התבטאותו האומללה של שר האוצר מעידה יותר מכל על כך שלא הפנים את תפקידו של נבחר ציבור במערכת דמוקרטית
מאת אשר רוכברגר
מתברר ששר האוצר המהולל שלנו כנראה מומחה גדול בקינולוגיה (תחום הביולוגיה שעוסק בכלבים).
קטונתי מלהבין מדוע הוא דווקא בחר בשנאוצרים ולא בפודלים, פינצ'רים או שפיצים. לא התעצלתי וחיפשתי תמונות של שנאוצרים בגוגל. אני לא יכול להגיד שמבטם מיוחד או שונה ממבט של כלבים אחרים. הפתרונות ללפיד. השערה שלי שכיוון שמדובר בגזע כלבים ממוצא גרמני, שהיה בשימוש במשטרה- לפיד היה מעוניין להשתמש בדימוי שעדיין יש לו קונוטציה שלילית להרבה ישראלים. האם זו אותה פוליטיקה החדשה והנקייה, עליה הוא דיבר?
האמירה האומללה של לפיד מצטרפת לעוד כמה אמירות שקדמו לה: צ'חצ'חים של דודו טופז ז"ל, ו"אספסוף" של תיקי דיין ואולי עוד כמה. אותם האמירות נאמרו תוך כדי מערכות בחירות עם כל הלהט שמתלווה אליהם (ואני בשום פנים ואופן לא מצדיק אותם כמובן). כאן זה אמירה שקולה, שנכתבה ע"י אדם שכל חייו הבוגרים עוסק במילים.הוא יודע בדיוק מה כוח המילה על איזה מילה להיאמר ואיזה לא. חוץ מזה, זה לא איזה פליטת פה שהוקלטה ע"י מישהו בלא ידיעת הנואם, כמו שקרה למשל לתנ"צ ניסו שחם לפני ההתנתקות. בשורה התחתונה – שר האוצר יאיר לפיד ידע והבין היטב מה הוא כותב ובחר את מה שבחר לכתחילה.
חוששני שמר לפיד עדיין לא הבין מה זה דמוקרטיה . זה התחיל מתקנון המפלגה, שמאציל לו סמכויות כמעט דיקטטוריות , המשיך במספר תקריות בתוך הסיעה שאחרון שבהם היה עם ח"כ עדי קול, וכעת יריקה כלפי חלק גדול של אזרחי המדינה שביניהם ייתכן וישנם לא מעט אנשים האצילו לו את הכוח שהוא לא יודע מה לעשות איתו ואיך להשתמש בו.
נכון, תפקיד שר האוצר בכל תקופה ובל מדינה ובמיוחד בתקופות המשברים הכלכליים, מיתון, גירעונות וכו', הוא תפקיד כפוי טובה. במיוחד אם למי שממלא אותו הניסיון הכלכלי היחידי – זה בקושי ניהול התקציב המשפחתי. כידוע הפתגם אומר שגודל האכזבה כגודל הציפייה והציפיות פוזרו על ימין ועל שמאל ועם שלנו עדיין נוטה להאמין לפוליטיקאים. יהיו כאלה, שיקראו לזה אופטימיות, יהיו כאלה, שיקראו לזה נאיביות, אבל יאיר לפיד ניצל את זה באומנות יוצאת דופן.
כידוע דברים שרואים משם לא רואים מכאן ויש דבר רצוי ודבר מצוי ועוד כהנה והנה תירוצים מתירוצים שונים, אבל בסופו של דבר, כאשר השנאוצר הממוצע יתעורר בבוקר לאחר אישור התקציב ויביט סביבו- הוא התאכזב ואמר ( או נבח) "לא לילד הזה פיללנו, נכון שהפוליטיקאים דופקים אותנו ומשקרים לנו, אבל לא עד כדי כך". לכן קרה מה שקרה ולדאבון ליבו של שר האוצר, הוא גילה שלא מאמינים לו. דרך אגב, התגובה העלובה שלו רק מעידה על כך שהוא טירון פוליטי, שעדיין הדברים האלה מעניינים אותו.
מה שלא יהיה זכותו של העם להביע את הדעה לטוב ולמוטב. גם אם הדעה הזו לא מוצאת חן בעיני השר, יש לו הרבה כלים להגיב, להסביר,לשכנע, משהו בסגנון דם, יזע ודמעות של צ'רצ'יל. אבל להתנשא, לגדף , להשמיץ- אין לו זכות. בסופו של יום, השנאוצרים היו אלה שהרימו אותו והם יהיו גם אלה שאולי ישלחו אותו לדיראון עולם.
האם מישהו מעלה בדעתו ששר האוצר של ארצות הברית או אחת המדינות המפותחות של אירופה או כל מדינה נאורה ומפותחת אחרת (ואני אגלה לכם סוד- גם בחלק המדינות של חמ"ע) היה מרשה לעצמו לכנות חלק גדול של אזרחי מדינתו ככלבים – היה מתפטר עוד באותו יום ללא התייחסות להישגיו המקצועיים.
אם אנחנו, כאזרחים, בין אלה שתומכים במדיניות השר לפיד לבין אלה שמתנגדים לה, נבליג על התנהגותו החזירית בעוד יום יומיים והיא תשכח אחרי המשך הפרסה של נגיד בנק ישראל או בקע של ביבי או כל עניין חשוב אחר, אז כנראה שהוא צודק, בעיקר רק שהתבלבל בין שנאוצר לפודל ואז כנראה עלינו לפנות לא לממשלה או כנסת , אלא ל"צער בעלי חיים" ו"תנו לחיות לחיות".
גזען נשאר גזען. הים אותו ים, הביובי אותו ביובי, והלפידוני'ז אותו …..לא חשוב.
ובכן, היתה לי שנאוצרית 10 שנים, וכלבות אחרות, ויש להן אותו מבט.
האם אני יכול לקרוא לעצמי "שנאוצר" – או "שנאוצר'ז", "אנו השנאוצרים", "אחי השנאוצרים", וכיו"ב, למרות שלא עלה בדעתי, כבר 10 חדשים לפני הבחירות, ועד עצם היום הזה, רחמנא ליצלן, לגעת בפתק הצבעה של "אין עתיד", אפילו במקל ?