חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

שדולת אחריות המדינה לחינוך או למימונו?

נושאים דעות, חינוך ותרבות, מידע על פעילויות ב 20.05.13 23:18

ביום רביעי הקרוב תכונס שדולת אחריות המדינה לחינוך בראשות ח"כ איתן כבל. האם המדינה אחראית לחינוך? לפי הכתוב בהזמנה לכינוס השדולה, אחריות המדינה לחינוך מעולם לא הוגדרה. האם  אכן מעולם לא הוגדרה אחריות המדינה לחינוך?

מאת: דליה בלומנפלד

ביום רביעי 22.5.2013 תכונס שדולת אחריות המדינה לחינוך. ח"כ איתן כבל, יו"ר השדולה, שלח הזמנה לחבריו. (הכנסת, הזמנה לשדולה – הורדת קובץ Word)

בהזמנה נאמר באותיות של קידוש לבנה ש"אחריות המדינה לחינוך מעולם לא הוגדרה" לאור מצב זה לכאורה, השדולה הוקמה כדי להביא לחקיקת חוק אחריות המדינה לחינוך. המדינה תהיה אחראית לחינוך לאחר החקיקה שתקדם שדולה זו.

אמירה זו אינה נכונה. חוק חינוך ממלכתי תשי"ג 1953 מנסח את הקשר של המדינה אל החינוך. לפי החוק, חינוך ממלכתי הוא זה הניתן מאת המדינה. המדינה מעניקה חינוך באמצעות בתי-הספר שהיא אחראית להם, ובאמצעות מטרות החינוך המנוסחות בחוק.

המדינה כיום אחראית לחינוך. מטרת השדולה היא לבטל את חוק החינוך הממלכתי ולחוקק במקומו את חוק החינוך הציבורי (הורדת קובץ Word). חוק כזה יעניק גושפנקא חוקית להעברת החינוך מידי המדינה לידי הציבור. לגופים של הציבור: עמותות, קרנות, רשתות חינוך, גופים עסקיים, גופים פרטיים, ארגונים ללא כוונת רווח וארגונים למטרות רווח. בפועל, תהליך כזה כבר מתרחש בתחום החינוך. החוק יעניק לתהליך תוקף רשמי.

החזון המוזכר בהזמנת השדולה הוא זה של עמותת "הכל חינוך" יוזמת רפורמת דוברת שמטרתה לבזר את שירותי החינוך מן המדינה לרשויות ציבוריות.

סעיף 23 בחוק המוצע של השדולה משמעותי ליוזמת השדולה והוא מאשר למוסדות החינוך לקבל מימון נוסף לזה הניתן מרשויות המדינה. לשון הסעיף: "מימון נוסף של מוסד חינוך: מוסד חינוך יהיה רשאי לקבל מימון נוסף לפעילותו מלבד דמי הסל המשולמים לפי פרק זה, מתרומות, תשלומי הורים וכספי רשויות מקומיות בסכומים, תנאים ומגבלות שיקבע השר, באישור הוועדה."

לפי ההזמנה, נושא הדיון בשדולה יהיה "רציפות תקציבית במערכת החינוך – בסיס לתכנון אסטרטגי ומימוש חזון. במסגרתו יתקיים דיון מעמיק בקיצוץ אפשרי…..".

הדיון בשדולה יעסוק בקיצוצי תקציב החינוך, וזה ישמש אמתלא והצדקה לצורך בקידום החוק כדי לספק מימון נוסף.

המשמעות היא הגדלת המימון הפרטי בחינוך. במקום שהמדינה תממן את החינוך מתקציבה, המימון יגיע ממקורות אחרים. ומאחר שלפי חזון זה כל מוסד חינוך ישיג לעצמו מקורות מימון, הפערים בחינוך ילכו ויגדלו. האם זה החזון שאנו שואפים אליו?

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , ,

11 תגובות

  1. דר' ישראלית רובינשטיין :

    עו"ה או קבלנים ונותני שרותים

    לתשומת לבכם, בדיון על תכנון והמשכיות תקציבית יש לתת את הדעת על הנטייה של המשרד לעקוף הסכמי עבודה קיבוציים באמצעות מכרזי תפוקות בהם העבודה נפרטת לפרוטות ולפרודות, מבטלת את הבטחון התעסוקתי וגם את היציבות בהכנסות של העובדים.

