מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
האם צינור גז מסחרי הוטמן מתחת לטיילת החדשה בתל אביב במסגרת ה"שיפוצים"
להלן מאמרו של אבי זלינגר מאתר "היום בכלכלה" המתייחס לאירוע שיפוץ הטיילת בתל-אביב ומה שעומד מאחוריו
המחלוקת בהקמת הטיילת החדשה בחוף תל אביב" מקבלת תפנית חדה בראיון עם מנכ"ל סופרגז שמסיר חלק מהלוט, כשמסתבר שמתחת לטיילת החדשה בחוף הים ששופצה במהירות בחורף, או באיזורה, או בכביש לידה, כנראה נטמן בחשאי צינור מסחרי של הולכת הגז הטבעי המרכזי בתל אביב בלחץ של 14 אטמוספירות.
צינור הגז יעביר את הגז מהים לחלוקה מסחרית למלונות, פיצריות, מכבסות, מסעדות ובתי חולים ושאר צרכני גז גדולים שכיום מקבלים גז בבלונים או מיכליות גז. (כתבה הראיון למטה)
יתכן שהטיילת החוף החדשה היא בכלל שכפ"ץ -שכבת פיצוץ " רמפת הגנה נגד הדף הפיצוץ של צינור הגז" שתגן על המתרחצים בחוף מפטריית האש וההדף בתקלה, ולכן חוזקה על ידי טריבונות בטון ענקיות, ואף מסלול אופנים תחתון נסלל תחתיה כדי להרחיק את ציבור המתרחצים מצינור הגז המוטמן אי שם ליד הטיילת על ידי הקטנת רצועת החוף ב 8 מטר, כדי לייצר " טווח בטחון מינימלי " מ" רצועת ההצתה " מינימום 25 מטר לפי החוק .
להיכן נעלם " התסקיר הסביבתי " בביצוע העבודות?
ציבור הגז הטבעי בלחץ גבוה שהוטמן, יוצא מתחנת הקליטה הימית בתחנת חשמל רידינג, ומתפצל כנראה בשדרות בן גוריון מזרחה לכיוון בית חולים איכילוב, ויורד ודרומה לכיוון שדירת בתי המלון והמסעדות לאורך כל חוף הים והטייילת החדשה..
שופטת בית המשפט המחוזי שעצרה את העבודות העצומות בחוף הים באפריל ביקשה מהעירייה להגיש " תסקיר סביבתי " ודו"ח מומחים ולבצע שיתוף ציבור מקיף, ואם אכן נקבר מתחת לטיילת החדשה או סביבתה או בכביש הסמוך צינור הגז הטבעי המרכזי בתל אביב (כמופיע בכתבה למטה) הוא יאלץ להופיע בתסקיר הסביבתי , וזכות הציבור לדעת (זצ"ל).
העובדה שבתוכנית בניה עירונית בהיקף כספי של 150 מיליון שקל לא צורף והופקד " תסקיר סביבתי "של מומחים, בשעה שתוכנית הטמנת צינור הגז בהיא וודאות בקרבת חוף הים, שהוא סביבה רגישה מאד לתשתיות, רק מחזקת את התחושה שמישהו מנסה להסתיר משהו, ויתכן שמתבצע פה מהלך של הטמנת צינור הגז בשלבים שונים שקטים וחשאיים, לפי ההזדמנויות בשטח.
תגיות: אבי זלינגר, צינור גז, תכנון ובניה, תל-אביב, תסקיר סביבתי
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
9 בספטמבר, 2013 בשעה 9:44
הפיצוץ הגדול עוד לפנינו
האזורים המסוכנים בארץ בהם נמצאת גם העיר נתניה
ישי פלדמן | פורסם: 21.07.2011 07:41
רק לפני קצת יותר מחודש, לאחר שאירע אסון הגז הגדול בכיכר העצמאות בנתניה, נשמעו הקולות שקראו לשינוי בעיר ובמדינה, בכל הקשור לנושא תשתיות הגז בישראל. הדליפה ההיא, שגרמה לנפגעים רבים ולנזק כבד אותו ניתן לראות עד ליום זה בכיכר, הייתה אמורה להעיר את רשויות המדינה משלוותן. מאז, התרחשו עוד כמה מקרים ברחבי הארץ בקנה מידה קטן יותר, שהסתיימו בנזק מועט בהרבה, עד שביום שישי האחרון רעמה שוב העיר נתניה עם פיצוצו של בניין נוסף באזור התעשייה הישן, כשהפעם, ואפשר אולי לומר למרבה המזל, האירוע הסתיים עם פצועים בלבד.
