חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חוק ההסדרים – הנחה בארנונה רק למי שעובד

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 30.06.13 4:58

בוועדת הכספים נערך ביום רביעי 26 ביוני 2013 דיון סוער בעד ונגד קיום מבחן כושר השתכרות כדי לקבל הנחה בארנונה. המשמעות היא שמי שלא עובד לא יהיה זכאי להנחה. הוועדה תקיים ישיבה נוספת להמשך הדיון

בדיון הקולני בנושא זה נחשפו שתי עמדות מנוגדות: 

המתנגדים: "בניסיון לפגוע בחרדים פוגעים גם בסקטורים אחרים. נזקקים יש בכל המגזרים"

התומכים: "סבסוד יתר של הנחות, יצר אי שיווי משקל שחייב טיפול. תוצאות הבחירות

לא היו בחלל ריק" 

     בתום דיון סוער במיוחד היום (ד'), בנושא "כושר השתכרות כתנאי להנחה בארנונה", הודיע יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), כי הדיון טרם מוצה וכי בכוונתו להקדיש לכך עוד זמן. בניסיון להכניס מעט הומור להרגעת הרוחות, אמר: "עדיין לא מיצינו את 'כושר הדיון' ונצטרך להמשיך". זה היה בתום שעות של ויכוחים בשאלה האם לאשר את סעיפי חוק ההסדרים הקובעים, כי מעתה הנחה בארנונה תותנה בכושרו של אדם לעבוד ולא עוד על בסיס רמת ההכנסה בפועל. 

     סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אחראי על תחום השיכון, ראובן קוגן"המדינה תיתן הטבות בעיקר לאלה שעובדים. כיום, כל אחד מקבל הנחה בארנונה בשיעורים של בין 40% ל- 90% בהתאם להכנסה. הכוונה איננה לשנות את מבחן ההכנסה אלא את הקריטריון הקובע, כך שרק מי שממצה את כושר ההשתכרות שלו ועדיין מקבל הכנסה נמוכה יקבל הנחה. עלות ההנחות לרשויות המקומיות; 200 מיליון ₪ בשנה. נייצר תמריצים לשילוב אוכלוסיות בשוק העבודה. שר הפנים ייקבע תקנות כיצד לקבוע מי זכאי להנחות, בהתייעצות עם שר האוצר. כיום שיקול הדעת רחב מאוד". בעקבות דבריו, הוויכוח התעצם. 

     ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "מבקשי הנחות בארנונה הם בעשירון התחתון. לא קל לקבל הנחות צריך להרוויח מעט מאוד; אנשים שבשבילם, ההנחה זה הלחם והחלב של הילדים ולא יחנכו אותם בסנקציות. הכוונה הסמויה; לפגוע 'באוכלוסייה מסוימת', אך בדרך פוגעים במפוטרים, במשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, חד-הוריים, שעובדים שני שליש משרה , לא ייכנסו ל'כושר השתכרות', סטודנטים לא יקבלו הנחות. הורים שעובדים אך יש להם שני ילדים בגילאי 24-25, שאינם עובדים לא יקבלו הנחה בארנונה. הדבר יביא להגברת תופעות הוצאה לפועל והתמוטטות של משפחות".     

     ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה): "מסתירים מהציבור את הגדרת המונח 'כושר השתכרות'. איך יגדירו, איך יקבעו מי ממצה את כושר ההשתכרות ומי לא? הממשלה החליטה ולי אין אפשרות לדעת על בסיס מה ואני אמור לחוקק בהתאם להחלטה שאני לא מכיר. אם הדברים לא יוגדרו בצורה ברורה אנחנו נקבל חתול בשק. שהשרים יגדירו בדיוק מזה כושר השתכרות ואיך קובעים אותו".          

     ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה): "כיום, נקבע באופן מקצועי שמי שמרוויחים מעט יקבלו הנחוה. עתה, רוצים לשנות, כאילו יש כאן עניין חינוכי אך מדובר באמצעי ענישה. אז בואו נעניש גם את אלה שלא הצליחו ולא נהיו רואי חשבון ולא עובדים באוצר. ארנונה היא מס שנקבע בחוק ולא כלי ענישה. לא זה מה שייטיב עם הרשויות המקומיות. בשביל לנסות לחסל ציבור מסוים דורסים גם כמה ציבורים אחרים".       

     ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "אין אפילו הגדרה מזה 'דורש עבודה'. החוק הזה איננו חוקתי מבחינת הכוונה. הנחה בארנונה; סטודנט שגר עם הוריו ושניהם עובדים לא יקבלו הנחה. אישה ערבייה שאיננה ממצה את כושר ההשתכרות, היא לא תזכה בהנחה. מישהו מעלה על דעתו, שביטול ההנחה בארנונה זה מה שיוציא אותם לעבודה?".       

     ח"כ עפר שלח (יש עתיד): "חברי כאן בוועדה מתעלמים מהמציאות שהביאה לדבר הזה. ברור לכולנו שיש כאן בעיה של הגדרה, אך אנחנו יודעים מאיפה היא נובעת. שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העובדה, 40%, זה חצי משיעור ההשתתפות של גברים בכלל האוכלוסייה ולא כולם, כי לא מוצאים עבודה. ואני מנסח את זה בעדינות. גם קריטריונים שנקבעו בעבר; ותק בחיי נישואין – כולנו יודעים באיזה מגזר מדובר. צריך להבין מאיפה הדברים באים וזה לא משנאה. זה הגיע לנקודה שאין שיווי משקל ואם לא יבואו מהכיוון הזה יבואו מכיוון אחר. בסופו של דבר את נקודת אי שיווי המשקל הזה צריכים לפתור ועליכם להיות חלק מהפתרון ולא רק להצביע על הבעיה. גם הצד השני חש מאוים ושנמאס לו. תוצאות הבחירות לא היו בחלל ריק. אם תמשיכו ותהיו צד לעומתי, כשאתם תופסים את הצד החוקתי שנוח לכם זה יוכרע בכוח".   

ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד): "זה טוב מאוד שיעודדו לצאת לעבוד. גם הנהגת הסטודנטים מאמינים בזה. יש הרבה סטודנטים שמתגוררים אצל ההורים ואין סיבה שיקבלו הנחה על הארנונה. הכוונה בכושר השתכרות ברורה ולכולם ברור".          

      ח"כ עיסאווי פריג' (מר"צלאנשי האוצר: "אתם באים לפה בידיים לא נקיות. אתם מנסים להוסיף כסף לרשויות המקומיות בקומבינה. הכוונה שלכם איננה למצוא מקומות עבודה אלא  להוסיף כסף לרשויות במקום להעביר מקופת המדינה. אני רואה מה קורה במגזר הערבי וכיצד נשים ערביות שמחפשות עבודה לא מוצאות".          

      ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "המספר של 200 מיליון ₪ מופרך ואין לו כל יסוד". כהן קבל על הפגיעה בציבור הנכים בקביעת הקריטריון של כושר השתכרות כתנאי להנחה בארנונה. "קשה שנאה שמקלקלת את השורה. זה לא ראוי ולא חוקתי. אנחנו החרדים מתנצלים לפני הנכים והערבים כל-כך שבגיננו אתם מאבדים את ההנחה בארנונה" אמר.       

     ח"כ אלעזר שטרן (התנועה): "בשורה התחתונה זה דבר מאוד בעייתי ויש סבירות שזה לא יעבור בצורה כזו. ובאמת איפה שאתה לא נותן לאנשים אפשרות לעבוד לא ניתן למנוע מהם הנחות. אך אי אפשר להתעלם ממה שעמד בבסיס החוק, שמי ששייכים למגזר מסוים מונעים הטבות מילדים במגזרים אחרים".  

     ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי): "מבקשים מאתנו לתת להם צ'ק פתוח, כשלא מגדירים כיצד הדברים ייקבעו. אם רוצים לגרום לאנשים לצאת לשוק העבודה זה לא צריך להיעשות בצורה של סנקציות. הכתובת פה זה בעיקר הציבור החרדי, לא יעלה על הדעת שכמדינה נפגע בלומדי התורה. יש למצוא את האיזונים בדבר הזה".     

     ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): "תוצאות הבחירות מוכיחות שזה בהחלט מעסיק את הציבור. אני בעד לומדי תורה. כשאנחנו יודעים שאדם באמת לומד תורה אז אין כושר השתכרות אך אם זה רק תירוץ זה לא מקובל ואני אומר את זה 'כחרדי' בשושלת שלי. יש מי שלא רוצה ויש מי שלא יכול וצריך לבחון ולקבוע את הפעלת החוק בהתאם אך חייבת להיות הכרעה בעניין".          

    ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה) הביע תרעומת והזדעק נוכח סעיפי החוק: "עפ"י נתוני הלמ"ס, המקומות הפנויים 62,662 מקומות פנויים לעבודה, לעומת 250 אלף דורשי עבודה. אז תטילו את כל הגזירות; ארנונה וחוקים כאלה ואחרים בבקשה. אך מה רוצים להשיג, עוד רעבים ללחם?". 

     חברת מועצת עיריית ירושלים, מירב כהן"ההחלטה נכונה כלכלית וערכית. נכים וניצולי שואה מקבלים את ההנחה במסלולים אחרים לא צריך לייצור דיסאינפורמציה. לנזקקים יש 25 מסלולי הנחה. ערכית, אדם שמבקש ממישהו אחר לסבסד לו את הארנונה, שלפחות יעשה מאמץ לתת את החלק שלו. כיום אבסורד: מי שמשתכר 3,000 ₪ צריך לסבסד מישהו אחר שבוחר לא לעבוד בגלל אישור כזה או אחר שמושג בקלות. זה פוגע בחלשים ביותר. המבנה הזה שואב כספים רבים לאנשים שאינם נזקקים ומונע מרבים שהם נזקקים אמיתיים. רוב מוחלט של הכספים הולכים על מבחן הכנסה ואילו לכל החד-הוריות הוקצבו שיעורים זניחים ביותר. עשו את מבחן ההכנסה כדי לתת את ההנחות בדרך קלה מאוד". 

פורסם לראשונה באתר הכנסת הודעות ועדת הכספים
איל קציר, דובר הוועדה 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

תגובה אחת

  1. דליה :

    יש פה משהו לא הגיוני. מי שלא עובד, לא יקבל הנחה, אבל מי שעובד כן יקבל הנחה. לשם מה נועדו הנחות? לעזור לחלש או לחזק את החזק? חבוי פה המסר שמי שלא עובד, הוא אשם. אין בעיה של תעסוקה במדינה. יש שפע הצעות תעסוקה, הבעיה היא שיש אנשים שלא רוצים לעבוד. המסר הזה לא נכון. הוא בא להאשים את העני בעניו. לפני זמן מה נכנס פה לתגובות באתר גבר חרדי שסיפר שעבר קורס של 9 חודשים בהיי טק יחד עם קבוצה גדולה של חרדים. שנים לאחר סיום הקורס לא מצא עבודה. הוא ביקש עזרה במציאת עבודה. אני מכירה גברים בני חמישים ומעלה שאינם עובדים. לא כי אינם רוצים, אלא כי לא מקבלים אותם לעבודה. ומדובר בבעלי כישורים גבוהים. מבחן כושר השתכרות כקריטריון להנחה בארנונה הוא עיוות שכלי, לדעתי.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.