מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
"השד העדתי" – סליחה שאני אשכנזי
מאיר שני מאיר את הדיון על השסע העדתי מנקודת מבטו של ילד "אשכנזי
על מה בעצם מלינים המזרחיים? אני שואל את השאלה הזאת באמת ובתמים,ללא כל היתממות! בעקבות תוכנית התחקיר המעניינת של העיתונאי אמנון לוי המשודרת בערוץ 10, "הפנים האמיתיות של הפער העדתי", וגם בעקבות הרצאה מרתקת ששמעתי מפי פרופ' אסתר מאיר גליצנשטיין, בנושא "מרבד הקסמים" על עליית יהודי תימן, (הרצאה שעוררה סערה לא קטנה בקרב אלו מקהל השומעים שהם תימנים במוצאם), אני מרגיש שבאמת ובתמים אינני מבין את "השד העדתי" הזה.
כילד גדלתי בשכונת נווה שאנן בחיפה, שכונה של פועלים ופקידים, רובם אשכנזים. היו בכיתתנו כמה ילדים יוצאי עדות המזרח. אחד מהם היה נוהג להתעלל בי באופן קבע, עד שימים ארוכים סירבתי בכלל ללכת לבית הספר. אין לי ספק שהסיבה לכך הייתה רקע עדתי שונה. את התיכון העברתי דווקא ביישוב רמת ישי. באותם הימים, יישוב קטן בין טבעון לנצרת, שאוכלוסייתו המעורבת הייתה מכל מגוון הקשת העדתית האפשרית: פולנים, מרוקאים, פרסים, תימנים, רומנים, תוניסאים… (כל עדה כמובן מכונסת בתוך שכונה קטנה משלה, "הומוגנית"). חברי הנפלאים מאותם הימים היו מכל העדות הנבחרות הללו (ומי לעזאזל בכלל שם לב לזה?). היה מאיר בנלולו המרוקאי, ומשה לוי התונסיאי, ומשה בן מלך (ז"ל) התורכי, ואני הפולני… אהבנו, למדנו, שיחקנו, טיילנו וגדלנו לערכים משותפים של עבודה, מסורת, ומשפחה..
בצבא המשיכו מחיצות אלה להעלם (אם כי פה ושם גם צצו). באוניברסיטה החבר הכי טוב שלי, עמו חלקתי חדר והוויה משותפת בכל שנות לימודנו היה ממוצא מעורב (נו, תימני עירקי, אני חש בושה שבכלל זהו נתון הראוי לציון כלשהו), גאון אמיתי, בוגר פנימיית בוייר – והיום התוכניתן הראשי של בנק הפועלים.
אינני רוצה להשלות את עצמי, אפליה הייתה, תמיד. אבל היא הייתה רק נתון אחד בתוך רובד הנתונים שהרכיבו את הפאזל האנושי חברתי במדינתנו, מדינה שקמה "יש מאין" – ולא על דרך הקלישאה. לרוב עולי ארצות צפון אפריקה ואסיה היו אמנם מספר נתוני פתיחה שהקשו על השתלבותם המהירה בחברה המתפתחת: מספר ילדים רב במשפחה, משלח יד ההורים היה לרוב פשוט ובסיסי, התרבות הכתיבה השתלבות הילדים בפרנסת המשפחה, וגם כמובן, מדיניות היישוב הגיאו-פוליטית של המדינה.
אולם אפליה לא הייתה רק נחלתם של עולי ארצות המזרח. די להיזכר במערכון של אריק איינשטיין ואורי זוהר, שתיאר נאמנה את אשר התרחש כאן בארץ: כיצד קיבלו אנשי העלייה הראשונה "הוותיקים" את פניהם של החלוצים הצעירים שהגיעו בעלייה השנייה ממזרח אירופה. כיצד קיבלו "הצברים" יושבי הארץ את פניה של שארית הפליטה של יהדות אירופה אחרי השואה. וכן הלאה וכן הלאה.