  2. חיים :

    תגובתו של שר החינוך הראשון של המדינה

    והלא ענין עם האומה העברית.
    האומה שידעה את החוק של "ושננתם לבניך" עוד מראשית עלייתה על הבמה ההסטורית.
    ואומה זו הן ידעה גם בשנות האפלה שלה לשמור על נכס זה של לימוד חובה לכל ילדיה.
    ועוד בימי ר' שמעון בן שטח, בשעת התכנסותה מן הגולה חזרה לארץ ישראל, ידעה להושיב מלמדי תינוקות בכל עיר וכל כפר, בכל גליל וכל מדינה, וקבעה שכל עיר שאי בה מלמד תינוקות אין דינה כדין עיר.
    ואף בחשכת פזוריה, ובכל קהילותיה, ידעה להטיל על כל קהילה להכניס לקרבה מלמדי תינוקות על חשבון כל יושביה.
    עשיר ורש, בין עקר ובין מרובה ילדים, ורווק ולא רווק – כולם יחד צריכים לשאת בעול לימוד תורה."
    דברים אלו נאמרו ע"י מר שז"ר בשנת 1949.
    בהיותו שר החינוך הראשון של מדינת ישראל.
    העתקתי משטר 200 ש"ח.

  3. אורי :

    יש הבדל בין להיות אחראי שכל אחד יחונך, לבין לחנך כל ילד.
    יש הבדל בין להיות אחראי שכל ילד יקבל את התקציב הראוי, לבין לתקצב כל ילד.
    אכן אחריותה של המדינה לדאוג שלכל ילד תישמר האפשרות לקבלת חינוך איכותי.
    אכן אחריותה של המדינה לדאוג שלכל ילד יינתן תקציב ראוי לשם כך.
    אך ראוי שהמדינה לא תהיה המבצעת, אלא רק האחראית, בשני המקרים.
    אנשי החינוך יכולים לקבוע את מטרות החינוך באופן איכותי יותר מאשר אנשי החקיקה.
    הורים יכולים לממן את החינוך באופן יעיל יותר ובהיקף גדול יותר מאשר אנשי האוצר.
    תפקידה של המדינה הוא לנהל את מנגנון הרישוי; אין סיבה שההורים לא יממנו את החינוך, להיפך, מניעת מימון פרטי היא עוול ופגיעה בזכות הפרט לחינוך איכותי. עם זאת ראוי (ומספיק לצורך העניין) שכל בית ספר יחוייב על פי חוק להעניק חינוך לכל מי שגר בתחום הגיאוגרפי שייקבע לו. תפקידה של המדינה הוא לשלול את הרשיון מבית ספר שיפלה תלמידים על בסיס יכולת התשלום של ההורים. כשם שכל אזרח משלם מדרגת מס שונה, לפי הכנסתו, כך ראוי וטבעי שבאותה כיתה ילמדו יחד ילדים שהוריהם משלמים הרבה וילדים שהוריהם לא משלמים כלל. תפקידה של המדינה הוא להבטיח בחקיקה ובפיקוח שכך מתנהלים הדברים. אין זו רשותה של המדינה לקחת מההורים את הזכות להשקיע בחינוך של ילדיהם, ובד בבד זו היא חובתה של המדינה לוודא שההשקעה הזו תחולק כראוי בין כל הילדים.

  4. החינוך ה"ציבורי" יראה כמו הבריאות ה"ציבורית" :

    הבריאות ה"ציבורית" –

    ביטוחים כפולים ומשולשים;
    שב"נים, שר"פים = (ביקורים חד פעמיים אצל מומחים שאין להם המשך אלא לעתירי ממון ממש);
    תשלומי "השתתפות" שצומחים בטור גיאומטרי (מישהו אמר שהצמיחה לא מחלחלת?).
    תפקוד המערכת בתנאי חסר כרוניים;
    תקצוב מדינה שהולך ומתכרסם;
    תחרות לחיים ולמוות בין המוסדות השונים ובעצם בין החולים לבין עצמם (מי ידיע ראשון לרופא);
    תלות גוברת בתרומות;
    רופאים שמכסתח"ים, שמכפישים איש את רעהו (רופא בהדסה לחולה: "אני במקומך לא הייתי הולך שוב לרופא ההוא משערי צדק במקום זה יש לנו כאן מומחה בשר"פ" חה, חה חה. בינתיים שערי צדק היא זאת שקוטפת רופאים שבורחים מספינת הדסה המתנדנדת).

