חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

האם לצמצם את בחינות הבגרות?

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 1.09.13 2:07

שר החינוך, שי פירון, הצהיר על תכניתו לצמצם את בחינות החובה לתעודת בגרות. האם הצמצום הוא כורח המציאות? אם כן, באילו מקצועות? מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקר את פעילותו של גדעון סער, שר החינוך הקודם, בעניין זה. הצוות שהקים סער המליץ לצמצם מקצועות בחירה ולא מקצועות חובה

מאת: דליה בלומנפלד

ההצהרה הפסקנית של שר החינוך החדש שי פירון על צמצום בחינות לשלוש בלבד: עברית, אנגלית, מתמטיקה, העלתה על סדר היום הציבורי את הדיון בנושא זה.

האם להצהרה על החלטה זו יש בסיס מקצועי? ספק רב. שר החינוך לא הקים עדיין צוות שיבדוק את הנושא, אבל מרשה לעצמו לפרסם בנחרצות שבחינות הבגרות יצומצמו.  הוא מרבה להצהיר שמספר הבחינות הוא גבוה ביותר (מעל  160 בחינות), ויש לצמצמו. לדבריו, צמצום הבחינות יביא לצמצום פערים בחברה.

האמנם?

נושא צמצום הבחינות עמד לנגד עיניו של שר החינוך הקודם גדעון סער, והוא פעל בעניין. הוא הקים צוות פנימי במשרד החינוך שישב  על המדוכה והגיש מסקנותיו לשר. כמו כן, הקים את ועדת שטאובר, שעוררה תקוות לצמצום, אך לפי הידוע לא הגישה המלצות לצמצום בחינות הבגרות.

להלן פרטים על מחקר שבוצע בנושא זה על-ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שפורסם במאי 2011   לבקשתו של ח"כ אלכס מילר, ששימש יו"ר ועדת החינוך בתקופתו של גדעון סער כשר חינוך. המחקר סוקר את מבנה בחינת הבגרות הקיים היום ואת מספר המקצועות לבגרות.

תעודת הבגרות במתכונתה הנוכחית בנויה משני חלקים:

מקצועות חובה

מקצועות בחירה

בחינות החובה בנתיב העיוני בחינוך העברי:

  1. המקצוע                   רמת הלימוד המינימלית
  2. תנ"ך                                   2 יח"ל
  3. הבעה עברית                       2 יח"ל
  4. ספרות עברית                     2 יח"ל
  5. היסטוריה                           2 יח"ל
  6. אזרחות                              2 יח"ל
  7. מתמטיקה                          3 יח"ל
  8. אנגלית (שפה זרה ראשונה) 3 יח"ל

סך הכול 16 יחידות לימוד

במקצועות הבחירה יש בחינות במסגרת הבחירה המחייבת ובחינות במסגרת הבחירה הנוספת.

גדעון סער ראה לנגד עיניו את צמצום בחינות הבגרות, אבל היעד שהתווה היה לא לגעת במקצועות החובה, אלא להיפך, להתמקד בהם ולחזקם. לעומת זאת,  במקצועות הבחירה התווה את היעד של צמצום רבע (25%) ממקצועות הבחירה, 87 מקצועות במספר.

לצורך צמצום מקצועות הבחירה הקים השר צוות משימה בראשות רחלה שיפר. הצוות הגיש רשימה של 27 מקצועות לדיון על ביטולם לפי תבחינים אלה:

  1. מקצועות שאין בהם תוכנית לימודים כתובה, רשמית ומחייבת, (למשל חינוך לקריירה, מוט"ב – מדע וטכנולוגיה בחברה.)
  2. מקצועות עיוניים שאינם בגדר המשך לתהליך הלמידה בשכבות גיל קודמות.
  3. מקצועות אשר הלמידה העיקרית בהם ממוקדת בפעילות מעשית, וכן מקצועות  התנסותיים אשר בהם לימוד המקצוע הוא השלב היישומי בלימודי המגמה
  4. מקצועות אשר בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית כבר אינם עונים על צורכי שוק העבודה;  בחינוך הטכנולוגי ייעשה איחוד במקצועות ההתמחות.
  5. מקצוע משיק או חופף בתכניו למקצוע אחר במערכת.
  6. ביטול שפות זרות משניות, להוציא שפות זרות משניות אשר יש הסכמים בין-לאומיים המחייבים את למידתן (גרמנית, צרפתית), וכן שפות אשר מדוברות בקרב קבוצות גדולות של עולים (רוסית, אמהרית).

