה.
הנתונים מצביעים על כך שאי השוויון המגדרי בתעסוקה מקצין עם הגיל. לתופעה הידועה של הדרה ואפליה תעסוקתית על רקע גיל מבוגר יש השלכות קשות במיוחד על נשים. בהתבסס על עיבוד של מרכז מהות לסקר הכנסות של הלמ"ס לשנת 2011 , פערי השכר בין נשים לגברים גדלים בהתמדה עם הגיל, הן בהתייחס לשכר חודשי והן בהתייחס לשכר שעתי. בנוסף, עם הגיל חלה עלייה בדפוסי העסקה חלקית אצל נשים. יתר על כן, נשים צונחות לעומק אבטלה בגיל צעיר בהשוואה לגברים ולמעשה הן נפלטות באופן כפוי – מלא או חלקי – משוק התעסוקה שנים רבות לפני גיל הפרישה הרשמי. בגיל 61 (שנה לפני גיל הזכאות לפרישה לנשים, נכון להיום) כמחצית מהנשים כבר לא משתתפות בכוח העבודה. מגמות אלו גורמות לכך שהפנסיה של נשים נמוכה יותר. לפיכך, לקיצוץ בפנסיה בדמות הקיצוץ המוצע, צפויות להיות השלכות חמורות יותר על נשים.
התשואה השנתית הממוצעת של קרנות הפנסיה החדשות מאז 2004 , השנה שבה 70% מהחיסכון הפנסיוני הועברו לשוק ההון ( 30% נשארו מושקעים באגרות חוב ממשלתיות מיועדות בריבית מובטחת) היתה טובה מאוד – 10.68% . אם כך, מדוע רוצה האוצר לקצץ את הקיצבה?
תשובה אחת היא, שלפי התקנות הקיימות, בעת היציאה לגמלאות משתנה הרכב תיק
ההשקעות של החיסכון הפנסיוני של הגמלאי/ת: 30% מהחיסכון ממשיכים להיות מושקעים באגרות חוב ממשלתיות מיועדות בריבית מובטחת ואילו כל היתר – 70% –מועברים, לאגרות חוב ממשלתיות סחירות. וכאן קבור הכלב: מאז המשבר הפיננסי של סוף 2008 שלווה בהורדת הריבית הממשלתית, אגרות חוב אלה מניבות רבית נמוכה: 2% , לפי הפירסומים בעיתונות. עד למשבר, הצפי הרווח היה לריבית ממוצעת של 4% לשנה, ועל בסיס זה נקבע גובה הפנסיה החודשית של הגמלאים. זאת אומרת, לקחו את הכספים שנצברו בקופת הפנסיה של הפנסיונר/ית והוסיפו להם סכום השווה ל 4%- ריבית לכל שנה של תקופת הפרישה (מספר השנים חושב לפי לוחות התמותה בשימוש בקרנות הפנסיה). את הסכום שהתקבל חילקו במספר חודשי החיים הנותרים (לפי לוחות התמותה) – וכך נקבעה הקצבה החודשית. כמובן, היו פנסיונרים שחיו פחות מהשנים הצפויות להם והיו פנסיונרים שחיו יותר. ב"טוטו" הזה הזוכים לאריכות ימים "הרוויחו", האחרים "הפסידו" והמערכת זכתה באיזון.
תשובה שנייה היא – כיוון שכיום אין צפי לעלייה קרובה בריבית הממשלתית, ועל מנת למנוע מתן "קצבאות יתר" למי שייצא לגמלאות החל ב 2014- , מציע משרד האוצר לקצץ בקצבאות אלה כדי למנוע "קצבאות חסרות" לעובדים/ות שייצאו לגמלאות בעוד, נגיד, עשרים שנה. זאת כי הפנסיות של הדור הקרוב ימומנו בחלקן על ידי הדור הבא אחריו. משרד האוצר טוען כי הוא מציע לקצץ את הפנסיות כבר עתה, החל ב 2014- , כדי שלא לפגוע בפנסיות של דור הפנסיונרים הבא. משרד האוצר מציג תמונה של "אין ברירה" – אבל יש גם יש ברירה, ואפילו יותר מאחת: ראשית, ניתן להעביר את כל כספי החיסכון הפנסיוני (או, לחלופין, 70% ממנו, כפי שהיה לפני 2004 ) לאגרות חוב ממשלתיות מיועדות בריבית מובטחת. שנית, הנהגת ערבות ממשלתית לריבית בגובה 4% + מדד לכספי החוסכים בקופות הפנסיה החדשות. נזכיר בהקשר זה כי מאז 2008 קיימת בישראל פנסיה חובה; ובכן, אם הממשלהמצווה על העובד/ת לחסוך לפנסיה, ההגינות מחייבת את הממשלה לבטח את הפנסיה. שאם לא כן, לא יהיה גבול לפגיעות שניתן יהיה לעשות בשם האיזון ולא יהיה ביטחון לפנסיה. ערבות ממשלתית נדרשת הן עבור החיסכון הצבור לאחר הפרישה והן עבור תיק החיסכון כולו. יש מדינות העושות זאת.