ברם, מי שרצה והתעקש, הגיע והצליח. רווחת הדעה בקרב המזרחיים במדינה, שעולי אירופה זכו ל"הטבות" מפליגות, בבחינת "פרוטקציה" עם הגיעם ארצה. אז חייב אני לספר כאן את הסיפור המשפחתי שלי כדוגמא : אבי ז"ל, שעלה בגפו מפולין בגיל 19 לאחר שאיבד את רוב משפחתו בשואה, שרד באורח פלא את מחנות התופת אושוויץ ודכאו. ברדתו מאונית המעפילים "חיים ארלוזרוב", בשלהי שנת 1949, הוא פגש בנמל את נציגי ההגנה, ובטרם ידע לומר מילה בעברית כבר גויס ללחימה בשחרור העיר חיפה, נפצע פעמיים, ורק בתום מלחמת העצמאות זכה לפגוש את שארית בני משפחתו ששרדו והגיעו לארץ.
את פרנסתו הראשונה מצא כפועל בנין בבניית תחנת הכוח החדשה בחיפה, שם המשיך לעבוד עד סוף ימיו. יהיו שיגידו, באותם הימים גם זו הייתה פרוטקציה. אבל האמת היא , שלא בגלל צבע עורו זכה למצוא עבודה, אלא אך ורק בגלל שמהר מאוד בחושיו החדים הוא קלט לאיזו מפלגה "כדאי" להשתייך, וערב אני לכם, שלא מעט מיוצאי עדות המזרח היו גם הם חברים באותה מפלגה, וחברו לאותו מקום עבודה.
בתוכניתו מרבה אמנון לוי להבליט את הרצון העז "להשתכנזות" של יוצאי עדות המזרח. כמובן שתופעה זו מצטיירת בכתבה באור שלילי ביותר. כאילו, יוצאי עדות המזרח נאלצו "להמיר את תרבותם" על מנת להשתלב בחיים בארץ. חייב אני לומר: מה פירוש "השתכנזות"? דיבור בשפה עברית אחידה? רכישת מנהגים ותרבות המאפיינים את כלל העולם המערבי? וכי למה ציפו? שקריין החדשות ברדיו ידבר בהגייה מרוקאית? עירקית? האם אבי ז"ל דבק בשפת האידיש? דרש שברדיו תושמע מוזיקה אידית? מי שהכתיב את התרבות הישראלית היו אנשי העלייה השנייה, והשלישית, והרביעית, רובם ככולם אכן יוצאי ארצות מזרח ומרכז אירופה, אבל הם לא הנחילו לא את השפה, ולא את המנהגים שהביאו עמם משם. נהפוך הוא, הם דבקו בשפה העברית, כאשר ההגייה הנכונה שמה דגש על הע' והח' הגרוניות.
האם היום אין עיני כל העולם נשואות אל המערב? מיפן ועד גוואטמלה? אז על מה הבכי והנהי? האם אבי ז"ל לא התגעגע למסורת של בית אבא? אבל הוא הבין שעל מנת להיות חלק מהמדינה הזאת, הוא חייב לאמץ לא רק את השפה, אלא גם את התרבות ואת מנהגי המקום. זה אך טבעי. מי שמהגר לארצות הברית נוהג כך, ומי שמהגר לצרפת נוהג כך. ואם אינו נוהג כך, ומתעקש לדבוק בערכיו, בלבושו, ובתרבותו, סופו שהמקום מקיא אותו.
את המדיניות הכלכלית הניאו ליברלית (ואני קורא לה "ההיפר קפיטליסטית") של ממשלות ישראל בעשרים השנה האחרונות אין צורך להסביר. מיותר אף לציין, שמדיניות אנטי חברתית זאת, היא המנציחה את העוני והנחשלות במקומותינו (קריא, באר שבע, בית שאן, אופקים, קרית מלאכי, קריית שמונה, דרום ת"א…). נכון הוא שמי שהחל לחזר אחרי הקפיטליזם הייתה לא אחרת מאשר מפלגת העבודה בראשותם של פרס ובייגה שוחט. אבל מפלגת הליכוד, זאת שהתיימרה להיות "מפלגת העם", בראשותו של ביבי הפכה את הניאו קפיטליזם הזה לערך מקודש. אמור מעתה: סוציאל דמוקרט OUT, ניאו קפיטליזם חזירי IN! והמפליא הוא, שרוב רובם של מצביעי הליכוד היום באים דווקא מקרב עדות המזרח! את ה"פרגדיזמה" הזאת אני מתקשה להסביר, אם כי מסוגל להבין.