הצוות גם פרט את המשמעויות הנלוות למהלך הצמצום בנוגע לכל אחד מהמקצועות מבחינת משרד החינוך, כגון, התערבות הארגונים המקצועיים, פרק הזמן הנדרש ליישום, צמצום אפשרויות הבחירה של התלמידים והחלשת כוח ההחזקה של תלמידים בבתי-הספר: חשש להתגברות נשירה מלימודים.

בעקבות המלצות הצוות הנ"ל, החליט משרד החינוך לבטל שלושה מקצועות, לאחד עשרה מקצועות לחמישה בלבד במגמות מקצועיות שונות.

המקצועות העיוניים לא צומצמו, ואפילו נוספו שלוש בחינות בשפות זרות.  במקצועות הטכנולוגיים צומצמו מקצועות, ודווח על כוונה לצמצם עוד.

יש לתת את הדעת לכך שבמקצוע אחד יכולות להיות מספר בחינות המותאמות לזרמי החינוך השונים: הממלכתי, הממלכתי דתי והחרדי. מקצוע התנ"ך למשל, כולל מספר בחינות לפי הזרמים השונים ולפי רמת הידע: רגילה או מתוגברת (2 יחידות לימוד, חמש יחידות לימוד). ריבוי מספרי הבחינות נובע משיקולים הקשורים לזרם החינוך ולרמת התלמיד. מכאן ניתן להבין שצמצום מספר הבחינות עלול לפגוע בפלורליזם זה ולהתעלם מרמת התלמידים.

בסך הכול, מספר המקצועות הממוצע בתעודת הבגרות ברמה ארצית הוא תשעה: שבעה מקצועות חובה ושני מקצועות בחירה.

התפלגות בהיצע מקצועות הבחירה לבגרות (בחלוקה לפי נתיב עיוני וטכנולוגי) בין רשויות מקומיות ובין בתי ספר ממגזרים שונים ומדירוג חברתי-כלכלי שונה, צריכה לקחת בחשבון את ההשלכה על קידום שוויון הזדמנויות במערכת החינוך. משמע הדבר שצמצום ההיצע יפגע בעקרון שוויון ההזדמנויות במערכת. מחקר זה מראה שלא כצעקתה. אין 160 בחינות כפי שהצהיר שר החינוך.

צמצום מספר הבחינות לא יצמצם פערים, אלא להיפך. מחקר זה מעיד על סדר עבודה שיטתי, על יכולת ארגונית בהתאם ליעד שנקבע על ידי השר הקודם לצמצום בחינות הבגרות. והחשוב יותר, המחקר מעיד על חשיבות ההבחנה בין עיקר וטפל. מקצועות החובה הן העיקר, ואותם אין לצמצם. במקצועות הבחירה אפשר לצמצם לפי תבחינים שקבע הצוות שהוקם לצורך זה.

תוכניתו של השר החדש לקצץ בעיקר, בבחינות החובה, מרוקנת מתוכנן את הצהרותיו בדבר למידה משמעותית. למידה משמעותית היא למידת העיקר והיבחנות עליו.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

9 תגובות

  1. שושי :

    הבעיה הבוערת ביותר היא ריבוי מועדים (א, ב, חורף, ג'….)
    עם זה שר החינוך לא מתמודד ואת זה צריך לפתור כאן ועכשיו.
    בעיה שניה היא צמצום שאלונים – לא צריך להבחן כמה פעמים בכל מקצוע. גם עם זה שר החינוך לא מתמודד.
    ריבוי המקצועות פוגע בכך שיש הרבה מועדים ולוח הבחינות מתפרס על פני תקופה לא הגיונית. הטיוטא החדשה "פתרה" את הבעיה על ידי כך שהכניסה את המקצועות השונים ל"אשכולות" אשר נבחנים בתאריך מסויים. למשל מדעי החברה, טכנולוגיה. כאן כבר הייתה הנחתה.
    ההנחתה השנייה – בעייתית מקצועית – היא מעבר לבחינות פנימיות של כל המעבדות והבחינות בעל פה. זו כבר הנחתה פוגענית, מהיום להיום.

  2. ל רפי :

    אינני יודע מה מטרת מאמר זה, זה בוודאי אינו דיון רציני בנושא.

