חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כימיקלים לישראל יוצאת למלחמה כנגד ועדת ששינסקי ב

נושאים בריאות ואיכות סביבה, עלו ברשת ב 4.07.13 2:01

במאמרים אלה שפורסמו באתר "חדשות האנרגיה" מאיימת חברת כי"ל כי תפסיק פעילותה בישראל, אם לא תאושר לה הקמת מכרה פוספטים בערד. אמנון פורטוגלי מנתח את התנהלות כי"ל למען מימוש האינטרסים שלה. נציג החברה משיב לו במאמר נוסף. ובסוף, תגובה של אמנון פורטוגלי למאמר זה

ובמלחמת תעמולה הכל מותר, חצאי אמת, מידע כוזב, נתונים שיקריים, וחזרה לעייפה על טיעונים שהפרכו, בגישה שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת. כל אותן הטכניקות, התרגילים, השימוש בלוביסטים וספין-דוקטורס שכמותם ראינו במאבק על הגדלת הכנסות הממשלה מתאגידי הגז 

מאת אמנון פורטוגלי

‏19 יוני, 2013

כיל יוצאת למלחמה כנגד ועדת ששינסקי ב'  ותושבי ערד, וכפי שנכתב בעיתונות " שעות ספורות לאחר הודעת משרד האוצר על הקמת ועדת ששינסקי 2, שתבחן את התמלוגים למדינה מכל משאבי הטבע שלה, ובכיל כבר שולפים סכינים". ובמלחמת תעמולה הכל מותר, חצאי אמת, מידע כוזב, נתונים שיקריים, וחזרה לעייפה על טיעונים שהפרכו, בגישה שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת.  כל אותן הטכניקות, התרגילים, השימוש בלוביסטים וספין-דוקטורס שכמותם ראינו במאבק על הגדלת הכנסות הממשלה מתאגידי הגז.

כך לדוגמא, אמר מנכ"ל כי"ל דשנים דני חן באירוע שבתרבות בבאר שבע, כי הרזרבות של פוספטים העומדות לרשות רותם-אמפרט מסתיימות תוך 8-10 שנים, ואיים כי בלי שדה בריר כיל דשנים תפסיק את פעילותה בארץ.
האמת היא שלרותם-אמפרט יש רזרבות לכ-30 שנים, וזאת על פי הנתונים של החברה עצמה. כל המאבק של רותם-אמפרט לקבל לידיה את שדה ברור הוא מאבק על כסף, הרבה כסף, והסיפור של שדה בריר הוא שהשדה רווחי לחברה, הרבה יותר מאשר שדות הפוספטים הזמינים לכרייה בהם היא פועלת כיום.  כדי לקבל את הזכות לכרית פוספט בשדה בריר מספרים לנו סיפורים על עתודות פוספט שהקשר בינם לבין האמת מקרי. וכמובן שרותם-אמפרט תגמד את הסיכונים לתושבי ערד מהכרייה בשדה בריר, כתוצאה מהרדיפה שלה אחרי הכסף.

להמשך קריאה

 

כיל פועלת במטרה לשמר ולפתח תעשייה חיונית לישראל ולעולם.

27/06/2013 13:31

 

אם לא תתקבל החלטה על כרייה ניסיונית במהלך 2013, החברה תאלץ לבצע סגירה הדרגתית של פעילותה בישראל. מכאן, ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל, ותגרום בכך לאובדן פרנסתן של כ–9,000 משפחות בנגב

מאת: דרור טבת  מזכיר חברה וראש לשכת הנהלה, כיל דשנים.

