זרועות שלטון חברו להזיק לערד

בתיה רודד מתארת את ההסתערות על ערד משלושה כוונים: הקמת הישובים החדשים, מכרה הפוספטים ושכונה יחודית לחסידי גור.  הסינרגיה בין שלושתם מסוכנת לעיר

טבעת החנק על ערד

"העיר ערד נמצאת במגמת קיפאון דמוגרפי ובתהליך מתמשך של אובדן הייחוד הקהילתי שאפיין את העיר בעשורים הראשונים לקיומה. זאת, עקב קשיים במימוש הייחודי של המיקום האזורי"
(תזכיר להכנת תכנית מתאר התיישבותית למבואות ערד, יולי 2012, עמ' 3).

"משרד הפנים סרב להתייחס לשאלות מדוע הוא מנסה לעקוף את משרד הבריאות ומדוע יש צורך בוועדת מומחים לבחינת השפעת הכרייה על תושבי ערד והסביבה, אם מומחי משרד הבריאות פסקו שהיא תפגע בהם? תגובת משרד הפנים הייתה כללית וממנה אף ניתן להסיק, כי המשרד סבור שהפיילוט יתקיים בכל מקרה, רק שטרם נקבעו דרכי קידומו"
(רוני לינדר-גנץ ואורה קורן, דה-מרקר, 17.4.13).

"חסידות גור מנהלת מו"מ על עסקה, לבניית שכונת מגורים בת מאות דירות בערד. שר השיכון, אורי אריאל, הודיע היום (19.6.13) ×›×™ נפגש אתמול עם נציגי חברת אזורים… התקווה להסכמת העירייה מבוססת על השפל והביקוש הדל לדירות ומגרשים, המורגש בשנים האחרונות בערד"
(NEWS 1, 19/06/2011).

לכאורה אין קשר בין הציטוטים שלעיל, אך למעשה הם מהווים סיפור אחד. אלה שלוש תכניות החותרות תחת עתידה האיכותי והחיוני של העיר: תכנית "מבואות ערד" שבעטיה יוקמו כחמישה-שישה יישובים בסמוך מאוד לערד; תכנית להקמת מכרה פוספט בשולי העיר; תכנית לשכונה חרדית בת כעשרת אלפים נפש בערד בת 24,000 נפש.

שלוש התכניות מנמקות את מהלכיהן בטיעון, "שערד נמצאת בסטגנציה" והיא נחלשת. מקום חלש אפשר להרוס באמצעות תכניות המונחתות עליו "מלמעלה", בלא תיאום ביניהן, בלא בדיקת היתכנות חברתית-כלכלית ובלא שיתוף התושבים בתכנון. כלומר, אותה מדיניות של קפיטליזם "חזירי" ממשיכה לה באין מפריע, תוך התעלמות מתנשאת מהצורך בחלוקה צודקת ושוויון אזרחי.

האם טרח שר השיכון, אורי אריאל, לעצור לרגע ולחשוב גם על תושבי ערד ורצונותיהם, או שהתמקד במציאת פתרון לדיור לחרדים ללא מחשבה על צביונו של המקום כשמחצית האוכלוסייה תהיה חרדית? לטייקון המוביל את קידומו של שדה פוספט בוודאי לא חשוב מה יקרה לערד. הוא רואה מול עיניו את רווחי העתק שיניב המכרה ותו לא.

ובאשר ליישובי "מבואות ערד" הסמוכים לעיר, לאורך כל התזכיר התכנוני, הלא-מקצועי, של החטיבה להתיישבות, מודגש עד כמה המתיישבים העתידיים הם "אתרוגים" שלא ייתכן שידורו בכפיפה אחת עם תושבי העיר. האם טרחו לברר מיהם יושבי ערד, שיש בה אמנים ורובע אמנים, מרפאים אלטרנטיביים, קבוצות ייחודיות וחיי חברה ותרבות עשירים? אחרי הכל המתנחלים מדרום הר חברון שיאכלסו את היישובים החדשים בנגב זקוקים לתנאי חיים טובים במיוחד, שמא יגעו בהם תלאות החיים של תושבי הנגב.

ולעצם העניין, המקרה של ערד מצביע על המשכה של מדיניות המוחקת את המרחב החברתי בנגב, כביכול צרכי תושביו, בפרט בערים, אינם ראויים להרף עין של מחשבה. היא רואה מול עיניה אינטרסים המְרָצים קבוצות חזקות הנתמכות במשרד ראש הממשלה ומדלגות מעל ראשי התושבים באזור המודר במדינה. המדיניות ממשיכה לאחוז בפרקטיקה ההרסנית של מיון אוכלוסיות והעדפת המבוססים והעשירים על אלה שהמדינה טורחת שנים לרושש ולהחליש.

אם אכן תתגשמנה התכניות הללו, יקיץ הקץ על ערד. במקום לטעון שערד דורכת במקום – יש להשקיע בה למען תפרח ותשגשג לתפארת הנגב. החטיבה להתיישבות, משרד השיכון ומנהל התכנון במשרד הפנים מתבקשים לא "לעקור נטוע", לא להרוס את הקיים למען מהלכים פסולים בנגב.

ד"ר בתיה רודד היא פעילה חברתית, תושבת ערד וחוקרת במחלקה לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , , ,

85 Responses to “זרועות שלטון חברו להזיק לערד”

  1. דליה הגיב:

    ואני חשבתי שתפקידו של מנהל התכנון הוא לזמן את כל הגורמים הנוגעים בדבר, כולל התושבים, ולדון בתכנון כולל המתחשב בצרכים של כל הנוגעים בדבר. לפי הכתוב לעיל, נראה שההתנהלות של הגורמים השונים היא ספוראדית ואימפולסיבית, וסופה שתזיק לנגב.

  2. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    רשעות ונכלולי שילטון ההפרטה והטייקונים ברורים.
    מה שלא ברור,זה מדוע הכוונה להקים שכונה יחודית לחסידי גור.
    האם הריאות שלהם חסינים לאבק רדיואקטיבי??

  3. ד"ר רודד שלום רב,
    הגורם הכלכלי המרכזי שיפגע במציאות הקיימת בערד – מעבר להיבטים החברתיים שציינת שאינם בתחום ידיעותיי המקצועיות – הוא סגירת מפעלי רותם בעוד עשור מהיום.
    זו המציאות ואין בלתה.
    אם את טוענת שלא תיתכן החלטה "מעל לראשכם" – והתחושה מובנת בהחלט – אזי ההחלטה היא שלכם. אם תמשיכו להתנגד בהצלחה לפרויקט בריר, ×–×” בדיוק מה שיקרה.
    את אדקמאית. ודאי פתוחה לדיון רציונלי ומסוגלת להקשיב לזולת. מדוע דווקא בנושא ×”×–×” יש רק תגובות פאבלוביות בהן שזורה תמיד המילה טייקון שוב ושוב. אין פה שום טייקון. כיל שייכת 70% לציבור הישראלי – לריקי לוי, לסימה כהן ולקרנות הפנסיה שלהן. מניית המדינה, מניית כיל, איבדה כבר 22% מערכה מאז שהחל העלייהום הנוכחי. ×”× ×–×§ לציבור הישראלי הוא במאות מיליונים אם לא מיליארדים.
    אנא, תתעשתו לפני שיהיה מאוחר. כאזרח, ועוד ×›×–×” שגר ביישוב קהילתי ותיק שנעשה לו איחוד רשויות די ברוטלי "מלמעלה", אני מזדהה לחלוטין עם תחושותייך בשני הנושאים האחרים. אבל בנושא שדה בריר – הציטוט צריך להיות הפוך לחלוטין. קרי ×”×™×” צריך לצטט את מתנגדי הפרויקט היותר הזויים והגורמים המנותקים, מנוגדי-האינטרסים, הפופוליסטים והבלתי מקצועיים במשרד הבריאות. ×›×™ זהו האיום הגדול ביותר על עתידה של ערד היום.
    בברכה,
    אילן שביט

  4. דליה הגיב:

    לאילן שביט
    אם אתה דואג לרותם אמפרט, נראה שאינך דואג לבריאות תושבי ערד. כעוקבת מזה שנים אחר המאבק נגד הקמת המכרה, אני לא רואה את משרד הבריאות בעיניים שאתה מציג אותו. איתמר גרוטו בקר הסרטן במשרד הבריאות הציג את חוות הדעת האומרת שמכרה בערד מסכן את בריאות התושבים. במשרד ראש הממשלה פנו לד"ר שפירא, שהיה מנהל בית חולים הדסה עין כרם בירושלים, לתת חוות דעת נוספת. הבעיה היא שד"ר שפירא הוא מומחה להרדמה ולא מומחה לבריאות הציבור, כך שחוות דעת מטעמו אינה רצינית. נראה שמשרד ראש הממשלה מפעיל לחצים בעד הקמת מכרה ובמסגרת לחצים אלה הציג את חוות הדעת של שפירא. תומכי המכרה שהם ברובם קשורים לרותם אמפרט מרשים לעצמם להאשים את משרד הבריאות בפופוליזם. זה לא נכון. משרד הבריאות לא פופוליסט. ראש הממשלה שהיה שר הבריאות בקדנציה הקודמת התנהל באופן פופוליסטי כשהתיר לפרסם חוות דעת של גורם לא מקצועי.

  5. אם אכתוב שאין כל סכנה לתושבי ערד, את הרי תדחי את דבריי בשאט נפש, נכון? עובדי המכרות 60 שנה? לא הוכחה מספקת? פיילוט כדי להפריך כל ספק ספקא – אתם חוסמים. תושבי ערד כוללים חברים שלי. והרבה מאד עובדי רותם שיודעים את האמת. חוות הדעת היא לא של גרוטו. גרוטו רק מייצר תכתובות ומוכן לקבל מאמר מלקסי באמצע דיון בכנסת ואף להקריא את החלק המסומן שבו לנוכחים הנכבדים – אף שמסקנת המאמר הפוכה לחלוטין. חוות הדעת היא של בר-חנא – והיא הוזמנה על-ידי המתנגדים מערד בכשירותו הפרטית-אישית-אקדמית. מחקרו, אם אפשר לקרוא לו כך, מתבסס על תוצרי שריפה, לא חומרי אדמה. כל הסיטואציה הזו הונדסה בתקופת ליצמן – אותו חסיד גור שבמאמר ×”× "ל הוא ×›×” שלילי. נעשה פה דמוניזציה שיטתית, במשך שנים, בקהילה אינטימית בערד והיום הציבור ×”×–×” גובל בכת אמונית. לא ניתן לומר לה דבר או לשכנעה בדבר. אל תתפלא לאחר מכן אם ההחלטה תבוא "מעל לראשיכם". בצורה ×”×›×™ בוטה צריך לומר – ×–×” כדי להציל אתכם מעצמכם. ואני מודע לנימה הפטרנליסטית המקוממת. אך זו האמת.

  6. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    "כדי להציל אתכם מעצמכם. ואני מודע לנימה הפטרנליסטית המקוממת. אך זו האמת".
    הכותב שלפני הוא שכיר חרב של רותם אמפרט והטייקון עופר,וזאת כל האמת.

  7. דליה הגיב:

    לאילן שביט תגובה 5
    נכון. מדובר בבר-חנא. אבל מה יש לך לומר על ד"ר שפירא? לענין סכנת התחלואה, העובדה שיש ברותם אמפרט עובדים שלא חלו בסרטן אינה מעידה על אי סכנה לחלות. לשם כך צריך להתייחס למחקרים ארוכי טווח שנעשו בעולם כולו. האם כל המחקרים הללו מעבירים את המסר שאין סכנה לחלות בסרטן כתוצאה מעבודה במכרה פוספטים או ממגורים קרוב למכרה פוספטים?

  8. מיכאל שלום,
    אני לא שכיר חרב. אני יודע על מה שאני כותב ×›×™ אני היועץ המשפטי של חברת הפוספטים מזה שנים רבות, שנים רבות לפני הפרטת כיל, ואני מחובר מאד לקהילה בדרום, גם מטעם ×–×” וגם ממטעמים אחרים. השירותים המשפטיים שמשרדי נותן לרותם לא כוללים כתיבה פובליציסטית באתר עבודה שחורה על ידי. איש לא ישלם לי על כך. זו לא עבודה משפטית. ×–×” לא דבר שעשיתי אי פעם – בשבוע שעבר לראשונה באתר של שלי יחימוביץ' – ואני מניח שהלקוח ועמיתי למשרד לא ממש מתלהבים מכך. אני כותב פה כאזרח שמזדהה אישית – גם מחוץ לשעות העבודה – במערכה להצלת תעשיית תעשיית הזרחן בנגב המפרנסת אלפי משפחות, קרי עשרות אלפי אנשים, בתעסוקה ישירה, עקיפה-ישירה ועקיפה. אני אומר שנית: מפרנסת אלפי משפחות. לומר מפרנסת אלפי משפחות ×–×” לא דמגוגיה. זאת האמת. מה לי ולעידן עופר. אני לא מכיר את עידן עופר ומה לאלפי משפחות האלה ולעידן עופר? עידן עופר שולט בתאגיד פרטי שלו ששולט במחצית מהחברה לישראל ששולטת במחצית מכיל ששולטת ברותם, קרי בשרשור מלא – 25%. תוריד 10% של פוטאש והשאר ×–×” הציבור הישראלי מחזיקי מניות החברה לישראל וכיל. כשאדוני כל הזמן ממחזר טייקון ועידן עופר, על מה אדוני מדבר? הדיוידנדים המחולקים לכל בעלי המניות של כיל שהם 75% לא עידן עופר? וזאת כמובן רק כאשר רותם מחלקת דיוידנדים. כזכור, פוספט ×–×” לא אשלג. אלא שחברת רותם מייצרת סכומי עתק בפעילות כלכלית ביישובי הדרום, מיסי העובדים, מס חברות, מיסוי דיוידנדים, תעסוקה עצומה של ספקים מקומיים מהדרום ומיסי עובדיהם ומיסיהם ומיסי כל תלוייהם המשפחתיים עד לגננות ומורי ילדיהם בדימונה וערד. איך כל ×–×” נוגע לעידן עופר? מה מועילה לכם הדמגוגיה הטייקונית הכפייתית הזו? ×–×” הבולשביזם החדש? דת חדשה? אתם רוצים, אולי, להלאים חזרה את המפעלים? מצוין, תלאימו (ונחזור לימי הפסדי החברות הממשליות כששווי כיל ×”×™×” 600 מיליון דולר במקום 15 מיליארד היום), מצוין, הלאמנו ועכשיו מה? הם לא יעסקו בכריית פוספטים? הם לא יזדקקו לשדה בריר כדי להמשיך להתקיים? לאחר שעידן עופר יוגלה כמו פליט רוסי מהבולשביזם ב-1917 ורותם תנוהל ×¢"×™ סובייט עממי, הצורך בשדה בריר ייעלם? מדוע ציון העובדה, על-ידי מנהלים מקצועיים שגרים כל חייהם בדרום, שכאשר הפוספט ייגמר המפעלים ייסגרו, מהווה איום סרק, דוחה, של טייקון דשן מהמרכז? זאת המציאות. זאת התעשיה. בלי סלע פוספט היא תיסגר והרזרבה האחרונה היא בריר. כיל חייבת מקור זרחן, ×–×” ברור, ואם לא ×™×”×™×” פוספט כחול לבן ועבודה כחולה-לבנה (ממש לא שחורה) אז מן הסתם היא תהיה חייבת, כצורך קיומי, לרכוש בעוד מועד מכרה בקזחסטן או טוגו (לא, אין לי מידע פנים בנושא). ×–×” לא איום. זו המציאות. אבל אם רק תטיחו ותטיחו ותטיחו – שכיר חרב, טייקון, אינטרסנט, מערב פרוע, ברונים ושודדים – איך ניתן ×™×”×™×” לנהל דיון רציונלי כלשהו, אי פעם, לפני שיהיה מאוחר? כריית סלע פוספט אינה מסוכנת לבריאות. לנו אין כל ידע שהיא אי-פעם סיכנה את בריאותו של איש. גם לעמותת רוצים לחיות בלי מכרות אין ידע ×›×–×”. המכרה נמצא קילומטרים מערד. אבל מי שאומר לכם דבר ×›×–×” הוא בהכרח לא אחד ×›×–×” שדואג ל"מיליארדים של עידן עופר". רותם לא מתעסקת עם המיליארדים של בעל השליטה של החברה ששולטת במחצית מחברה ציבורית ששולטת במחצית מעוד חברה ציבורית ששולטת ברותם. רותם עוסקת במפעליה ובתעשיה בדרום. ההכפשות האישיות האלה והתארים המודבקים לכל אחד, בסופו של דבר, רק ימוטטו את התעשיה ואת ערד עצמה. כשזה יקרה, והיום ×”×–×” לא רחוק, מישהו מיכם ×™×”×™×” מוכן לקחת אחריות למעשיו או שתמיד ×™×”×™×” מישהו אחר להאשים? את הממשלה, העיתונות, ההון-שלטון, כיל, רותם, וכמובן כמובן – את עידן עופר, שאני לא בטו שהוא יודע היכן שדה בריר על המפה. קחו סוף סוף אחריות למעשיכם ולעתידה של ערד ×›×™ אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומכם. אלא אם כן ×–×” ×™×”×™×” "מעל לראשיכם" כמובן.

  9. עמיקם בריל הגיב:

    כתושב ערד 42 שנה-שלאחרונה עבר ממנה בגלל סיבות משפחתיות-ראיתי בעבר שבלי פיצוצים לא מגיעים לסלע הפוספט. פיצוצים במערב העיר יביאו אליה אבק. פוספט ישנו בכל הנגב ובכל מדבר יהודה. כי מקורו מאותה שכבה גיאולוגית.

  10. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    מפעלי ים המלח וכימיקלים לישראל הרוויחו יפה מאד כחברות ממשלתיות,ורווחיהן זרמו לכיסי הממשלה והציבור ןמימנו בניית תשתיות לאומיות בארץ ,לא בחו"ל.

    באשר לפוספטים,המדינה זקוקה לרזרבה לחקלאותה לשנים רבות,והיא לא נמצאת בהכרח בשדה-בריר.
    אפשר גם ,כמו שעושים אחרים לקנות מרבצי פוספטים בארצות כמו מרוקו או קזחסטן,ולעבד אותם בארץ.