    העיסוק בבחינות כאילו הן מטרה בפני עצמה ולא דרך לבחון הישגי תלמידים לאורך זמן, הוא דיון עקר.
    מקצועות ליבה היו ונותרו: לשון עברית – דקדוק, ספרות, הבנת הנקרא, כושר ביטוי בכתב ובע"פ, תחביר; תנ"ך והסטוריה יהודית; מתמטיקה; שפה זרה – אנגלית; מדעים – פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב.
    בסה"כ נדרשות 6 בחינות בחינות בגרות, שאותן ניתן לחלק לבחינות משנה חלקן חיצוניות וחלקן פנימיות.
    בחינת בגרות ברמה של 2 יח' היא בדיחה עלובה, משום שרמת הידע וההעמקה המושגת ב-2 יח' אינה מספיקה לשום תחום של לימודי המשך משמעותיים, לא באוניברסיטה לא במכללות ולא בבתי"ס מקצועיים על-תיכוניים ( מכללות טכנולוגיות).
    המינימום הדרוש הוא 3 נק', עם הצהרת כוונותלהעלות את רמת המינימום ל-4 נק' תוך 5 -10 שנים. תכנון זה, צריך לאפשר הערכות של מערכת החינוך למצב הרצוי, ולהתאים את תכניות הלימודים לאורך הדרך השגת רמות אלה.
    שום בחינות מיצב ושום תרגילי סינון ומיון לא יביאו את הרמה בישראל לרמת הצורך הבינלאומי האוביקטיבי, מלבד תהליכים בפועל של העלאת דרישות ויצירת התנאים להשגתם. חייבים להבין שבכך איננו קובעים סולם דרוג של ישראל "בעולם ה- OECD", אלא את עתידו של הנוער, את עתיד הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבינלאומי כמרכז של ידע, מצויינות ויזמות.
    ההדגשה בלימוד חייבת להעדיף את המרכיב הקבוע או ארוך הטווח על פני מרכיבים משתנים במהירות. לכן, שפה ותנ"ך, שהם יסודות התרבות היהודית, יחד עם מתמטיקה ואנגלית ( קשר עם העולם החיצון, לפחות בטווח הנראה לעין) הם ליבת הליבות, בעוד בכל השאר נדרשים יסודות, אולם היקף השינויים בפרטים הולך וגדל, ולכן אחד הכישורים החשובים (גם כן תחום לימוד וחינוך שנבחנים בו רק בעקיפין), הוא כושר למידה עצמית והתחדשות.
    ליד אשכול הליבה צריך להציב אשכול נוסף, רחב ומגוון יותר שממנו יקח כל בי"ס קבוצת נושאים שיתוספו באישור משרד החינוך לתכנית הלימודים הפרטנית שלו, ויצרו את המכלול. באשכול זה צריכים להכלל מקצועות "מעשיים" ומרחיבי אופקים כגון: הסטוריה; כלכלה; מדעי כדור הארץ, הסביבה והחלל; מדעי החברה – מדינה, דמוגרפיה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה; מינהל ורפואה.
    לכל תחום מתחומים אלה, יכול ביה"ס לקיים קורסי העשרה שההשתתפות בחלק מהם חובה, אבל נושא הלימוד נתון לבחירת התלמידים לפי נטיית ליבם והעיניין שהם מוצאים בחומר.
    בחינות, עבודות, תרגילים יחידניים ופרוקטים קבוצתיים הן חלק מהדרכים לתעל לימודים אלה, להפיק מהם תועלת לימודית-מתודולוגית ולבחון את הישגי התלמידים. בעולם אינדיבידואליסטי כשלנו, תהיה לכל תלמיד תכנית לימודים אישית רב שנתית, מדידית הישגים רב-שנתית ומבחנים פורמליים חובה של ההישגים ברמת לימודי הליבה.
    תפקיד מערכת החינוך הממשלתית הוא לפקח על הביצוע ועל שיטות המדידה בכדי להבטיח אמות-מידה אחידות ושיוויוניות ולמנוע הפיכת המדידה לתכלית הכל. ובמקביל לסייע כלכלית ומקצועית לבתי-הספר, ולוודא שהמאמצים הציבוריים מקבלים דגשים התואמים הישגים מצד אחד – בונוסים; ותגבור מאמצים ראלי במוקדי חולשה, במטרה לצמצם באופן מודע ויזום פערים, יהיו סיבותיהם אשר יהיו.
    כיום רתומות העגלות לפני הסוסים – המדידה מודדת את הדברים הלא נכונים והלא נחוצים ("מדידה פוליטית" ולא מקתצועית). השינוי הנדרש הוא עקרוני, מהותי, וייעודי לשיפור החינוך והלימוד , והמדידה מיועדת לבחון שאנו נעים בדרך הנכונה, בקצב הנכון, ובתחומים החשובים באמת.
    מובן שנושא זה הוא על קצה המזלג ויש לומר בו עוד כהנה וכהנה, אבל הערת היסוד היא שבלי לקבוע יעדים ברורים וסדר עדיפויות ברור, כל המדידות הן חסרות שחר וחסרות ערך, בין אם נקרא להם בחינות בגרות או "צ'פצ'יק".