נראה כי ישנה התעוררות ומודעות מחודשת כלשהיא לסכנות הגלומות בתשתיות הגז, אך לדעתו של טכנאי הגז הירושלמי, דוד רביבו, אם ימשיכו הרשויות ביחסן הנוכחי כלפי הנושא, הכשלים והאסונות הבאים כבר בדרך. רביבו, בניגוד לרבים אחרים המעורבים בתחום, לא היה צריך את הפיצוצים האחרונים בכדי להתעורר. להיפך, הוא עצמו ניסה לתפקד כשעון המעורר שיקיץ משנתם את הגורמים האחראים לביטחון הציבור, כשבשנים האחרונות הוא מסתובב בערים שונות בארץ, מגלה ליקויים חמורים בתשתיות הגז, מנסה להתריע עליהם לרשויות ועושה מאמצים מרובים ליידע את התושבים, כיצד לנהוג בעניין ואיך להפחית את הסיכוי לסכנה. לשם כך, הוא הכין מספר סרטונים הממומנים מכיסו הפרטי, אותם פרסם ברשת היו טיוב באינטרנט, ובנוסף, כתב מאמרים על בדיקות שערך, חלקן בעיר נתניה.
הממצאים של רביבו מדאיגים ביותר. למעשה, חלק מהרחובות אותם סימן כמועדים לסכנה, ושבהם ניסה לחזות ולהתריע בדבר אסון מתקרב, מצויים בסמוך לאזורי האירועים האחרונים. "הכתובת הייתה על הקיר" הוא אומר, "לצערי, הצלחתי להעריך ולנחש כמעט בבינגו את המקומות שבהם יתרחש אסון. סימנתי מקומות רבים בנתניה שעלולים להוות סכנה אמיתית וביניהם חלק מהרחובות הקרובים לכיכר העצמאות. במשך שלוש שנים אני מנסה להילחם בחברות הגז וברשויות, על אף שאני עצמי טכנאי גז. הגשתי תלונות על חצי מהאזור הזה, בדקתי צוברי גז שהיו בסביבה והכילו ליקויים רבים. נתניה היא לא העיר היחידה הניצבת בפני מפגעים כאלה. אני בודק את התשתיות בכל רחבי הארץ, מצלם אותן ומדווח עליהן, אך לאף אחד במדינה הזאת לא אכפת".
ההתעסקות של רביבו בנושא, גרמה לו לא מעט בעיות: "בעקבות התלונות שהגשתי לחברות הגז ולמשרד התשתיות, ניסו לקחת לי את רישיון העבודה, מפני שכנראה הצקתי להם והצלחתי להזיז כמה אנשים מהכיסאות שלהם במשרד ולהביא אותם אל השטח בכדי לבדוק את הדברים. הצלחתי להגיע למבקר המדינה על מנת שיחזיר לי את הרישיון. נושא הגז בארץ הוא תיבת פנדורה, לכן רבים מזניחים אותו ולא רוצים להתעסק בו. אבל אני רוצה לשנות את פני הדברים".
