חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על מצב הרפואה הציבורית מזווית ראיה של רופאה במערכת

נושאים בריאות ואיכות סביבה, עלו ברשת ב 8.09.13 0:55

להלן תגובתה של רופאה כירורגית, ד"ר רות גור, לכתבה של שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט, כפי שפורסמה באתר של אסמטרדמסקי "תחשוב טעים יהיה טעים"

מה חושבים הרופאים על מה שאני חושב על רפואה פרטית/ציבורית

לפני שבועיים פרסמתי במוסף של העיתון כתבה שעוסקת בעלייתם של ביטוחי בריאות מזן חדש – כאלה שרוכבים על רמת השירות הנמוכה במערכת הבריאות הציבורית ומעניקים את אותם הדברים שיש בסל הבריאות הממלכתי, רק ברמת שירות גבוהה יותר. הכתבה נמצאת כאן.
בעקבות הכתבה פנתה אלי ד"ר רות גור, נוירוכירורגית ורופאה בכירה במרפאת הכאב בתל השומר, וכתבה לי את הדברים הבאים (היא כתבה אותם גם בפייסבוק שלה). קיבלתי את רשותה לפרסם כאן את התגובה שלה (אחרי שקיבלה את אישור בית החולים).
קריאה נעימה.

מה לא בסדר אם בכלל ברפואה פרטית?

אמש פורסם מאמר בכלכליסט שנכתב ע"י עיתונאי שעבר חווית אשפוז לפני כשנה עקב דימום תת עכבישי – בהקשר של הצעת ביטוח בריאות פרטי מחברה מסחרית.
נושא הרפואה הפרטית ומצב הרפואה הציבורית בישראל נמצא במודעות הרופאים מזה למעלה מעשור – אז נעשה ניסיון לשפר את המצב במסגרת ההסכם הלפני אחרון – ניסיון שנכשל לגמרי. במסגרת ההסכם האחרון נעשה ניסיון נוסף – שאף הוא במבחן התוצאה נכשל: תוספת שהובטחה של כ- 1000 תקנים לא ניתנה במלואה, סיוע ע"י תמריצים החל לקרום עור וגידים ונכשל ובסופו של דבר למרות הגידול באוכלוסיה – התקנים נותרו כשהיו ומקצועות המצוקה ממשיכים להעמיק את מצוקתם, ואנו – אנא אנו באים?
קשה מאד לקרוא כתבה כזו – קשה שבעתיים כאשר כל רופא העובד במדינת ישראל יודע, כי הזמן לחולה הולך ומתקצר המשימות הולכות ומתרבות וכולנו עובדים בשיטת כיבוי השריפות. לא משנה באיזו פרקטיקה עסיקנן – גם אם מדובר בפתולוגיה – התורים ארוכים. המשימות אינסופיות. כל רופא עמוס לעייפה מטפל מעבר לכל המנהלות והאדמיניסטרציה – ביותר חולים, עם פחות רופאים שיחלקו איתו את העול, ביותר משימות, ביותר מכשור, בידע יותר גדול בצורך גדול יותר ללמוד וללמד – ומתי נותר זמן?
כאשר אני התחלתי התמחות – המחלקה שלי כללה את הילדים . היו 4 מיטות טיפול נמרץ. 35 מיטות סה"כ וחדר ניתוח 3 פעמים בשבוע. היה חדר מיון אחד וחדר טראומה אחד. גם כמות היעוצים מחוץ לבית החולים היתה סבירה. כאשר אני סיימתי התמחות – על אותו הצוות בדיוק היו 49 מיטות, 8 מיטות טיפול נמרץ, כמו כן היו עוד 8 מיטות בילדים שתי מיטות טיפול נמרץ בילדים. בנוסף עמדו תחתי כבר שני חדרי מיון כ"א עם חדר טראומה משלו. ימי הניתוחים היו פעמיים בשבוע 2 חדרים במקביל ו- 3 פעמים בשבוע רק חדר אחד. ממצב בו ניתחנו 3 פעמים בשבוע בלילה הגענו לשני ניתוחים בלילה בממוצע. ללא שינוי בכמות התורנים והכוננים וכמות הרופאים הכוללת – עם ירידה קשה במספר המתמחים. עדיין קיימים אותם סטונדטים לרפואה וסיעוד. אותם רוטציונרים. אבל לג'ורנל קלאב יש דרישות גבוהות יותר שכן יש יותר ג'ורנלים וכעת כל תת מקצוע יש לו ג'ורנל משלו. גם החולים שלנו – אינטיליגנטים. הם הגיעו אלינו לאחר התייעצות עם כמה רופאים וירטואליים, אחרי שקראו באינטרנט בויקיפדיה בפורומים שונים. אחרי שכבר התייעצו, בררו היטב את הכל – ואז הם רוצים לשמוע. ואחרי שהם שומעים הם הולכים לברר ורוצים לשמוע עוד. אבל מהמצב שתארתי – יש לנו הרבה פחות זמן להקדיש להם מלכתחילה .

להמשך קריאה

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    שווה לקרוא ולא לירות בשליח

    http://www.themarker.com/consumer/health/1.2114744
    הסיבה העיקרית לשיעור הגבוה של הוצאה פרטית על בריאות, לטענת אנגל, היא השקעה ציבורית נמוכה יחסית: "המדינה מדירה את רגליה ממערכת הבריאות, ולמעשה זהו סוג של הפרטה", הוא אומר. "ככל שהמדינה תהיה שם פחות, כך המערכת הפרטית תגדל. כשלא סומכים על השירות של המדינה, כולם פונים לחפש פתרונות ביטוחיים. לכן אנחנו חושבים שהמדינה צריכה להרחיב ככל הניתן את המימון הציבורי לשירותי בריאות, וזו צריכה להיות מלחמה משותפת של כל השחקנים במערכת הבריאות".

    גם אם הפתרונות של אנג'ל מבוססים על הנחות ישנות ואנכרוניסטיות,התמונה שהוא מצייר היא מדויקת להבהיל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.