חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"יש לי חלום" – 50 שנה אחרי בהקשר הישראלי

נושאים דעות, זכויות אדם ב 29.08.13 14:12

א. קוריאל כותב על נאומו ההסטורי של מרתין לותר קינג בהקשר של ענינים עדתיים בישראל

ב-28 באוגוסט 1963 ניצב הכומר ד"ר מרתין לות'ר קינג למרגלות אנדרטת לינקולן בוושינגטון ונשא את נאומו המפורסם "יש לי חלום". על-אף שחלפה חצי מאה מאז אותו יום, נאומו של קינג הוא מסמך היסטורי, שאינו רק מרגש, אלא גם כזה שיש ללמוד אותו ולחזור אליו, במיוחד משום שהוא נשאר רלוונטי גם בימים אלה. את הטקסט של הנאום אפשר למצוא כאן. ובנאום עצמו אפשר לצפות כאן

בחודש האחרון רגשה הארץ סביב סדרת התוכניות של אמנון לוי על הפערים העדתיים בישראל. בשמאל נוצרו שני מחנות: המחנה "הזהותי" שטוען שצריך להתמודד עם בעיית אפליית המזרחים על רקע תרבותי וכבעיה של זהות, והמחנה "השוויוני", שטוען שיסוד הבעיה הוא מעמדי בלבד, והיא תבוא על פתרונה רק במסגרת תיקון חברתית כולל שיסודו כלכלי. אני לא מתכוון להיכנס לוויכוח, וגם לא לטעון שבעיית הפערים העדתיים בישראל דומה לאפליית השחורים שהיתה נהוגה בארה"ב (אם כי יש קווי דמיון מסוימים בין שני המצבים), אלא לקחת דוגמה מנאומו של קינג.

הנאום סובב כולו סביב ערכי החופש והצדק, ערכים ליברליים במובהק. זה טבעי, שכן אלה הערכים שדיברו ומדברים אל החברה האמריקאית. עצרת ההמונים שבמרכזה נאם קינג נערכה 100 שנים לאחר שהנשיא האמריקאי לינקולן הכריז על שחרור כולל של השחורים מעבדות. השחרור נשאר כאות מתה כי אפליית השחורים נמשכה עמוק לתוככי המאה העשרים. קינג ידע בחכמה רבה להצביע כבר בראשית נאומו שיש קשר הדוק בין האפליה האתנית, הבידוד החברתי-תרבותי והשעבוד הכלכלי, כדבריו:

"100 שנים מאוחר יותר השחור חי באי בודד של עוני בתוך אוקיינוס רחב של שגשוג חומרי. 100 שנים מאוחר יותר השחור עדיין זנוח בפינות החברה ומוצא עצמו בגלות בארצו שלו".

השחורים בארה"ב השיגו את חירויותיהם האזרחיות. הם גם לא זרים בארצם תודות לשינוי שעשתה ארה"ב מאידיאולוגיה של כור היתוך לאידיאולוגיה רב תרבותית. עם זאת, רבים מהשחורים עדיין סגורים בגטאות של עוני, והצבע השחור עדיין שולט בבתי הכלא של ארה"ב.

הרלוונטיות של נאום קינג חורגת היום הרבה מעבר לגבולות אמריקה. בכל מקום יש איים של עוני לצד אוקיינוס של שפע כלכלי. לפעמים בעיית העוני מצטרפת לבעיות של זהות ושל התנגשויות אתניות, ולפעמים לא. בראשית העשור השני של המאה ה-21 יצאו המונים לרחובות, תחילה בצפון אפריקה ובמזרח התיכון ולאחר מכן גם באירופה וביבשת אמריקה. הם פעלו בתנאים שונים, אך לכולם משותפת הקריאה לחופש: חופש מעריצות כלכלית וחופש מעריצות פוליטית ודתית. החלום של קינג, שנתפר לפי מדותיהם של השחורים בארה"ב הוא חלום שנוגע היום לכל מי שנאבק על זכויותיו הפוליטיות והכלכליות.

50 שנה אחרי נאומו של קינג עדיין נאבקים המונים נגד אלימות משטרתית, 50 שנה אחרי עדיין נאבקים אנשים למען האפשרות למוביליות חברתית, 50 שנה אחרי עדיין נאבקים אנשים על זכותם להצביע בבחירות דמוקרטיות, ועל ייצוג אמתי ונאמן בבחירות כאלה. 50 שנה אחרי עדיין שואפים המונים לכך שיוכלו לזעוק: "סוף-סוף אנחנו חופשיים".

נערך על ידי יוחאי
תגיות: ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.