שלושה דורות אחרי עידן שנות השישים (בו הייתי אני ילד צעיר ביסודי), אני עומד ומשתאה שוב לנוכח הפער העדתי – תרבותי הזה, המלווה בשנאה תהומית, המלווה את חיינו על כל צעד ושעל. בני שלמד לא מכבר בב"ס תיכון מכובד ברחובות, שמע את אותן הקללות שאני שמעתי בילדותי: ,,אשכנזי מלוכלך…" וגומר. אני במו אזני "זכיתי" לשמוע במקום עבודתי מפי אחד מעמיתי (שלא ידע שאני מקשיב), ,,חבל שהיטלר לא גמר את כל האשכנזים שם באירופה…, מי בכלל היה צריך אותם פה". ואני עומד ותוהה, ארבעה דורות הרי עברו כבר מאז העליות של שנות החמישים, אלו שהקיפוח בהן היה אולי דבר מוחשי ובר קיימא, האלו הם פניה של מדינת ישראל היום בשנות האלפיים? לאן אם כך מועדות פנינו? האין היום רופאים, עיתונאים, משפטנים, מנהלים בכירים – יוצא עדות המזרח? האם ניתן לתלות כל פער סוציו-אקונומי אך ורק ב"קיפוח העדתי"? מה אם כך עלינו האשכנזים לעשות? מה מצפים מאיתנו המזרחיים שנעשה? שניעלם? שנתאדה? שנחזור לאירופה? שנתאבד התאבדות קולקטיבית בגלל "חטאי העבר"? או אולי, על תקן "החזרה לשורשים" והפיכתה של המוסיקה המזרחית לאייטם תרבותי, נתחיל גם אנחנו לשיר ולדבר שוב ביידיש? בפולנית? בהונגרית? אינני מוכן לקבל זאת!
תגיות: אשכנזים, השד-העדתי, מזרחים
קישור קבוע
26 תגובות
Email This Post
11 באוגוסט, 2013 בשעה 7:35
עוד אויל
כותב על עצמו ״צר עולמי כעולם נמלה״ כדוגמא לכול מבלי להבין את ההון התרבותי-פוליטי-וכלילע (שילומי השוואה שנלקחו לחשבונות הבנקים!).
רק טיפש יכתוב אמירה ניאו-ליברלית, ״ברם מי שרצה והתעקש הצליח״ באתר ס״ד על מנת לאשרר את גזענותם הממסד האשכנזי וכולם יחרישו כמקהלת אווילים!!!!
מה אתה אמר שהאשכנזים התאמצו והתעקשו יותר ממזרחים? הרי המספרים טופחים על פניך ועל כל התזה הגזענית שלך.
הני זובידה
11 באוגוסט, 2013 בשעה 8:39
איפכא מסתברא
http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2091814
11 באוגוסט, 2013 בשעה 9:17
http://tinyurl.com/lbuo6hr
הוצאת לי תמילים מהפה, אין כמו המערכון "העולים החדשים" לתאר איך כור ההיתוך דרס את כולם פה
11 באוגוסט, 2013 בשעה 9:25
מאיר שני, העלתי בי דמעות.
על התלאות של סבתי שעלתה לתוך אוטובוס שערבי נתן למשפחתה בחיפה של 1922.
על הצנע בו גדלו הוריי בהדר ונוה שאנן, על הלימודים בריאלי ובסמ"ת.
על המכות שחטפתי אני ביסודי (נונצ'קו-כלי משחית שנוצר בהשפעת סרטי קראטה בכבלים הלא חוקיים שהוריי סירבו להתחבר אליהם)מבני עדות המזרח כי הייתי חלש, לבנבן ועסוק בקריאת אינציקלופדיות.
בקיצור על כל החרא פה.
