מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
פנסיה לטובת העובדים – איך אפשר ואולי צריך
גדעון עשת מנתח בבלוג שלו את מה שקורה בשוק הפרוע והעושקני של הפנסיות. הפקרת הפנסיות לידי המגזר הפיננסי היא רעה חולה. אפשר וצריך אחרת
…
טעות מקובלת היא לקשור את הפנסיה עם גיל הפרישה. בפועל הקשר נוצר בחוק הקיים, אך קשר כזה כלל לא מובן מאליו ובעצם מיותר. היום גיל הפרישה מסמן שני עניינים: זכות המעסיק לפטר את העובד ללא נימוק, וזכות העובד המפוטר לקבל פנסיה וקיצבת זקנה מהביטוח הלאומי.
מדוע לתת למעסיק זכות לפטר עובד בגיל 67? ולמה זה קשור בכלל לפנסיה? קשר לפנסיה אין ולמעסיק לא צריכה להינתן כל זכות בפיטורים של עובדים מטעמי גיל. המסקנה מכאן חד משמעית: לא צריך להעלות את גיל הפרישה – צריך לבטל אותו.
…
עובדים חדשים יחסית בכל המשק, כולל במיגזר הציבורי, "נזרקים" לקרנות הפנסיה שם יש דמי ניהול גבוהים במיוחד. העובד ומעסיקו לא מפרישים די כדי להבטיח פנסיה ראויה וסכום הפנסיה תלוי בסכום שהופקד וברווחים שהקרן משיגה בבורסה לניירות ערך ובהשקעות אחרות. בעוד במקרה הראשון הפנסיונר יודע בוודאות מה הוא מקבל, במקרה השני אין טיפה של וודאות. העניין הוא שאין הסדר אחיד ומספק ואת זה לא מסובך לייצר.
תגיות: גדעון עשת, המוסד-לביטוח-לאומי, פנסיה, קרנות הפנסיה
קישור קבוע
תגובה אחת
16 בספטמבר, 2013 בשעה 1:05
מי מטומטמ/ת
ציטוט של גדעון "אם נשים ימשיכו להיות מטומטמות פנסיוניות שמעוניינות למשוך כספי פנסיה בגיל מוקדם…" שחושב צר ולא נותן לנתונים לבלבל אותו. זה לא שאני 'מעוניינת' למשוך את כספי הפיצויים – אין לי ברירה אני לא מוצאת עבודה זה לא שאני 'מעוניינת' להשתמש בכספי הפנסיה שלי בגיל 62 אין לי ברירה אין לי הכנסות אחרות . תוריד לרגע את המשקפיים שלך הן מפריעות לך לראות. ולמה אין בבלוג שלך אפשרות להגיב? זה לא נוח שיענו לך?