    זה סרטן ההפרטה שגרם להעברת השליטה במשאבים הלאומיים מידי הציבור לידי הטייקונים.
    באשר לניהול המפעלים,הרי,מנהלים מקצועיים ניתן לשכור הן בארץ והן בעולם.
    לסיום ,יש לציין את הזלזול הבוטה באזרחי ישראל ובדמוקרטיה,כאשר המגיב מרשה לעצמו לאיים בהתנשאות של מקורב לכח השלטוני לכתוב:" כי אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומכם. אלא אם כן זה יהיה "מעל לראשיכם" כמובן".
    הוא כבר יודע שזה יהיה מעל לראשנו ובניגוד לאינטרס החיוני של העם בישראל.

  11. בתיה רודד הגיב:

    לצערי הרב, ישועת הפרנסה לערד לא תגיע מרותם והגיע הזמן לחפש רמה חברתית-כלכלית גבוהה יותר לתושבי הנגב. בכל מקרה, אם רותם והמדינה ינהגו לטובתה ולא לטובת החמדנות של הטייקון, הם יאטו את קצב הכרייה וינצלו טוב יותר מקורות אחרים, בלי לסכן אוכלוסיות. לגבי נושא הבריאות – קרא מאמרי מחקר על השפעות הפוספט בעולם: ארה"ב, סוריה, ירדן, מדינות באפריקה. לא צריך להמציא את הגלגל – אבק הפוספט מכיל מרכיבים רדיואקטיביים הנכלאים בריאות ומסרטנים לאיטם. לא תראה את ×–×” בשנתיים אלא ב-20 שנה. האוכלוסיות הפגיעות ביותר: קשישים, ילדים ונשים הרות. ועוד שאלה – מי יבוא לעיר שבאופק שלה מתנשא ענן אבק? – אף אחד, בוודאי לא עידן עופר. אחד הייתרונות הטבעיים של ערד הוא האוויר שלה – למה להרוס? אולי האוויר ×”×–×” יכול להביא תעסוקות אחרות לנגב שיקדמו אותו ולא ינציחו את נחשלותו???

  12. עמית הגיב:

    עיריית אילת לקחה את מינהל מקרקעי ישראל לבג"צ בטענה שהמינהל לא יכול לתכנן בלי הסכמת העירייה.
    עיריית אילת זכתה.
    אני נגד גזענות (אלא אם מדובר בטייקונים או במשרתיהם) ואני חושב שגם לדתיים יש זכות למגורים.
    הזכות הזאת והזכות של אזרחים לתכנן את מקום מגוריהם, צריכות להיפגש באמצע אם אנחנו מבקשים צדק.

  13. נטע חוצן הגיב:

    יסלח לי אדוני, אבל תגובתך הדמגוגית לעילא ולעילא, מוכיחה כאלף עדים שמישהו יודע למה הוא מעסיק אותך (עוד מימי הבעלות הממשללתית כעדותך).

    אדוני מערבב פה מין בשאינו מין, ומעדותך מותר להניח שאינך אמון על מתודולגיות מדעיות (אלא אם אתה מסתיר היטב מיומנות זאת).

    הטענה שלך בדבר המפולת הכלכלית – שואה של ממש – שתיפול על הנגב מוכיחה שאינך מתמצא כלל בכלכלת עוני ומחצבים (×–×” נושא שראוי להתיחסות נפרדת).

    הטענה שלך בדבר בעלות הציבור על החברה היא אפילו חמורה יותר מטעויות מתודולוגיות. היא גובלת בציניות של ממש. לציבור אין כל שליטה על ה"בעלות" הזאת" והיא כפויה עליו באין ברירה.
    רוצה לאמר – אתה מאיים פה פעמיים – קודם על המשתכרים ישירות מרותם אמפרט ואח"×› על כל הכפותים אליה בעבותות קרנות הפנסיה (המופרטות בעצמן, שחושפות את ציבור החוסכים לעוני מובטח לעת ×–×§× ×”). אפילו נתניהו מודה שהכל ×”×™×” טריק כדי למנף את שוק ההון:
    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים"." (דה-מרקר 17.9.2007 )
    משקי הבית והעסקים הקטנים – עאלק. קרנות הפנסיה החדשות בטוחות יותר?

    כמו כן כדאי שתתייחס לדברי נרי אראלי כאן http://www.blacklabor.org/?p=52185

    עוד כדאי לשים לב שבכל מאמר שמתפרסם כאן בנושא מופיעות תגובות ארוכות מטעם רותם ובהן תמיד אותו תמהיל של צדקנות, הפחדה, והטעיה. אלה הן ללא ספק תגובות מטעם בדיוק כמו התגובה שלך.
    והערה אחרונה (יש מקום לעוד אבל הארכנו מספיק)
    העיקר שהכנסת את המילה בולשביזם ואופס – כאילו תמו כל טענותיך. אז יש לנו חדשות בשבילך – תתעדכן! הטריק ×”×–×” כבר לא עובד כמו פעם.

  14. נטע חוצן הגיב:

    למעשה, אדוני, ניתן לאפיין את דבריך בתמצית – כתסמונת שטוקהולם.
    נסיונך לשכנע את בני הערובה שלך גלויים מדי.

    הנגב הוא האזור הכי עני בארץ בגלל תעשיות המחצבים, שמונעות התפתחות כלכלית משוכללת יותר ודנות את התושבים להיות בני ערובה בידי תאגידים שלווים כסף מן הציבור כדי לפרנס את היחסים הלא בריאים בין מי שמתעשרים מהתעשיות האלה לבין אלה השבויים בידיהם ומכונים על ידך "בעלים".
    דרך אגב, מעניין מהו שכרך בעסק לעומת השכר של בן הערובה הממוצע שברוב טובך אתה מעניק לו חיים בזבל.
    שים בבקשה את שכרך פה על השולחן, כולל כל ההטבות, ואז נדבר.

  15. אני לא יודע איפה להתחיל לענות לדברייך… אני אנסה בתפזורת:

    1. כמה אני מרויח: די ברור שאני עו"ד אמיד מהמרכז. חיפוש בגוגל ידבר בשם עצמו. אני לא עובד רותם, אלא ספק שירותים חיצוני. רותם היא אחד מלקוחותינו. אני מעריך שבאופן אישי אני מרויח במכפלות של מנהלי ועובדי רותם, בדרגים השונים, שיפוטרו כאשר ייגמר הפוספט. אגב ביטויים כמו "פועלי מכרות" שמזכירים פועלי טכסטיל מנוצלים בבנגלדש – כיודע, המשכורות בכיל הן מהגבוהות במשק. ובכל זאת אני מעריך שאני מרויח כעצמאי במכפלות לעומתם, דבר שקשור להכנסותינו מכלל לקוחותינו, לא מרותם דווקא שתעריפיה נמוכים. את משרדי הקמתי מאפס עם שותף במצב ×–×”×” לשלי, במו-ידינו בדצמבר 1992 אחרי שעבדנו כמה שנים כעו"ד שכירים במשרדים שונים. אני כבר הספקתי לחסוך לפני כן את 20,000 הש"×— הדרושים לקניית ריהוט אבל שותפי נאלץ לקחת הלוואה מהוריו. עבדנו סביב השעון ומיעטנו לראות את ילדינו באמצע השבוע, הרבה מאד שנים והמשרד גדל והצליח. לקוחות לא מגיעים מהשמיים והתחרות קשה מאד. המשרד ×”×’×™×¢ תוך 12 שנה ל-16 עורכי דין ובעקבות מיזוג ב-2005 עם משרד עם סיפור אישי דומה והגידול מאז, הוא מונה כיום ×›-30 עורכי דין. אז בשוטף אני מסודר בהחלט, תודה ששאלת, אם ×›×™ בניגוד לעובדי רותם אין לי פנסיה ומאידך גם אין לי נכס להוריש לבנותיי ×›×™ בניגוד למניות בחברה עסקית פעילה, מוניטין של עו"ד מתאדה ביום שהוא פורש. כמובן שאין מה לרחם עלי בכלל, להיפך יש רק מה לקנא, אבל בניגוד אלי אין מה לקנא באלפי מתפרנסי רותם ביום שהפוספט ייגמר ותעשיית הדשנים ומוצרי ההמשך – לרבות המתוחכמים, באיכות מזון ואיכות טכנית – תיסגר. עלי לא תהיה לדבר כל השלכה, אני מניח, בתקוה שאהיה כבר עמוק בפנסיה ובעיסוקים עסקיים אחרים, וגם אז אפשר ×™×”×™×” לקנא בי אך, לצערי, לא במתפרנסי רותם.

    2. אני עובד עם רותם (אז פוספטים בנגב) כל ×—×™×™ המקצועיים, כעו"ד חיצוני – זוטר ובכיר – ואני מאד קשור לחברה, לעובדיה ובעקבות כך לקהילה בדרום. את השקעותי במיזמי ביומד עשיתי בדרום, לא במרכז. כשהייתי זקוק לעורך פטנטים, שכרתי בדרום, לא במרכז. אני מתמצא היטב במעגלי התעסוקה שרותם יוצרת בדרום ולקטליזטור שהיא מהווה בתחום המחקר המדעי, הביוכימיה, האגרו-כימיה, תעסוקת מאות מהנדסי מכונות, חומרים, חשמל, תהליך, כימיה כמובן, עובדי מו"פ, כלכלנים, אנשי כספים, מינהל וארגון ועוד.

    3. מכירות סלע פוספט של רותם הצטמצמו למינימום ב-22 השנים האחרונות, ודאי מאז מיזוגן של פוספטים בנגב וקבוצת רותם אמפרט ב-1991. רוב סלע הפוספט מועבר לייצור מוצרי ההמשך, שהם מתוחכמים בהחלט, במפעלים העצומים שנבנו במישור רותם, בעיקר בסוף שנות השבעים וסוף שנות התשעים. התעשיה הזו היא לא "תעשיית מחצבים" בכלל, והדבר האחרון שהיא עושה הוא ייצור או הנצחת עוני. מלבד האשלג בים המלח, הפוספט הוא המתנה הגדולה ביותר שהנגב יכול ×”×™×” לקבל בתקופה הקריטית ביותר להתפתחותה, קרי 60 השנים לאחר תחילת יישובה ביישובי קבע. הדבר נכון לגבי כל מגזרי האוכלוסיה בנגב – מנהלים ומהנדסים ופועלי מכרות, עובדי חברות קייטרינג ועובדי מו"פ מתקדם, מחקר ביולוגי, כימי וביוכימי באוניברסיטת בן גוריון וחברות משאיות, הובלות ואוטובוסים, יהודים ובדואים. הנגב לא ×¢× ×™ בגלל כל אלה וכולם מתפרנסים בכבוד. בזמנו היתה ביקורת על תעסוקת עובדי קבלן בחברה אחות (מפעלי ים המלח) והדבר הובא לידיעת הנהלת כיל ותוקן. אם את יודעת על תעסוקה אלטרנטיבית לכל רבדי התעסוקה הזו בדרום, אנא יידעי את הציבור. לעניות דעתי, אין לה כיום כל תחליף, ודאי לא בהיקפים עצומים כאלה. ולמען האמת, אין גם סיבה שיהיה לה תחליף ×›×™ הביקוש לדשנים בעולם גואה וימשיך לגאות, ומן הסתם תהיה פרנסה גם לדור הבא. ובלבד שיהיה סלע פוספט, כמובן.

    4. אין לי שום כוונה לעשות לך הנחות בנושא הבולשביזם. קראי מה שכתבתי. אני לא קפיטליסט אטום במגדל זכוכית ואני ממש לא מאלה שחושבים שכל מי שמבקר את הטייקוניזציה והריכוזיות המופרזות של המשק הישראלי, הוא בולשביק. אני טוען מאז שנות התשעים שמתכונת ההפרטה שגויה מן היסוד – ושלא ×™×”×™×” ספק, אני תומך בהפרטת חברות עסקיות, שהן לא יוטיליטי ציבורי, ולא מאמין בבעלות ממשלתית על עסקים בתור שכאלה. ×–×” כולל גם עסקים בעלי זכיון לניצול אוצרות טבע, אם הדבר נעשה נכון; אין שום אפשרות להשוות את כיל הממשלתית עם כיל של היום, ההתרחבות הבינלאומית והקניית הערך לכלל הציבור הישראלי, פשוט לא היו מתרחשות תחת ניהול ממשלתי. ב-1986 חברת הפוספטים הפסידה 20 מיליון דולר (של אז) ועמדה בפני סגירה, כפי שאכן קרה לתמנע שדיממה הפסדים שנים ואולי היתה ניצלת אילו כיל הופרטה עשור קודם לכם. אני לא עובד אצל טייקון כלשהו, מעולם לא עבדתי אצל טייקון, ואין לי ענין במבנה ההחזקות של שלוש קומות תאגידיות מעל חברת רותם אמפרט נגב. מעולם לא ביקרתי במשרדי קבוצת עופר ובמשרדי החברה לישראל הייתי רק משום שבעבר הם השאילו מדי פעם חדר ישיבות לשימוש כיל כשבכיל, שיושבת באותו בנין, כל חדרי הישיבות היו תפוסים. סורי, לא ילך לך. מה שאמרתי בהקצנה מכוונת – to make a point – ×”×™×” ×–×”: נגיד – בהקצנה גרוטסקית שאני לא חושד כלל שאתם מזדהים עמה – שמחר שולחים את עידן עופר לגלות, מלאימים את כיל וממנים לרותם ועד פועלים סובייטי במקום דירקטוריון. רותם עדיין זקוקה לסלע פוספט של בריר כדי להתקיים, נכון? מי אומרים, כבר על גבול הייאוש, שהם חייבים את הסלע של בריר? מנהלי רותם מהדרום, נכון? אם מדינת ישראל תחתוך את מקור הזרחן לכיל, אז היא תקנה מכרה בטוגו או קזחסטן ותקים את מפעלי ההמשך שם בעלויות ייצור נמוכות בהרבה מהעלויות הנוכחיות בישראל. ***×–×” לא איום!*** זו מציאות עסקית!!! אף אחד לא מאיים! כיל היא קונצרן בינלאומי והיא מן הסתם תמצא פתרונות. לעומת זאת, מנהלי ועובדי רותם, שמן הסתם לא יהגרו לטוגו או קזחסטן, נמצאים בחרדה הולכת וגוברת. הם שם לידכם, בדלת ממול. אל תתווכחי עם עו"ד אמיד מהמרכז, תלכי לשאול אותם! כשהם זעקו, האשימו את הנהלת כיל שהיא "מפעילה אותם" כאילו שמנהל קונצרן בתל אביב יותר מוטרד מפרנסתו של משה חדד, יו"ר הועד מהדרום, ממשה חדד עצמו. ההאשמות האלה פאתטיות ואני לא מצליח להבין מה לא ברור בכל הדבר ×”×–×”.

    5. אין לנו שום ויכוח על קופות הגמל וקרנות הפנסיה. התנגדתי מהיום הראשון להפרטתן ולהפרדתן מהבנקים כדי לפתור את סוגיית ניגוד העניינים כביכול, שהיו דרכים רבות אחרות לפתור אותה. יש לי גם תעודות – ברגע שזה קרה משכתי מהן את כל כספיי הצבורים ואני מפקיד בהן מאז רק עד לגבול הטבת המס המדויקת. משאמרתי זאת, לא ברור לי כיצד ×–×” קשור לענייננו. מניית המדינה היא כידוע מניית כיל, קופות הגמל והפנסיה של ריקי כהן וסימה לוי מושקעת בה ועובדה זו לא קשורה לזהות הבעלים של הקופות. וכאמור, מניית כיל נפלה ב-22% מאז שהחל העלייהום, מחיקת ערך של מיליארדים למאות אלפי ישראלים, מטעמים פסיכולוגיים מלאכותיים בלבד.

    5. גב' תיה רודד – אנא הפני אותנו למחקרים האלה. אנחנו עוסקים בנושא ×”×–×” בלי סוף. לא 20 שנות דגירה – אלא 60 שנות כריית פוספטים, כולל בתקופה שבה המודעות לרפואה תעסוקתית, מחלות נשימתיות ובטיחות בעבודה היתה נמוכה ביותר. איפה והיכן המחלות האלה? איפה דו"×— המראה ×›×™ אלפי – אולי עשרות אלפי – עובדי הפוספטים מאז 1952 סטו מהנורמה בכלל האוכלוסיה במחלות ריאה, סרטן וכו'? איפה ארין ברוקוביץ' של דימונה? אנא תפני אותנו. משרד הבריאות, לא רותם, דרש ביצוע פיילוט בנקודה ×”×›×™ מרוחקת של בריר, לתקופה מוגבלת, תוך ביצוע ניטור של שקיעת אבק וכו'. אתם נלחמים בכך בנחרצות – ואף גרמתם למשרד הבריאות, תחת ניהולו של ליצמן, להתנגד לפיילוט של עצמו – ×›×™ אתם יודעים בדיוק מה תהיה התוצאה. אפס השפעה על איכות האויר בערד – בניגוד, אני מניח, למכרה אחר שפועל ממש בתוך ערד מזה שנים – ואפס השפעה על בריאות האוכלוסיה באיזור. אז מה נשאר? אמונה מיסטית שטיפחתם במשך שנים וכעת אתם לא מסוגלים להשתחרר ממנה, יהא המחיר החברתי והכלכלי אשר יהא? מטובלת בטייקונים, ברונים שודדים והכפשות אישיות – להבדיל מהתנגדות עניינית לגיטימית – של כל מי שמביע דעה אחרת?

    6. לא חברים, אני לא שכיר חרב אלא אזרח במדינה שאכפת לו ×›×™ הוא במקרה מכיר את הנושא מקרוב, בכלל לא משנה למה. כל הכתיבה שלי כאן היא הזויה ואין לה כל קשר למקצועי או לטיפולנו המשפטי ברותם (ההפך הוא הנכון, אפי מיכאלי עוד יעשה שימוש בטכסטים האלה נגדנו…). אני לא אעשה לכם חיים קלים ברמה האזרחית בכניעה להדבקת תארים ועלבונות כגון שכיר חרב, מחזיק בני ערובה, הופך את עובדי רותם לבעלי תסמונת שטוקהולם (בן ערובה שמזדהה עם חוטפו) וכל מילות התואר האחרות, כולל האינסינואציה הכרוכה בהתעניינות בהכנסותיי הכספיות ממשרד עורכי דין בת"א – כתחליף ראוי בעיניכם להתמודדות ישירה עם הנושא. אני מתנשא, אני פטרנליסט, סבבה, שאלו אנשים בערד שמכירים אותי (חיים סטרז' – ממתנגדי בריר – משה גולן ועוד). הרי ×–×” לא ממש חשוב מה אני אגיד נכון? בכל מקרה אזכה למנת מחמאות כזו וברור שאנשים מהצד שלי יגידו – הם פנאטים, מה אתה מבזבז עליהם זמן בכלל? אני מבזבז ×›×™ בהרבה מאד נושאים אני חושב שאתם צודקים – וכאן לא. ולא, לא משום שיש לי אינטרס מקצועי בנושא כספק שירותים! אילו ×–×” ×”×™×” שיקולי הבלעדי, כמו רוב הנושאים שכל אחד מאיתנו מטפל בהם במסגרת מקצועו, הייתי עושה את עבודתי המקצועית ולא מקדיש שלוש שעות – על חשבונה הישיר של עבודתי המקצועית, לכתיבה כאן.