11 באוגוסט, 2013 בשעה 15:32
אם כבר עוסקים בזה אז לא כדאי לעשות את זה כמו שצריך?
גם בתוך הקבוצה המוגדרת מזרחית יש ריבוד. רק על המלחמה בין המוסיקאים התימנים למוסיקאים מזרחיים אחרים עשו תכנית בת למעלה משעתיים שחשפה לא פחות ממלחמת עולם (מלחמת הסולמות והמוואלים – מי אותנטי, מי מתחזה, מי מתחבף, מי משתאכנז וכו' הותירה אותי בפה פעור, גם כי לא הכרתי קודם לכן את התופעה גם לנוכח עצמתה, וגם משום שלא היה ברור מי מעוניין להסתיר אותה – התקשורת או דווקא הנוגעים בדבר?)
לכן מעניין לדעת, אם כבר עוסקים בנתונים אוביקטיביים, מיהם בכל זאת המזרחיים שהתברגו לאקדמיה, למשפט, להון, לפוליטיקה וכו'.
הממצאים האלה יכולים להיות מאירי עיניים. האם אמנון לוי חשף אותם?
האם מישהו בדק/בודק אותם?
(דרך אגב, על אותו עיקרון מעניין הריבוד הפנימי בין האשכנזים).
נדמה לי שבאופן כלי יש שני עקרונות שקובעים את המפה –
1. תקופת ההגעה לארץ, כשלראשונים יש יתרון.
2. גודל הקבוצה – ככל שהיא דווקא קטנה יותר ככה ההשפעה שלה חזקה יותר.
11 באוגוסט, 2013 בשעה 16:17
ועכשיו הערה על הקטגוריה
השטחית והמלאכותית מזרח/מערב. ואתחיל דווקא בהערה אישית =
4 מורים "מזרחיים" לימדו אותנו ביסודי ובתיכון.
3 מהם גם היו מחנכים ובסך הכל מתוך 12 שנות לימוד, 7 שנים היו לנו מחנכים "מזרחיים".
אחד מהם היה יותר אירופאי מכל המורים המזרחיים והאשכנזים גם יחד.
המורה הרביעי נחשב בכלל לסנוב בריטי חסר תקנה. (מדובר אחרי קום המדינה).
והיו שני מבחנים: מבחן העניבות ומבחן הסנדלים.
מי שהגיע ב- 1 לספטמבר עם עניבה ועם סנדלים וגרביים = אירופאי לא משלנו.
מי שזרק די מהר את הגרביים והעניבה – נהפך ל"משלנו". העיראקי שהתעקש כל השנים על עניבה וגרביים – נחשב לסנוב הבריטי.
בקיצור מי שלא התכנס לתוך תרבות הכאפיות, הסנדלים ה"תנכיות", ומכנסי החאקי עד הברכיים – נחשב לאירופאי סנוב והיה חשוד ביחס מזלזל לציונות. לא פחות מזה. זו היתה הדיקטטטורה של היחפנים "המערביים" ממזרח אירופה.
באזורי שליטה יקיים לא היתה ל"אזייתים הברבריים הנ"ל" מילה וחצי מילה. למרות כל הבדיחות של המזרח אירופאיים על היקים – האחרונים הם אלה שקבעו את הסטנדרטים במשפט, ברפואה, במערך הבריאות ועוד.
כשהגיעו הפיצויים, הם קיבלו אותם לחשבונות הבנק הפרטיים שלהם. שאר הפיצויים הלכו לקופת המדינה.
מישהו שילם לסבתא שלי איזה גרוש על הבנים והנכדים שלה שנרצחו בשואה או נהרגו במלחמה כפרטיזנים? או על הרכוש שלהם שעלה בלהבות? סבתא שלי היתה מספר בתוך קטגוריה גדולה של מי שאיבדו את כל מה שנשאר מאחוריהם – בנפש וברכוש ולא קיבלו פיצויים, גם לא ביטוח לאומי.
זו איננה "חוויה אישית" והעובדה שדר' זוביידה לא יודע לזהות את התופעה הכללית מתוך הסיפורים האישיים מלמדת אולי משהו על התמצאותו בנושא.