שלישית, כפי שתואר לעיל, נכון לקצץ את דמי הניהול הגבוהים שגובות חברות הביטוח המנהלות את כספי הפנסיה של הקרנות החדשות. קיצוץ של הפנסיה הוא "פתרון" לא הכרחי, קטן וטכני לסוגיה חשובה המצריכה חשיבה מחדש.
*ברכה סבירסקי היא מנהלת מרכז אדוה.
* מיכל דגן היא מנהלת מרכז מהות.
נייר העמדה נכתב במסגרת 'שותפות': ארגוני נשים לצדק מגדרי ולשוויון כלכלי-תעסוקתי.
תגיות: דמי-ניהול, מרכז-אדוה, משרד-האוצר, נשים-עובדות, פנסיה, קרנות-פנסיה
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
25 בספטמבר, 2013 בשעה 11:09
יש קישור לניר העמדה? תודה וחג שמח נגה
26 בספטמבר, 2013 בשעה 11:00
שלמה יצחקי הסטטיסטיקן הראשי בלמ"ס, אמר בזמנו: "שוד הפנסיה…… דמי הניהול נהפכו מס שעובר מעניים לעשירים. הערכתי את המס הזה. זה סדר גודל של 25% מההפרשות לפנסיה, שזה כמו לתת שלוש שנים של שכר ממוצע במשק לעשירים. הם לוקחים (כדמי ניהול) 2%, בטווח הארוך התשואה לא עולה על 4%. לכן מי שמנהל את הפנסיה לוקח 50% ממנה (מהתשואה) ולא נושא בסיכון. אני לא יודע מי עשה את הסידורים הללו, אבל בכך הצמחנו קבוצות של עשירים שחלקם יוצאי האוצר. תבדקו מי מנהלי קרנות הפנסיה – יוצאי האוצר. אני כל הזמן אומר את זה: ההפרטה הטובה ביותר היא זו שכתוצאה ממנה הפקיד בונה לעצמו את מקום העבודה העתידי שלו." (הדברים מופיעים בגלובס מתאריך 26.12.2012).
כידוע, לאחר אמירות אלה, נתניהו ראש הממשלה מיהר לפטר את יצחקי.
26 בספטמבר, 2013 בשעה 13:54
גבירתי המג'ונדרת החוקרת לרוב המכריע שאין לו פנסיה תקציבית ואו צוברת לא מגיעות זכויות אדם בסיסיות ? הם לא נולדו בישראל ?הם לא שירתו בצהכ"ל? הם לא עבדו -לפרקים-ונחו לפרקים וחלו לפעמים ? ברם לא צברו פנסיה?SO? הם לא הולידו ילדים? אין להם מערכת עיכול ?הם נמסים בשמש ומתייבשים בגשם ובקרה ?מה זו האפלייה מטעם אלק מי שחוקרת זכויות פרישה בכבוד? לכל אישה ,גבר,לכל קשישה מכל מין גזע צבע-עור ואמונה או דיס-אמוניות לכל בר- ובת -חיים על הפלנטה מגיעות בדין ובזכות ולא בחסד חיים לאחר העבדות של עשרות שנים עבור מנגנון משיל שלא זורק סליחוי ז... עליה.בבקשה שיוויון לכולם ולא אין טעם במחקר.לזות שפתיים וצביעות ופלבול עיניים.הכל אינטרסנטיות פלגנית סקטוריאלית של קטגורית פנסיה א' או ב'.לכולם.
תודות לבטנים המדושנות