    אנשים טובים מערד ומחוצה לה – רותם לא יכולה לפתור את כל הבעיות המקרו-כלכליות בנגב (למרות עשייתה הענפה למען הקהילה), ובהחלט דרושה מעורבות מממשלה שפשוט נעלמה מהזירה האזרחית בעשור וחצי האחרונים. כעת נבחרו לכנסת אנשים מזן שונה, ואולי ×–×” יתן את אותותיו. אבל יש מציאות פשוטה שלא קשורה לעיוותים המשקיים והחברתיים קיימים בישראל ובנגב – ***הפוספט עומד להיגמר*** ועמו תעשיית דשנים וחומצות משגשגת, שייעודה האכלת מאות מיליונים ברחבי העולם (לא ייצור חומרי גלם מסוכנים לאייפאדים במשכורות רעב) והמפרנסת עשרות אלפים ביישובים ×”×›×™ רגישים בנגב. כריית הפוספט לא מסוכנת לבריאות, על פי נסיון מצטבר של 60 שנה בפוספט ישראלי, ואם מישהו סבור שכן – מוצע לעשות פיילוט מדעי, יסודי ובטיחותי לחלוטין לבדיקת הנושא בהשגחת מומחי משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. זו המציאות שיש להתמודד עמה. אין אחרת. לא טייקון, לא ברון שודד, לא שכיר חרב, לא בני ערובה, לא תסמונת שטוקהולם, לא מערב פרוע. הפוספט עומד להיגמר, אין בישראל כל מקור אלטרנטיבי לייצור חומצות ודשנים ואין כל אופציית ייבוא כלכלית. תחשבו. תתמודדו. תחליטו. אולי תתפנו לשיחה עם עובדי רותם. אולי תבקשו מאיתנו עוד פרטים. אולי תפנו אותנו למידע שלא ×”×™×” ידוע לנו עד היום. אין הכרח לייצר עוד תגובה פבלובית בחוזר. זו אחריות כבדה על כולנו – אתם ואנחנו – ולא יכול להיסגר בשליפות ודמגוגיות שטחיות. ×›×™ מבחינת כלכלת הנגב ועתיד תושביו, בדיני נפשות עסקינן.

  16. דב פוניו הגיב:

    כשם שבית משפט מחוזי לאחר 12 שנות דיון לא מצא קשר מובהק בין סרטן של צוללי השייטת ( "הם היו חשופים הרבה לשמש"), כך אפשר שיעברו 10 שנים עד עלית אחוז חולי הסרטן בערד. אבק רדיואקטיבי?לא. גז ראדון שהשתחרר בגלל רעידות פיצוצי עומק? לא ולא. "אחוז המעשנים עלה בקרב הדור הצעיר בשנים האחרונות".
    גודל הציניות עולה ביחס ישיר עם הצפי לעליית הרווחים שעתידים
    להיות מופקים מהפרויקט. תופעת אילן שביט הוא רק קצה הקרחון, לכן חבל להתייחס אליו. הוא הפחות מתוחכם. יש אחרים שלכאורה עוטפים את תושבי האזור באהדה נוטפת דבש והציבור אוכל את כל הלוקש.
    בכתבה של בתיה לא הוזכרה אפשרות שדרוגה של ערד כעיר תיירות. ב10 השנים האחרונות החל לנצנץ האור בקצה המנהרה. למגינת לבם של כל אלה הרוצים להנציח את השיעבוד לתעשייה הכימית ותעשיית בתי המלון לו יעדו את ערד מתמיד. בשנים האחרונות אלפי מטיילים מציפים את דרום ערד- דווקא בקרבת המקום המיועד לכריית הפוספטים. נחל קינה המרשים יהפוך לדרך להובלת פוספטים למפעל העיבוד. עד כה התיירות החלה לעלות עקב יתרון יחסי לאזור של אויר הרים ( 600 מטר), שבילי הליכה מסומנים בשפע, קרוב למדינת גדרה-חדרה ובכל זאת סמוך ליישוב עירוני. זה מול הר נשפה בדרום הערבה (גם שם יש אופציה לכריית פוספטים). אותו שומרים בקנאות כשמורת טבע- בעידוד הממסד הירוק שמשלב ידיים אמיצות עם התעשייה הגדולה בדרום הארץ. האמת הפשוטה, שהובלת עפרת הפוספטים משם תעלה כסף. אז בואו נגלגל עיניים מתחסדות לשמירת הטבע או נאיים בהרס הכלכלה של הנגב. בהחלטות מנהלת התכנון הנייר סובל את הכל.
    באשר לחסידות גור- הם בונים לנצח ישראל. המכרה יעבוד 30 שנה וילך לדרכו( מה איכפת לנו משטח הרוס), השכונה של חסידי גור תישאר. אם יהיה שר בריאות מהחרדים, הוא כבר ידאג. ואם לאו, עברנו את פרעה נעבור גם את זה. ואז כבר נראה, מי שולט בערד.

  17. גלי סופר הגיב:

    בפגישת התיירנים האחרונה (26/6/2013) בה הוצגה לנו התכנית הגרנדיוזית של פיתוח התיירות בערד נאמרה שורה תחתונה מפי שני אנשי מקצוע:
    או עיר מכרות או עיר תיירות !!
    אלה הן שתי חלופות המוציאות זו את זו.

    ערד יכולה להיות אימפריה של תיירות !

    רק צריך לקחת החלטה ולהפסיק לפחד או להיות נתונים תחת מרותם של העשירים.

  18. שקד ברקת הגיב:

    אני אמנם כרגע לא תושב ערד, אך בשל העובדה שאני חוקר את הקשר בין תיירות ופוליטיקה בישראל אני מתעניין מאוד במה שקורה בסביבתכם. גם לדעתי, בערד יכולים להתרחש דברים יפים מאוד מבחינה תיירותית בעתיד הקרוב והרחוק, ואם זה יתוכנן כהלכה התושבים המקומיים יוכלו לשדרג באופן ניכר את איכות חייהם. ללא ספק, הקמת מכרה פוספטים עלולה לתקוע מקלות בגלגלים של הפיתוח התיירותי באזור, לאור הרגישות הרבה של התעשייה לדברים מסוג זה. טוב יעשו הגורמים האחראים על הנושא אם יקיימו דיון מהותי ביתרונות ובחסרונות של העניין בהקשר של תועלת לציבור בטווח הארוך. במקרה כזה, הם יגיעו למסקנה ברורה די מהר לפי הבנתי. במיוחד לאור התחזיות בעולם לצמיחה תיירותית הולכת וגוברת במהלך השנים הבאות על אף המשברים הכלכליים.

  19. אילן שביט הגיב:

    מה הקשר? הכריה בבריר לא תפגע בשום ערך טבע, כולל נחל ×§×™× ×” היפהפה, וודאי לא באופיה של ערד כעיר תיירות, אם תיצור לעצמה מעמד ×›×–×”. תבדקו את מכרה הפוספטים של Foskor ממש צמוד לעיירה הציורית-תיירותית Phalaborwa – המכרה עצמו הוא השער ל-Kruger National Park הידוע ומוקף בשמורות טבע אחרות כגון Hans Merensky שקרוי על שם אדם שבאישיותו גילם את ההשתלבות בין שמירת טבע וכריית מחצבים. אותו ×›× "ל שמורות ×”-wetlands של פלורידה בהן שולבה כריית הפוספטים של Mosaic עם ערכי הטבע ושמורות הטבע של פלורידה ואף תרמה לשימורם ופיתוחם. אבל אני סמוך ובטוח שיגיבו לדבריי אלה מבלי לבדוק כלל במה מדובר. הרי יש לי עכשיו כינוי חדש – אני לא רק שכיר חרב, אני גם קצה קרחון (לא מתוחכם) של תופעה. אני מוכרח להודות, לתואר ×›×–×” עוד לא זכיתי!

  20. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אי אפשר לזרוק סתם שמות.
    אם רוצים התייחסות רצינית צריך לתת קישורים אמינים.

  21. נטע חוצן הגיב:

    הצחלת אדוני שביט לבלבל אותי. הפוספט הולך להיגמר? אז למה למכור?
    גם לא התיחסת להערה של נרי אראלי כפי שהובאה למעלה.
    אתה שוזר כל הזמן ביחד שני טיעונים שונים כאילו כל אחד מהם לא עומד בפני עצמו.

    אם הכרייה איננה בעיה סביבתית ובריאותית, למה אתה צריך לאיים בחוסר תעסוקה? על המועסקים עצמם קל כמובן יותר לאיים, אבל למה לאיים? כי אתם לא מצליחים להוכיח את הטענות שלכם.
    וכשלא מצליחים בזה אתם טוענים שהצד השני אטום.

    משהו אדוני פה לא מסתדר – מצידכם הכל בסדר – אתם מפתחים את תעשיית המו"פ בנגב, הכרייה לשיטתכם בכלל תורמת לסביבה, יש לכם כל ההוכחות ורק הצד השני אטום.
    זה הסבר קל מדי, דמגוגי מדי, חשוד מדי. ולא עומד בנתונים האוביקטיביים.

    ושוב – מה אתה עונה לנרי אראלי
    "אני מבקש להצטרף לתומכים בביטולה של תוכנית "רותם אמפרט" לכרות פוספטים בשדה בריר, ומבקש להביא לידיעת הציבור את העובדה הפשוטה שידועה גם למהנדסי החברה , בערמות החומר הטפל שנשאר אחרי מיצוי הפוספט, בגלל השיטות הפרימיטיביות של הכרייה והעיבוד, יש עדיין אחוז גבוהה למדי של פוספט, ולכן תתכבד חברת "רותם אמפרט" ותשוב אל ערמת הטפל שהשאירה אחריה בכל הנגב המזרחי ותמצה את הפוספט מהם , לפני שהיא באה ומבקשת לפתוח מכרות חדשים".
    האם הוא מבלף או רותם מבלפת? למי כדאי לי יותר להאמין, לך או לנרי אראלי?

  22. אסנת יותם הגיב:

    אל עו"ד אילן שביט
    קראתי את דבריך בעקבות המאמר של דר' בתיה רודד. המאמר שלה עוסק ב-3 סוגי איומים על עתידה של ערד, אתה מייצג אחד מ-3 האיומים הנ"ל.
    אודה לך על תשובות לכמה שאלות בנושא שדה בריר:
    1) מה בדיוק אמור לבדוק אותו פיילוט, שבו מדובר?

    2) האם חברת "רותם אמפרט" מוכנה לפרסם,בשקיפות מלאה, נתונים סטטיסטיים (מבלי לנקוב בשמות) על מצב בריאות עובדיה במשך 60 שנות פעילותה, שאותן ציינת?
    (שהרי החברה מבצעת בדיקות תקופתיות(אחת לשנתיים?) לעובדיה.

    3)האם עובדי_השטח של החברה עוטים מסיכות או מסנני_אוויר בעת עבודתם?

    4)האם "שדה בריר" הוא אמנם רזרבת-הפוספטים היחדה והאחרונה של מדינת-ישראל?

    5)האם תוכל לציין מהו המרחק בין קצה "שדה בריר" לקצה ערד? הגדרת את המרחק באופן קצת מעורפל:"המכרה נימצא קילומטרים מערד"

    בתודה מראש על תשובותיך.

  23. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    אין לצפות לאמירת אמת מלוביסט של אדוניו הטייקון.

  24. אלון הגיב:

    אם לערד היה פוטנציאל תיירותי כפי שחלק מהכותבים מציינים כאן, הציבור החכם היה מגלה זאת מזמן, אז היו שני מומחים שהציגו תוכנית תיירותית ובוודאי הם מקבלים על כך כסף, אז מה תרצו שהם יגידו שאין למקום פוטנציאל תיירותי,
    דוב פוניו מכמה מסלולים ונחל קינה היפה לא בונים תיירות, אלא אם כן כמה תרמלאים זו תיירות בעינך,
    תיירות מכרות, תיירות תעשייתית, זה הכיוון במפעלי ים המלח מבקרים עשרות אלפי אנשים בשנה, למרכז מבקרים ברותם ולסיור בשטח כולל ביקור באתרי שיקום מכרות יגיעו אלפים, ויש לכך תקדימים בעולם שעיר מכרות מתפרנסת גם מהתיירות וביקורים במכרות,
    ולבסוף עובדי התיירות מדורגים בתחתית טבלת השכר, בד"כ שכר מינימום , עובדי כריה וחציבה בראש הטבלה, לא צריך להיות דקטור באוניברסיטה, פשוט צריך לקרוא עיתון

  25. נטע, אסנת, אנונימי ומיכאל – היתה לי היום ישיבת מ-3 עד 5. מאז ועד ללפני מספר דקות 19:00, כתבתי ‏תשובה מפורטת, לרבות לטיעונים של נרי אראלי, אליהם הופניתי, על תכולת הת"×– בערימות הטפל וחלופות ‏הכריה. עניתי על הכל בפירוט והטכסט ×”×™×” כאורכו של הפוסט הארוך שלי מהבוקר. הבאתי גם את הקישורים ‏לדרום אפריקה ופלורידה לבקשת אנונימי. אלא שבפעם האחת הזו שכחתי למלא אחר אזהרת הקונטרול+סי ‏שלכם – ודווקא בפעם הזאת קיבלתי‎ bad gateway ‎בפעם הראשונה היום! נסיונות לחלץ את הטכסט מזכרון ‏ווינדוס לא הועילו ×›×™ כתבתי ישירות בחלון האתר, לא בוורד‎. ‎
    עמכם הסליחה. אעשה כמיטב יכולתי לשוב לדף הזה בהקדם ולכתוב את הכל מחדש כולל תשובות פרטניות ‏לשאלות של אסנת. אני מקוה שסימנתם את התיבה שנותנת התראות אם יש תגובות לתגובותיכם. (אגב יש פה ‏תקלה, תגובה 19 זה אני, כמובן, לא משתמש אנונימי).‏
    *** התקלה תוקנה – מערכת "עבודה שחורה" ***
    מיכאל – אני לא רואה את טעמו של הסגנון ×”×–×”. אין לי שום רצון לחרב לך את הערב אז מה התועלת בלחרב ‏את שלי. עייפתי מלהסביר מי אני, ההיסטוריה שלי, מה השקפותי ומה אני עושה באתר ×–×” היום. אם פיספסת, ‏אנא גלול למעלה. אני ודאי לא אכפה את עצמי על מי שלא רוצה בנוכחותי ואם אתה מעדיף שלא אבקר פה, ואם ‏מנהלי האתר יאמרו שזו גם העדפתם, כמובן שאכבד זאת. בעצם גם אם הם לא יאמרו זאת ונגזר עלי לחטוף ‏עלבונות אישיים כל הזמן, ×›×™ ×–×” סתם מבאס ואני פה על בסיס וולונטרי-אישי וזה ממש לא חלק מעבודתי ‏המקצועית. מן הסתם יש כאלה בצד שלי שיגידו אמרנו לך (אם ×›×™ אני מדגיש שאיש עוד לא אמר); לאחר שהלך ‏לי חלק גדול מיום העבודה היום, שלא לדבר על הגרנד פינאלה הטכנולוגי, ייתכן שאני מצדיק אותם 🙂 (לא ‏באמת‎…). ‎
    ערב טוב לכולכם‎,‎
    אילן שביט

    *** מערכת עבודה שחורה מעריכה מאוד את השתתפותו של עו"ד אילן שביט בדיון ***

  26. דב פוניו הגיב:

    מוטב זה מלהקרא "שכיר חרב". בסך הכל, הקרחון הוא ארגון שלא תמיד בולט על פני השטח אבל כולם יודעים שהוא שם. הוא חולש על מיליארדים והוא רב עצמה עד שהוא יכול לקנות כמעט הכל. יועצי פרסום, לוביסטים בכנסת, מומחים לבריאות ולסביבה- וגם פוליטיקאים. אתה הלא יודע את זה יותר טוב ממני.
    אתה אומר: "אבל מספקים עבודה לאנשים בכבוד". אבל אתה מתעלם מהעובדה שכברת ארץ יכולה לספק עבודה בצורות רבות.
    מה שאומר כעת (ואמרתי לא אחת) אמר דודו כהן מיועדינו כראש ועדת הערר של הועדה המחוזית ,בערר הירוקים נגד מכרה פוספטים חצבה מערב בחודש מרץ 2006. אתה וודאי זוכר. הוא אמר ואת דבריו פרסם דובר משרד הפנים: "אמנם השיקולים הכלכליים הם כבדי משקל-אך הכרייה תניב תוצאות כלכליות לפרק זמן מוגבל ויותיר פצע בנוף הפתוח. לעומת זאת, הותרת השטח במצבו הטבעי ללא כרייה תאפשר את התפתחותו של ענף התיירות באזור זה כאשר התוצאות הכלכליות הינן לתווך ארוך,ללא הגבלת זמן". אם אין לך את הדף,אשלח לך.
    אמת- שם אין בני אדם בקרבת מקום
    וכאן יש גם 25.000 יהודים בערד שאולי עלולים להפגע- ועוד כמה אלפי בדואים שכלל לא סופרים אותם. אבל הפוספט כאן יותר משובח-ומה שרואים משם לא רואים מכאן.
    אני מקוה שלא אמרתי שום עלבון אישי. ובאשר לתיירות באזור ערד: היא מתפתחת לאט כי עד לאחרונה לא הבינו שחבל ארץ זה הוא מכרה הזהב האמיתי-אפילו לא צריך לחפור לעומק האדמה, כי הזהב מפוזר על פני האדמה,רק תתכופף ןתרים.

  27. נטע חוצן הגיב:

    אנחנו נחכה בסבלנות עד שיעבוד הקונטרול+סי,
    וגם אז תישאר השאלה – למי להאמין – לך או לנרי אראלי.

    ודרך אגב לרבים מן הכותבים כאן יש סיפורים על כמה הם עסוקים ועל כמה הם חשובים, אבל איכשהו הם מוותרים עליהם בתגובות. אז עם כל הכבוד להרואיקה שבמאמציך הניכרים, אתה בכל זאת יועץ משפטי לחברת רותם וגם אם כתיבת תגובות באתר זה איננה כלולה בהגדרת תפקידך ולא משלמים לך על זה, זה יהיה יותר אמין אם לא תציג את עצמך כאזרח בעל עניין נטול אינטרסים. זה יהיה ממש יותר אמין.
    הנה עוד מישהו שנותן טיפים ללא שכר.

