חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

האגודה לזכויות האזרח: חוק המאבק בטרור יפגע בזכויות האדם

נושאים איכות השלטון, זכויות אדם, מכתבים ב 8.06.13 0:03

לקראת דיון ועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון (9.6.2013) בהצעת "חוק המאבק בטרור" (החלת רציפות), שאמור להחליף את ההכרזה על "מצב חירום" בישראל, שלחה עו"ד לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח מכתב לשרת המשפטים ולועדת השרים לחקיקה בו היא מתריעה שהחוק יביא לפגיעה קשה בזכויות האדם בישראל

 

לכבוד

גב ציפי לבני שרת המשפטים

השרים חברי ועדת שרים לחקיקה

ויו"ר ועדת שרים לחקיקה

 

שלום רב ,

הנדון: הצעת חוק המאבק בטרור, תשע"א-2011

 

לקראת הדיון בועדת השרים לחקיקה ביום ראשון 9.6.13 בהצ"ח המאבק בטרור, אנו מבקשים להפנות את תשומת לבכם לחלק מהסוגיות המרכזיות שמטרידות אותנו בקשר עם הצעת החוק .האגודה לזכויות האזרח בישראל מכירה, כמובן, בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור, ובחובתה של המדינה להגן על אזרחיה ותושביה מפני מעשי אלימות חמורים . אולם אסור שמאבק זה יהיה בלתי מוגבל באמצעים העומדים לרשות המדינה. דווקא בשל היותה של המדינה מדינה דמוקרטית, עליה להיאבק בטרור באופן העולה בקנה אחד עם עקרונות וזכויות היסוד , עליהם היא מושתתת .

א , כן הגיעה העת לבטל את ההכרזה המתמדת על "מצב חירום" בישראל, שעומדת בעינה מאז קום המדינה, ולאמץ נורמות מידתיות ומעודכנות בתחום המאבק בטרור, המתאימות למדינה דמוקרטית במאה העשרים ואחת .

דא עקא ש, במתכונתה הנוכחית אין בהצעה כדי להשיג תכלית חשובה זו. תחת רפורמה מהותית ,הצעת החוק מבקשת להנציח " ו לנרמל" הסדרים אנטי-דמוקרטיים, הקבועים כיום בחקיקת החירום ובתקנות ההגנה הדראקוניות מתקופת המנדט הבריטי, על ידי עיגונם בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. בכך נגרם נזק קשה ובלתי הפיך למצב זכויות האדם בישראל.

לפיכך, אנו קוראים לכם להתנגד להצעת חוק זו במתכונתה הנוכחית.

 

למסמך המלא

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , ,

3 תגובות

  1. ל רפי :

    סדר עדיפויות שגוי מן היסוד

    א. חובת המדינה לאזרחיה היא בראש וראשונה הגנה על החיים.
    ב. איום הטרור אינו האיום היחיד, ובוודאי כיום לא המרכזי.
    ג. תקנות שעת חירום במדינה הנמצאת במצב מלחמה עם חלק משכניה לפחות, הם צו השעה, ואין יסוד לדון את ישראל עפ"י קריטריונים הזויים השאובים מסקנדינביה…
    ד. גם דמוקרטיות אחות, ובראשן ארה"ב, הבינו שאפילו מלחמה בטרור מצדיקה הערכות שונה מהערכות אוטופיסטית שאין בה מענה בטחוני רציני לאיומים רציניים.
    ה. עםכל הכבוד לשיקולים המשפטיים, בחיי מדינה הנתונה לאיום יש בתנאים מסויימים שיקולים חשובים יותר.
    ו. בסיכומו של דבר חוק מתוקן אינו עיניין רע אם אין מנסים במסגרת התביעה לתיקונים להתץעלם מהמציאות. לכן, חוק חדש הוא טוב ונחוץ. על לקונות פרטניות יש להעיר באופן פרטני. התנגדות גורפת היא קאונטר-פרודוקטיבית לאינטרס הציבורי הריאלי.

  2. מנחם לוריא :

    על סדרי עדפויות...

    הצעת החוק איננה מבטלת את תקנות ההגנה לשעת חירום אלא מעגנת את פרק הטרור שבהן בחקיקה ישראלית.

    עדין יכול שר הבטחון לעצור אותי בכל רגע מעצר מנהלי – למשל:על ההתיחסויות החוזרות ונישנות שלי על הכור בדימונה. את זה הצעת החוק לא משנה.

    עיינתי בתזכיר החוק והוא מלא בסמכויות שמעוגנות בחקיקת משנה עבור שרים בממשלה. חקיקת משנה (צווים) לשרים שהם אנשים פוליטיים בעיני היא הצירות הדמוקרטיה וכפי שהוכיחה הכנסת ה 18 אין לסמוך על שריינו הם לא משרתי ציבור אלא משרתי האינטרסים משלהם.

    הטיעון שהצעת החוק הזו מבטלת את תקנות ההגנה לשעת חירום אינו נכון זאת ועוד: החוק מפנה ושואף סמכויות מתקנות ההגנה לשעת חירום.

    עדיין,וגם את תתקבל הצעת החוק הזו,יכול שר הבטחון להטיל עוצר או סגר על כל ישוב בישראל אם רק ירצה וימצא את התירוץ המתאים.

