מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
יאיר לפיד – האם שוב חטא לבוחריו בבחירות החשאיות בוועדות לבחירת שופטים ודיינים?
בעד מי הצביע יאיר לפיד בוועדות לבחירת שופטים ודיינים ובעד מי לא הצביע ומה זה מלמד עליו? האם הוא שוב חטא לבוחריו?
מאת: יהונתן קלינגר
אתחיל בסאבטקסט: יאיר לפיד הבין כבר כי המועמדת מולו לתפקיד ראש הממשלה ב – 2016 אינה שלי יחימוביץ', אלא מרב מיכאלי, שמחזיקה דעות דומות ליחימוביץ' ברמה המדינית והחברתית, אבל יכולה להתקבל על ידי קהלים רחבים יותר (מימין ומשמאל); ועל כן, בפוליטיקה החדשה, דאג לשמור על האינטרסים שלו. אבל זו לא השאלה, כפי שאומרים.
בשבוע שעבר נערכו הבחירות החשאיות בכנסת לועדות לבחירת שופטים ודיינים. כחלק מהמאפיינים של הכנסת הנוכחית, שכוללים אופוזיציה אמיתית,הצליחה האופוזיציה להכניס את נציגיה לועדות לבחירת שופטים ודיינים, וזאת אחרי שבכנסת הקודמת הצליחה הקואליציה (שכללה מספר אסטרונומי של חברי כנסת) למנות נציג שהיה חצי-אופוזיציה בלבד כנציג האופוזיציה.
בכנסת הנוכחית, נבחר אלי ישי כנציג האופוזיציה לוועדה לבחירת דיינים; הן יוסי גורביץ והן אורי משגב ביקרו את לפיד על תמיכתו בישי, שיקדם אג'נדה חרדית, על חשבון מרב מיכאלי שהייתה מקדמת אג'נדה חופשית. אבל, גורביץ הרחיק וביקר את לפיד על כך שלא חשף את הצבעתו.
מה שייחודי בוועדה למינוי שופטים, כמו מינוי מבקר המדינה ונשיא, היא שמדובר בבחירות חשאיות. בחירות חשאיות הן נחוצות מאוד לדמוקרטיה כאשר מדובר בבחירות לנציגים: כך מונעים מגורמים בעלי אינטרסים להשפיע על מצביעים, כך מונעים מדילים להתקיים. יש שאומרים שבזכות הבחירות החשאיות ניצח משה קצב בבחירות לנשיאות, ויש שאומרים שהבחירות החשאיות אפשרו למנוע מידע על דילים וקבלני קולות בפריימריס. אין מחלוקת שבחירות חשאיות הן חשובות כאשר אנחנו מצביעים, אבל מה לגבי הצבעה על ידי נציגים?
וובכן, מרגע שבחרנו נציגים לכנסת, הם אמורים להיות חפים מאינטרסים ולהצביע כפי שהם חושבים שיש להצביע; העצמאות של חברי הכנסת היא שמאפשרת להם, לא אחת, להתנתק מאג'נדה מפלגתית ולא להיות כפופים לגחמות המרכז. אבל, האם בחירות חשאיות מאפשרות לנו לבקר את נציגי הציבור שלנו? ואם לא, האם מדובר על איזון ראוי?
ההנחה היא כי יש מקרים בהם אם נגלה את ההצבעה הספציפית, אנחנו נפגע בדמוקרטיה כי נוכל לאפשר דילים (או לא נוכל למנוע דילים). כלומר, בהנחה שבין ש"ס ל"יש עתיד" היה הסכם, החשאיות מאפשרת למי שאינו מעוניין לתמוך בהסכם יוכל לעשות כן. מנגד, השקיפות מאפשרת לציבור לדעת על קיומו של הסכם (או להסיק). כלומר, יש הרבה טוב בכך שהבחירות לועדות היו חשאיות: חברי כנסת שאינם מעוניינים להיכנס למשחקי הכס הפוליטיים יכולים להצביע בצורה עניינית.
לכן, לדעתי, לפיד לא היה חייב לחשוף עבור מי הצביע, כשם שהוא לא בהכרח חייב לענות עבור מי הוא הצביע בבחירות לכנסת. אבל, אם לפיד באמת רוצה לקדם אג'נדה מסוימת, הוא היה צריך להביע תמיכה פומבית במיכאלי, או לפחות להציב מועמד ראוי מסיעתו מולה. כלומר, יש לו זכות משפטית לא להביע את דעתו, אבל יש לו חובה מוסרית לקדם את האג'נדה שלו.