לעיתים קרובות נדמה לי שהוא בכוונה מסתיר את ההתמצאות הזאת.
גם לא יפה להוציא דברים מהקשרם. ניצול שואה בן 19 שמגיע בגפו לארץ אחרי המלחמה הוא טיפוס של שורד. האנשים האלה בנו מחדש בעשר אצבעות את החיים שלהם. מי שלא היה בנעליים שלהם – לא כדאי שימהר לשפוט אותם, את אלה שכונו כאן בשנים הראשונות לקיום המדינה "הצאן שהובל לטבח" – ככה התייחסו אליהם.
הרבה טוב לב לא שרר כאן באותן שנים.
כששאלתי את אמא שלי על זה היא הסבירה לי שזו היתה הדרך לשרוד – והיא התכוונה לכאן בפלסטינה ובמדינת ישראל – בצל המלחמה ההיא הגדולה ובצל זאת שבאה שנתיים וחצי אחרי המלחמה ההיא, ובצל הצנע, ובצל החרם הערבי.
אי אפשר לדבר "מדעית" ובאותו הזמן להתעקש על עיוורון וצמצום הפרספקטיבה. הנסיון לתלות על מסמר אחד את ההסבר והניתוח של כל המורכבות שהיתה כאן – הוא לא מדעי יותר מ"החוויה האישית".
11 באוגוסט, 2013 בשעה 16:33
לא יהיה פוסט
רק עוד העארה אחת.
אסור לשכוח שבמערב התייחסו בחשדנות למשטר של המדינה החדשה שנחשב כבעל אוריינטציה חזקה לברה"מ (בצדק או שלא בצדק).
11 באוגוסט, 2013 בשעה 17:39
זוביידה כאבי אבות זוהמת הגזענות
מנסה מר מאיר שני להציג תמונה קצת שונה , אולי משהו שהוא חש בנימי רגישותו – הוא מנסה לתאר את תחושותיו ולמסור את חויותיו-
והדבר היחידי שיש למר זוביידה – שאמירותיו גזעניות ומתועבות , זה
לקרוא למר שני -אויל.
זו באמת גישה מדעית אובייקטיבית צרופה . והאסון הוא שזוביידים שכאלו הם שמטפחים את השנאה והגזענות בארץ.
11 באוגוסט, 2013 בשעה 18:32
עצם העובדה שכאן יש דיון סוער ובמאמר שלי על העובדה שמדינת מישראל כולאת אנשים ללא הליך משפטי אין כלום מראה מה גורם השיח על ה"שד העדתי", במקום להתעסק בבעיות אמיתיות מתעסקים בבכינות פוסט מודרניסטית ומסכנות כתחליף לעשייה. תודה לאמנון לוי שליחם של רון לאודר יוסי מימן ורפי גינת לשיתוק השיח הישראלי.
11 באוגוסט, 2013 בשעה 19:24
מי מימן את מי?
כשפועל של שכר מינימום (שזה שכר הגנה) של 4,500 שקל בחודש, קונה גבינה צהובה (לסנדביץ' של הבן שלו לביצפר), הוא מממן שכר מינימום (או שכר מגן) של 30,000 שקל לעובד בהתיישבות "העובדת". עוילם גויילם.
והנצול הזה נמשך עד היום.
המייסדים נצלו את העולים עד לשד עצמותם.
11 באוגוסט, 2013 בשעה 21:51
אני מוציא טישו ומתחיל לבכות
די כבר בכיינים שתקו כבר – אכלו לי שתו לי!!! מזכירים לי את השטייטל נמאס כבר לשמוע אתכם מתבכיינים!
לאויל רעפפורט – כשיהיה טיעון אקדמי אענה אקדמית גזען כשמוך….מה שטוב לרעפפורט ומר שני…לך תביט במראה גזען שכמוך! מחד אמירה אישית רינקית מתוכן ומאידך אקדמיה?!? כשאראה משהו שווה דיון אקדמי אחליט איך לענות. ובינתיים כשאתה פונה אלי, במיוחד בשבילך, בדרך המקובלת -ד״ר זובידה – ברור גזען!