  28. שקד ברקת הגיב:

    ראשית, אם היה לערד ולאנשיה את הכוח הפוליטי של תל אביב או אפילו הרצליה או נתניה, היא הייתה כבר מזמן עיר תיירות מפותחת. בכל מקרה, בהרבה מקומות בעולם שהפכו לאימפריות של תיירות רבים הם התופסים את ראשם ושואלים איך לא עשו זאת קודם.
    שנית, בשלב הראשון לפחות תיירות תרמילאים היא בהחלט תיירות רצויה למקום ששואף לבנות את עצמו בהדרגה ולייצר קודם כל תדמית תיירותית. הצעירים מאירופה יכולים להיות שגרירים של רצון טוב לאחר שישובו לארצם, הם יכולים לשכנע קרובי משפחה יותר מבוגרים או מבוססים להגיע ולבקר בארץ, ויש גם סיכוי טוב שהם יחזרו לכאן לביקורים חוזרים בעוד עשור או שניים לאחר שהם יהיו יותר מבוססים ויתעניינו בנופש, היסטוריה ותרבות. כמו כן, הם יכניסו שמחת חיים למקום ויעודדו את פיתוחו החזותי , בדיוק הפוך ממה שהפוספטים עלולים להביא עימם.
    שלישית, יש בעיה מהותית אמנם עם השכר הירוד בענפי התיירות, וזה נובע מהאופן שבו נבנה הענף מאז קום המדינה. במקרה הזה, יש לנו המון מה ללמוד ממקומות אחרים. אך אין שום סיבה בעולם שמה שהיה עד עתה הוא גם מה שיהיה. עדיין, המשמעות של מיליון תיירים היא 40,000 מקומות עבודה באופן ישיר.
    רביעית, בטווח הארוך תיירים ירצו להגיע לערד משום שזה יעניק להם אפשרות טובה להתוודע למקומות ייחודיים כמו המכתש הקטן, המקום הנמוך ביותר בעולם, נווה המדבר שניתן למצוא במקומות מסוימים במדבר יהודה, הנופים המרהיבים מסביב לערד, ההיסטוריה של תל ערד ומצדה, וגם כמובן לקסם של ירושלים. מי שירצה לצפות בפוספטים, יש להניח שיחפש אותם במקומות אחרים, שאין להם את המגוון התיירותי העצום שניתן למצוא בערד.

  29. לקסי הגיב:

    שלום אילן,
    בפעם הקודמת זה היה, כמדומני, בבג"צ.
    נעים להיפגש, מה שפחות נעים זה למצוא בדברי אדם במעמדך ובמקצועך, דברים שלכאורה (כשמגיבים לדברי פרקליט, תמיד "לכאורה", גם כשהשמש זורחת והטענה היא שעכשו יום) אינם תואמים למציאות.
    בדברי אדוני המלומד (לא "חברי המלומד" שכן איני עו"ד ולימודים אחרים אינם נחשבים) קראתי: "כיל שייכת 70% לציבור הישראלי – לריקי לוי, לסימה כהן ולקרנות הפנסיה שלהן"
    גלשתי עכשו – 2 ביולי 2013 שעה 00:20, שעון ישראל – לאתר הבורסה
    ומצאתי כדלקמן:
    החזקות בעלי עניין – 66.33%
    החזקות מוסדיים – 0%
    החזקות הציבור 33.67% (קצת פחות מ-70%, פחות מחצי, ממה שטען אדוני המלומד…)

    "הציבור" הוא לרוב "ציבור המשקיעים" לא קרנות הפנסיה ולא קופות הגמל, סביר מאוד שגם לא ריקי כהן שאין לה פנאי להתעסק בבורסה.

    קרנות הפנסיה נמצאות בד"כ ב"מוסדיים" ישיעור האחזקות שלהן בכיל הוא 0% כבר זמן רב.
    מקום נוסף שבו קרנות פנסיה משקיעות כספים הן אגרות חוב.
    לכיל יש ארבע סדרות של אגרות חוב, סה"כ כמיליארד וחצי שקלים, המון כסף, חלקו אולי גם בקרנות הפנסיה, אבל:
    א' זה "פסיק" בהשוואה לכלל שוק האג"ח, כך שהחשיפה של הקרנות לאג"ח של כיל היא נמוכה יחסית.
    ב' גם כאן, לכאורה, מי שמחזיקים בחלק גדול הם בעיקר "בעלי עניין".

    ריקי כהן, וגם רבים אחרים, לכאורה רוב תושבי ישראל בכלל והנגב בפרט יכולים לישון בשקט גם כשמניית כיל נופלת.

  30. לקסי הגיב:

    "עובדי המכרות 60 שנה? לא הוכחה מספקת?"
    לכאורה לא! מי ראה את נתוני התחלואה והתמותה? מי עשה ניתוח השוואתי נאות?

    "פיילוט כדי להפריך כל ספק ספקא",
    לכאורה זו לפחות טענה לא חכמה.
    מה ימדדו שם?
    איך יקבעו אם מסוכן?
    את הפיילוט עשו כבר מזמן בארה"ב ומצאו שמכרות ומפעלי פוספטים מסוכנים לסביבותיהם ועוד הרבה יותר לעובדיהם. אבל מי צריך טיעונים כשאפשר לכאורה לטעון דברים שהם לכאורה ללא כל בסיס עובדתי.

    "גרוטו רק מייצר תכתובות ומוכן לקבל מאמר מלקסי באמצע דיון בכנסת ואף להקריא את החלק המסומן שבו לנוכחים הנכבדים"
    וכאן בלי "לכאורה" המשפט: "… להקריא את החלק המסומן שבו לנוכחים הנכבדים" אינו אמת!, הנוכחים אכן נכבדים, השאר הוא פשוט שקר!

    "חוות הדעת היא של בר-חנא – והיא הוזמנה על-ידי המתנגדים מערד בכשירותו הפרטית-אישית-אקדמית."
    חוות הדעת היא אכן של בר-חנא.
    המשפט: "… והיא הוזמנה על-ידי המתנגדים מערד …" הוא שקר.

  31. לקסי הגיב:

    אתיחס רק למה שכתבת על העמותה שאני בעל תפקיד בה.
    כתבת:
    "כריית סלע פוספט אינה מסוכנת לבריאות. לנו אין כל ידע שהיא אי-פעם סיכנה את בריאותו של איש. גם לעמותת רוצים לחיות בלי מכרות אין ידע כזה."
    בידי "רוצים לחיות בלי מכרות" יש מידע הפוך למה שנאמר בדברים האלה.
    "רוצים לחיות בלי מכרות" (ע.ר.) שומרת לעצמה את הזכות להגיב לדברים במקום ובמועד שתמצא לנכון.

    יעקב לקס
    "רוצים לחיות בלי מכרות" (ע.ר.)

  32. אילן שביט הגיב:

    לילה טוב לקסי
    אחזקות הציבור בכיל: הסברתי, הציבור הישראלי מחזיק באמצעות מניות ישירות בכיל ובאמצעות מניות ישירות בחברה לישראל. אגב, הציבור הצפון אמריקאי מחזיק באמצעות פוטאש. קבוצת עופר מחזיקה בשרשור רק כרבע ובפועל אין לה נציגים בדירקטוריונים המגזריים של כיל – כיל דשנים במקרה ×–×”, וודאי לא בהנהלותיהם. לגבי קרנות הפנסיה וקופות הגמל אפשר להתווכח על המהות, קצרה לי היריעה והשעה כרגע, אבל האקוויטי, הזכויות ההוניות, מהוות השקעות ציבוריות, לא השקעות טייקונים כהגדרתכם, ×›×™ אלה באמת כספי ריקי כהן וסימה לוי ולאנשום דבר אחר. כידוע גופים מוסדיים מהוים בקרה לא רע על בעלי שליטה ובעלי ענין.
    כל טוב,
    אילן

  33. אילן שביט הגיב:

    לקסי
    לגבי המידע שבידי העמותה, אכיר לך תודה אם תיידע אותי אם הוא ישראלי, בהתבסס על ששים שנות כריית פוספטים, לרבות בתקופות בהן אמצעי הבטיחות והמיגון לא היו דומיםמכלל למה שקיים היום.
    אם מדובר במאמר שבו הזנת את גרוטו בעיצומו של הדיון בכנסת, אני מקוה שאתה לאנרק יודע היום מה באמת כתוב במאמר ×”×–×” אלא גם עידכנת את גרוטו למען לא יביישו עוד עובדי מדינה בכירים את דיוני כנסת ישראל. אגב בקטגוריה זו אפשר להכליל את הצהרתך הטריה בכנסת במסגרת קרקס יחימוביץ' לפיה בארה"ב הפסיקו לכרות פוספטים ×›×™ הגיעו למסקנה שזה מסוכן… אני מציע שתעדכן גם את הנהלות מוזאיק ופוטאש כדי שיוציאו דו"×— מיידי לבורסה 🙂
    כל טוב,
    אילן

  34. לקסי הגיב:

    "בזמנו היתה ביקורת על תעסוקת עובדי קבלן בחברה אחות (מפעלי ים המלח) והדבר הובא לידיעת הנהלת כיל ותוקן."
    אילן שביט, אני מצע לך לצפות בסרט "זהב לבן עבודה שחורה" – http://vimeo.com/36272133 ואחר-כך לבדוק מה עשו במהלך ×”"תיקון" לג'×§×™ אדרי. אחרי כל אלה בקש מג'×§×™ להיפגש איתו ואם יסכים לפגישה תשמע ממנו על ×”"ביקורת".

    "איפה דו"ח המראה כי אלפי – אולי עשרות אלפי – עובדי הפוספטים מאז 1952 סטו מהנורמה בכלל האוכלוסיה במחלות ריאה, סרטן וכו'?"
    איפה הדו"ח המראה את ההיפך?
    האם בכלל נעשות בדיקות?
    אם נעשות בדיקות, מי עושה? האם נאגרים נתונים? מי מחזיק בהם?
    האם רגע לפני שייחשפו תארע "תקלה" כמו בקמ"ג והנתונים יושמדו?

    ובכלל הנטל על הרוצים להקים את המכרה והוא נטל להוכיח שלא ייגרם נזק, לא אמירה שלא נמצאו נזקים. הוכחה פוזיטיבית של אי גרימת נזק תיתכן רק בניסוי מבוקר.
    הניסוי בבני-אדם שרותם רוצה לעשות אפילו לא מדגדג את קצה השאלה האמיתית. וכמובן שאין בכוונת מתכנניו לבקש את אישורם של 50,000 המתנסים לעשות בהם את הניסוי הזה.

    "…משרד הבריאות, לא רותם, דרש ביצוע פיילוט …" לכאורה מנוגד לעובדות המעוגנות במסמכים של משרדי ממשלת ישראל.

    "… מכרה אחר שפועל ממש בתוך ערד מזה שנים – ואפס השפעה על בריאות האוכלוסיה באיזור." – רק שבחול הנכרה שם אין אורניום.

    "… אין כל אופציית ייבוא כלכלית."
    קראתי במסמכים על כמה אלטרואיסטים בתעשיית הפוספט האמריקאית, הם מיבאים 3.08 מיליון טון (2012) סלע פוספט ממרוקו לעיבוד במפעלים בארה"ב. ולנוכח פסיקתך שזה לא כלכלי ומתוך הערכה שאתה בקי בעניין אני מסיק שהיבוא הזה נעשה לשם שמים, אלטרואיזם כבר אמרנו?
    כמה מספרים: ב-2012 עיבדו בארה"ב 30.1 מ"ט סלע פוספט, באלה אותם 3.08 מ"ט (10%) שיבואו ממרוקו.
    ואחרי ששבתי מארה"ב (שבתי תשובה וירטואלית, גלשתי שמה באדיבות האינטרנט) מצאתי שלא הייתי צריך להרחיק גלוש, חיפה כימיקלים, כאן בישראל מיבאת סלע פוספט לצרכי עיבוד. נחה דעתי האלטרואיזם נמצא גם בארץ הקודש.
    אז במעט בוטות. האמריקאים וגם חיפה כימיקלים אינם מפסידים מעיבוד הפוספט המיובא.
    אם תעסוקת תושבי הנגב היא מה שחשוב תיכבד חברת רותם אמפרט ותייבא את סלע הפוספט לעיבוד במפעליה כאן ותחדל מהרעות שבהן היא עוסקת לאחרונה.
    תחדל מהניצול הציני של העובדים ומהסתתם בנו הרוצים לשמור על בריאותנו ועל חיינו,
    תחדל מלאיים על ממשלת ישראל "אם לא תתנו לנו את הסוכריה של כרייה בבקעת ערד, נלך מפה",
    תתחיל לפשפש במעשיה ותשווה את תנאי ההגנה הניתנים לעובדי הפוספטים שלה בישראל לאלה של עובדי הפוספטים של כיל באמסטרדם.

    מלת סיום.
    הצלחת, אילן לתת לי את התחושה שאיכפת לך. חבל שאינך נותן לעובדות לבלבל אותך.

  35. לקסי הגיב:

    מר שביט,

    שמת בפי את הדברים: "… בארה"ב הפסיקו לכרות פוספטים ×›×™ הגיעו למסקנה שזה מסוכן…"

    בדוק את אמינותם של מי שמדווחים לך.
    כשיתפרסם הפרוטוקול תקרא מה שאני אמרתי שם, לא מה שאמרו אחרים.
    ואז נעסוק בכיסויי ראש ובקולינריה.

  36. אילן שביט הגיב:

    ×’'×§×™ אדרי וכו' – מה ×–×” קשור לענייננו? אתה יודע שזה תוקן, בשביל מה אתה מלבה נושא בלתי קשור לחלוטין. זו דרככם כל הזמן. תודה על ההדגמה הציבורית.

    איפה הדו"ח שמראה שעובדי הפוספטים לא חלו? אתה רציני? כל מה שאני יכול לענות הוא שמעולם לא הוכח שלקסי רצח את ארלוזורוב, אם כי גם לא ראינו הוכחה חד-משמעית שלקסי לא רצח את ארלוזורוב. אינסינואציה כזו שנשארת תלויה באויר, תרתי משמע, ומטרתה להטריף את דעתם של תושבי ערד השלוים. אין ספק שהצלחתם.

    השוואתך הפאתטית עם קמ"ג היא דוגמא מובהקת לעליבות סגנונכם ולתרגילים הפסיכולוגיים המופרכים שאתם מפעילים בערד על תושבים שפשוט לא יודעים את הפרטים ואין להם גם זמן ללמוד אותם. לולא האמנת שאפילו הם ירימו גבה, היית משווה כריית פוספטים עם הכור בצ'רנוביל והדליפה בפוקויאמה. זה באמת לא ראוי להתיחסות. זה בקטגוריית ארלוזורוב אלא שזה ממש לא מצחיק.

    בוודאי שמשרד הבריאות דרש את הפיילוט. אלא מי המציא אותו? עזוב לקסי, באמת, אתה מחזיק בדיוק את אותם מסמכים כמוני, כולל את סיכום הישיבה הפנימי של רוני גמזו. אל תרד לרמתו של אפי מיכאלי.

    אכן, אין שום אופציית יבוא כלכלית של סלע פוספט בהיקפים העצומים הדרושים להפעלת מפעלי מישור רותם. כפי שאני משוכנע שאתה יודע היטב, חיפה כימיקלים קונים סלע ישראלי, מרותם. קניית סלע רוסי למפעל החיפאי היתה לגמרי בשוליים ואין שום מקום להשוואה.

    הוא הדין ביחס לסלע מרוקאי. כפי שציינת בעצמך, זו 10% מהצריכה בארה"ב. השאר מן הסתם הוא הפוספט האמריקאי שהצהרת בכנסת שמוזאיק ופוטאש כבר לא מייצרים… לרותם אין כל אופציה המתקרבת לכלכלית לשנע בים מיליוני טונות של סלע פוספט באיכות חומצה, לפרוק אותו באשדוד בכיוון ×”×”× ×¢×” ההפוך של מתקני התפזורת, להוביל אותו ברכבת עד מישור רותם, לייצר ממנו מוצרי המשך ואז לשנע אותם בכיוון ההפוך – רכבת, נמל, שינוע ימי, ייצוא ליעד בחו"ל. אני לא מבין איך אתה מעלה על דעתך להפריח טענה אבסורדית כזו עלי אינטרנט מבלי לבדוק את עצמך קודם.

    תסביר לי פעם אחת ולתמיד כיצד רותם מנצלת את עובדיה ניצול ציני. ותסביר לי את הדמגוגיה של לפרש את סוגיית אזילת הפוספט כ"תן לי סוכריה אחרת נלך מפה" משל היתה רותם טייקון פאתטי סוג ד' המיוצג ע"י רני רהב. לא יעזור לך לקסי. הקרקס הזה נגמר. נמאס כבר לכל אנשי רותם, שכולם, אבל כולם, תושבי הדרום בדיוק כמוך. ההבדל היחידי ביניכם הוא שהם לא פוגעים בך כפי שאתם, יום יום ושעה שעה, פוגעים בהם, למרות שהם שכניכם ממש. זה דוחה וזה גם שקרי. לקסי, כאשר הפוספט ייגמר, הוא ייגמר. זו לא דמגוגיה, זו עובדה. רותם לא אומרת "נלך מפה" כי לא יהיה לה לאן ללכת. היא פשוט תיסגר. כיל היא זו שתיאלץ למצוא מקור זרחן אחר בעולם, אבל אני לא מייצג את כיל. אני מייצג את רותם. ולדני חן ואורי יסעור ודוד שטרית ולאלפי עובדי רותם ובני משפחותיהם אין תכניות להגר לטוגו או קזחסטן. אז תפסיקו אם זה כבר.

    נכון, איכפת לי. השעה ארבע בבוקר ואני כותב באתר עבודה שחורה במקום לישון. אלא שאין לי כל כוונה לסטות ולו הנימה מהעובדות. בגילי ובנושא הזה אני לא מוכן לעשות מניפולציות או להיתפס לדמגוגיה. מליציות אולי כן, כי הנושא כאוב, אבל לא דמגוגיה. הלוואי והדברים היו נכונים גם בצד השני.

