שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך משמעותית ממדינות ה OECD

מחקר שעשתה גבי בן נון במכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות, השווה את ההוצאה הלאומית לבריאות של ישראל להוצאה של מדינות ה- ,OECD מצליח להפריך את הטענה הרווחת שהמקור לפער נובע מהתפלגות גילאים שונה. ממצאי המחקר מלמדים שגם לאחר תיקון ההבדלים בהתפלגות הגילאים בקרב מדינות ה OECD – מקומה של ישראל הן בשיעורי סה"כ ההוצאה הלאומית ובריאות והן בשיעורי ההוצאה הציבורית לבריאות נותר נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אלה.

שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל  כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי עמד בשנת 2010 על 7.7% ושיעור ההוצאה לנפש (במונחי $PPP ) על 2,046$PPP.

האם ישראל משקיעה מספיק בשירותי הבריאות כאחוז מהתוצר? התשובה לשאלה זו היא כמובן נורמטיבית ומבטאת את סדרי העדיפויות של המדינה. אולם ישנה חשיבות לבחון נתוני הוצאה אלו ביחס לקבוצת המדינות החברות בארגון ה-  OECD.

מהשוואת נתוני שיעורי ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתוצר בישראל ניתן ללמוד כי הם נמוכים ממוצע ומחציון הנתונים המקבילים בארצות  OECD: מתוך 34 המדינות החברות בארגון, מקומה של ישראל בהוצאה לבריאות כאחוז מהתוצר הוא 28 ובהוצאה לנפש – 26.

בחינת מיקומה של ישראל בהשוואות בינלאומיות בשיעור ההוצאה הציבורית של מדדים אלו , מלמד כי מקומה נמוך אף יותר והוא מצוי באחד המקומות הנמוכים בקרב ארצות OECD (מקום 30 בהוצאה כאחוז מהתוצר ומקום 27 בהוצאה לבריאות לנפש).

אחת הטענות הנשמעות מעת לעת בנושא השוואות בינלאומיות של מדדי ההוצאה הלאומית לבריאות, ×”× ×” הטענה ×›×™ נתונים אלו אינם מבטאים את השונות בהתפלגות הגילאים בקרב המדינות. כך למשל המדינה שבה שיעור הקשישים (בני ×” 65+) כאחוז מסה"×› האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר (יפן ) עומד על 22.7%  – פי ארבע מהשיעור המקביל במדינה הצעירה ביותר (מקסיקו).

לאור העובדה המוכרת שההוצאה לבריאות עולה עם הגיל ולאור העובדה שקיימים הבדלים גדולים בהתפלגות הגילאים בין המדינות, נשמעת הטענה שהשוואת מדדי ההוצאה הלאומית לבריאות מחייבת ביצוע תיקוני גיל.

כידוע, הרכב האוכלוסייה בישראל  הוא "צעיר " במידה רבה מרוב מדינות החברות בארגון OECD.

במחקר שיוצג מחר בכנס הבינלאומי שמארגן המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות בביניני האומה בירושלים יצרו החוקרים  "סרגל השוואתי" שאפשר השוואות בינלאומיות של  כלל ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל למול ארצות OECD  , כמו גם ההוצאה הציבורית לבריאות בישראל ובארצות OECD , תוך תיקון ההבדלים בהתפלגות הגיל שבין מדינה למדינה.

תיקון זה יעשה על בסיס התפלגות ההוצאה הלאומית לבריאות לפי קבוצות גיל בישראל בשנת 2010.

ממצאי המחקר מלמדים שגם לאחר תיקון ההבדלים בהתפלגות הגילאים בקרב מדינות ה OECD – מקומה של ישראל הן בשיעורי סה"כ ההוצאה הלאומית ובריאות והן בשיעורי ההוצאה הציבורית לבריאות נותר נמוך משמעותית בהשוואה למדינות אלה.
בהוצאה לבריאות לנפש בישראל גם לאחר תיקון מחירים ולאחר תיקון הבדלי הגילים עומד מיקומה של ישראל על מקום 28 מבין 34 מדינות החברות ב OECD  (לעומת מקום 30 ללא תיקון גיל) .

בהוצאה הציבורית לנפש בישראל לא חל שינוי במיקומה היחסי של ישראל – מקום 27 – שהוא מהנמוכים ביותר בקרב כל המדינות החברות ב OECD.

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , ,

3 Responses to “שיעור ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוך משמעותית ממדינות ×” OECD”

  1. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    העסק של פושעי ההפרטה שבשלטון מתנהל בשני שלבים.
    1)רצוי שתושבי ישראל ימותו ככל האפשר מטיפול רפואי גרוע.
    2) ×”"בונוס" ×™×”×™×” שכל חברות הפנסייה ששודדות את כספי הציבור למען הטייקונים,יישארו בסופו של יןם עם מאזן אקטוארי נפלא –ההמועמדים לפנסיה נפטרו,ואז אין בעיות פנסייה.
    הכל בסדר………………..

  2. ל רפי הגיב:

    עצם העובדה שישראל הצטרפה ל-OECD, אין פרושו שישראל היא "מדינת OECD טיפוסית". ישראל אינה יכולה, בהגדרה, להיות גם המדינה המאויימת ביותר בעולם, גם המדינה שנמצאת במלחמה עם אויביה מאז הקמתה, גם מדינת הגירה שהכפילה את אוכלוסייתה פי 10!!! במשך 60 שנה, גם מדינה שרמת ההכנסה לנפש עלתה בה בערך פי 60 !!!!!!! במשך כ-60 שנה וגם להיות "מנהיגת העולם החופשי" ברמת החיים בכל התחומים. רק דמגוגים מקצועיים אינם מבינים שכל ההשוואות הללו מצוצות מן האצבע.
    כשם שמדד העוני חסר משמעות ויש לבססו על סל צריכה טיפוסי, כאשר לכל מדינה תרבות צריכה משלה, כך גם הנסיון לקשור את ישראל לממוצע OECD או (לחציון) הוא חסר משמעות, אם אין מראים באותה הזדמנות מהי סטיית התקן של אוסף מדינות ה-OECD בכל פרמטרי המדידה, ושוכחים באותה הזדמנות לציין שישראל היא מדינה בת 65 שנים!! שעה שרוב מרכיע של מדינות ה- OECD "זקנות ממנה בהרבה ושונות ממנה כמעט בכל הפרמטרים הכלכליים והחברתיים-דמוגרפיים המרכזיים.
    יתר-על-כן, בתחומים מרכזיים כבריאות, חינוך ורווחה, אינני רוצה להיות מושווה ל-OECD, ולעומת זאת בתחומי התפוקה, ההשתתפות בכוח העבודה, מספר העובדים במשרות מלאות לעומת מספר העובדים במשרות חלקיות ועוד, אני רוצה מאוד להיות דומה לממוצע ה- OECD, ואף טוב ממנו, אבל את מי זה מעניין?!

  3. מיכאל לינדנבאום הגיב:

    במקום ללכד את העם תחת דגל השיוויון החברתי,מה עשו פושעי ההפרטה שבשלטון מזה 30 שנה? פירקו את החברה לגורמים!!
    תחת מסך העשן של "מלחמה באויב",פושעי ההפרטה שדדו ובזזו את נכסי העם והמדינה,לטובת 10-15 משפחות טייקונים,והפכו את עם ישראל לעם של קבצנים הנשרכים מרחוק אחרי המדדים של האו.אי.סי.די.
    הטייקונים זה לא פחות מחבלה במאמץ הציוני ושיתוף פעולה עם האויב,שרק ממתין להתפוררות החברה בישראל.

Leave a Reply