האגף הימני של המפלגה הסוציאל דמוקרטית שולט במפלגה ושולל קואליציה עם מפלגות השמאל. מאידך רומז לנכונות להיות שותף זוטר בממשלת מרקל הבאה. התוצאה, כל האגף השמאלי נחלש. גם בגרמניה הבוחרים רוצים אמירות ברורות ולא ערפל
מאת: ק. טוכולסקי
כנראה שהטרנד של ימין בשמאל מרכז נגמר
בעוד חודש וחצי יתקיימו בחירות בגרמניה, לאחר שורה של ניצחונות בבחירות אזוריות עושה רושם שלמפלגת האופוזיציה הראשית הס"ד נגמר הסוס. למרות חוסר שביעות הרצון ממדיניות הממשלה שבא לידי ביטוי בירידת כוחה של הקואליציה בסקרים ובשורה של תבוסות בבחירות האזוריות שהובילו לאבדן הרוב של הממשלה בבית העליון, נראה כי לקואליציה הקיימת יש סיכוי להרכיב את הממשלה הבאה. אמנם המפלגה הליברל-דמוקרטית (מפלגת מרכז ותיקה שהפכה בבחירות הקודמות ליש עתיד הגרמנית) מאבדת בסקרים שני שליש מכוחה, אולם היא עשויה לעבור את אחוז החסימה ולאפשר בכך לשמרנים שהתחזקו על חשבונה להקים עימם עוד קואליציה. גם אם הליברלים לא יעברו את אחוז החסימה, השמרנים שעומדים בסקרים על 40% צפוים להרכיב את הממשלה הבאה כי מפלגת האופוזיציה הראשית הס"ד מתעקשת שלא תקים ממשלה הנשענת על מפלגת השמאל הסוציאליסטית. ההתעקשות של הפלגה הס"ד שמונהגת בידי הפלג הימני שלה, תורמת להבנה בציבור שהממשלה הבאה תהיה גם היא בראשות מרקל בשותפות עם הליברלים או הס"ד ומחלישה את הס"ד. הטריק של טוני בלייר, גרהארד שרדר ומנהיגים אחרים של הס"ד שחתכו ימינה למרכז כבר לא עובד.
המפלגה הס"ד הגרמנית ניסתה כבר פעמיים ב-2005 וב-2009 להמשיך במסורת של הס"ד הימנית, בדרך השלישית. ב-2005 הקסם של שרדר עוד הספיק בשביל לא להפסיד יותר מדי, ב-2009 עם מועמד מבית מדרשו של שרדר רק בלי הקסם שלו המפלגה התרסקה. היום עם מועמד נוסף של הפלג הימני (פאר שטייברוק ההרצוג של הס"ד הגרמנים) המפלגה עומדת בסקרים על 24-27 אחוז בלבד, בין עליה של חצי אחוז לאחוזים בודדים מהבחירות הקודמות. ביחד עם הירוקים והלינקה יש למפלגה עוד אפשרות להקים ממשלה של גוש השמאל רק שכאמור הס"ד לא רוצים את הלינקה בממשלה. הס"ד והירוקים שווים יחדיו כ-40% מה שלשמרנים יש לבדם.
גם הלינקה מפלגת השמאל הסוציאליסטית נחלשה ולאחר שבבחירות הקודמות היא קיבלה כמעט 12%, היא נעה בסקרים בסביבות ה-8% בלבד, אובדן של שליש מכוחה. הלינקה מאבדת כוח מכמה סיבות. פרישתו לסאאר של לפונטיין היו"ר לשעבר של הס"ד מחלישה אותה במערב. מצד שני היא מאבדת כוח בגלל שרבים רוצים שהיא תהיה פרגמטית בסגנון המזרחי מה שלפונטיין התנגד לו. מעבר לכך בסיס כוחה המסורתי במזרח עדיין חזק ומשמעותי מאשר במערב אולם גם שם יש תמורות. הירוקים מתחזקים לעומת מה שיש להם אולם את שיא כוחם בסקרים מ-2011 (18-20 אחוז) הם כבר לא מצליחים לשחזר ומדשדשים באזור ה-15%. ביחד עם הס"ד יש להם ברוב הסקרים אפשרות לקואליציה שמאלית אבל כאמור הס"ד מעדיפים להתנכר לשמאל ובעצם מצהירים שפניהם לקואליציה גדולה עם השמרנים בתפקיד משנה.