    כל טוב ובוקר טוב…
    אילן

  37. אילן שביט הגיב:

    נו לקסי, לא יעזור, דילגתי על הטענה המופרכת של השוואת רמת המיגון של עובדי רותם אמפרט בישראל ובאמסטרדם. אני לא מאמין שאתה ממחזר את זה. השקר הזה של בולדוג או בולדוזר או איך שהוא קרה לעצמו, התגלה בדיון בכנסת לפני שנים. הוא חמק מהאולם כאשר הוא עומת עם שקרו שאגב, היה זדוני. הוא לא צילם באמפרט כלל אלא *שים לב בבקשה* במפעל תרמפוס שבכלל לא שייך לכיל, ששורף זרחן צהוב, שמקורו כמדומני איננו פוספטים כלל, בתהליך מיושן זולל אנרגיה שלא קיים בכיל בכלל ובאמפרט בפרט. התהליך הזה מחייב ציוד מיגון נשימתי מתקדם ביותר, בגלל הפליטות הנגרמות מתהליך השריפה. אדון בולדוג נסע לתרמפוס, צילם שם את העובדים והציג אותם אחר כך בסרטו להוכחת טענתו שרותם אמפרט מגינה על עובדיה ההולנדים יותר טוב מאשר עובדיה הישראלים, למרות שברותם ובאמפרט לא שורפים זרחן צהוב כלל ולמרות שהוא צילם במפעל תרמפוס, ששייך לקאזפוספט מקזחסטן, ולא במפעל אמפרט. זה היה שפל עיתונאי נמוך במיוחד, קשה לי להאמין שלא ידעת עליו בזמן אמת ועוד יותר קשה לי להאמין שמיחזרת את האגדה הזו באכסניה הנכבדת של אתר עבודה שחורה.
    כל טוב,
    אילן שביט

  38. אילן שביט הגיב:

    אני מצטער אם זה נשמע נפוח או בעל חשיבות עצמית, אבל אני לא כמו כולם פה. לכל אחד יש נושאים אקסטרא-קוריקולריים שהוא עוסק בהם, לי תקופה ארוכה היתה שריטה קהילתית-מוניציפלית, אבל הנושא הזה באופן טבעי לא היה אחד מהם מבחינתי. אני כל פעם מופתע מחדש לגלות שאיש ממכריי במרכז או מירושלים לא שמע על שדה בריר ועל המערכה המתנהלת מזה שנים, כולל כאלה שפעילים בתחומים שונים. אם אהפוך את כל היבטי עבודתי המקצועית לנושא כזה, כמו כולנו, לא יהיו לי חיים. כעת כבר אחרי חמש בבוקר. זה חשוב כי אני כן היועץ המשפטי של רותם, אבל הואיל ואני לא אמור להיות פה מבחינה מקצועית, ולא אוכל להמשיך בקצב כזה, שהמתכתבים כאן לא יכעסו כשאיעלם.

    נרי אראלי – לא אוכל לכתוב את הכל שוב – בתמצית: טפל ×–×” לא פוספט אלא מה שמסלקים בדרך לפוספט; תכולת זרחן (ת"×–) יש בהרבה קרקעות אבל מתחת לאחוז מינימלי אין מה לעשות איתה; בקרקעות יש סיליקה וברזל ות"×– באחוזים קטנים אך ×–×” לא הופך אותן לפורצלניט או עפרת ברזל או פוספט ברי ניצול ככאלה; שיטות הכריה, העיבוד, ההשבחה, הפלוטציה והקליה של סלעי פוספט ברותם משוכללים ביותר ולמרות האיכות הירודה של הסלע הישראלי, שבניגוד לסלע מרוקאי גם מכיל קדמיום, באמצעות מו"פ מתקדם רותם מצליחה לסחוט ניצולת מסוגי סלע שלא היו נצילים בעבר ושבמדינות אחרות לא טורחים עליהם כלל. בת"×– של ערימות הטפל אין פתרון כלשהו למיליוני הטונות של סלע פוספט באיכות ייצור חומצה, הדרושים להמשך קיומם של נפעלי רותם.

    חלופות -נרי פשוט טועה. אין. סליחה, אני מטעה: יש את הר נשפה שהוא בלתי ניתן להשגה בגלל רגישותו הסביבתית. זו הסיבה שהירוקים תומכים בשדה בריר, כי הוא נעדר רגישות סביבתית. דרוש פירוט נוסף? אם כן, אשמח להשלים מחר (היום).

    אני מבין שנרי הוא איש אשכולות אבל לא בתחום הזה שבו הוא טוקבקיסט כמו כולם. לא מצאתי שיש לו רקורד או כישורים בתחום הגיאולוגיה או התעשיה הכימית, אז השאלה למי מכם להאמין היא כנראה לא לענין.

    אני מתנצל, השעה 05:30 ובכל זאת דרושות שעתיים שינה. אשתדל להשיב על שאר השאלות שנשאלו מהר ככל שניתן. בוקר טוב

  39. לקסי הגיב:

    מר שביט,
    במקורותינו נאמרו כמה וכמה דברים שיאה להזקק להם כאן.
    מי שטען טענות של "קומוניסטים" ו"קומיסארים" וכינה דיון בכנסת ישראלה בשם "קרקס יחמוביץ'" יתכבד ויטול קורה מבין עיניו טרם בואו לטעון "דמגוגיה" באחרים.

    ועוד עניין קטן, למרות הבדלי הותק יצטרך אדוני המלומד לעלות הרבה ברמתו המקצועית עד שיתקרב לרמתו של עו"ד אפי מיכאלי וד"ל.

  40. אלון הגיב:

    תושבי ערד הייקרים, תמשיכו לחלום על תיירות, ועל האלפים ועשרות אלפים שיגיעו לערד, אין דבר וחצי דבר להציע בתחום התיירות וזה אינו נובע מחוסר כוח פוליטי כפי שכותבת שקד ברקת, מה מפריע לתושבי ערד לפתח יזמות בתחום התיירות אפילו יזמות קטנה ברמה המשפחתית לא רואים בערד, מי שחושב שהממשלה או משקיע יגיע לערדלהשקיע בתיירות, טעות בידו, משקיעים מגיעים למקום עם פוטנציאל, ערד עיר בנסיגה רק מכרות יעזרו לעיר הזו לשרוד

  41. שקד ברקת הגיב:

    התפקיד של הממשלה הוא לא להשקיע בערד אלא רק ליצור את התנאים המתאימים להשקעה. הגופים שצריכים למשוך משקיעים מצויים ברמה המקומית ו/או האזורית. אם הם לא ינסו להרבות את רווחיהם בשנים הראשונות הקריטיות לפיתוח ארוך טווח השמיים הם הגבול. בראייה של עשרים-עשרים וחמש שנה קדימה צריך לדבר בלי חשש על מספרים בסדר גודל של שבע ספרות, בטח לא על אלפים או עשרות אלפים. חבל שאורחים לרגע מחו"ל מבינים מהר מאוד את מה שאזרחיה הקבועים של המדינה לא מצליחים להפנים. ערד היא עיר בנסיגה, הפוטנציאל התיירותי התיאורטי שלה ממש לא, כי נתונים טבעיים קשה לשנות אלא אם כן יד אדם מבקשת לפגוע בהם.

  42. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    התפקיד של הממשלה הוא לא להשקיע בערד ,ובכלל לא להשקיע בצרכי הציבור.
    ה"תפקיד" של הממשלה הוא לחלוב את המעמד הבינוני ולהעביר את ההכנסות מהציבור לכיסי הטייקונים דרך פטורים מכל מס ,תכמוני מס,"הסדרי חוב",והפרשות להפסדים.

    תפקיד הציבור הוא לממן "סידור נפלא" זה.

  43. שקד ברקת הגיב:

    הכוונה שלי הייתה ריאלית לא ערכית. עדיף בהרבה שגופים מקומיים יהיו אחראים על תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח של כמה עשורים. אם הממשלה תהיה אחראית על כך ללא ביזור סמכויות ותקציבים מתאימים לרמה המקומית, רוב הסיכויים שהתוכנית תיגנז בשל שינויי מדיניות. במהלך העשור הקודם, למשל, הממוצע של כל שר תיירות בתפקיד היה פחות משנה.

  44. אסנת יותם הגיב:

    אל אלון (תגובה 40)
    האם אתה תושב ערד?
    אני כן.ואני ממשיכה לחלום על ערד כעיר-תיירות. הפוטנציאל שלה (בלי מכרה)להתפתח יותר כעיר כזאת(בניגוד לדעתך) גדול.

    א. היא ממוקמת בתוך מדבר מקסים שמנומר גם באתרים ארכיאולוגים ושרבים המטיילים בו.

    ב. יש מסביבה רשת מסלולי- טיולים (ברגל ובאופניים) מסומנים, מגוונים ומטויילים באורך של למעלה מ-80 ק"מ.

    ג. שביל ישראל עובר גם בתוכה וגם בסביבתה.

    ד. יש בעיר אנשים טובים, שקרויים "מלאכי-השביל",שמארחים את המטיילים בשביל הזה.

    ה.ערד נימצאת על הדרך המובילה לים-המלח,שהוא עצמו אבן-שואבת לתיירים ונופשים.

    ו. יש בערד תשתית מרשימה של צימרים,מלונות ומלוניות .

    ז. מסורת חגיגות-הזמר עדיין קיימת, גם אם במתכונת שונה משהייתה, ותמיד ננתן להרחיבה.

    ח. יש לעיר מנחת למטוסים קטנים,שניתן להפעילו לתועלת התיירות.

    ט. ערד גם מוכרת כמקום בו מתקיים מדי-פעם ארוע הפרחת כדורים פורחים,שמושך הרבה תיירים.

    י. קבוצות צעירים מחו"ל ואחרים (כמו "יהודה הצעיר",למשל,מגיעות לערד, חיות בה במשך פרקי-זמן של חודשיםופועלןת בהתנדבות בעיר ובפזורה הבדואית.

    כ. חלק מסויים מארכיון המדינה עתיד לעבור לערד,דבר שיביא לעיר חוקרים ומתעניינים אחרים, שישהו זמנית בה.

    ל. לערד יש נסיון בארוח וטיפול בקבוצות של אקדמאים מחו"ל (ווג'ס)

    מ. יש בסיס לחידוש תחנת-מידע לתיירים בעיר.

    נ. מכרה פוספטים בשולי-העיר פגיעתו רעה לא רק בבריאות אלא אף באתרי-תיירות, בנוף, בחי ובצומח וקרוב לוודאי גם באפשרות למימוש הרצון למשיכת אוכלוסיה המחפשת מקום איכותי להתיישב בו בדרום.

    אם החסרתי ציון של גורמים נוספים שיכולים למתג את ערד כעיר תיירות, אני מניחה שימצא מי שיוסיף אותם לרשימה זו.

  45. שקד ברקת הגיב:

    בהמשך לתיאור המפורט והמעולה של אסנת הנה כמה אופציות מענינות שיכולות להביא מיליוני תיירים (לא פחות) בתוך כמה עשורים:

    1. שימוש בערד כבסיס יציאה לנופש ומרפא בים המלח. בניגוד לשגרתיות של אזור ים המלח העיר תוכל להציע שפע של אטרקציות בערב-אויר נפלא, מאהלים בידואים, אירועי תרבות ובידור, ירידי מזכרות ואומנות, וגם מחיר הרבה יותר סביר ללינה. אני עדיין נזכר בערגה כיצד כילד הייתי מגיע עם משפחתי פעמיים בשנה לכמה ימים לבילוי בים המלח, ותמיד העדפנו את ערד כמקום לינה ולא את המלונות בקרבת הים.

    2. תיירות טבע שתאפשר לתיירים להכיר את יופיו המדהים של המדבר מסביב לערד- המכתש הקטן, שמורת עין גדי, מצדה, צאלים, קינה, אבוב, מסלולי הנוף מסביב לערד, וכולי. האתרים הללו הם אטרקציה יוצאת דופן לאנשים מערביים שלא מכירים חום אלא בעיקר ירוק וכחול.

    3. תיירות של היסטוריה וארכיאולוגיה-תל ערד, מצדה, ערי הנבטים באזור, וכמובן ירושלים שלא רחוקה יתר על המידה מערד.

    4. תיירות של תרבות ודת- עשרות מיליוני תיירים פוטנציאליים בעולם רוצים להגיע ולראות את ארץ הקודש (ירושלים בעיקר), ואפשר להתשמש בערד כבסיס יציאה לקבוצות מאורגנות. ומדוע דווקא ערד? בגלל המחירים שיהיו יותר זולים בהשוואה לאזור המרכז, וגם בגלל האוירה המדברית הנפלאה שהעיר תוכל להעניק למבקרים מידי ערב. שעה וחצי נסיעה זה ממש לא אסון לאור היתרונות שערד תעניק למבקרים בה. ממצרים, למשל, מגיעים בכל שנה מאות אלפי תיירים לביקור של יום בירושלים. זו גם אופציה טובה לטיפול בבעיית העונתיות. בחודשים בהם שאר האופציות יתקלו בקשיי מזג האויר ניתן יהיה לשווק בחוזקה את האופציה הזו. כמו כן, ניתן גם ליצור במדבר בצורה המתחשבת בסביבה אטרקציות תנ"כיות שונות שישלימו את התמונה.

    תתעוררו, בני אדם, לכל אחת מהאופציות הזו לבדה יש יכולת למשוך מיליון תיירים לפחות לערד בתוך כמה עשורים. אתם חיים בקרבת אוצר תיירותי.

    בשנת 1990 היו ברחבי העולם 440 מיליון תיירים, בשנת 2000 687 מיליון, ובשנת 2010 935 מיליון. ארגון התיירות העולמי שהפגין עד עתה יכולת ניבוי גבוהה מאוד מעריך כי בשנת 2020 כבר יהיה מדובר במיליארד, חמש מאות ושישים מיליון. גם ללא העניין הבריאותי המהותי הכרוך במכרה פוספטים, העניין התיירותי לבדו צריך להכריע את הכף.

  46. אסנת יותם הגיב:

    אל שקד (תגובה 45)

    החזון שלך של עתידה של ערד כעיר תיירות, וחזונו ומפעליו של דב פוניו בנושא ×–×” וחזונם הדומה של אנשים נוםפים – מלהיב!

    האם עיריית ערד שותפה לחזון הזה??

  47. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ממה שאתה בעצמך כותב – לא כדאי בכלל לכרות פוספט בישראל אלא לשימוש פנימי, לכל היותר.
    ×–"א – לא יוכנס מטבע חוץ אבל גם לא יצא מט"×— לצורך יבוא מבחוץ.
    זה יבטיח את הצריכה הישראלית, יבטיח מימד מסוים של תעסוקה, יחייב פיתוח תעסוקות מגוון יותר בנגב, יפגע פחות בסביבה.
    לא ידוע לי שהארגונים הירוקים תומכים בשדה בריר, אלה חדשות מתמיהות.
    גם לא ברור מה עושה אותך מומחה יותר מנרי אראלי או אמין יותר ממנו.
    אלא אם כן אתה חתום פה על מידע |מקצועי" שנכתב ע"י היחצנים של החברה, ואתה מעביר מה שהם מספקים לך.

    בעיקרון ברור במה אתה באמת ממש לא מומחה – סוציולוגיה של כלכלת מחצבים.

    כדי לסבר את אזנם של הקוראים פה (או את עיניהם)
    כדאי לקרוא את דברי שמעון שמיר כאן: "העולם הערבי : עשיר יותר משהו מפותח".
    מצבו של העולם הערבי הוא סוג של תעלומה – מסורת תרבותית מפוארת – אומת הספר (מבלי לפגוע בזכויות), ובכל זאת פיגור הולך ומתרחב.
    אחת הסיבות שאיננה מקבלת ביטוי במאמר של שמיר, נובעת מהתלות בנפט כמקור הכנסה. (באירופה קוראים לזה המחלה ההולנדית) אבל במזה"ת זו מחלה כרונית.

    לאחרונה מתרבים הנסיונות להציג את אוצרות הטבע שפתאום ישראל משתבחת בהם – כפתרון קסמים לכל תחלואינו. זו גרסה מודרנית של תעשיית הטקסטיל, למרות כל ההבדלים.

    התשובות פה של היועץ המשפטי של חברת רותם מבוססות על התפיסה האנכרוניסטית הזאת שמתעלמת מהמחירים שישראל הולכת לשלם עליה בשנים הקרובות. תחיו ותראו.

  48. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    סליחה, הנה הקישור
    http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7630

    דרך אגב – בין כיכר תחריר למסגד הגדול נופלות בדרך כמה ידיעות מעניינות לא פחות.
    צריכת הגז במצרים עולה באופן מתמיד ומצרים כבר מיבאת היום גז כדי לענות על הצריכה הזאת. אפרופו ניהול חמדני ולא רציונלי של משאבי הטבע.

  49. אילן שביט הגיב:

    "לא כדאי בכלל לכרות פוספט בישראל אלא לשימוש פנימי" – מה?!!! ממה שאני כותב? הפוספט הישראלי מזין תעשיה עצומה, רווחית ומפרנסת אלפים. על מה אתה מדבר, אנונימי?

    איזה שימוש פנימי? השימוש הפנימי זערורי עד חסר משמעות ומטופל על-ידי חברת דשנים וחומרים כימיים מחיפה (קריית אתא). 96% מתוצרת רותם (דשנים מגורענים, דשנים מורכבים, דשנים נוזליים, דשני פוספט ליישום ישיר, דשנים מיוחדים נובהפיק להידרופוניה, דישון עילי-עלוותי, חומצה זרחתית לבנה – חטיבת פוריפוס, חומצה זרחתית ירוקה, חומצות באיכות טכנית, באיכות חקלאית, באיכות מזון ועוד ועוד ועוד) – מיועד לייצוא.

    מה אני מבין יותר מנרי? לא יודע, כי אני לא יודע מה נרי מבין. האינדיקציות הן שאין לו ידע בגיאולוגיה, מחצבים, שוק הדשנים והתעשיה הכימית, תעשיה שאני משרת יום-יום, למעט חגים וחופשות, מאז 1.11.1984, בשלושה משרדי עורכי דין שונים, אבל אם אני טועה, אז אני טועה. הבעיה היא שאם נרי חושב שתכולת הת"ז של ערימות הטפל מהוות תחליף לבריר ושתהליכי הכריה, עיבוד, פלוטציה, העשרה וקליה של סלע הפוספט ברותם הם פרימיטיביים, שעה שהם המשוכללים בעולם, אז הוא כנראה לא מבין הרבה. כנ"ל אם הוא חושב שמשדות אחרים, מלבד בריר, אפשר יהיה לייצר חומצות ודשנים בעוד 10 שנים מהיום.