ולפני שאתכם כולכם ממשיכים באורגיית הבכי שלכם במעמקי מרתפי הס״ד החשוכים והבודדים שלכם קחו תקראו עוד קצת אולי תחכימו! לקסי. אתה יודע לא רק אשכנזיות משוכנזות כנרי לבנה כותבות בהארץ….הימים הללו עברו ולא ישובו עוד (כמו בשיר של זוהר!) למזלי היא בסה״כ עיתונאית פובליציסטית בלי יכולת ראיה של דפוסים ולנו יש סוללה של אקדמאים שמובלים לכתוב על קצת יותר ממה שהם רואים בעיניים – אני יודע לא אשכנזים אבל זה מה שיש….
תהנו במרי הגזענות שלכםן
הני
http://www.haaretz.co.il/mobile/.premium-1.2094855
11 באוגוסט, 2013 בשעה 22:06
צר לי
התגובה האחרונה מצדיקה את התאור מיסטר זוביידה.
11 באוגוסט, 2013 בשעה 22:34
אנונימיים אינם אנשים הם
פחדנים – אינני נמצא בשיח עם פחדנים….
11 באוגוסט, 2013 בשעה 23:29
עצוב. עצוב מאוד.
וכאילו שהשיח של מיסטר זוביידה עם ה"לא אנונימיים" לשיח ייחשב. נו באמת.
מכל התארים שמיסטר זוביידה שפך כאן כמים, פחדנות הוא התואר הפחות מדאיג.
באיזשהו מקום קיוויתי שיכנס כאן דר' הני זוביידה ויגיד "סליחה מישהו משתמש כאן בשמי….זה לא באמת אני".
במקום זאת חוזר לכאן מיסטר זוביידה ומוסיף להכפיש את הקייס שבשמו הוא מנבל פה.
די מביך ומעציב.
פשוט עצוב. עצוב מאוד.
12 באוגוסט, 2013 בשעה 10:01
תודה לזוביידה
קריאת דבריו של זוביידה מעוררת פלצות ודחיה . כשהתייחסתי למכתמיו בפעם הראשונה רעדה ידי – כי לא האמנתי שקיים אדם כזה . כל תשובה וכל מילה נוספת שלו מחזקת אצלי את התחושה שמדובר באדם רע שכל מעייניו הנם צרות עין וזדון . ההתייחסות שלו לעצמו כנביא האקדמיה , הנה פטתית ומבישה . אני מודה לו על שחסך ממני את התהיה על אופיו ותכניו – עכשו אני שקט.
12 באוגוסט, 2013 בשעה 11:07
אני ילד אשכנזי?
במה אתה אשכנזי בדיוק? אשכנזי הוא מונח שהוטבע לתרבות היהודית הדתית במזרח צרפת ומערב גרמניה של היום והוא למעשה רפורמה לתרבות היהודית הספרדית אספניולית. הנסיון לכלול את כלל יוצאי ארצות האיסלם אין לו על מה להתבסס. הוא רק בונה סטראוטיף וירטואלי .ואינו תורם כלל להבנת החברה הישראלית.
אני במקומו של שני לא הייתי משתמש במונח אשכנזי אני יכול לחוכיח שההבדלים ביננו אינם קיימים כלל הם מלאכותיים שמטרתם הון ושלטון בלבד.
נולדתי בעיר תוניס להורים שבאו מגרבה עם תרבות יהודית והשכלה יהודית בדיוק כמו אותם יהודים שחיו בפולין מחוץ לערים הגדולות שלא נחשפו לתרבות החילונית.בהיותי ילד נחשפתי לתרבות הצרפתית ולהשכלה החילונית הורי הציוניים החליטו מיד עם הקמת המדינה לעזוב את תוניסיה למרות מצבם הכלכלי והחברתי הטוב מאוד. את הבית בו השתכנו הורי קנו במיטב כספם שהביאו עמם לא קבלנו בשום שלב מזמן עלייתו ארצה ועד היום הזה.רק תודות להשכלה ולתרבות הצרפתית שאחיותי ואני קבלנו למזלנו בילדותינו כל הילדים גמרו אוניברסיטאות מרביתם בתואר שני וזאת ללא כל עזרה חיצונית ( היו מכשולים שעדיף לבוז להם כדברי בן גוריון בתשובה למכתב שכתבתי לו לשדה בוקר 1954)
אז בבקשה אל תנתח אותי ואל תשייך אותי על פי מקום הולדתי. אין לאף קבוצה DNA ויכולות נינטיות טובות מכל קבומה אחרת. אל תדביק לי הכללות וסטראוטיפים שאין להם כל בסיס פרט להיותם שרירותיים ובעלי כוונות לא תמיד תמימות ולא תמיד טהורות.