הטענה העיקרית של רביבו, מתייחסת לתכיפות שבה מבוצעות בדיקות הגז, ולהקפדה של הטכנאים המגיעים לעשותן. "באותו אופן שבו אנחנו מבצעים טסט לרכב שלנו בכל שנה, אנחנו חייבים לעשות בדיקה של הגז" הוא דורש, "גם אם אני בסדר ומקפיד על כללי הבטיחות אצלי בבית, איני יודע האם השכן בבניין ליד עושה את אותו הדבר. אם ישנו ליקוי בסביבה, זה מסכן את כולם. החוקים שלפיהם פועלים כרגע מחייבים בדיקה בכל חמש שנים, ואני מאמין שברוב האזורים גם ההוראות האלה לא מיושמות. טכנאי הגז שמגיעים לבתים, לא עורכים בדיקות מקיפות כמו שהם צריכים. בדיקה אמורה לארוך כארבעים דקות. רוב האנשים יודעים שכשמגיע הטכנאי הוא נשאר כמה דקות בלבד ולא מבצע עבודה יסודית. אין לי ספק שאם היו נעשות בדיקות בתכיפות גבוהה יותר ובקפדנות מחמירה יותר, האסונות האחרונים היו נמנעים".
"העיריות ומשרדי הממשלה חייבים להתערב בנושא"
רביבו מכיר את המקצוע מזה 15 שנים. הניסיון שלו בתחום כולל אף תקופה בה עבד בארצות הברית, כך שהוא הספיק לצבור ידע רב ולקבל כמה זוויות הסתכלות על הנושא. הוא מודע לסטנדרטים הנהוגים מחוץ לגבולות הארץ, ולדעתו ישנן מדינות המחמירות הרבה יותר בכל הקשור לכללי הבטיחות. "הבדיקות בארצות הברית הן יותר קפדניות" הוא מעיד, "במקומות רבים שם הן מתבצעות פעם בשנה ולכן הסכנה פחותה. גורם נוסף הוא סוג הגז. בארצות הברית משתמשים בגז טבעי, כלומר גז שמשקלו קל מהאוויר, ולכן בעת דליפה הוא מתפזר ומפחית את הסכנה. אצלנו, משתמשים בגפ"ם, גז פחמני מעובה הכבד מהאוויר שאינו מתפזר בעת הדליפה. אין ספק שזה הבדל גדול ומשמעותי".
באתר האינטרנט של רביבו, ניתן למצוא מידע רב באשר לטיפול נכון בגז, וחומרים חיוניים הקשורים בדליפת גז, הסכנות הכרוכות בו, החלפת ספק וחיסכון בגז. לרביבו ישנם טיפים רבים לאזרחים, אך הוא כמובן מטיל את מרב האחריות על הרשויות ועל המחדלים המתרחשים לדבריו ללא הפסק: "משרד התשתיות אחראי רק על שלושים מצוברי הגז במדינה. מי שאחראי על עשרות אלפי הצוברים האחרים, הן חברות הגז. כאשר מוגשת תלונה בנושא למשרד התשתיות, הוא משמש כדואר ומעביר אותה לחברות, שעליהן מפקחים עובדים שלהן, שלא כפופים לאף אחד. לכן, העיריות ומשרדי הממשלה הם אלה שצריכים להתערב בנושא. הם אלה שיכולים לאכוף את החוקים. לפי חוק תכנון ובנייה, בשביל לטמון צובר גז צריך אישור ורישיון מטעם העירייה. חברות רבות מטמינות את הצוברים ללא האישורים הראויים וזו עבירה פלילית של ממש. בתגובה, העיריות לא עושות דבר מפני שאם הן יתחילו לפעול, הן יצטרכו להגיש תביעות מפה ועד הודעה חדשה. מדובר על עשרות אלפי צוברים שרבים מהם הוטמנו באופן לא חוקי וללא רישיון. פיצוצי גז קורים כל הזמן ולא תמיד מקבלים הד תקשורתי, אך לדעתי הפיצוץ הגדול עוד נמצא לפנינו".
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: " יובהר כי מעולם לא הוצאה התראה בגין מבנה מסוכן. במהלך השנים הוצאו התראות הקשורות לתוספות בנייה שבוצעו במקום. חלקם טופלו על ידי מחלקת התביעות העירונית, בחלקם בוצעה הריסה של אותם חלקים שנבנו ללא היתר, חלקם עדיין בהליך טיפול מול המחלקה וחלקם בוטלו. כמו כן, נגד המסעדה ננקטו הליכים בגין ניהול עסק ללא רישיון- הנושא מתנהל בבית המשפט".