    הירוקים מעולם לא התנגדו לבריר והם לא מתנגדים לבריר גם היום. זו האופציה המועדפת על החברה להגנת הטבע ורט"ג. משרד הגנ"ס גם הוא לא מתנגד לבריר, ובלבד שמשרד הבריאות יסיר את התנגדותו. משרד הפנים תומך בבריר וגם משרד הכלכלה. הגורמים היחידים המתנגדים כיום לבריר הם עמותת רוצים לחיות בלי מכרות ומשרד הבריאות, ככל שמשרד זה עדיין מושפע ע"י חבורת גרוטו-ברחנא. אך יש סימנים ראשונים כעת להתעשתות משרד הבריאות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכנסת בשבוע שעבר.

    העולם הערבי מרתק אותי ואני מודה לך על העשרתי במידע עליו. תלות בנפט וגז היא אכן דבר רע מאד וכולי תקוה, כמוכם, שישראל לעולם לא תגיע לכך. אני גם מודה לבורא עולם שאנחנו לא חלק מהעולם הערבי. בעולם המערבי המתקדם שאנחנו רואים עצמנו כחלק ממנו, תעשיית המחצבים לא מטמטמת את האוכלוסיה והכלכלה בסגנון נורבגיה ואבו-דאבי. כיל כורה אשלג באנגליה וספרד ומוזאיק כורה בפלורידה, וכולנו יודעים שאין כל תלות של מדינות אלה בתעשיית המחצבים. גם כשישראל היתה קטנה ועניה, לא היתה תלות כזו, לא כל שכן היום. במקרה של רותם, לא מדובר בתעשיית מחצבים במלוא השרשרת העסקית, כי המחצבים מזינים מפעלים מתוחכמים מאד לייצור מוצרי המשך והתעשיה הזו כולה היוותה ומהוה קטליזטור עצום למגזר הביוכימיה והביוטכנולוגיה בדרום. מחלקת המו"פ של רותם מעסיקה מדענים רבים והאינטראקציה עם המחלקות הרלוונטיות באוניברסיטת בן גוריון, משרד לוצאטו בעומר, בי.ג'י וחברות אגרו ופארמה, היא אינטנסיבית ויומיומית. כל השוואה עם תעשיית הנפט של אבו-דאבי מופרכת מיסודה.

  50. ללקסי היקר, אני עדיין חייב לך הבהרה מהשעות הקטנות: ירידה לרמתו של אפי מיכאלי. הנה הציטוט המדויק:
    "בוודאי שמשרד הבריאות דרש את הפיילוט. אלא מי המציא אותו? עזוב לקסי, באמת, אתה מחזיק בדיוק את אותם מסמכים כמוני, כולל את סיכום הישיבה הפנימי של רוני גמזו. אל תרד לרמתו של אפי מיכאלי."

    ירידה לרמתו של אפי מיכאלי, משמעותה, אפוא, הבאת טענות מהגורן והיקב בתקוה שמשהו ידבק. זהו מקצועו של אפי וגם מקצועי, אם כי אני סבור שבנושא בריר אפי קצת נסחף. אבל לקסי, זה לא מקצועך. אל תתרסק לי פה עם הפיילוט של רוני גמזו ומיגון עובדי רותם באמסטרדם. את הדברים האלה תשאיר לעורכי הדין. ככלל, עורכי דין לא יודעים לעשות הרבה, אבל את זה, לפחות, הם עושים יותר טוב.

    באשר להשוואתך המעניינת ביני לבין אפי, אני יכול לומר רק שאפי הוא משפטן יוצא מן הכלל, נסח מחונן, חרוץ מאין כמוהו ובעל מחויבות יוצאת מהכלל ללקוח. ×–×” עו"ד ואדם שהייתי שמח שיהיה שותפי. אבל הואיל והרמת לי להנחתה, אין לי מנוס מלהזכיר שבכל המהלכים המשפטיים שהוא יזם עד ×›×”, ניצחתיו… 🙂 אבל אני מדגיש שזה בהחלט לא שייך לענין. אפי הוא כאמור עו"ד יוצא מהכלל, יריב ראוי ביותר מבחינתנו והפרקליט הטוב ביותר שיכולתם להעסיק למאבק ×”×–×”. הוא איתכם בכל מקום, בין שהפורום משפטי ובין שלא, והמחיובות האישית שלו לענין היא הרבה מעבר למקובל. לאור ×”×™×§×£ תרומתו האישית העצומה ותקציבכם המלכ"רי, אני מניח שאפי עושה עבודה רבה עבורכם על בסיס פרו-בונו, ויש לשבח אותו על כך.

    כעת יובן שבהקשר המוסבר היטב לעיל, ירידה לרמתו של אפי מיכאלי היא גם ירידה לרמתי. הציטוט נוגע לך ולסגנון טיעונך, לא ליכולותיו המקצועיות המצוינות של אפי.

  51. שקד ברקת הגיב:

    אני מקווה שגם עירית ערד שותפה לחזון דומה, אבל אין לי ידע בדוק על כך. ברור שחזון כזה יוכל להתרחש רק בעזרת תמיכה גבית מהותית (גם אם עקיפה) של השלטון המרכזי, גם אם לא בהכרח ממשרד התיירות. ניתן לראות ממקומות שונים ברחבי העולם כיצד הגופים הפוליטיים ברמה הארצית, האזורית והמקומית, היו אקטיביים מאוד בשלבים הראשונים של פיתוח תיירותי בפריפריה. לעיתים, הם ממש השקיעו כחברה פרטית בבתי מלון ואטרקציות במטרה להוביל לפיתוח אזורי ויצירת מקומות עבודה. רק כאשר נוצר מומנטום של צמיחה תיירותית והגיעו השקעות רבות מהשוק הפרטי, הם עברו לעמדה יותר פאסיבית.

  52. אסנת יותם הגיב:

    אל עו"ד אילן שביט

    התייחסותך לתגובה 22.

    הבטחת מענה לשאלותי ואני עדיין ממתינה לו.

  53. אילן שביט הגיב:

    אני לא מתיחס כאן לבריר או לדעה לפיה תהיה לה השפעה שלילית על מיזם תיירות בערד. אני רק מפנה שוב לפארק Kruger בדרום אפריקה, לעיירה הציורית-תיירותית Phalaborwa, ה-wetlands של פלורידה וכריית הפוספטים של Mosaic (ראו תגובה 19 לעיל), מומלץ פשוט להזין את מילות המפתח בגוגל, גוגל ארת' וגוגל סטריט וויו).

    לגופו של ענין – קשה לי להאמין שפרויקט התיירות יתקדם אם תמתינו לתמיכה ממשלתית. אני גם לא חושב שתמיכה ממשלתית תתן הרבה. אם הנושא הוא כספי, יש פתרונות חלופיים. בעשור האחרון לא היתה באמת ממשלה אזרחית בישראל, כמעט כל עיסוקה בפלסטינים, חיזבאללה, חמאס, התנחלויות ואירן – וזה כשהיה לה כסף. עכשיו, למרות שחל שיפור מהותי בנוף האנושי בכנסת ובממשלה, אין לה כסף.

    אני תושב נוה מונוסון, ישוב קהילתי קטן בן 60 שנה שהיה עד לפני עשור מועצה מקומית והיום הוא מינהלת קהילתית אוטונומית (ועד רובע עירוני – דומה לועד מקומי) במסגרת עיריית-×’×’ מאוחדת עם העיר יהוד, עיריית יהוד-מונוסון. למעשה מדובר בדגם של מיקור-חוץ שבו מונוסון רוכשת שירותים מוניציפליים בסיסיים מיהוד ואת כל היתר עושה לבד, כמו בתקופת המועצה. בבחירות תושבי מונוסון מצביעים בשלושה פתקים. בעת איחוד הרשויות, למונוסון הקטנה ×”×™×” גרעון של 7 מיליון ש"×— ואילו ליהוד ×”×™×” גרעון (כולל חובות לטווח ארוך) של 200 מיליון ש"×—. היום ליהוד יש עודף תקציבי, סכומים גדולים בקופתה, מעמד עיריה איתנה ואיגרות החוב שהיא הנפיקה דורגו א-א ×¢"×™ חברת מעלות. למיטב ידיעתי (הייתי חבר מועצת העיר 2003-2007), יהוד-מונוסון לא קיבלה סיוע כספי כלשהו מהממשלה.

    יהוד-מונוסון מבצעת בימים אלה את פרויקט לוגאנו לחידוש לב יהוד, 11 פרויקטים של בינוי-פינוי כולל הגדול ביותר בארץ (פרויקט תמר במונוסון), היא בנתה שני אצטדיונים/מגרשי ספורט, הפכה למעוז קולינרי איזורי (הכוונה לא למזללות מזרחיות; זו התמחות מעולה של אור יהודה), בנתה עשרות ככרות ופרויקטים למיתון תנועה (נאמר לי שאחוז תאונות הדרכים בה הוא הנמוך במדינה), היא בונה כעת אמפי חיצוני וטיילת היקפית וכו' וכו'. מונוסון חזרה להיות ישוב קהילתי משגשג, פורח וצעיר במקום מועצה פושטת רגל ודועכת. כל זה בעשור שבה הממשלה ביטלה את מענקי האיזון וצימצמה את השתתפותה בתקציבי העיריות למינימום ההכרחי.

    נכון שיהוד ממוקמת במרכז, ולכך יש יתרונות כלכליים מובנים כמובן, אבל אין בה כל ענין תיירותי (לידיעתכם: קבר יהודה מצוי בעיר… ואם מרכז העיר ידמה ללוגאנו אולי ×™×”×™×” כדאי לבקר :-)). לערד יש ענין תיירותי עצום, כפי שהחברים פה הסבירו. מדוע שהיא לא תחזור לתקופת תהילתה בשנות הששים והשבעים? אני זוכר שבילדותי התארחנו במלון מצדה והתרשמתי מערד מאד. ניתן לגייס כסף למיזמים מוצלחים, ואם מצפה רמון עשתה זאת, אין כל סיבה שגם ערד.

    [[חזרה לנושא ההוא – מצפה רמון מוקפת מיזמי כריה וחציבה, גם במכתש כמובן. אבל היא מינפה את הפעילות העסקית בסביבתה כדי להעיף למעלה את כל נושא התיירות המדברית – וראו איזה מלונות ומיזמי תיירות מדברית יש במצפה רמון היום. עם התרומה הכלכלית במיליונים שתהיה לפרויקט בריר לתקציב העיריה, אפשר ×™×”×™×” לעשות הרבה מאד. לא אני לא אענה לשאלה – מי ירצה לבוא לעיר שיש בה אבק, ×›×™ לא ×™×”×™×” בה אבק מעבר למה שיש בסביבה מדברית כיום. אם תצעקו לכולי עלמא שאם יש בריר אז אין סיכוי לתיירות, יש חשש כבד שתיצרו דימוי ×›×–×” לעיר שהנבואה תגשים את עצמה. המגמה העולמית היום היא ליישב אינטרסים של ×”×’× "ס ותעסוקה, לא לנהל מלחמות אידיאולוגיות חסרות מעוף בסגנון שנות השבעים. אבל עכשיו נגררתי חזרה לבריר, וזו לא היתה הכוונה!]]

    ערב נעים לכולם

  54. אילן שביט הגיב:

    אענה לתגובה 22 (בפעם השניה, בפעם הראשונה זה נמחק) אבל צריך להבין שזו לא תכתובת רשמית ואני לא כותב פה "בתפקיד". תשובות רשמיות מנוסחות אני יכול להפיק, כמובן, רק על דעת הגומרים המקצועיים ברותם.

    1) מה בדיוק אמור לבדוק אותו פיילוט, שבו מדובר?

    >>> את כל הפרמטרים הרלוונטים המטרידים את משרד הבריאות – מרחקי שקיעת אבק מהמכרה, ניתוח החלקיקים וכל הנושאים שהעמותה העלתה וטוענת להם. רותם טוענת על בסיס עבודה של עשורים שאבק מכריית סלע פובפט שוקע מייד בסביבת המכרה וכי אין כל סיכוי שיגיע עד ערד. העמותה טוענת ההיפך. ×™×”×™×” ניטור מקצועי של כל הפרמטרים.

    2) האם חברת "רותם אמפרט" מוכנה לפרסם,בשקיפות מלאה, נתונים סטטיסטיים (מבלי לנקוב בשמות) על מצב בריאות עובדיה במשך 60 שנות פעילותה, שאותן ציינת?
    (שהרי החברה מבצעת בדיקות תקופתיות(אחת לשנתיים?) לעובדיה.

    >>> אני לא יכול לענות על שאלה כזו פה. יש לכך השלכות שאינן קשורות לשדה בריר. יצוין שמשרד העבודה מחזיק כמו רותם את כל דוחות הרפואה התעסוקתית (אני מניח). אבל אני מדגיש שמעולם לא שמעתי, ב-28 שנות עבודתי עבור החברה, על בעיה בריאותית כלשהי בקרב עובדי רותם הקשורה לעובדי המכרות. גם מעקב אחרי התביעות השגרתיות הקשורות לרפואה תעסוקתית אינו מלמד על כך. אנחנו לא מכירים ולו תביעה אחת שהוגשה ע"י עובד כלשהו בחטיבת המכרות במשך 60 השנים האחרונות בנוגע לנשימת אבק פוספט או בעיות ריאה. אם תבואו למכרה תראו שיש מעט מאד אבק. וגם המעט שיש אינו יכול להגיע לערד בשום קונסטלציה קיצונית שהיא. באיזורכם יש אבק רקע קבוע ופרויקט בריר לא אמור לשנות אותו. אבל זה בדיוק מה שייבדק בפיילוט.

    3)האם עובדי_השטח של החברה עוטים מסיכות או מסנני_אוויר בעת עבודתם?

    >>> אני לא יודע, אולי יש כאלה שכן וכאלה שלא, תלוי בתפקידם, אבל אני רק מנחש. אני גם לא יודע אם יש לכך רלוונטיות כלשהי לשאלת האבק בערד. חוות הדעת המקצועיות, כולל של משרד הבריאות, אומרות שלא. אני מוכן, עם זאת, לנחש שבימי הקוקו והסרפנד של כריית הפוספטים (1952 ואילך) לא היה כל מיגון שהוא, וכאמור, גם אז איש לא חלה במחלה כלשהי. אנחנו מדברים על אלפי אנשים שעבדו במכרות במשך 61 השנים האחרונות. לא ידוע לנו על איש אחד שחלה במחלת ריאות כלשהי או על תביעה משפטית כלשהי.

    4)האם "שדה בריר" הוא אמנם רזרבת-הפוספטים היחדה והאחרונה של מדינת-ישראל?

    >>> באיכות הדרושה לייצור חומצה זרחתית ודשנים, חד-משמעית – כן. (ולמעט הר נשפה ושדה זוהר צפון כמובן). ראה כתיבתי המפורטת הנושא בעמוד ×–×” לעיל.

    5)האם תוכל לציין מהו המרחק בין קצה "שדה בריר" לקצה ערד? הגדרת את המרחק באופן קצת מעורפל:"המכרה נימצא קילומטרים מערד"

    >>> ידע כללי, לא מהמסמכים הרשמיים הקיימים במשרדי: נדמה לי שמדובר ב-3-4 קילומטרים בנקודה הקרובה ביותר. תשובה זו לא מחייבת את רותם רשמית, כמובן, ואף ייתכן שאני טועה לרעת רותם משום שאין כוונה לכרות בנקודה הקרובה ביותר (אני לא יודע). העמותה מכירה את כל טענות רותם בנושא ומחזיקה את כל טיעוניה הכתובים ואת המפות המצורפות הרלוונטיות. אגב, אני לא חושב שיש ויכוח כלשהו על המרחקים, שהם מוחלטים כמובן, אלא רק בשאלה אם הם מספיקים. עמדת רותם, כמובן, היא שהם מספיקים מעל ומעבר. יודגש כי התנגדותה ההיסטורית של עיריית ערד היתה לכריה בזוהר-צפון ואילו לכריה נסיונית בזוהר-דרום (בריר) לפי המלצות ועדת רהב, היא הסכימה (בייגה שוחט ובצלאל טביב). לימים העמותה התנגדה גם לכך ולאחר שמשרד הבריאות קבע את מה שהוא קבע, גב' טלי פלשקוב, ראש העיר, יישרה קו עם עמדתו, תוך שהיא מדגישה שהדבר נובע מעמדת משרד הבריאות בלבד. עם זאת, ראשי העיריות שכיהנו ביניהם (ד"ר מוטי בריל וראש העיר הממונה גדעון בר-לב), היו קרובים יותר לעמדת העמותה, קרי הם התנגדו לבריר ללא קשר לעמדת משרד הבריאות. למיטב ידיעתי, לאחר סיום תפקידו כראש העיר, דעותיו האישיות של מוטי בריל התמתנו, אבל אני כמובן אינני מוכן לקחת אחריות על אמירה זו ומוטי בריל יכול לדבר בשם עצמו.

  55. דב פוניו הגיב:

    ה "דיסאינפורמציה" בעניין התיירות היא עצומה-ואולי אף מרושעת. אפשר שהמתיימרים להיות מומחים לא תושבי ערד- או שהם לא עקבו אחרי המתרחש ב10 השנים האחרונות ולא יוצאים החוצה מבתי העיר.
    בעקבות סימון 75 ק"מ שבילי הליכה מגיע לערד זרם הולך וגובר של מטיילים. גם ברגל, גם באופניים. בעלי הצימרים ( אלה שבעצם נהנים כלכלית מתיירים שמגיעים כאן לשהות ממושכת) מלאי שבח על הסביבה הטיולית שנותנת בעצם סיבה לתיירים להתאכסן אצלם בסופי שבוע. שאלו את משה שכטר, את אבי כהן, את גילי סופר. לחילופין- תגיעו החל מראש השנה ועד שבועות לנחל קינה ותחזו במאות מטיילים שמגיעים לשם בשבתות. בפסח האחרון עברו שם קרוב ל3000 מטיילים (הייתי שם יום-יום וספרתי מכוניות
    כל זה לא עלה אגורה למשלמי הארנונה. העירייה פשוט התעלמה, כי אלה ששם אמורים להפעיל תיירות , בעצמם לא מכירים את הנושא. ובכל זאת ולמרות הכל, לערד בשנים אחרונות יצא שם של אזור טיילות עממית- זה היסוד עליו יש להשתית לתווך רחוק. משפחה עם ילדים קטנים שמבלה כאן כמה ימים בטיולים חוזרת שוב- כי העושר הנופי כאן עצום. את זה לא יודעים אלה שמבכים את בתיירות .הגם שהם אנשי ערד, איש לא קבע עבורם במשך שנות קיומה של העיר הזו שהערך המוסף של המקום הזה הוא המדבר בו חיו אבותינו .כדי להרגיש כאן בבית, עלינו להכיר אותו בעצמינו ואז גם נרגיש עלינו חובה להראות גם לכל הבאים לכאן.
    האמת העצובה שרבים מבני העיר פשוט חוששים מהסביבה ההיסטורית שלנו- ולבד מסיסמאות לאומניות לא עושים שום מאמץ להכיר אותה ולהיות בעל בית עליה. זה המקור.
    גם הנפנוף ברמת השכר הירודה בתיירות מקורו האי הכרת הנושא. כמובן שזה נכון לגבי מי שאינו מסוגל ליותר מליהות שרת בבית המלון. כמה מרוויח מדריך טיולים? נהג מדריך בטיולי ג'יפים? בעל השכרת אופניים? מי שמארגן חפלות באוהלים עם נגן עוד בדואי? ואני יכול להוסיף עוד ועוד לרשימה- כי כל מה שציינתי כאן, קיים בפועל ויש להם ביקוש הולך וגובר.
    כפי שאמרתי קודם- עיריית ערד לא מצטיינת בהכרת כל הנ"ל והיא מצפה שיבואו כוחות מבחוץ( תמורת תשלום) והם במטה קסם יקימו כאן תיירות שחייבת להתבסס על הכרה מעמיקה של האזור. עד כה זה לא קרה, אולי יקרה בעתיד. בכל אופן, הוכח ( עם כל הצניעות, אני נבחרתי יקיר העיר עקב פעילותי זו) שבלי השקעה של כספי ציבור, רק על ידי חזון ועקשנות, אפשר להביא לכאן תיירים.
    עם התארגנות מערכתית ופרסום(למה אין תחנת מידע לתייר?) זה יקרה עשרות מונים.
    בלי מכרה.