12 באוגוסט, 2013 בשעה 21:58
אני מסכים איתך שה"שנאה" בין קבוצות שונות של המזרחיים לבין עצמם אינה נופלת מזו שבין פלגים שונים ביהדות החרדית. מי כמוני מכיר זאת, בעצם עבודתי כמדריך חקלאי באזור הנגב, שבו מושבי "תוניסאים" שונאים מושבי "כורדים" וכו". בזה אין ספק שעם ישראל מצטיין, אם כי מתוך הסתובבותי בעולם, זה קיים גם במדינות אחרות. זה כנראה טבע האדם. לגבי שמות של מזרחיים שהשתלבו והיגיעו רחוק, זיכרוני אף פעם לא היה בין המצטיינים, אבל אמנה את ירון זליכה, שהיה החשב הכללי, ואת פרופסור יוסי יונה באונ' בן גוריון, וגם את עו"ד אמרי פלג. כמובן שיש עוד.
12 באוגוסט, 2013 בשעה 22:17
למוטי
אני מסכים איתך בכל מילה שאמרת! אין לי מה להוסיף! הסיבה היחידה שהעליתי את דברי על הכתב היא שרוב "יוצאי עדות המזרח" פשוט לא מוכנים לתת "לשד העדתי" הזה לגווע. לראיה תוכניתו של אמנון לוי (הבכיינית למהדרין), ועוד דיונים בנושא שיצא לי לשמוע בזמן האחרון (קרא שוב את מה שכתבתי). אם היית יורד לסוף דעתי, ומבין את רוח הדברים והנימים השזורים בה, היית מבין שמבחינתי אין דבר כזה מוצא עדתי. את מי זה בכלל מעניין לכל הרוחות מאיפה באת? אתה בן אדם? זה מה שחשוב!
12 באוגוסט, 2013 בשעה 22:25
לזוביידה
ננסה להשאיר את הארס הנוטף שנאה שלך בצד, האף שזה קשה. אתה אקדמאי מומחה בנושא? אני מומחה בנושא החקלאי. לכן אין לי "מקבץ" ספרותי בנושא הזהות החברתית עדתית במדינה. בוא נראה אותך, נניח שכל מה שאתה אומר וחושב הוא נכון וצודק. מה אתה מציע נכון למחר בבוקר בצורה מעשית? תן חמש פסקאות קצרות. מה הקריטריונים לאפליה חברתית עדתית מתקנת? אני מוכן להציע:
1. סוגרים לחמש שנים את האוניברסיטאות בפני אשכנזים.
2….
13 באוגוסט, 2013 בשעה 5:11
1. אם הצלחתי להבין, אז אשכנזיות אצל אנשי הקשת המזרחית = השלטת האורינטציה הליברלית מערבית על ההיהודים הישראלים יוצאי מדינות ערב.
נדמה לי שמי שמוביל את הגישה הזאת הוא פרופ' שנהב.
נדמה לי גם שהנסיון להלביש את התיזה הזאת על הציונות לפני קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה, הוא אנכרוניזם במיטבו.
2. מישהו הזכיר פה "מדעיות". והשאלה היא לאיזה דיסציפלינות ולאיזה מתודולגיות הוא התכוון.
מן הסתם לא למתודולוגיות של מדעי החברה בברה"מ. האם למתודולוגיות של מדעי החברה במדינות ערב?