    חלק מהענישה בהצעת החוק הזה היא ענישה חמורה מאוד וריח של גזענות נודף ממנו.

    גם בעצם קביעה מהו אירגון טרור ומי הם החברים בו החוק מנציח את תקנות ההגנה לשעת חירום שכידוע אינם סובלות מעודף בדמוקרטיה ושוב אינן חלות על כל אזרחיה של מדינת ישראל במיוחד לא אלה הערבים.

    לקחת חקיקה דרקונית מימי הבריטים ולהפוך אותם לחוק דראקוני בימי שושלת נתניהו בנט לפיד איננה הפיכה או שינוי ובוודאי שלא לטובה.

    אני מסכים עם ל.רפי שיראל איננה סקנדינביה אבל היא בהחלט צריכה ללמוד ממנה. ב 2013 כל מה שקשור לבטחון המדינה,כולל תקציב הבטחון,הוא או פרה קדושה שלא נוגעים בה או אסור לדבר על זה בטווח של השיח הציבורי. מפה למדינה שמתיימרת להיות דמוקאטית המצב מאוד רחוק ומאוד נמאס.

    מנסיוני,ועל חלקו אני מנוע מלדבר,כאשר חבורת ישראלים בני דת משה הייתה מעורבת בפעילות טרור נגד ישראלים,ועל אחת כמה וכמה נגד ערבים,נמנעה מדינת ישראל מלהגדיר את האתארגנות כפעילות טרור ועדיים עושה זו – ראה "תג מחיר". לכן החוק הזה עוד בטרם נולד הוא חוק לערבים בלבד. זה הפרקטיקום.

    בארה"ב ישנה חוקה המעגנת את זכויות הפרט כערך עליון. גם החקיקה מ 2011 בעניין הבטחון הלאומי חוסה בגבולות של זכויות הפרט שבחוקה. לעניין זה,ולפני דברי ביקורת,כדאי לצפות בסרט Enemy of the state כדי להחשף לויכוח הציבורי בעניין.

    בישראל זכויות הפרט אינן מעוגנות בחוקה חילונית פוריטנית הומנית ועכשווית ואין לאזרח ישראלי זכויות פרט מלאות אם הוא מבקש לפתוח את פיו בעניני בטחון,כולל תקציב הבטחון,ואם הוא ערבי דמו בראשו תרתי משמע – כדוגמה בלבד.

    רוב פעילות הטרור,ההתארגנות והביצוע מבוצעת בשטחי יו"ש והצעת החוק הזו,כמו גם החוק הישראלי,תופס שם רק עבור אזרחים ישראלים לפי המודל הדרום אפריקאי ולא ה"סקנדינבי".

    לפני שמחוקקים פה חוקים שנועדו לאפשר לרשויות האכיפה למנוע,לסכל ולחקור עבירות טירור שיחוקקו,דהורייתא,חוקה ויגדירו בה את זכויות הפרט. אחר כך נדבר.

    ל. רפי: במדינה דמוקראטית אין שום שיקול שעולה על זכויות האדם הבסיסיות. התארגנות למטרה כלשהי היא זכות בסיסית גם אם,בסופו של יום,מסתבר שהמטרה איננה חוקית. אתה יכול להוריד את הגבות… גם בהצעת החוק יש פרק שעוסק בפעילות פיסקאלית כפעילות אסורה המוגדרת כטרור. כבר יש חוק כזה,הוא מוזכר ומקושר בהצעת החוק,וגם – תסלח לי אבל זוהי זכות בסיסית להתארגן לכל מטרה שהיא – וזוהי זכות בסיסית של כל אזרח שאם מטרת ההתארגנות היא פגיעה בחייה הכלכליים והאחרים של המדינה – לעצור את זה. בשביל זה לא צריך חוק כל כך דרקוני.

    אני מצטרף לדעתה של האגודה לזכויות האזרח אבל מנקודת מבט אחרת: לפני שינויים בחקיקה הישראלית בשל מצב הבטחון המיוחד שלה צריך קודם כל ולפני הכל לחוקק חוקה שדבר ראשון תנציח את זכויות הפרט בישראל ואחר כך,בחוקים לרוחה,להגביל את הזכויות למבקשי רעתה של החברה הישראלית. כל עוד זה לא קיים והחוקה היחידה שיש פה זה עשרת הדיברות (ולא ברור באיזה מהנוסחים שלהן) עדיף שנישאר עם הירושה הבריטית – המבישה בשל עצמה.

    מנחם.

  3. עמית :

    גם אני תומך בדעת האגודה ושמח להיות חבר בה.
    אני מבין את הפחד של החלשים, את ההדבקות לכל חוק אנטי דמוקרטי "פטריוטי", אני יודע שהם לא מונעים מרשעות.
    אבל לדעתי אפשר לפתור את הבעיה על ידי הרחבה של שירותי המרפאות לבריאות הנפש (במקום להפריט אותן).
    כמה מאות פסיכולוגים קליניים ועובדים סוציאליים יעשו פלאות וזה יהיה הרבה יותר נעים, ודמוקרטי לעילא.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.