  56. אסנת יותם הגיב:

    אל עו"ד אילן שביט
    (תגובה 54)תודה על הזמן שהקדשת לתשובתך על שאלותי.
    מצאתי בתשובותיך הרבה הסתייגויות מצידך בנוסח:
    "אבל צריך להבין שזו לא תכתובת רישמית ואני לא כותב פה "בתפקיד".תשובות רשמיות מנוסחות אני יכול להפיק,כמובן, רק על דעת הגורמים המקצועיים ברותם"

    או: "אני לא יכול לענות על שאלה כזו פה"

    או: "אני מניח"

    או: "אני לא יודע"

    או: "אולי יש כאלה שכן וכאלה שלא"

    או: " אבל אני רק מנחש"

    או: " אני מוכן עם זאת לנחש ש…"

    או: "חד משמעית כן (ולמעט הר נשפה ושדה זוהר צפון כמובן){זו תשובתך לשאלה: האם שדה בריר הוא אמנם רזרבת-הפוספטים היחידה והאחרונה של מדינת-ישראל?}
    כלאמר: התשובה היא "לא" ולא כפי שכתבת:"חד משמעית כן"

    או: "ידע כללי,לא מהמסמכים הרשמיים הקיימים במשרדי"

    או: "נדמה לי"

    או: "תשובה זו לא מחייבת את רותם רשמית"

    או: "ואף יתכן שאני טועה"

    או: "(אני לא יודע")

    או: " למיטב ידיעתי"

    או: "אבל אני לא מוכן לקחת אחריות על אמירה זו" (מתייחס לאמירה שלך עצמך)

    על רקע ביטויים מסתייגים כאלה נידמה שיכולת לחסוך זמן ולהמנע מלכתוב את מרבית הדברים שכתבת.
    יוצא מזה שגם לאחר מה שכתבת לא קיבלתי תשובות ראויות לשאלותי.

    אציין גם ,שעל פי תשובתך לשאלתי: "מה בדיוק אמור לבדוק אותו פיילוט,שבו מדובר?" אני תוהה לשם מה נחוץ בכלל פיילוט כדי לבדוק את הדדברים שאותם ציינת, שהרי יש מכרה קיים ואפשר לבדוק בו את מרחקי שקיעת- האבק ממקום הכרייה (מוסכם,אם כן שנוצר אבק כתוצאה מהכרייה) ואפשר לנתח חלקיקים(של אבק) במעבדות.

    אז לשם מה פיילוט?

  57. לקסי הגיב:

    "את כל הפרמטרים הרלוונטים המטרידים את משרד הבריאות – מרחקי שקיעת אבק מהמכרה, ניתוח החלקיקים וכל הנושאים שהעמותה העלתה וטוענת להם. רותם טוענת על בסיס עבודה של עשורים שאבק מכריית סלע פובפט שוקע מייד בסביבת המכרה וכי אין כל סיכוי שיגיע עד ערד. העמותה טוענת ההיפך."
    לא זו הטענה של "רוצים לחיות בלי מכרות". למיטב ידיעתנו לא דברים אלה הם "… המטרידים את משרד הבריאות …"

    "לכריה נסיונית בזוהר-דרום (בריר) לפי המלצות ועדת רהב, היא הסכימה (בייגה שוחט ובצלאל טביב)"
    לכאורה לא מתאים לעובדות הידועות לנו.

  58. לקסי הגיב:

    רותם התרגלו להשיב לשאלות מסיבוב קודם.
    כשהמאבק החל נאבקנו נגד דימוי של עיר מכרות לעומת עיר תיירות. חשבנו על האבק כעל מה שנצטרך לנגב מהרהיטים.
    כל אלה נותרו בעינם אבל חשיבותם ירדה אחרי פברואר 2008 שאז נודע לנו על הסכנה הבריאותית.

    בסלנג המשפטי מדובר בנטל ההוכחה ועל מי הוא מוטל.
    אין ספק שהנטל להוכיח שלא ייגרם לנו נזק בריאותי מוטל על היזם הרוצה ליצור עובדה חדשה שאינה קיימת.
    העובדה החדשה היא כריית פוספט המכיל אורניום ותפוצת אבק נשימתי. שתי שאלות ש"נשכחו" להישאל ע"י המשרד להגנת הסביבה כשנערך תסקיר ההשפעה. רותם הציגה "השלמות" לתסקיר. אין בדברי התשובה האלה מענים נאותים.
    המשרד להגה"ס הזמין חו"ד בריאותית משלו (יש שם מי שלא אוהבים שמשרד הבריאות עוסק בבריאות) שגם בה נקבע שאין להקים את המכרה. השר ארדן – שחו"ד פנימית זו של משרדו לא הובאה לידיעתו ושקיבל אותה מאיתנו – קבע את עמדת המשרד נגד הקמת המכרה.
    אז הניסוי-בבני-אדם מקודם ע"י משרד הפנים ומשרדי הבריאות והגנת הסביבה מתנגדים לו ואינם משתפים פעולה בקידומו.
    לעניין חוות הדעת הרפואיות: עד כה כל חוות הדעת הרפואיות שתמכו במכרה נחלקו לשני סוגים: כאלה שנקנו ע"י רותם-אמפרט ועוד אחת שניתנה ע"י פרופ' שפירא ושהוזמנה ע"י ראה"מ במעורבות של מזכירו הצבאי בתואנות בטחון שהוזמו. פרופ' שפירא אינו מומחה לבריאות הציבור. מומחיותו הרפואית היא הרדמה (האם מונה על-מנת להרדים אותנו?)
    ולעניין נטל ההוכחה המוטל על היזמים. עיקרו של הנטל להוכיח הוכחה ודאית שלא ייגרם נזק, הוכחה כזו ניתן להוכיח רק בניסוי מסודר שבו ייחשפו המתנסים לחומר הנבדק וייבדקו אחרי תקופות החביון הידועות ויימצאו בריאים. זה ניסוי בבני אדם שחלים עליו כללים שנוסחו באמנת הלסינקי. ניסויים כאלה מאושרים ע"י "ועדות הלסינקי" ועניינם הוא אישור תרופות חדשות. אחד הסייגים הוא חתימה של המתנסים, כי מטרת הניסוי ושיטתו ידועים להם וכי הם מסכימים לניסוי. אני מכיר לפחות מתנסה אחד (כותב דברים אלה) שלא יסכים להשתתף בניסוי. אני מניח שרבים נוספים מ-50,000 תושבי בקעת ערד לא יסכימו להשתתף (אם ועדת הלסינקי תאשר את הניסוי). העובדה שקוראים לניסוי-בבני-אדם הזה בשם המכובס "פיילוט" היא סתם "עבודה בעיניים" שלא לומר הונאה (לכאורה).

  59. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    לאילן
    אתה מצייר כאן תמונה צרה עם סתירה פנימית מביכה.
    בלי פוספטים אין רותםובלי רותם אין חיים.
    מצוין.
    שכנעת אותי שיש להקטין מידית את ההסתמכות על הפוספטים, ושיש לעשות את זה בהדרגה ובאחריות, אבל להתחיל אתמול כי המשאב הזה הולך ומצטמצם ולפני שנספיק להגיד ג'ק רובינסון יעברו עשרים שנה ואנחנו נמצא עצמנו מול שוקת שבורה.
    בזה הצלחת לשכנע אותי מעבר לכל ספק.

    ולעניין תשובתך, צר לי התשובה כלל לא ברורה.
    נתחיל מהסוף – ההשוואה שלך בין נורבגיה לדובאי מעוררת ספק אם הבנת את האנלוגיה עד תומה. ×›×™ זהו עצם העניין – אין השוואה כזאת. (בדיוק כפי שאי אפשר להשוות בין נורבגיה לישראל).

    אתה ציינת בדבריך את ההבדלים בין איכויות הפוספט של ישראל לעומת למשל הפוספטים של מרוקו, לטובת האחרונה.
    אתה מציין שהפוספט דרוש לצורך מוצרים שמיצרת רותם ליצוא ושהשימוש לצרכים פנימיים הוא מזערי.
    אתה מצין שבלי שדה בריר לא נשאר איפה לכרות.

    והיא היא היא הנותנת –

    איך שלא מסובבים את דבריך מדובר בתעשייה שמתבסססת על אוצר מתכלה במהירות על פי דבריך, שאיכותו מחייבת הפקה מסובכת.
    יוצא מדבריך בכל מקרה שראוי להתחיל ובדחיפות להקטין בהדרגה את ההסתמכות עליו.

    אין לי דרך לבדוק את המידע שאתה מוסר בדבר הפיתוח המדעי שכריית הפוספטים מקדמת.
    אני אניח לצורך הדיון שגם אם המידע הזה מדויק (וזה לא לגמרי ברור לאור אי דיוקים אחרים שלך שמוטבעים פה בתגובותיך)- אז מה שהיה, אם היה, היה.
    אתה נטוע בעבר ומתעלם מהעובדה שעלי לחזור ולהדגיש – מרוב התעקשות על דבריך אתה בעצמך מבליט את חוסר התוחלת בהשקעה גדולה בהמשך כריית הפוספטים (כולל למשל הפיילוט וכל ההשקעה בתשתית לפיתוח המכרה).

    לפי דבריך שלך המסקנה היא שצריך להתחיל אתמול לפתח בהדרגה תשתיות תעסוקה ופיתוח אלטרנטיביות שאינן בנויות על כריית אוצרות מתכלים.
    גם אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד ורזרבות צריך להשאיר.

    צר לי באמת אבל ככל שאתה חוזר על עצמך יותר ככה אתה מצליח יותר לשכנע אותי שהזום שלך צר למדי והמבט שלך עובר דרך המשקפיים של רותם, כפי שצפוי מתוקף תפקידך.
    (הנסיון שלך להפריד ולחבר לפי הצורך את הקשר שלך לרותם, לא מעלה את כבודך, עם כל הרצון הטוב).

  60. אילן שביט הגיב:

    בוקר טוב

    לא ברור לי מה אני יכול וצריך לענות לטיעוני זום-אין וזום-אאוט שלך בין מיקרו למאקרו ולפלפול על פלפול, כולל ההאשמה שאני ×—×™ בעבר. אולי העובדה שכמה מיליארדי פיות חדשים בעולם זקוקים לדשנים, ולדשנים יותר ויותר מתוחכמים כדי לאפשר חקלאות מניבה צפופה, הידרופונית וכו', היא לחיות בעבר, ואם ×–×” נכון אז בואו נשלח להם אפליקציות ומזון מעובד תעשייתי ממפעלי מזון סינטטי בניו ×’'רזי ונחיה בעתיד. מצטער, אני ×—×™ דווקא בעתיד ואני מוכרח להודות כאן בהתמכרותי לסרטי מדע בדיוני, עובדה שדווקא תסייע ללקסי ואפי בטיעוניהם 🙂

    הויכוח בינינו הוא בעצם האם צידוד בעצם קיומו של תעשיית דשנים בישראל הוא לחיות בעבר או לא, משום שהיסטורית היא עושה אסוסיאציה של תעשיה מסורתית ישנה. אסוסיאציות הן לפעמים נכונות מבחינה אינסטיקטיביות ולפעמים לא. במקרה ×–×”, ×–×” נכון באותה מידה כמו לומר שאפליקציות פייפאל ופייסבוק-מסנג'ר שייכות לעבר ×›×™ הן מזכירות את הטלקס והטלגרף, שטכנית עשו בדיוק את אותו הדבר – העבירו מסרונים קצרים על פני יבשות וימים. זו תעשיה יותר ויותר מורכבת ומתוחכמת, למשל – דוגמא אחת בלבד – התחום החדיש של הדישון העילי-עלוותי שמגזר שלם ברותם עוסק בה, כולל השקעה בחברות טכנולוגיה שעוסקות בכך (כולל אגרומקס מיסודה של בי.×’'×™ חברת היישום של אונ' ב"×’), ×–×” תחום שיש בו פוטנציאל התפתחותי עתידי ×¢× ×§, אנחנו רק בקצה הקרחון, ולהזין את אפריקה ואסיה ודרום אמריקה בטכנולוגיות ישראליות מתקדמות, נראה לי תרומה ראויה למדי לעולם, לא פחות מחאפלות במאהלים בדואים וטיולים בנחל ×§×™× ×” המהמם, ואין בדברי שום רמז לציניות ×›×™ האיזור באמת מהמם ואני לא רואה שום סיבה, כולל בריר, בגללה ערד לא יכולה להגיע להישגי מצפה רמון וגם מעבר, במיוחד, מה לעשות, עם היתרון העצום של הכלכלה האיזורית הקיימת, ולא תוך חיסולה האידיאלוגי בסגנון החמר רוז'.
    מפתיע אותי כמה מעט האנשים המאד משכילים פה יודעים על מפעלי רותם אמפרט נגב. בעיני ×–×” מוזר, האוכלוסיה אצלכם קטנה ורבים מהמדענים והמהנדסים הם תושבי ערד. אבל ×–×” מסביר המון. כבר עשרים שנה שעין בוחנת חיצונית מבחינה בבירור בהתפתחות הפיסית והכלכלי בדימונה, עומר, מיתר, להבים, חבל יתיר ואפילו במגזר הבדואי, לעומת הניוון הממושך והעמוק בערד, שהתחילה את דרכה כהבטחה גדולה והגיעה תוך שלושה עשורים לאן שהיא ×”×’×™×¢×”. הדבר מתבטא יותר מכל בנטישה הכואבת של כמעט כל בנות-בני המייסדים, אחת מהם אפילו היתה שותפתי. המסר הקבוע לכמעט כל מיזם כלכלי מוצלח ×”×™×” תמיד: דימונה בעד, ערד נגד, תמר בעד, ערד נגד. ערד מיתגה את עצמה כמתנגדת לכל דבר שמביא תועלת ושגשוג לתושביה, ובגלל שתגובותיה פבלוביות וקבועות כבר לא מאזינים גם לטיעוניה הסביבתיים התקפים. אפילו את התיירות המפוארת שאני זוכר אותה משנות השבעים, האוירה העוינת בערד הצליחה לחסל. אם ×–×” קשור לחזון המייסדים שהצליח להתנוון ולא התעדכן, או הקושי שלהם והדור שאחריהם להשתלב עם אוכלוסיות הסביבה, להפנים את ההבדלים הכלכליים בין רובע אמנים וטיולי ×’'יפים לבין פרנסות כלכליות ברות קיימא, אינני יודע. עקבתי במשך השנים אבל אני בכל זאת ירושלמי-לשעבר מהמרכז, אז אין לי את המומחיות לענות. מה שכן, אני לא מרגיש שדווקא אני הוא ×–×” שחי בעבר. אני ×—×™ בעתיד מאד ורואה בבירור לאן תעשיית הדשנים הולכת, לאן הטכנולוגיות הירוקות הולכות – ולאן ערד הולכת.

    הפוספט באיכות חומצה ודשנים לא ייגמר עוד עשרות שנים, מעבר לתוחלת החיים של רובנו, אם רותם תיכנס לבריר. אני מתפלא שלא הצלחתי להבהיר זאת עד כה. האחריות על המסביר ואני לוקח אותה.

    אם הזכרת את כבודי, אז להוי ידוע שהוא חשוב לי, אז אם ככה את/ה סבור/ה, אולי כדאי שניפרד כידידים. בכל מקרה, נדמה לי שמיציתי פה את תרומתי.

    יום נעים,
    אילן שביט

  61. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    עכשיו אלה כבר ×”×—'מר רוג'…

    מחר אנשו קדאפי ומחרתים תומכי אסד…

    מישהו כאן מגזים ברמות מדאיגות.

  62. אסנת יותם הגיב:

    לקסי שלום

    תגובה 58

    אתה מכיר עכשיו את האדם השני שלא יסכים להשתתף בניסוי הנ"ל בבני-אדם

    שנהיה בריאים!

  63. אילן שביט הגיב:

    יופיו של דיון בכיכר העיר הוא שהוא פתוח וחופשי, דבר שמסייע לעצב דעות ולפתוח לחשיבה מחודשת דברים מקובעים. בדיון סטטוטורי פורמלי, זה בדיוק מה שלא קורה. השקעת הרבה מאמץ בהדבקת ציטוטי דיסקליימר כדי להמחיש את מה שכתבתי בהתחלה ולאורכו של הדיון: אני לא נמצא פה אקס אופיציו, אני בכלל לא יכול להיות פה אקס אופיציו, אני פה כי איכפת לי מנושא הדיון גם אחרי שעות העבודה וכאזרח. לא פתחתי אף תיק של רותם מהמאות שבארכיון משרדי, כולל שלל הקלסרים הנוגעים לפרויקט זוהר-בריר מאז 1988 ולא עיינתי באף מסמך כדי לענות על אף תשובה. רוב התשובות בכלל נכתבו בשעות מוזרות עם סמרטפון. האלטרנטיבה היא שלא אהיה פה בכלל. אתר עבודה שחורה הוא לא ועדה סטטוטורית ושום דבר ממה שנכתב כאן לא ישמש מטרה כלשהי מלבד עיצוב דעות.