כיל אינה נלחמת באף אחד. כיל מנסה לשמור על קיום תעשייה מפוארת המפרנסת כ- 30,000 משפחות בנגב, תעשייה מצליחה שמתחרה בחברות המובילות בעולם. כיל אינה מאיימת, היא מעולם לא איימה ולא רואה צורך לעשות זאת מהסיבה הפשוטה והברורה שכבר מעל 60 שנים הנגב הוא ביתה והיא גאה בכך. ישראל היא הבית שלנו, אנחנו מיצרים כ- 20% מהתוצר של הנגב ואנחנו תורמים 12 מיליארד שקל למאזן התשלומים באמצעות הייצוא של מוצרינו.
אנו מצרים מאוד על כך שמר פורטוגלי בוחר להכפיש את פעילותה של החברה שתרומתה למדינה, לתעסוקה בנגב, למאזן התשלומים, ולגאווה של התעשייה במדינת ישראל היא רבה. אנו  מצרים על כך שהוא בוחר להתעלם מהזמנות שלנו לסייר במפעלים, ואנו מצרים על כך שהוא יוצא נגדנו ללא כל סיבה אמיתית תוך התעלמות מעובדות.
אני בוחר לענות למר פורטוגלי כי מין הראוי שבפני הקורא יהיו העובדות הנכונות והמידע הרחב, בבואו לגבש את עמדתו.
תעשיית הפוספט עומדת בפני הכרעה: עתודות הפוספט הכלכליות המתאימות להפקה של חומצה שיש לרותם אמפרט נגב עומדות להיגמר בתוך 8-10 שנים. מר פורטוגלי טוען שיש בידי החברה עתודות לעשרות שנים מבלי להבחין בין סוגי הפוספט השונים. אני מניח כי מר פורטוגלי יודע שתעשייה כגון תעשיית הפוספט צריכה להיערך שנים רבות מראש. כך למשל שדה בריר נמצא בדיונים של וועדות התכנון השונות כבר כמעט שני עשורים וטרם התקבלה החלטה בנושא. רותם אמפרט נגב מבקשת לכרות בשדה בריר על סמך יידע ומחקרים (שגורמים רבים מעדיפים להתעלם מהם) ועל בסיס עובדים בריאים שעובדים במכרות מעל 60 שנה. כפי שרותם אמפרט מעולם לא סיכנה את בריאות עובדיה, כך היא לא תסכן את בריאות תושבי ערד והאזור.

להמשך קריאה

אמנון פורטוגלי מגיב לתגובת דרור טבת מכיל דשנים

01/07/2013 22:35

דרור טבת מזכיר החברה וראש לשכת הנהלה בכיל דשנים, הגיב למאמרי בצורה לכאורה מתונה והנקראת היטב. אלא שהיא בעיקרה תעמולה הכוללת חצאי אמת, מידע לא אמין, וחזרה לעייפה על טיעונים שהפרכו, בגישה שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת. אני משוכנע שטבת מאמין בטיעונים שהעלה במאמרו. אלא שהוא, כמו עובדים בכירים ואחרים בחברה, אינו במצב לבדוק ולאמת את הנתונים ואת הטיעונים כפי שעוצבו ע"י יועצי התעמולה ויחצני החברה, להטיל בהם ספק, ולבטח לא בפומבי.

 דרור טבת מזכיר החברה וראש לשכת הנהלה בכיל דשנים, הגיב למאמרי בצורה לכאורה מתונה והנקראת היטב.  אלא שהיא בעיקרה תעמולה הכוללת חצאי אמת, מידע לא אמין, וחזרה לעייפה על טיעונים שהפרכו, בגישה שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת.  אני משוכנע שטבת מאמין בטיעונים שהעלה במאמרו.  אלא שהוא, כמו עובדים בכירים ואחרים בחברה, אינו במצב לבדוק ולאמת את הנתונים ואת הטיעונים כפי שעוצבו ע"י יועצי התעמולה ויחצני החברה, להטיל בהם ספק, ולבטח לא בפומבי.  

