חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

משהו על "כלכלה" גם ללא כלכלנים

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 22.05.13 14:30

תמר בן יוסף מראה ברשומה שפירסמה באתרה "עידן השוק החפשי", איך מפעיל בנק ישראל אמצעים "מוכשרים" אידיאולוגית.  גם ההצדקות לכך מטעם שלומי אמוני השוק החפשי אינן עומדות בביקורת פשוטה.  המקרה של עדפי מט"ח, גם מהגז שרוצים ליצא.  ויש גם עידכון כיצד ההתקבלה ההחלטה בבנק ישראל

גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

הפקת הגז המקומית אומרת פחות יבוא גז מחו"ל, פחות הוצאת מטבע זר מישראל. הפקת הגז המקומית אומרת תחילת ייצוא גז מישראל, כניסה מוגברת של מטבע זר לישראל.

כניסה מוגברת של מטבע זר למדינה, היצע גדול יותר של דולרים, יוזילו את המטבע הזר במונחי שקלים. השקל שלנו, שמתחזק גם ככה בעקביות מאז ראשית שנות ה-2000, יעבור לשלב חדש בתולדותיו: שלב של ייסוף מואץ יותר. ייסוף השקל ישחק את כושר התחרות של ישראל. ובשורה תחתונה, אמנם נזכה במטבע זר, אך נפסיד בייצוא המוצרים האחרים מישראל, ובכללם ההיי-טק. מאזננו הדולרי אמנם ישופר, אך מאזן התעסוקה שלנו יורע. זאת, משום שכריית הגז זקוקה למעט ידיים עובדות, ובמיוחד ידיים עובדות מישראל. ובמילים אחרות, הסיכוי להשתלב בתעסוקה-המכבדת-את-בעליה בישראל עלול לקטון עוד יותר עקב הפקת גז ומכירתו שאינן מתוכננות ואינן מבוקרות מספיק.

לקריאת המאמר השלם

עדכון והשלמה מ"גלובס" – 22 במאי 2013 14:28

פרוטוקול ישיבת הריבית חושף: בכירי בנק ישראל החליטו להעדיף את "טובת המשק" על מחירי הדיור

הבנק כמעט הוריד את הריבית ב-0.5% בשבוע שעבר – אך פישר הסתפק ב-0.25% בסופו של דבר ■ בנק ישראל מעריך: תוכנית רכישות המט"ח הקבועות תסתיים בשנת 2018, עם הפעלת "קרן העושר"

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

5 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חצאי אמת גרועים משקר.

    גם את התאוריה הזו לא המצאנו אנחנו ולא עכשיו.
    הסתכלות על שער החליפין כחזות המשק כולו היא הסתכלות שגויה או ממוקדת מניפולציות. שער חליפין הוא רק פן אחד של "מעמד השקל" בשוק גלובלי. בראיה מקומית, חשוב ממנו בהרבה הוא כוח הקניה של הכסף הישראלי, אשר בגלל הגנות ממשלתיות מכאן ויעילות משקית נמוכה מכאן, הוא סיפור אחר לגמרי משער החליפין עצמו.
    מכסי מגן, תקנות או הגנות מסוג אחר על יבוא מצד אחד, ויעילות נמוכה של רוב המשק המשק היצרני והשרותי מצד שני (תפוקה ממוצעת של כ- 70% בלבד מממוצע מדינות ה- OECD!), שוחקים באופן גס את כוח הקניה של תושבי ישראל, והם הם שאחראים לחלק לא מבוטל מיוקר המחיה כאן. אילו הוסרו הגנות הללו ברובן, ואילו שינה המשק הישראלי את דרכו והתיעל, בין היתר ע"י החלפת עיסוקים לעיסוקים שבהם יעילותו דומה לממוצע של ה- OECD, היתה ההשפעה המניפולטיבית של שער החליפין קטנה בהרבה.
    אם מהלכי בנק ישראל מיועדים להגדיל את היצע המט"ח שבידי ישראל במטרה להגדיל את הייבוא האלטרנטיבי תוך פעולה להסרת רוב החסמים שאינם מאפשרים זאת כיום, היה הציבור הישראלי מרוויח פעמיים: כוח הקניה של השקלים שבידיו היה גדל, משום שרמת המחירים היתה יורדת בשל התגברות התחרות בזכות גיוון הייבוא.
    יתרון נוסף היה מושג ע"י התיעלות והגברת כושר התחרות, ראשית, באמצעות הפסקת הפעלתן וסיבסודן ה"ניצחי" של תעשיות ושירותים שאינם מפרנסים את בעליהם בכבוד והחלפתם בייבוא אלטרנטיבי, בחלופות טכנולוגיות, בתפוקה משופרת או בתמהיל של כל הגורמים הללו יחד. ובמקביל ניתן וצריך לטפל בהון הספקולטיבי, ויש לכך לא מעט דרכים.
    ברור, שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל שאותם בוחרת המדינה להמשיך ולסבסד ע"ח הציבור. אבל אלה חייבים להיות היוצאים מן הכלל ולא הכלל.
    משק בריא איננו מושג ע"י צעד אחד גדול במגזר פעילות מצומצם חשוב ככל שיהיה, אלא בשינוי היסודות ויחסי הגומלין בין כל המרכיבים החשובים המעצבים את המשק, את עוצמותיו ואת חולשותיו.

  2. לקסי :

    המילון של בכירי בנק ישראל

    "נכתב בפרוטוקול כי בבנק ישראל העדיפו את טובת המשק, כהגדרתם, על פני שיקול מחירי הדירות" (גלובס).