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הפוליטרוק ממשרד החינוך
    • שלמה אבינרי
    • 30.11.2013
    טוב עושה משרד החינוך, שהוא שוקד על הקטנת מספר בחינות הבגרות והכנסת סדר במגוון שלהן ובמועדיהן השונים, שהפכו אותן למבוך אבסורדי ולסיוט, הגוזל מהמורים ומהתלמידים יותר זמן מאשר הלימוד עצמו. השתלטות הביורוקרטיה החינוכית על תוכני הלימודים היא אחת הרעות החולות של מערכת ההשכלה הישראלית. מוטב היה לצאת מן הפרובינציאליות הישראלית וללמוד כיצד נוהגים בבחינות הבגרות בארצות אירופה: הצרה היא שמעטים במערכת החינוך בישראל מכירים את מערכות החינוך האירופיות, עיני הכל נשואות לאמריקה ולממד התחרותי־האינדיווידואליסטי שמאפיין את מערכת החינוך שם ואת החברה האמריקאית בכלל.
    עם זאת, לניסיון החיובי הנוכחי לשחרר את התלמידים מן הביורוקרטיה של בחינות הבגרות, שהפך אותן למפלצת אנטי־חינוכית, נלווה פרט שלא זכה לתשומת לב ציבורית נאותה: שר החינוך העלה רעיון לאחד את בחינות הבגרות בהיסטוריה ובאזרחות לבחינה אחת. לכאורה זהו פרט מינהלי קטן, אבל מאחורי רעיון זה מסתתרת תפישה מעוותת של משמעותם של שני מקצועות אלה ושל המתודולוגיה ההוראתית הקשורה בהם.
    מה ההבדל בין שני המקצועות? באופן פשטני ניתן לומר שמקצוע ההיסטוריה מכוון ללמד את התלמידים מה שניתן לכנות בשם "עובדות": אירועים, תהליכים, הבנת התפתחויות כאלה או אחרות בישראל ובעמים, ואפילו, שומו שמים, תאריכים. כמובן הנושאים הנלמדים נבחרים מתוך סלקציה (בנורווגיה מלמדים היסטוריה באופן אחר מאשר ביפן), וברור כי הכוונה היא לאפשר לתלמידים להפיק לקחים, שהרי איש אינו מתכוון ללמד על הנאציזם באותה מידה של "אובייקטיביות" שבה מלמדים על עליית הדמוקרטיה המודרנית. אבל עם כל המודעות להיבטים אלה, המטרה העיקרית של הוראת היסטוריה היא ללמד מה אירע – ולאפשר לתלמידים להבין טוב יותר את העולם של ימינו.
    ללימודי האזרחות יש מטרה אחרת – והיא נורמטיבית וערכית. מעבר להבנה כיצד פועלת המערכת הפוליטית הישראלית (מה הם תפקידי הממשלה, הכנסת, מערכת המשפט, דיני הבחירות, המפלגות וכיו"ב), לימודי האזרחות מכוונים להקנות לתלמידים ערכים: דמוקרטיה, ליברליזם, זכויות אדם וזכויות מיעוטים, סובלנות, הצורך להתמודד עם בעיות מורכבות בתחום יחסי הדת והמדינה, או ההכרח לאזן בין מטרותיה של ישראל כמדינת הלאום היהודית לבין מחויבויותיה הנובעות מערכיה הדמוקרטיים. כל אלה הם נושאים מורכבים, המחייבים דיון, החלפת דעות, התמודדות של התלמידה עם ההכרח לבחור, למשל, בין הכרעת רוב לזכויות מיעוטים וכיו"ב……………..
    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2177409

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    השנאוצר של לפיד
    • זהר ויעקב שביט
    • 02.12.2013