אם באמת לפיד נמנע מלהצביע בעד מיכאלי, ואם הוא עשה זאת כדי שזו לא תוכל לקדם אג'נדה חופשית, אז לפיד חטא לבוחריו (שוב, ושוב) כאשר הוא פעל לסכל את האג'נדה שהם הצביעו עבורה, והכול מהאינטרס הפוליטי האישי שלו.
תגיות: בחירות חשאיות, דמוקרטיה, הועדה לבחירת דיינים, הועדה לבחירת שופטים, יאיר-לפיד, יש עתיד, כנסת, מירב-מיכאלי, שלי-יחימוביץ
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
10 ביוני, 2013 בשעה 1:39
מתוך "ברית הזוגיות הפוליטית" אתר שישים ואחת http://sixtyone.co.il/articles/95
"…..בתוך כך, השבוע דאג לפיד באופן אישי לכך שהמועצה למינוי דיינים תמשיך להישלט על-ידי גברים חרדים. הוועדה, שכוללת עשרה חברים, ממנה את כלל השופטים (שנקראים דיינים) היושבים בבתי הדין הרבניים. המוסדות המשפטיים הללו מחזיקים בסמכות שיפוט בלעדית בנושאים כמו גיור, נישואים, גירושים ודיני אישוּת. בוועדה יושב תמיד נציג אחד של האופוזיציה. הפעם התמודדו ראש בראש ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) וח"כ אלי ישי (ש"ס).
הרכב הוועדה חשוב ביותר לכל אזרחי ישראל היהודים, לא רק לדתיים שבהם, מפני שהדיינים שהיא ממנה חורצים את גורלותיהם של אזרחים רבים – חילונים בכללם. הסובלים העיקריים מהקו השמרני-חרדי-גברי הנהוג בוועדה כבר שנים ארוכות הם בעיקר נשים ועולים מרוסיה ומאתיופיה. כל סיעות הכנסת בחרו באופן מוסכם ואחיד במי הן תומכות כנציג האופוזיציה בוועדה; רק ביש עתיד ניתן, משום מה, חופש הצבעה. זאת למרות שברור לכל כי ח"כ מיכאלי מייצגת השקפת עולם הקרובה בהרבה לזו של מצביעי יש עתיד מאשר יו"ר ש"ס לשעבר.
בישיבת הסיעה אמר לפיד: "אני חייב להעיר הערה. אני לא אומר לכם מה לעשות, אבל מה הקטע של מרב עם הדיינים? אני מעדיף את אלי ישי. אני ידיד של מרב, אבל מה הקשר שלה לנושא? צריך גם לחשוב על מצב שבו לא יהיו חרדים בוועדה הזו, וזה מצב לא רצוי".
לא ברור מדוע איש שהתגאה כל-כך בדחיקת החרדים מהממשלה וביסס את הקריירה הפוליטית שלו על התנגחות בהם מוטרד פתאום מהיעדרם של ח"כים חרדים בוועדה למינוי דיינים. באשר להרכב הוועדה, לפיד, כהרגלו, ממש לא מדייק – יושבים בה באופן אוטומטי שני הרבנים הראשיים לישראל וכן שני דיינים של בית הדין הרבני הגדול. באשר להתאמתה של מיכאלי לתפקיד, חברת הכנסת הטרייה מלווה זה שנים ארוכות מאבקים של נשים עגונות ושל נשים בתהליכי גיור ומסייעת להן להתמודד עם בתי הדין הרבניים. בנוסף, מיכאלי עברה את ההכשרה ההלכתית המתאימה שמאפשרת לה לעסוק גם בצדדים ה"מקצועיים" יותר של הדיון."
10 ביוני, 2013 בשעה 3:32
ליהיר לפיד יש בעיה עם מפלגת העבודה. נקודה.
10 ביוני, 2013 בשעה 10:50
[…] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]
11 ביוני, 2013 בשעה 22:17
אז זהו שלפיד הבהיר גם למיכאלי עצמה שהוא הצביע עבורה, אבל היא העדיפה להפיץ שקרים.
ככה זה אצל הסוציאל-קומוניסטים, לא לומדים, ממשיכים לשקר.