    הואיל ויש כאלה כאן שלא התלהבו מהכפילות התפקודית, אולי כדאי שנסיים. נהניתי מאד ולהתראות בהזדמנויות אחרות!

  64. אילן שביט הגיב:

    ברור. דמגוגיה מוחלטת. הכוונה היתה לטוהר חשיבתי אידיאולוגי המנותק מכל שיקול מעשי. משדות הקטל דווקא לא חששתי… אבל לך תדע, אולי גם ×–×” ×™×’×™×¢… סתאאאם 🙂
    יאללה loosen u
    בי

  65. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    לא ברור לי בכלל
    איך אפשר לתלות על רותם תילי תלים של הצלחה מרהיבה ואפילו את חייהם של מליוני רעבים באסיה ובאפריקה
    ובאותו הזמן ממש לטעון שמרבצי הפוספטים התכלו ולא נשאר אלא שדה בריר שבלעדיו כל התעשייה הזאת תגווע.

    לא ברור לי בכלל
    איך יתכן שרותם ודובריה, הרשמיים והלא רשמיים מתעלמים מהשאלה הקריטית הזאת.

    לא ברור לי בכלל מה הקשר בין הצגת הבעיתיות הזאת בצורה הכי בהירה וחדה תגוב ה 59 לבין ההחלטה של אלון לסיים כאן את חלקו בדיון.

    אפשר להבין שהתעייף אחרי שבאמת השקיע בדיון כאן זמן ומחשבה, אבל ×”×™×” מתבקש שבתגובה האחרונה יגיב על השאלה הקריטית הזאת –
    איך זה שכל העולם ואשתו בארץ ומחוצה לה חייהם ממש תלוים ברותם כשמצד שני כל התלות הזאת נשענת על מקור אחרון לכריה שגם הוא כמובן מקור מתכלה.

  66. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אין בדברי כדי לטעון נגד תעשיית הפוספטים בכלל, למרות שמן הסתם יש בתעשייה הזאת גם צדדים בעייתיים ולא הכל דבש כפי שניסה לצייר פה עו"ד שביט.
    הדיון מתנהל רק על ישראל. אילן שביט ניסה לטעון בכל דרך אפשרית שמדובר בעסק שאין בו שום סיכונים וחסרונות אלא רק יתרונות אין סופיים, בבחינת חייו ומותו של הנגב ביד הפוספטים ורותם.

    וכאמור היא הנותנת – התעשייה הזאת בישראל, על פי הטיעון של דובריה, צועדת מטה במדרון לעבר מיצויה, ולכן היא נאלצת לנהל את המאבק המר ×”×–×” על שדה בריר, ומכאן שהמאבק מנוהל בכל האמצעים, כולל יריות עצמיות ברגליים.
    לא יאומן.

  67. סיקו הולצברג הגיב:

    מי שלא הבין .מענישים אותנו כי אנחנו מעזים לפעול נגד מכרה שדה בריר .
    ברור לכולם שאם יצליחו לסתום פיות של אנשים צעירים ויוזמים .עם העדר ניתן להסתדר .
    אז מתישים אותנו ומביאים במקומינו אוכלוסיה שכל מאפיניה החברתיות הם עדריות.
    וככה אפשר יהיה בטווח של 10שנים לקבל החלטות שנוחות לרותם ולמקורבים .
    אם ברותם כל כך רוצים את המכרה .
    שיואילו לשלם לכל תושבי עקד הנוכחיים פיצוי כדי שנאות לעזוב את העיר באופן שיאפשא לנו קיום בכבוד במקומות אחרים.
    או לחלופין להקים ישוב אחר בקרבת ערד שמשק הרוחות בו הוא כזה שתושבי העיר ערד לא יסתכנו כתוצא מקיומו של מכרה .

    אבל זהו פתרון יקר .עדיף להחליש את התושבים עי שינוי הציביון של העיר -לעיר חרדית.
    ובכך יפסק ה"מרד"

  68. אילן שביט הגיב:

    אני באמת לא מבין את השאלה. בריר פותרת את בעייתה של רותם לעשרות שנים, מן הסתם אפילו מעבר לחיי המפעלים. רק האימפריה הרומית שרדה 1000 שנה. מה אני אמור בדיוק לענות?

  69. מערכת עבודה שחורה הגיב:

    ניכר שרוב הכותבים כאן לא צידדו בעמדות שהבעת, כתבת על הפוספטים של ערד אבל בעיקר אמרת כי "יופיו של דיון בכיכר העיר הוא שהוא פתוח וחופשי, דבר שמסייע לעצב דעות ולפתוח לחשיבה מחודשת דברים מקובעים."
    מערכת עבודה שחורה מזמינה אותך לכתוב, לא רק תגובות חפשיות לעניין שאתה עוסק בו גם ובעיקר כמו שכתבת "אקס אופיציו".
    נשמח לקבל ממך דברים שתכתוב, נפרסם כמובן "לפי שיקולי המערכת" :-).
    שלח נא לכתובת blacklabor@gmail.com

  70. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אתה אמור לתת מידע מדויק וממוקד שניתן לבדוק אותו כמידת האפשר.

    אתה אמור (שאלת אותי אז אני עונה) להימנע ממידע עודף, ומעומס בפרטים שכל אחד מהם כשלעצמו לא מחזיק מספיק מידע כדי שניתן יהיה לבדוק אותו. זה למען האמת מה שעשית כאן. וכבר העירו לך על כל ההסתיגויות שלך ("אני מניח", "אני לא מוסמך") בכל מקום שהיה לך נוח.

    אתה אמור להיות מסוגל להצביע על גם על החסרונות, כי אתה לא באמת מאמין שמישהו יחשוב שבכל התעשייה הזאת אין בעיות וכולה רק טוב. הרי אין חייה כזאת בעולם.

    ותודה על תשובתך – עכשיו אנחנו מדברים. ×–"א שמדובר בכלל על כרייה בהיקף עצום וכל מה שכרוך בכך, ועם האוכל בא התיאבון
    ואתה באמת רוצה להגיד לי שבהיקפים אדירים כאלה אין שום השפעות שליליות על הסביבה ועל האוכלוסיה?
    משהו? פיצקאלע?
    אתה מנסה לצייר תמונה אידילית אוטופית וזה עוד לפני כל דיון על השאלה אם זהו בכלל תחום שכדאי למדינת ישראל להתמחות בו ולהתבסס עליו. (לדעתך כן. לדעתי זה שווה בדיקה רצינית, ובדיקה כזו לא יכולה להתקיים במקום שיש עיוורון מוחלט לגבי הבעיות. ההנחה היא כמובן שאתה לא מסתיר אותן ביודעין).
    כל אדם הגון חייב לשאול את עצמו מה בכל זאת מסתתר מאחרי השלמות שאתה מנסה לצייר כאן.

  71. בואו לרגע × ×—×™×™×” בעולם דימיוני – דימיוני במציאות הישראלית – והוא:

    שדה בריר לא יפתח לא לכריית ניסיון ולא לכרייה בכלל. ישאר שם לעתיד של הילדים שלנו או הנכדים שלנו.

    הפוספסט הוא מתנה של כוכב הלכת שלנו לנו בני האדם והוא נמצא בסכנת כלייה – משהו כמו עוד 70 שנה יעלם ונישאר בצרות.

    אז – יוק – אין שדה בריר.

    אם לקבל את טענות רותם אמפרט (עולם דימיוני,כבר אמרתי לא…) אז עשר שנים מהיום רותם סוגרים את השערים באופן סופי ומוחלט על כל המשתמע מכך הן לכלכלה והן לחברה בנגב.

    ועכשיו שאלה (כן גם אליך אילן שביט) האם רותם אמפרט ביטחה את עצמה בביטוח שיאפשר לה להחזיר את המצב לקדמותו.

    למה ×–×” חשוב? ×›×™,שוב בעולם הדימיוני שלי,רותם אמפרט (אם ביטחה את עצמה ואם לא) תעשה את המאמץ,העצום מבחינה כספית,להחזיר את המצב לקדמותו והנגב יאבד,אולי,את המפעל אבל ירוויח נופים חדשים שמהם אפשר לעשות המון כסף מהחיה שנקראת תיירות – ואותה ×—×™×” מעסיקה המון אנשים.

    אז עשר שנים מהיום ובעולם דימיוני לחלוטין רותם אמפרט,העובדים שלה יועציה הכספיים עורכי דינה ומנהליה תמשיך לשרוד,אבל לא כחברה שממצה את הטבע של כולנו לכיסה הפרטי (נו… סליחה לכיסם של בעלי המניות ובעלי השליטה) לחברה שתתפרנס,ובכבוד,מהחזרת הטבע לקדמותו לטובת האנושות כולה (כולל אזרחי ישראל) ובמחילה מאמונתי הפוליטית גם לטובת בעלי המניות ושאר הסמוכים על שולחנה….

    ולמען הסר ספק – בואו נתעורר מחלום בהלהות שהכנסתי אתכם: שדה בריר יתכלה תוך 30 שנה. סביר להניח שרותם אמפרט,במציאות הישראלית,תקבל את הזיכיון לקצור ממנו את הפוספטים וגם את האורניום האצור בו – בשביל מפעל הטקסטיל בדימונה. ואחרי,עוד,30 שנה תסתלק מפה ותשאיר אותנו בלי פוספטים,בלי אורניום למפלצת מדימונה ועם הון עתק בכיסי בעליה ולנו – יוק. יוק תרתי משמע….

    ואני לחייב להוסיף הערת הכותב:

    ראשית קראו את הכתבה הזו כולל המסמכים המלונקקים אליה באתר של ידיעות אחרונות.
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4400088,00.html
    לא מקורות זרים ולא בטיח ועל דעתי בלבד:

    נכון להיום,בחישוב קל, מפעל הפצצות בדימונה יצר לפחות מאה פצצות אטום. ולפי אותה כתבה,מהמסמכים,ניסיונות להפיק אורניום מהנגב,ובזמנו וגם מסיני,לא היו כדאיים כלכלית. גם היום הפקת אורניום משדה בריר איננה כדאית כלכלית אבל במדינת הפחד מאירן לכדאיות הכלכלית אין שום משמעות לעומת מה שיקרה אם העולם יגלה מי מספק לישראל 2013 אורניום וכמה פצצות מיצר היום,ב 2013,מפעל הטכסטיל בדימונה. עדיף לישראל להשקיע הון,ובידיים ישראליות (משהו אמר ×›×™"ל…?) ולהפיק מבריר אורניום כדי להמשיך להזין את המפלצת מדימונה.

    זו הסיבה שמשרד רוה"מ כל כך מעורב בפרשת בריר…צא ולמד …

    רוצים הוכחה? משהו יודע לומר מהו התקציב וממה הוא מורכב בפרטו של מפעל הטקסטיל בואכה דימונה? הא יש משהו???

    מנחם.

  72. מנחם לוריא הגיב:

    להלן:

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000857477

    מנחם

  73. אסנת יותם הגיב:

    לעו"ד אילן שביט
    תגובה 68

    גם אם אתה ניפרד מהשיח בנושא שדה בריר באתר הזה, יתכן בכל זאת שתתפתה להמשיך לקרוא תגובות שיעלו כאן.
    תגובתי לקביעתך ש"רק האימפריה הרומית שרדה 1000 שנה" מבקשת לתקן את קביעתך זו.

    האימםריה הרומית (שמכונה גם הקיסרות הרומית) התקיימה רק כ-500 שנה, מהמאה הראשונה לספירה ועד למאה ה-5 לספירה. אולי הכללת את הרפובליקה הרומית,שקדמה לאימפריה ושהתקיימה מראשית המאה השישית לפני הספירה ועד לראשית המאה הראשונה לספירה.אבל מה שקדם לרפובליקה הרומית הייתה המלוכה הרומית וזו התקיימה מהמאה ה-8 לפני הספירה עד המאה ה-5 לפני הספירה. וזה עוד לא הכל. אחרי חורבן האימפריה הרומית במאה ה-5 , החלה תקופה שניקראת הקיסרות הרומית המזרחית (התקופה הביזנטית) וזו נימשכה מאות שנים.

    בכל אופן: האימפריה הרומית התקיימה רק כ-500 שנה. לא שרדה 1000 שנה.

    וכדאי לא לשכוח שהעם היהודי שרד יותר מ-1000 שנים.

    לא מתכוונת להצטייר כמומחית גדולה בהיסטוריה. פשוט בדקתי.

    גם בזה וגם בסוגיית שדה בריר רצוי לדייק.

  74. אילן שביט הגיב:

    בוקר טוב אסנת

    הכוונה לאימפריה הרומית כשפת בני אדם, תקופות הרפובליקה והקיסרות, 500 לפני עד 500 אחרי, לא כולל המלוכה העתיקה (רומולוס, טרקינוס וכו') ולא כולל התקופה בה שרדה רק האימפריה המזרחית אחרי חורבן העיר רומא. 1000 שנה.

    פילים והשאלה היהודית – בהחלט. אנחנו והסינים וההודים אך למרבה הצער שדה בריר לא

    תודה למערכת על ההצעה, אני מעריך את ההזדמנות, ויום נעים לכולם

    אילן

  75. אסנת יותם הגיב:

    התייחסות למרכיבים הנוםפים שאותם הציגה דר' בתיה רודד במאמרה זה: זרועות השילטון חברו להזזיק לערד.

    התגובות שהניב מאמרה הנ"ל התייחסו רק לאחת(שדה בריר) מ-3 תכניות, שאם תתגשמנה, יקיץ הקץ על ערד.

    השתיים האחרות, הקמת ישובים חדשים ,חלקם בקרבה רבה לערד ודרישה להקמת שכונה חרדית בערד.

    האם ערד עלולה להפוך בסופו של דבר לעיר חרדית?

    האם יעבור על ערד תהליך של החלשה ,שסופו גוויעה אם תתממש תכנית הקמת הישובים החדשים: "מבואות ערד"?

  76. לאחשוב כרגע הגיב:

    והחרדי לוקח

  77. לאחשוב כרגע הגיב:

    "העיר ערד נמצאת במגמת קיפאון דמוגרפי ובתהליך מתמשך של אובדן הייחוד הקהילתי שאפיין את העיר בעשורים הראשונים לקיומה. זאת, עקב קשיים במימוש הייחודי של המיקום האזורי"
    (תזכיר להכנת תכנית מתאר התיישבותית למבואות ערד, יולי 2012, עמ' 3)."
    "חסידות גור מנהלת מו"מ על עסקה, לבניית שכונת מגורים בת מאות דירות בערד. שר השיכון, אורי אריאל, הודיע היום (19.6.13) כי נפגש אתמול עם נציגי חברת אזורים… התקווה להסכמת העירייה מבוססת על השפל והביקוש הדל לדירות ומגרשים, המורגש בשנים האחרונות בערד"
    (NEWS 1, 19/06/2011).

    לחרדים יש צרכים ובמדינה הזאת יש חוק. לא בוויכוח נצליח אלא בהקשבה אמיתי לצרכיהם.

    הקמת העיר החרדית כסיף היא היא הפתרון. רווח לכל הצדדים.

    בעניין המכרה, לקסי היקר, מדובר בכסף. כסף גדול. בשיטת הממשל הקיימת – אין לנו סיכוי נגדו.

  78. לקסי הגיב:

    שלום חבר חשוב תמיד,
    למיטב ניחושי היית בעל תפקיד בכיר במחוזותינו וגם נהנינו משיחות אחד על אחד. ואולי גם ממי בארות שדוללו ב-40%… 🙂
    ולענייננו – רק הפוספטים עכשו.
    מעשה בשתי צפרדעים שנפלו לכד שמנת, אחת ערכה ניתוח לוגי והבינה שבמבנה הכד ובצמיגות התווך אין לה סיכוי.
    קירקרה וידוי וטבעה.
    חברתה, לא דוקטור, לא ניתחה לוגית את המצב (ואולי ידעה משהו על שמנת שהלוגית לא ידעה…) המשיכה לבטוש במרץ עד שהתמצקה השמנת לחמאה, טיפסה ויצאה מהכד.
    אני ממשיך לבטוש.

  79. עדיין לאחשוב הגיב:

    טול קורה מבין עיניך, לקסי יקר.
    בסוף נישאר צודקים אבל בלי עיר.
    בתחבולות תעשה לך מלחמה. לא ברעש.

  80. עמית הגיב:

    אני עם לקסי, יורדים בתחנה הסופית הבלתי ידועה והעיקר נהנים מהנסיעה.

  81. לקסי הגיב:

    הרעש הוא חלק מהתחבולות וד"ל

  82. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    בהצלחה לכולנו!
    (ושכל אחד יגדיר לעצמו קריטריונים להצלחה)

    שבוע טוב 🙂

  83. אסנת נותם הגיב:

    לתגובה 77 "לאחשוב כרגע"

    ראשית , כל הנושאים הללו חשובים מאד כרגע, לדעתי.

    ואשר לתקוות שאתה תולה בעיר החרדית העתידית כסיף: צריך לזכור שהיריבויות בין פלגים שונים בעולם החרדי נידמת כניסבלת הרבה פחות מריכוז גושים חרדיים מאותו פלג ותקיעת יתדות במוסדות המוניציפאליים לצורך השפעה על מוקדי ההחלטות. נראה לי שחסידי גור-הקבוצה החרדית הגדולה ביותר בערד- לא ימהרו להעתיק את מקום מגוריהם לעיר החרדית שתקום ,וככל שידוע לי מיועדת לפלג חרדי אחר.
    לא תהיה כנראה הגירה של חסידי גור מערד לכסיף.

    בעניין סיכויי המאבק נגד המכרה ב"שדה בריר" גם אני עם לקסי (תגובה 78)

  84. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    אסנת היקרה שלום,

    כסיף עלולה שלא לקום – לא בגלל יריבויות תוך חרדיות (ובעניין ×”×–×” אני מציע לך לא להיות בוחנת כליות ולב ורק לקוות שדווקא כן יצליחו ל-גור ×–×” עם ×–×”).

    הנה מחסום חזק מאד נגד שחרור ערד מהעול החרדי:

    http://www.blacklabor.org/?p=52548

  85. אסנת יותם הגיב:

    אל משתמש אנונימי (תגובה 84)

    ככל הידוע לי, הקמת העיר כסיף אושרה על-ידי כל גורמי-השרשרת כשבקודקודם הממשלה.
    אני אכן מקווה שהחרדים לגווניהם יצליחו ל-גור(הברקה יפה שלך) ×–×” עם ×–×” …..בכסיף.

    איפה אתה רואה את המחסום לשיחרור ערד בהקשר לתכנית הקמת הישובים שאליה הפנית אותי?

Leave a Reply