    בבוקר יום שישי, כ"ט בנובמבר, בתוכנית "הבוקר הזה" עם אריה גולן, שמענו בתדהמה ראיון עם שר החינוך, שבחר להופיע בדמותו של השנאוצר. כדרכם של שנאוצרים ציפה השר לליטופי חיבה ושבחים על היוזמות, שעליהן הוא מכריז חדשות לבקרים, ושומו שמים, במקום ליטופים קיבל ביקורת. הוא התקשה להסתיר את עלבונו: הוא נזף במראיין, עלב ביו"ר ועדת החינוך של הכנסת, הטיל ספק ביושרתו של פרופסור נכבד, חתן פרס ישראל ופרס אמ"ת, ודיבר בגנות "הארץ"', שלפני זמן לא רב נהג לפרסם בו מהגיגיו.
    היעלה על הדעת, אמר השר, שישכחו את פעילותו החינוכית הברוכה ויפקפקו בכוונותיו הטובות? היעלה על הדעת שלא יהללו אותו על שפע הרעיונות והתוכניות היוצאים מבית מדרשו? והנורא מכל – היעלה על הדעת להשמיע ביקורת בלי להקדים שיח טלפוני עם השר, שבו יפרוש באופן אישי את משנתו בפני מי שהעז למתוח עליו ביקורת וישכנע אותו באופיין המהפכני של תוכניותיו?……..
    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2179429

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    שמעתי ונדהמתי

    האם זו דרכו של שר חינוך בישראל? האם לזה יקרא חינוך?
    ציטוטים מהראיון בהקשר לפרופ' אבינרי –
    "אנשים חסרי אחריות"
    "נראה לכם רציני? שווה להתייחס אליו בדברים אחרים?"
    "מה זו ההתבהמות הזו?"
    "פרופ' מלומדים מטעם עצמם"
    שר החינוך מאוד לא אוהב ביקורת. איבוד עשתונות (שלא לומר התבהמות…)

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ועדת הלשון נגד פירון: "כמו פיל בחנות חרסינה"
    יו"ר הוועדה, פרופ' זוהר לבנת, מתקוממת נגד הליך איחוד הבגרויות הצפוי במקצועות הלשון והספרות: "לא התבקשנו לחוות את דעתנו"
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/528/685.html?hp=1&cat=402

  7. דליה :

    שר חינוך נוסח ימי הביניים
    http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2183149
    שר החינוך, הרב שי פירון, "הוא לא סתם רב", אומרת אבירמה גולן, "הוא עסק כל חייו בחינוך, בהוראה, בהקמת מוסדות חינוך ובניהולם, ומבחינה זאת הוא אולי מתאים לתפקידו יותר מרוב שרי החינוך שכיהנו כאן בשנים האחרונות" ("פוליטרוק? הצחקתם אותי", "הארץ", 2.12). הרב פירון אכן מתאים לתפקידו, אם חינוך הוא מה שעשו במשך יותר מאלף שנה במנזרים ברחבי אירופה, בעידן ההיסטורי המכונה "חשכת ימי הביניים".
    המאמר של גולן הוא התנצחות עם פרופ' שלמה אבינרי וקבוצה של היסטוריונים, שהביעו באחרונה התנגדות לתוכנית של פירון לאחד את בחינות הבגרות בהיסטוריה ובאזרחות. אבינרי במאמרו "הפוליטרוק ממשרד החינוך" ("הארץ", 29.11) מיטיב להסביר את הפגם העיקרי והעקרוני שבתוכנית ואת הנזק החינוכי שתגרום לתלמידים. יש קשר הדוק בין הפגם שעליו מצביע אבינרי לבין יסוד רבני מובהק, הטמון בתוכנית איחוד הבגרויות של משרד החינוך

  8. לתגובה 6 :

    הנחתות לא רק בלשון

    בתחילת השנה פורסמו תאריכי בחינות הבגרות. לפתע נעלמו להן בחינות מהלוח – כך למשל נעלמה הבחינה הראשונה בכל שנה – המעבדה לביולוגיה. ידוע למורים לביולוגיה שקיים מאבק "מאחורי הקלעים" על קיום בחינת המעבדה, ידוע למורים כי המפמ"רית נלחמת (כך אמר יו"ר ועדת המקצוע בכנס המורים לביולוגיה), אבל עד היום אין תאריך לבחינה. עד היום לא יצאו עם הודעה בנושא. אגב, כך גם לגבי מקצועות נוספים. האם שר החינוך התייעץ לגבי חשיבות המעבדה? ספק. כי אחרת בוודאי לא היו מתחילים במעבדה.
    מורי האזרחות וההיסטוריה, ועכשיו מורי הלשון עושים רעש, מדובר במקצועות חובה, אבל מה לגבי המקצועות האחרים עליהם הייתה הנחתה והמורים בשטח לא בדיוק יודעים מה קורה?

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    צמצום הבגרויות: לא מגיעים להחלטה
    ככל הנראה יתקיים שאלון אחד בכל מקצוע • מסתמן: השנה לא תהיה רפורמה מעמיקה
    http://www.israelhayom.co.il/article/139557

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.