    מחירי הדירות הגבוהים משחקים לידיהם של בעלי ההון וה"דירות להשקעה" ושל בעלי הון ומשכירי דירות.
    יוצא מכך שבמילון של בנק ישראל:
    טובת המשק = טובת בעלי ההון
    יוצא מכאן:
    המשק = בעלי ההון

    כאילו שלא ידענו, אבל עכשו הם עשו את זה "מהמקפצה"

  3. מנחם לוריא :

    לא כלכלה... חינוך.

    לא הנסיך סטנלי ולא שר הפייסבוק ואפילו לא שער החליפין וכושר הקנייה של השקל – כל אלה הם התוצאה ולא הסיבה.

    הסיבה היא פשוטה: כבר ארביעים שנה,לפחות,שאין במערכת החינוך חינוך שיח ומידע הקשור במקרו כלכלה. במונחי היסוד,החל מ… חיסכון,כושר קנייה,שער חליפין,יצוא יבוא,ריבית וחיסכון.

    בגיל 21 (בנות בגיל 20 ומתחמקי השירות עוד קודם לכן) יצאים לשוק העבודה,מרוויחים בו סכומים לא מבוטלים בכלל של כסף ואין להם שמץ של מושג בתוך איזו מערכת מקרו כלכלית הם חיים.

    כשאין מושג עושים מה שכולם עושים וכבר קיבל משהו פרס נובל על כך שהוכיח שלפעמים מה שכולם עושים הוא גם טעות פטאלית…של כולם.

    אם,וכאשר,יהיה חינוך שיסביר את מושגי היסוד במקרו כלכלה לא נצטרך את הנסיך סטנלי ואת יאיר פייסבוק שילוכו אותנו שולל לטובת קבוצה של אלפיון כזה או אחר.

    כמו שצריך להכניס את לימודי הליבה בחינוך החרדי צריך להכניס,לכל מערכת החינוך (ורצוי כבר לפני עשרים שנה או לכל הפחות אתמול) הקניית ידע מקרו כלכלי ולא כזה שנטוי פוליטית – ויש כזה (שאינו נטוי פוליטית) למכביר.

    לא שער החליפין או כושר הקנייה של השקל,לא הנסיך סטנלי ולא שר פייסבוק יאיר ואפילו לא המלך נתניהו והנסיכה שרה – רק חינוך,עוד פעם חינוך ועוד חינוך.

    וכן: החינוך על חשבון טנקים,כיפות (ברזל ואחרות) צוללות מטוסים חמקנים והכורציק הדולף בדימונה…. 🙁

    מנחם.

  4. ארבם :

    שני סנט

    אני מבקש להגיב לתגובותו המעניינת של מנחם. ראשית אני מסכים לחלוטין עם התזה של מנחם.
    בנוסף אני רוצה להפנות את תשומת לבך לכך שבסוף שנות הארבעים בארה"ב התנהל דיון גלוי מעל דפי העיתונות הכלכלית בשאלה הבאה: מכיוון שנוכחנו במלחמת העולם שתכנון ממשלתי מרכזי יכול להגדיל את הייצור פי 5 – כיצד נכון לנהל את ההשקעות הממשלתיות בעיתות שלום ?
    שתי אסכולות קמו: אחת טענה שיש להשקיע ביעדים חברתיים – בעיקר חינוך ובריאות ויש שטענו שיש להשקיע ביעדים צבאיים.
    אחד הטיעונים המרכזיים שהועלו מדוע לא להשקיע ביעדים החברתיים היה שהשקעה כזו גורמת לאנשים להיות מודעים ומבינים ולכן גם להשתתף בסביבה הפוליטית – ואם זה לא ברור – זה הוצג כחסרון.
    באיזו אופציה בחרו בסופו של דבר האמריקאים ובעקבותיהם כל העולם – זה ברור אבל מי שרוצה לשמוע קצת יותר מוזמן להאזין לצ'ומסקי בהרצאה מרתקת מ-1997:
    http://www.youtube.com/watch?v=1Pp6-jNJMGQ
    לא זוכר בדיוק מתי הוא מדבר על הנושא הזה של השקעות מדינה לאחר מלחמת העולם השנייה אבל נדמה לי שזה באזור ה-30 דקות בתוך הסרטון פחות או יותר.
    זה העולם שאנו חיים בו.

  5. מנחם לוריא :

    לארבם מגיב #4:

    ראשית,תודה על המחמאה.

    שתי הערות ברשותך:

    בישראל לא נערך מעולם דיון אודות הצורך בהשקעה כה מסיבית בבטחון. זו פרה קדושה שלא נותנת חלב אבל אוכלת באחו,הציבורי,באין מפריע.

    כל כלי הזין,לרבות הכור בדימונה,שהזכרתי ההשקעה בהם מיותרת – שלום,גם יבשושי כמו שיש עם השכנותשלנו ממזרח ומדרום,הרבה יותר זול. ואת הכסף – לחינוך!!!

    בראש כל עדר כבשים תמצא רחלה שהיא המשכוכית. לאן שתוביל המשכוכית לשם ילך העדר. אבל – ללא רועה עשוי בשר ודם ונמנה עם המין הביולוגי מסוג הומו סאפיאנס המשכוכית תובית את העדר ישר לפיו של הזאב.

    בישראל יש רחלות ויש משכוכית (בסוף דברי מצרפת תמונה שלו) אבל אין את המין הביולוגי הומו סאפיאנס. ולפי הזאב אנחנו צועדים.

    הנמשל,אני מקווה, ברור.

    http://msc.wcdn.co.il/w/f-466/1501571-18.jpg

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.