חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על האקזיט של דורון רוזנבלום ועל תרומתו של עיתון "הארץ" לתרבות הישראלית

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 10.06.13 0:55

העיתונאי דורון רוזנבלום עוזב את עבודתו בעיתון "הארץ". אולי בכל זאת יש מקום להשתמש בכישוריו בעיתון זה?

מאת: דליה בלומנפלד

 בעיתון לאנשים חושבים התבשרנו כי אחד העיתונאים המוכשרים בו עשה אקזיט. דורון רוזנבלום, עיתונאי בעל מעוף ודמיון, איש תרבות וסגנון כתב מאמר פרידה. הוא עשה אקזיט לפרישה מוקדמת. בטורו השבועי במוסף  רומם בלשונו העשירה את העיתון ששימש לו במה שנים רבות, והצניע את עצמו, כאילו הוא  הקטן לא תרם לרוממותו של העיתון בו הוא עובד. וכך כותב רוזנבלום על עיתונו:

"אצילית כיאכטה מלכותית נאמנה לנתיבה גם בסערות הגדולות, שייטה ומשייטת האוניה הטובה, "הארץ", בתוך הנס הקיומי של חיינו – "הארץ" הוא אחד מנכסי המשנה: כמו הפילהרמונית, כמו בית המשפט העליון, כמו מוסדות הדמוקרטיה, זו הציוויליזציה הישראלית כפי שהכרנוה. ספינת "הארץ" היא יותר מסך מרכיביה וכותביה, והיא תמשיך במסעה גם בלי נוכחותו השבועית של כותב זה או אחר (כותב זה, במקרה שלנו.)"

אכן מוסכמים עלינו הדברים שכתב רוזנבלום על הנס הקיומי הגדול של חיינו  ועל התפתחותה של ציוויליזציה ישראלית, שגם העיתונות תופסת בה חלק. אך יש לזכור כי החייאת השפה העברית ותעצומות הרוח שהשקיעו סופרים ומשוררים בפיתוח שפה וספרות עברית הם המסד להתפתחותה של עיתונאות ישראלית. מה תרומתו של העיתון בתחום זה בימים אלה? האם העיתון לאנשים חושבים ממשיך לתת יד ולתרום לפיתוחה של שפה עברית וספרות ותרבות ישראלית? מעקב רב שנים אחר הכתוב במוסף הספרותי של הארץ מעמיד תמונה כאילו אין קורה דבר בספרות הישראלית. אין הווה ההולך לקראת העתיד. אין התפתחות, אין שינוי. אין שום דבר. יש עבר, עבר מפואר. המוסף הספרותי מתייחס לספרות זרה, לא ישראלית, לתרבות יידית, לתרבות יהודית בגלויות השונות,  למסעות בתורכיה. לקארל מרקס (במוסף הספרותי האחרון). אבל ספרות ישראלית עכשווית במוסף הספרותי אין.

אם עיתון הארץ, אותו עיתון שזכה לשפע מחמאות מדורון רוזנבלום, רוצה לתרום משהו לשיקופה של ספרות ישראלית הקיימת ופועלת במדינה, למה שלא ייקח את איש התרבות דורון רוזנבלום וימנה אותו לעורך המוסף הספרותי?  המוסף של הארץ שהפורמט שלו הלך והצטמק לצורה של ירחון שנהוג לעיין בציפייה לתור אצל רופא השיניים, עיתון "דה מארקר", ששמו הלועזי מעיד על התרחקותו מתרבות ישראלית אותנטית, העיתונאים הזרים שמאמריהם מתפרסמים ב"הארץ" – כל אלה משקפים תהליך של אובדן זהות תרבותית ישראלית, תהליך של היטמעות בתרבות הגמונית זרה ואובדן ייחודיות בעולם גלובלי.

אולי כדאי לשנות את הכיוון ולחזור להיות במה המשקפת של הספרות הישראלית החיה ובועטת למרות הניסיונות להסתירה מעין הציבור? דורון רוזנבלום כעורך ספרותי יכול לתרום רבות בתהליך כזה של שינוי כיוון. במקום אקזיט לפרישה מוקדמות, עדיף אקזיט למוסף הספרותי.

נערך על ידי דליה
תגיות: ,

5 תגובות

  1. א.ד :

    רעיון עצום

  2. עמית :

    אני קורא את רוזנבלום מאז שאני קורא עיתונים, התחלנו יחד, הוא לכתוב ואני לקרוא.
    אני מצטער שהוא עוזב, דווקא הפיסקה בה דיבר על העיתון "לאנשים שחושבים שהם חושבים" היא דוגמא לשפל אליו ירד המקצוע.
    כאן אנחנו רואים שלל מחמאות שמעיד על הנותן ולא על המקבל.
    עיתונאים היו תמיד תלויים במעסיקים שלהם ובשל כך היו צריכים להתפשר, הפיסקה שלו על הארץ מוטב היה לו לא נכתבה.
    הארץ היא מערכת דיכוי נצלנית וקפיטליסטית שמעולם לא הבינה שזכויות אזרח הם גם כבוד לפועל אפילו אם הוא עיתונאי.
    למערכת הזאת לא מגיעה התודה שרוזנבלום נותן, היא לא הרוויחה אותה ביושר, לא מבחינת היחס לעובדים ולא מבחינת היחס לתרבות הישראלית.
    אני חושב שטוב יהיה אם רוזנבלום יעבור לפורמט דיגיטלי ואני על כל פנים אשמח מאוד לקרוא את דבריו.

  3. אריה רפפורט :

    הארץ כמקעקע החזון הציוני

    עיתון מדהים באיכותו , עם רקע אמיתי של תרבות ושלקידמה וחשיבה ליברלית – הפך להיות שופר פוסט ציוני. אני לא מדבר על התנגדות להתנחלות – זו הבעת עמדה לגיטימית – אבל להפוך את כל הישראלים לחיות צמאי דם , לתרגם כל ארוע לזדוני וכל בעיה לפאשיסטים .זו כתיבה מגויסת ושפלה.
    דרך הכתיבה של הארץ והמסרים שמקרינים אותם כותבים פוסט ישראליים תורמים תרומה מירבית לדיסקרדיטציה של כולנו. ככל שתשתנה הגישה המערכתית שלו, מהר ככל האפשר – כן ייטב לעם ישראל.

  4. דליה :

    לאריה רפפורט
    ומה יש לך להגיד על דורון רוזנבלום? הרי בכך עסקינן.

  5. עמית :

    דליה את צודקת ובכל זאת שווה לציין את התחום השני בו הארץ שווה משהו.
    התחום הראשון שגם בו רוזנבלום הצטיין הוא עברית, העיתון הזה להבדיל מידיעות מעריב והחינמון של נתניהו הוא בעברית.
    התחום השני הוא הראיה המפוכחת של התהום המוסרית אליה התדרדרה החברה הישראלית בעקבות שנים ארוכות של כיבוש.
    חבל שהזהות המעמדית של בעלי העיתון מונעת מהם להבחין כי התהום הזאת בלעה גם היחסים החברתיים בישראל.
    הדוגמה שממחישה את זה יותר מכל הוא הדה-סמרקר, עיתון דתי קפיטליסטי חשוך.

    אריה בנוגע לעובדה שהעיתון הזה "מכבס בפומבי" את זוועות הכיבוש, חשוב לזכור שהגויים
    לא צריכים את הארץ בכדי לחזות בהתנהגות הפוסט ציונית של כוחות הכיבוש הישראליים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.