חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הפרטת החינוך, הכשלון בצ'ילה איתות לישראל – מאמר ראשון

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 5.08.13 0:08

אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן של מכון ון ליר מתאר את הפרטת מערכת החינוך בצ'ילה, תוצאת הפיכת הניאו-ליברליזם של פינושה (בהשראת ארה"ב).  המחבר מראה איך ישראל צועדת בעקבות צ'ילה לקראת הרס החינוך.  מאמר ראשון בסידרה בת ארבעה שיפורסמו ברצף

מערכת החינוך- Education – מקנה לימוד, ידע, ודרכי חשיבה באמצעות בתי ספר יסודיים ותיכוניים, מכללות ואוניברסיטאות.  חינוך זה לא רק לימוד מה התרחש ואיך התרחש משהו, בהיסטוריה, במדע, באמנות, ובתחומים אחרים,  חינוך זה הבנת הנושא, למה זה קרה או יקרה. חינוך זה ללמוד איך להיות יצירתיים ומדוע זה מעניין ומרגש ללמוד דברים, וליצור דברים, ולהמציא דברים חדשים. ואפשר לעשות זאת מגיל הגן. אפשר ללמד את הילדים והתלמידים לא רק עובדות, אלא גם שזו הנאה – כיף-  להבין דברים ולגלות דברים, וזה מה שחשוב. החלק החשוב והעיקרי בחינוך אינו כמה לומדים בבית הספר, אלא ללמוד איך להמשיך ולעשות דברים בעצמך.

מערכת חינוך ולימוד ציבורית כזו, שאינה אינדוקטרינרית, והנגישה לכל האזרחים הינה חיונית לדמוקרטיה יציבה ולכלכלה דינמית ומשגשגת.

רקע

צ'ילה הייתה המדינה הראשונה מבין המדיניות המפותחות שיישמה באדיקות מדיניות לקידום דה-רגולציה, שוק חופשי, וניאו ליברליזם, בין השאר בתחום החינוך. תוצאות הרפורמות וההפרטת החינוך בצ'ילה מורות על כשלון הרסני.

לפי דוח ה-OECD  בתחום החינוך לשנת 2013, צ'ילה נמצאת במקום ה-33 מתוך 36 מדינות, גם לפי הדוחות של הפורום הכלכלי העולמי  WEF מערכת ההשכלה והחינוך בצ'ילה מפגרת אחרי העולם. בצ'ילה קיימת מערכת השכלה הגבוהה היקרה ביותר (מותאמת להכנסה) בעולם. בחישוב לתלמיד, המדינה מוציאה פחות מכל מדינה מפותחת אחרת, והסטודנט מוציא יותר. תכנית שוברי החינוך של צ'ילה מקיימת ומגדילה אי שוויון והדרה חברתית בכל רחבי הארץ. אי- השוויון המובנה בתכנית מאפשר לאליטות חברתיות לנצל את היתרונות של מדיניות חינוך זו  כדי להבטיח את אחיזתם בעושר.

כשלון ההפרטה של החינוך בצ'ילה הוציא את הסטודנטים לרחובות. באוגוסט 2011, אלפי סטודנטים ואזרחים צ'יליאנים התאספו באלמדה, הרחוב הראשי בבירה סנטיאגו, לדרוש רפורמה עמוקה במערכת החינוך.  המפגינים היו בדעה כי מערכת החינוך מבוססת השוברים של צ'ילה לוקה בחסרון מובנה מהותי, כתוצאה ממנו היא מציבה את המיעוטים ואת הנוער מהמעמדות הנמוכים בבתי ספר ממלכתיים באיכות נמוכה, שמקבלים מימון בחסר, בעוד שהעשירים נכנסים למוסדות החינוך היסודי המובילים בצ'ילה ובאמריקה הלטינית.

הפרטת מערכת החינוך בצ'ילה

במהלך הדיקטטורה של אוגוסטו פינושה, החינוך, שנחשב בעבר כציבורי, מוסחר ונארז מחדש כמוצר, כביזנס בהשקעה פרטית, ובמטרה להפיק רווחים פרטיים בלבד.  חזונו  של פינושה למערכת החינוך וההשכלה של צ'ילה, היה שהשוק החופשי יביא ליעול ולאופטימיזציה של מערכת ההשכלה ויגמול את מוסדות ההשכלה מתמיכת המדינה.
המשטר מיצב את ההשכלה התיכונית והגבוהה, כתחומים שאינם חיוניים, כנושאים לבחירה אישית. הוראה נשיאותית  מ-1979 על החינוך הלאומי, שהגדירה את התכנית החינוכית כולה, קבעה כי בעוד החינוך ובית הספר היסודי הוא הכרחי, הרי  שלימודים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות אינם כך, וצריכים להיחשב כחריגים, ואפילו כלוקסוס. הלימודים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות הם היוצא מן הכלל, ואלו הנהנים מהשכלה תיכונית ומעלה חייבים להרוויח אותה במאמץ ולשלם עבורה, או לפצות את 'הקהילה הלאומית' בדרך אחרת.

ההיגיון של הממשלה הצ'יליאנית דאז מאלף: אף לא אחת משמונה האוניברסיטאות הקיימות היו כפופות לאתגרים תחרותיים ביניהן, שכן הובטחה להן תמיכה כספית מתקציב המדינה. בתפיסה זו, תחרות מהווה תמריץ חזק להישגים אישיים בבני אדם, ואותו הדבר יהיה נכון גם במקרה של בתי ספר ומערכת החינוך. על מנת לשפר את האיכות הנמוכה של הרבה מבתי הספר ושל האוניברסיטאות, הכרחי שהם יהיו כפופים לאתגרים התחרותיים, שיאלצו אותם להעלות את רמת ההוראה שלהם, אם הם רוצים לנצח.

