מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
עוד משהו על כלכלה – "כשל שוק"
תמר בן יוסף מסבירה לנו בעידן השוק החופשי, איך ההגמוניה ("כולם יודעים") הניאו-ליברלית חדרה לתוכנו גם דרך ביטויים יום-יומיים, "כשל שוק" כמשל
נכשל במה שאינו אמור לעשות
לא יודעת איך וממתי החל הביטוי "כשל שוק" לככב בעסקי הספרים. אך אני נתקלתי בו פעמיים בתקופה האחרונה.
פעם ראשונה, שהתלכדה עם שבוע הספר לגמרי במקרה, הייתה בשיחה עם תלמידותיי מקבוצת הבוגרים של ה"השומר הצעיר" שהכינו עבודה מסכמת על שוק הספרים בישראל. באחת מפסקאות העבודה הן ציטטו את דבריה של השרה, לימור לבנת, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת: "הדואופול {צומת וסטימצקי} יצר מצב של כשל שוק שלצערנו הממונים על ההגבלים העסקיים לא ידעו לטפל בו. במקום שהממונה מסרב להתערב ולראות את התמונה, אז לצערנו צריך להתערב באמצעות חקיקה…לצערי, כי זה בניגוד להשקפת עולמי. אני מאמינה בשוק חופשי…"
הגבתי מהבטן והערתי כי הביטוי "כשל שוק" מבטא עמדה ערכית כבר מעצם ניסוחו. הוא באופן מכוון מוביל לתפישה כי השוק בדרך כלל פועל באופן מושלם, והבעיה הקטנה צצה לה רק בשוק הספרים ואולי בעוד כמה מצבים דומים. התפתחה שיחה מעניינת, שחידדה לי את המושג "כשל שוק".
….
יוצא מכאן, שתורת הכלכלה המודרנית אינה סבורה כי השוק – מקום מפגשם של קונים ומוכרים – הוא המודל המיוחל. תורת הכלכלה שואפת לממש את חזון הדמוקרטיה – הצבעה שווה לכל קול, אופטימום בכלכלה ובחברה. לשם כך, היא נשענת על מודל "התחרות המשוכללת" שבראה. ותחרות משוכללת אינה כל מפגש שוק אקראי. תחרות משוכללת היא זירה בעלת בתנאי משחק מוגדרים.
שני התנאים העיקריים לתחרות משוכללת הם:
– ריבוי קונים ומוכרים עד שכל יחידה כלכלית סבורה שהתנהגותה אינה יכולה להשפיע על המחיר.
-מידע מושלם (אינפורמציה מלאה). כל הפועלים בשוק יודעים את כל מה שהם צריכים לדעת על המוצר ועל מחירו. שני התנאים האלה, נדיר שהם מתקיימים במציאות. תחרות משוכללת היא, אם כן, מצב נדיר.
ועל כן, תורת הכלכלה, ביסודה, מובילה למסקנה כי פסיקת השוק אינה הפסיקה היעילה ביותר או הצודקת ביותר. יש מקום להתערבות ממשלה ברוב המקרים, ולא רק בעסקי תרבות ורוח, או בסיפורים "חברתיים" מגירי דמעות.
תגיות: הגבלים-עסקיים, ועדת החינוך של הכנסת, כשל-שוק, לימור-לבנת, ניאו ליברליזם, שוק חפשי, תמר-בן-יוסף
קישור קבוע
3 תגובות
Email This Post
26 ביוני, 2013 בשעה 13:35
כשלון התיאוריה הכלכלית ולא כשל שוק
אני רוצה להתייחס למונח כשל שוק מזוית ראייה של 'פריימינג' Framing .
בעברית נורמלית, פשוטה המובן של 'כשל שוק' הוא שהשוק נכשל. והוא נכשל מכיון שאינו פועל/מתנהג כפי שהתיאוריה הכלכלית המקובלת אומרת שהוא היה צריך לפעול.
אבל זה היפוך יוצרות מלא. בפיזיקה כאשר התצפיות אינו תואמות את התיאוריה הקיימת, מחליפים את התיאוריה. במקרה שלנו כאשר התנהגות השוק אינו תואמת את התיאוריה, רואים בזה כשלון של השוק, באים בטענות לשוק, קוראים לזה כשל שוק, במקום לבדוק ולתקן או להחליף את התיאוריה הכלכלית השלטת.
הגולם השתלט על יוצרו. התיאוריה הכלכלית צריכה לתאר ולנבא את התנהגות השוק, במקום זה אנו דורשים מהשוק להתנהג לפי התיאוריה הכלכלית.
כאשר השוק אינו מתנהג לפי התיאוריה הכלכלית,זה אינו כשל שוק אלא כשל של התיאוריה, וכאשר התיאוריה הכלכלית המקובלת לא מצליחה לתאר ולנבא את התנהגות השוק, ונקלעים למשבר, צריך לתקן או להחליף את התיאוריה, ולא להחליף את השוק.
לדעתי, אין סיכוי למצוא תיאוריה כלכלית שתחזיק מעמד יותר משני דורות, שכן כלכלה אינה מדע מדוייק כמו פיזיקה, או מדע מופשט כמו מתמטיקה ולוגיקה, כלכלה עוסקת באנשים, ואנשים מתרבויות שונות מתנהגים באופן שונה, אנשים לומדים, ומשנים את התנהגותם כולל את התנהגותם הכלכלית.
אמנון פורטוגלי
26 ביוני, 2013 בשעה 23:58
מדוע מקבלים בהכנעה את הדוקסה השלטת
הכשל התיאורטי ברור כשמש בצהרי היום ,אבל הענין הוא מדוע רבים כל כך מקבלים בהכנעה את השקרים ושטיפת המוח של בריוני ההון-שלטון.
מדוע רבים כל כך מוכנים לחיות בעליבות נוראה,בהאמינם עמוק בתוכם שמי שחזק הוא כנראה גם צודק.
27 ביוני, 2013 בשעה 1:07
אין ספק שכשל שוק הוא עמדה אידאולוגית ולא תצפית אובייקטיבית.
אבל צריך לזכור כי מאמיני השוק החופשי כמו כול המאמינים בכול הדורות רק מתחזקים באמונתם בעקבות כישלונות.
צא וראה את הטויטה חסידים של ברסלב וחב"ד וזאת רק דוגמא אחת מיני רבות.
המזל הוא שהמאמינים הם מיעוט מבוטל בישראל ועם קצת שכל ועבודה נצליח להוציא אותם מעמדות השפעה.