    ככה בדיוק תראה מערכת החינוך אם תעבור הצעת החוק שנוסחה ע"י תנועת הכל חינוך.
    הפרנציפ אותו פרנציפ – בדיוק.

    מה שהיכה אותי היום בתדהמה הוא הידיעה שאנשים המכונים שמאל, לפחות בעיני עצמם, חתמו על הצעת החוק הזאת על קרביה ועל כרעיה.

    הם לא למדו שום דבר?
    לא למדו מחוק הבריאות ה"ציבורית"?
    לא למדו מהבי"ס שעשתה להם יש עתיד (שי פירון מס' שתיים ביש עתיד היה מנכ"ל הכל חינוך)?

    לא למדו עם מי נכנסים למיטה ועם מי לא?

    לא למדו שלא מנסים לגרש מהבית
    חברים/חברות לדרך שלא מוכנים להתפלל בדיוק את התפילה שלהם?

    וטוב שיש לנו כאן התגובה הקודמת. אורי מתאר בדיוק נמרץ איך זה יעבוד, ואם אתם אנשים בריאים שלא מכירים את חלאי מערכת הבריאות ה"ציבורית", אולי התיאור של אורי יאיר את עיניכם.

    האירוניה – תחת ה"סידור ה"מצוין"" של הבריאות ה"ציבורית" קורסת עכשיו הדסה הפרטית, זו שהיתה ספינת הדגל של הרפואה הישראלית – היותה פרטית ושר"פית לא עזר לה בתנאי התחרות של הבריאות ה"ציבורית" עד שהפכה בפי ירושלמים ל"קניון שיש לו בי"ח".

  5. נסיון להכניס תגובה :

    משום מה לא מסתייע להכניס תגובה. אולי יש צנזורה על תוכן? 🙂

  6. נסיון להכניס תגובה :

    התגובה הזאת כן נכנסה
    מסקנה – יש צנזורה על תוכן?

  7. נסיון להכניס תגובה :

    לא יאומן, יש הגבלה על חלק מהתגובות

  8. החינוך ה"ציבורי" יראה כמו הרפואה ה"ציבורית" :

    התגובה הזאת קיימת; נראה שכבר אמרת את זה.
    זאת ההודעה שאני מקבלת.
    איפה לעזאזל "נמצאת" התגובה הכאילו קיימת?

  9. מערכת עבודה שחורה :

    אין צנזורה על תגובות זולת ניבולי פה ופגיעות אישיות

    עבודה שחורה משתמשת במסנן אוטומטי להסתרת תגובות-זבל שמגיעות בקצב של כ-10 בשעה, (בעיקר פרסומות, לאחרונה בעיקר מיפאן ומרוסיה).
    יש מקרים שתגובות לגיטימיות – כמו תגובה 4 לעיל – נפסלות ע"י המסנן האוטומטי.
    למניעת פסילתן של אלה כל התגובות המסוננות נסרקות מעת לעת ע"י חברי המערכת.
    בסריקה כזו נתגלתה תגובה מס' 4 (בתשעה עתקים – נסיונות – של הכותבת) ופורסמה.
    המערכת מתנצלת על מה שקרה ומודה לכותבת על התעקשותה ונחרצותה.

  10. החינוך ה"ציבורי" יראה כמו הרפואה ה"ציבורית" :

    תודה נדב

  11. מיכאל לינדנבאום :

    למעוניינים

    תגובה 4 בפוסט http://www.blacklabor.org/?p=52249
    הודפסה באיחור מה.
    למעוניינים שלא קראו.הגיבו

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.