כך לדוגמה, טוען טבת בהקשר לאשלג ולמפעלי ים-המלח, שתקבולי המדינה מפעילותה של כיל (ממפעלי ים-המלח – DSW) הם כ– 41% מרווחיה של כיל לפני מס מפעילות כיל בארץ. הסיפור הזה, המנטרה של 41%, חוזרת ומופיעה בתעמולה של כיל, אלא שהיא אינה נכונה.
הנתון של 41% נמצא במצגת של כיל לשנת 2012 וכולל גם את הכנסות המדינה מהדיבידנדים שהחברה משלמת.  אבל 'נתח ממשלה' (
GT) אינו כולל הכנסות ממיסוי דיווידנדים. הכנסות ממיסוי דיבידנדים יתממשו רק אם כיל תחלק דיבידנד, ואם לא תחלק, כמו כשאינה מחלקת יותר מ־1.5 מיליארד דולר של רווחים 'כלואים' (1) לא יהיו לממשלה כל הכנסות מסעיף זה. 

מתוך: חדשות האנרגיה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

3 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    המושג הזה "שדה בריר" איננו בריר בכלל.
    זה נשמע משהו תמים כמו: "אִם-יֵשׁ אֶת-נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת-מֵתִי מִלְּפָנַי שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר. וְיִתֶּן-לִי אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכְכֶם לַאֲחֻזַּת-קָבֶר…".

    אבל שדה בריר הוא לא "שדה" אם כי יתכן שמדובר בחלקת קבר.

    על איזה שטח מדובר? מהו היקף הפעילות המיועד שם? איך ישתלבו התשתיות עם ישובי הסביבה?
    כמה משפחות באמת מתפרנסות מהפוספטים? 9000 30000 ואולי כמה מאות כפי שציין השר ארדן בדיון בכנסת?
    מהן הבעיות שבהן מכירה בכל זאת רותם ואיך היא מציעה לפתור אותן או שאין שום בעיה – בסך הכל מדובר בחלקת שדה תמימה? לפי מר טבת הבעיה היא רק המתנגדים – חוץ מזה הכל נפלא לתפארת מדינת ישראל.

    על החוצפה בעניין הפנסיה צריך כנראה לכתוב מאמר נפרד, כי לדבר הזה צריך לשים סוף פעם אחת ולתמיד.

    ומעניין איך במקום אחר, יועץ משפטי לחברה כותב את "דעתו האישית" כאזרח, וראה זה פלא – כאילו העתיק הכל ממאמרו של טבת.
    נפלאות הן דרכי צריכת היתר של הפוספט ועוד טוענים שהוא לא גורם נזק לבני אדם?

  2. אמנון :

    למשתמש האנונימי

    האם תואיל לתת קישור או סימוכין למשפט שלך:
    ומעניין איך במקום אחר, יועץ משפטי לחברה כותב את "דעתו האישית" כאזרח, וראה זה פלא – כאילו העתיק הכל ממאמרו של טבת.

  3. מנחם לוריא :

    כי

    רותם אמפרט מזמינים את אמנון פורטוגלי לביקור במישור רותם – במפעלים שלהם, כדי שיתרשם איזה מעסיק מופלא הם … אחסוך ממך אמנון, את הביקור, עשיתי זאת בעצמי.

    לפני כחודש הצטרפתי (מטעמים שלא פה המקום לפרטם) לנהג פול טריילר של חברת תובלה. נכנסנו למפעל של רותם אמפרט שבמישור רותם להעמיס 38 טון סיד עבור תחנת הכוח בחדרה.

    אפרט קצת כדי שאיש מטעם רותם אמפרט לא ייחס לי המצאת הדברים.

    במפעל הזה יש שתי דרכים להעמיס את הסיד הנדרש (יש כמה וכמה סוגי סיד אני מכוון לזה שלא עבר חימום בתנורים):

    באמצעות טרקטור שופל ל"אמבטיות" שעל גבי הגורר והגרור כמו זה שישבתי בתוכו. או באמצעות סילו שלו משפך לתוך "נקניקי" הובלה מהסוג שחברת תעבורה מפעילה באופן יחודי בכבישי הארץ, או, שוב מסילו וממשפך, לאמטיות של גורר ונגרר או גרור (סמי טריילר) בתפזורת.