כאמור זה לא עובד. אפשר להחרים את השמאל ולהצליח אם המועמד לא נתפס כקורץ למרכז, זה מה שקרה בגדולה במדינות גרמניה נורדריין-וסטפלייה שם הצליחו הס"ד והירוקים פעמיים לנצח את השמרנים בבחירות. אולם ראש ממשלת מדינת המחוז הנלורה קראפט שגם היא אינה בדיוק מהשמאל של הס"ד לא נתפסה בידי הימין במפלגה כמועמדת מתאימה. הימין בס"ד כמו הימין במפלגת העבודה מעדיף לזחול לכל ממשלה בכל תנאי העיקר לא ללכת עם המפלגות שמשמאל אלא להישאר במרכז ואפילו בימין מרכז הכלכלי.
כן, בשנות ה-90 זה עבד, ההמונים בהחלט שמחו להחליף את הימין בשמאל מרכז ממורכז. זה עבד בבריטניה וזה עבד בגרמניה. זה כבר לא עובד. אם הס"ד הגרמנים רוצים להיות אלטרנטיבה הם צריכים להיות אלטרנטיבה. שמרנות כלכלית השמרנים עושים טוב מהם. הבוחרים רוצים אלטרנטיבות לא אותו דבר ממה שכבר יש להם. ב-2009 הס"ד הלכו לבחירות תחת הסיסמא שגרמניה יכולה לעשות יותר ואיבדו 35% מכוחם. בבחירות האלה למרות חוסר שביעות הרצון הכללית מתפקודה של ממשלת מרקל עושה רושם שהס"ד ויתרו מראש. זה ניכר גם בסקרים על הבחירות של מדינות המחוז שיתקיימו החודש בבוואריה השמרנים תמיד מנצחים, בהסן לעומת זאת היה לשמאל רוב הזמן סיכוי לנצח, כרגע יש שם שוויון. ככה זה כשלא מציעים אלטרנטיבה.
מפלגת השמאל הסוציאליסטית שכאמור תאבד בין רבע לשליש מכוחה כבר עמדה בסקרים על סף אבדן מחצית מכוחה, אולם שם השכיל דווקא הפלג הפרגמטי לתת את הטון. אם הס"ד לא יפנימו שהם לא יכולים להיות אלטרנטיבה בגלל החרמת השמאל הם יהיו באופוזיציה או בתפקיד השותף הזוטר של השמרנים, מפלגת השלטון הם לא יהיו, עד שהם לא יחזרו להיות מה שהם אמורים להיות סוציאל-דמוקרטים ולא רק בשם. הבוחרים מיואשים ורוצים אלטרנטיבות ברורות, זה נכון בגרמניה וזה נכון גם כאן.
Tags: בחירות, גרמניה, הדרך-השלישית, סוציאל-דמוקרטיה
הכי טוב ליהודים, לגרמנים ולכלכלה האירופית והעולמית שמרקל תישאר.
דוידי
מרקל לא המציאה את המדיניות של קוהל ושרדר אבל היא ממשיכה להתעלם מהמציאות ההולכת ומחריפה של פערים בגרמניה, רשויות שנותנות פחות ופחות שירותים כמו ספריה, בריכה, תאטרון ציבוריים שנסגרים עובדים שעוברים לחלקיות משרה, פערים ועוני מחריפים.
אני לא חושב שהיא המאור שהעיתונות הכלכלית של בעלי ההון עושים ממנה והיא גרמה לצנע איום ונורא שמעשיר רק בנקים במדינות החלשות של האיחוד.
בקיצור מרקל לא חשובה כל כך, אני גם מרשה לעצמי להמר שאחרי הבחירות בגרמניה כמו אחרי הבחירות בישראל יתברר שגם שם צריך שוב לקצץ, במיוחד לאור המדיניות המרחיבה בקצבאות ילדים של השנה האחרונה לכבוד הבחירות.