טיעונים אלו נשמעים מוכרים לקורא הישראלי.
תנאים למימוש הגישה הזו יווצרו על ידי יצירת אוניברסיטאות חדשות, קידום מוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות, שינוי שיטת תמיכת מדינה בהשכלה גבוהה, והקטנת 'עלויות התפעול' של האוניברסיטאות הקיימות, שזה ביטוי נקי, מסך עשן, לקיצוץ דרסטי במימון הממשלתי.  השיטה החדשה תוותר על פיקוח מדינה ורגולציה לטובת 'שליטה העקיפה של איכות אקדמית', שתיווצר על ידי תחרות בין האוניברסיטאות.

כדי לממש את חלומה, הממשלה הצ'יליאנית תחת פינושה פירקה את מערכת החינוך הציבורי ובתי ספר הציבוריים הועברו לרשויות מקומיות, אשר קיבלו סבסוד לתלמיד ממשרד האוצר הצ'יליאני.  במקביל נוצרה שיטת שוברים Vouchers  כדי לסבסד חינוך פרטי בקטגוריה חדשה של בתי ספר, בעיקר בתי ספר פרטיים שלא למטרות רווח.  המימון לבתי הספר הציבוריים קוצץ באופן שיטתי במטרה ליצור ואקום חינוכי שיתמלא על ידי מערכת ההשכלה הפרטית. איגודי המורים ותומכי החינוך חוסלו בשנת 1973. כל המורים והמחנכים במערכת הציבורית הקיימת היו צריכים לעבור לבתי הספר העירוניים או להתפטר מתפקידם ולהגיש בקשה למשרת הוראה במערכת הפרטית החדשה.
מערכת האוניברסיטאות הציבוריות של צ'ילה עברה שינוי יסודי. הממשלה איפשרה הקמת אוניברסיטאות פרטיות ללא כוונת רווח. המכללה להוראה באוניברסיטה של ​​צ'ילה, עם מסורת של הכשרת מורים, הופרדה מהאוניברסיטה והפכה לישות נפרדת במטרה למשוך תלמידים עם הישגים נמוכים יותר בחינוך על היסודי.  אנשי צבא מונו כרקטורים של האוניברסיטאות הציבוריות במטרה לטהר אותן מאנשי סגל וסטודנטים החולקים על הגישה הניאוליברלית הממשלתית. חופש הדיבור והמחקר הוגבלו בצורה משמעותית.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

5 תגובות

  1. דליה :

    מערכת החינוך בצ'ילה בוזרה לרשויות המקומיות. גם דו"ח דוברת הציע לבזר את החינוך בישראל לרשויות המקומיות. יולי תמיר כשרת חינוך מנעה זאת, אך חיזקה את מחוזות משרד החינוך על חשבון המטה המרכזי. עמותת "הכול חינוך" ממשיכה לנסות לבזר את החינוך לרשויות המקומיות, ובהצעת החוק שהיא ניסחה, היא מציעה אחריות משותפת של משרד החינוך עם הרשויות המקומיות. השאלה היא מי צריך להיות אחראי על החינוך, משרד החינוך והממשלה, או הרשויות המקומיות? כשאומרים שהמדינה מסירה אחריותה מהחינוך, הכוונה שהיא מעבירה את האחריות לרשויות מקומיות, כפי שמוצע בחוק. ביזור הוא תהליך של הפרטה בו המדינה מסירה אחריותה לגבי התחום המבוזר, במקרה זה – החינוך.

  2. לקסי :

    למגיבה מס' 1

    ביזור אינו בהכרח הפרטה.
    הוא אכן השלת אחריות, הוא עלול להתפתח להפרטה, אבל הזהוי ביזור=הפרטה הוא לא מדויק, בלשון המעטה.

  3. דליה :

    למגיב מס' 2

    נכון. לא בהכרח."מושג הביזור זוכה לנוכחות גבוהה בשיח אודות מערכת החינוך, ולעיתים קרובות משמש מושג מקביל ואף חופף להפרטה." דברי ניר מיכאלי במחקר ההפרטה של מרכז חזן לצדק חברתי.
    ועוד כותב מיכאלי: "ביזור פירושו חלוקה מחודשת של מבנה הכוח והעברת סמכויות לרמה המקומית. מהלך ביזורי יכול להתממש בדרגות שונות: פיזור, אצילה, העברה, הפרטה. על פי הגדרה זו, הפרטה מהווה ביטוי קיצוני של מושג הביזור ועיקרה העברת אחריות לתכנון ולביצוע פונקציות שונות מידי הממשלה לגופים פרטיים (ארגונים, עמותות, הורים)…" הכל כתוב בעמ' 18 בחוברת הנ"ל.

  4. יפתח :

    ללקסי ולדליה

    נדמה לי שהדיון אודת הביזור לעומת ההפרטה, וליתר דיוק – איך אפשר להגשים את הנוסחה "ביזור כן, הפרטה לא" הוא אחת השאלות החשובות ביותר המונחות לפתחנו כאנשים המבקשים לקדם גירסה מעודכנת של מדינת הרווחה. זה חורג אל מעבר לסוגיית החינוך. האם אתר 'עבודה שחורה' לוקח על עצמו להפיק פרוייקט אינטרנט של דיון בסוגיה? אשמח לקחת בו חלק!

  5. עבודה שחורה » הפרטת החינוך, הכשלון בצ'ילה איתות לישראל – מאמר רביעי ואחרון :

    […] הקודמים בסידרה הפרטת החינוך, הכשלון בצ'ילה איתות לישראל – מאמר ראשון הפרטת החינוך, הכשלון בצ'ילה איתות לישראל – מאמר שני […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.