    כשהייתי במקום בוצעו שתי העמסות, אחת לנקניק של חברת תעבורה (יעדו איננו ידוע לי) והשנייה באמצעות השופל לפול טריילר בו שהייתי בעצמי שיועד לתחנת הכוח בחדרה.

    את השופל נוהג בן הפזורה הבדואית והוא אימת הנהגים. ירצה יעמיס את המשאית בדיוק במשקל המותר, לא ירצה ישפוך לתוכה סיד עד שתקרוס תחתיה. ירצה יעמיס את המשאית כף אחרי כף לא ירצה לא יעשה. אין איש מלבדו במקום. אין לו מקום לשבת בו ומיזוג האוויר בשופל הפסיק לעבוד כבר מזמן. גם הפעם האחרונה שהשופל ראה מוסך ואם ראה שתוקן מושב הנהג היה מזמן אפילו מאוד מזמן. השכר של הנהג הוא שכר מינימום אבל הוא מקבל שכר שעתי כך שבעצם הוא נמצא במפעל משנפתח בבוקר ועד שנסגר לפנות ערב. באה משאית להעמסה יעמיס לא נמצאת כזו ישב בשופל וייבש עצמו לדעת.

    סביבת העבודה מזוהמת בפתיתי סיד אבק סיד ורעש בלתי בריא בעליל. העובד אינו מוגן בגדיו לגופו וזהו.

    את השאר דמיינו לבד – אבל אם לשפוט לפי מראה עיני כי"ל מעסיקה אנשים בתנאים של עבדות – עבדות מן הסוג שאיננו חוקי אפילו לא בא"י ארץ הקודש.

    חומר הגלם נכרה במישור רותם מחוץ לתחומי המפעל שבו ביקרתי. לא ראיתי את תהליך הכרייה ואינני יכול להעיד עליו. לאחר הכרייה חומר הגלם מועבר למפעל וכל התהליכים שם הם ללא מגע יד אדם אלא מחשבים ומצלמות. בסיום תהליך יצירת חומר הגלם הוא מאוחסן בסילו ו/או בתפזורת. בכניסה למפעל אין בן אנוש. הכניסה, השקילה, והפקת תעודת המשלוח הכל נעשה באמצעות מצלמות לחדר בקרה (שאותו לא ראיתי) ומחשבים. בן האנוש היחידי בשטחי ההעמסה הוא בן הפזורה הבדואי שאותו הזכרתי קודם.

    ההעמסה מהסילו נעשית על ידי הנהגים שפוקדים את המקום כאשר כמות החומר שנשפך למשאית (נקניק של תעבורה או לאמבטיות בתפזורת – כפי שראיתי בביקורי במקום) מפוקחת על ידי מחשב ללא מגע יד אדם.

    משראיתי אני לא קונה את הטיעון של כי"ל בעניין תרומתה לההעסקה בנגב זה יותר העבדת אנשים בפרך בתמורה לחופש שלהם – בעברית זה נקרא עבדות.

    שורה תחתונה: שרותם אמפרט לא יחסו תחת מטריית המעסיק הנאור. איפה שרק אפשר ישימו מצלמה מחשב ויוק בני אדם. איפה שאין ברירה (עדיין לא הומצא רובוט שינהג 933 של קטרפילר) ישימו עבד בשכר מינימום ובתנאי עבודה מחפירים… רק שהעבד הוא תושב הנגב ואז אפשר לפאר את רותם אמפרט כמעסיק של תושבי הנגב…בזה תמה האמת בדיווח…..

    לגבי מפעלי DSW בסדום – ישנו אדם בשם ג'קי אדרי הוא יודע לספר טוב ממני על תנאי העבודה והשכר במפעלי ים המלח – ואת דברו כבר אמר,מעסיק נאור להתפאר בו אין שם…

    מנחם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.