3. בחלק מן המקרים המתודולגיות של חקר ההסטוריה והלשון במדינות ערב הן מרתקות במיוחד. בהקשר זה אני מרשה לעצמי להניח על יסוד מוצק למדי שחלק מאנשי הקשת המזרחית מתמצאים מעט מאוד בהסטוריה של האיזור שבו אנחנו חיים. אם הם יודעים למה החזזבאלה מתעקש לקרוא "חרב ניסן" למבצע ענבי זעם – דיינו.
13 באוגוסט, 2013 בשעה 7:21
אלמלא מפא"י
חרות ויורשיה:
אלמלא מפא"י וההגנה שהפריעו, איזו מדינה לתפארת היינו מקימים עם בגין במקום הרשע הזה, בן-גוריון…
הקשת המזרחית:
אלמלא מפא"י – כופת האשכנזיות – וממשיכיה, איזו חברה מפוארת היתה קמה פה…
16 באוגוסט, 2013 בשעה 22:53
עדיין לא הבנתי מהי אשכנזיות בעיניך?
אני לא ממש רואה את בגין מקים פה מדינה. כל מה שהוא ידע באותם הימים לעשות זה לעמוד בראש אירגון טרור. נא לקרוא היטוריה! אז אלמלא בן גוריון אני בכלל לא בטוח שהייתה לך כאן איזושהי מדינה, אשכנזית או מזרחית. ולעניין האשכנזיות, מה זה בכלל בעיניך אשכנזיות? לדבר בעברית? לשיר בעברית? מישהו פה הכריח אותך לדבר יידיש? מה רצית? שנדבר ונשיר בערבית?
16 באוגוסט, 2013 בשעה 22:55
או בכורדית? או בתימנית? או במרוקאית?
1 באוקטובר, 2013 בשעה 0:01
ד'ר זובידה השנאה שלוחת הרסן שלך , מבעיטה! דבריך כהתקפת חית טרף רעה רעה מאד.
12 בינואר, 2015 בשעה 6:05
לכולם:
נולדתי בחיפה להורים שהגיעו בצעירותם ממרכז אירופה. היה משונה בילדותי לזכות בקריאות גנאי "שיכנזי" וכו' אך כבר אז חשבתי בלבי כי אוט טוט טו הכול יעלה על פסים נכונים, הרי המדינה היא רק בדרך. יהודים שעברו דורות רבים של תיסכול בארצות ניכר הגיעו לארצם מלאים בדבר הנורא מכול: אי קבלת הזולת. פוגעים, כול אחד בשני.זה, בכול תוכניות ה"סטירה" חסרות הרסן, ברחוב, בכנסת גם בבית הכנסת:
נשים שמנות, עיוורים פסחים גמדים הומואים, מגמגמים – כול אחד בזמנו הינו קורבן לאלימות קשה, לא אקדמיה ושאר ביטבוטים וגסויות אלא פשוט פגיעה במקום הרגיש ביותר שבתוכך, נשמתך. אז, עשיתי: עליתי אל אמריקה. לא צוחקים ומלעיגים עלי אך יותר משמח: לא מלעיגים וצוחקים על האחר.
בואו לכאן בהמוניכם: הלימוד הטוב יותר הינו ברחוב, מהר מאוד למדים בניכר (השפוי) את ערכי החופש האמיתי שדמוקרטיה מעניקה. שהייה קצרה והאזרח /ת יכולים לחזור הביתה על מנת לתת דוגמא, לתת מנוחה סוף סוף ליהודים. כך, מנוחה לערבים, לאשכנזים, להומואים, לשמנים והרזים ולעיוורים גם היא תגיע. דחילאק!
1 בדצמבר, 2015 בשעה 16:11
שיח עצוב יש הרגשה שהמזרחים נצלו את טענת האפליה כדי לקבל מבלי לעשות כלום ע"ע דוד לוי אגב לאשכנזים שלא מתקבלים לעבודה אין את הפרוליגיה להתבכיין שזה קיפוח ואף אחד לא יוצא להגנתו אגב הם טוענים ששונאים אותם האם הם לא שונאים אשכנזים