חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איך בעלי עצמת ההון מקדמים כריית פוספטים בבקעת ערד

נושאים בריאות ואיכות סביבה, חדשות, כלכלה ותקציב ב 19.05.13 0:46

אמנון פורטוגלי על ה"תרגילים" להכשרת הכרייה בבקעת ערד וזה מתוך פרסומים שרותם-אמפרט וכי"ל שותפים להכנתם

Amnon1

הטיעונים של רותם-אמפרט וכי'ל בענין כריית הפוספט בשדה בריר מזכירים את השיטות שננקטו ע"י תאגידי הגז במאבק על הגדלת הכנסות המממשלה מהגז הטבעי.  הספין-דוקטורס של רותם אמפרט משתמשים באותן השיטות: חצאי אמת, הטעיות, ואיומים, כדי לקבל זכויות כרייה בשדה בריר. הם חוזרים לעייפה על טיעונים שהופרכו, בגישה שאם חוזרים על שקר מספיק פעמים הוא נהייה אמת.

לדוגמא, הטיעונים כי לחברה יש רזרבות לעשר שנים בלבד,  הטיעון כי שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל, האיום שאם לא תתאפשר כרייה בשדה בריר, אזי לא יהיה קיום לתעשיית הפוספט בישראל ול-9,000 עובדיה, והטיעון שאין בעיה בריאותית בכרייה בשדה בריר, ושחוות דעת של מומחים ממשרד הבריאות, מוכיחים כי אין בעיה בריאותית בכרייה בשדה בריר.
המאמר של דורון אורגיל, אחראי קשרי קהילה ב'רותם אמפרט', (דהמרקר 6 במאי), הוא דוגמה טובה לשיטות התעמולה של רותם, ולזריית אבק פוספט בעיני הקוראים.  העובדות הן הפוכות, ונתונים של רותם אמפרט עצמה מפריכים טענות אלו.

לפי הדיווח של רותם אמפרט, כפי שפורסם במסמך תמ"א 14 /ג' – תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים מאוקטובר 2012, החברה כורה כיום כ-6.9 מיליון טון סלע פוספט בשנה. ויש לה עתודות פוספט זמינות במרחב אורון-צין ורותם בהיקף של כ-140 מיליון טון המספיקים לכ-20  שנים. זה לא מפריע לתאגיד לטעון בציבור שיש לו רזרבות ל-10 שנים בלבד, ושאם לא יקבל אישור לכרייה בשדה בריר, הנמצא בתחום השיפוט של העיר ערד כארבעה ק"מ מבתי התושבים, הוא יצטרך לסגור את פעילותו בארץ.

phosphate reserves 1

phosphate reserves 2

על פי מסמך תמ"א/14ג' – סיכום וניתוח המצב הקיים מאוקטובר 2012יש עתודות פוספט זמינות נוספות שאינן בשדה בריר: "בהסתמך על נתוני חברת רותם והערכותיה נראה כי בזיכיון רותם ובזיכיון אורון-צין יש עתודות נוספות של עוד כ-40 מיליון טון פוספט".
ובהמשך: “העתודות המשוערות במרבצים המצויים בקרבה למכרות הקיימים (ברותם, אורון וצין)  אבל מחוץ לשטחי הזיכיון מסתכמות בכ- 220 – 200 מיליון טון בקרבה לצין-אורון…..להערכת חברת רותם העתודות הניתנות לניצול מתוך עתודות משוערות אלו בתנאים הקיימים מסתכמות בכ-150 מיליון טון."  (הדגשה שלי א.פ.)

מסתבר שלפי רותם-אמפרט עצמה, יש לה רזרבות להרבה יותר מעשר שנים.

הסיבה העיקרית לדרישות של רותם אמפרט, לכריה בשדה בריר היא כדאיות כלכלית – בצע כסף, ולא מחסור בעתודות פוספט.  הפקת חומצה זרחתית מפוספט משדה בריר כדאית יותר ורווחית יותר מאשר מעתודות הפוספט הזמינים לכרייה ולשימוש שבידיה.

Amnon2

הטיעונים של רותם  בדבר הסכנה הבריאות מהכרייה בשדה בריר הם חצאי אמת המעוותים את האמת והופכים אותה לשקר.
בניגוד לטיעוני רותם ולאמור במאמר, יש סכנה בריאותית מוחשית מהכרייה בשדה בריר. משרד הבריאות פירסם שלושה דוחות שונים שבהם נקבע, כי הקמת מכרה הפוספטים תביא לעלייה בתמותה ובתחלואה מסרטן וממחלות לב וריאה בערד וביישובים הבדואים הסמוכים.

בסוף 2011, קיבל בית המשפט את תביעת שני עובדי תפזורת הפוספטים בנמל אשדוד שחלו בסרטן, וקבע כי ביטוח לאומי יכיר בהם כנפגעי עבודה ואלמנותיהם יפוצו.  אלו הם אותם הפוספטים שרותם כורה בנגב, ורוצה לכרות בשדה בריר.

ביולי 2012 עדכן משרד הבריאות את הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, כי "לאחרונה התגבשה עמדת משרד הבריאות אשר מתנגד באופן חד משמעי לתוכנית שבנדון". המכתב מפרט את הנימוקים להתנגדות משרד הבריאות, ומסיים במשפט "מכל האמור לעיל, אנו סבורים כי הפקדת התוכנית תביא לפגיעה אמיתית ולסכנה לבריאות התושבים הגרים באזור ואנו סבורים כי יש לדחות את התוכנית".  (הדגשות שלי א.פ.). עמדת משרד הבריאות אושרה במכתבו של המנכל, פרופ' רוני גמזו מ-27 לפברואר 2013 "עד היום לא שוכנע משרד הבריאות, כי לא קיימת סכנה בריאותית בכריה בשדה בריר, ובכלל זה בכריית הנסיון,ולכן הוא ממשיך להתנגד לה".

שרת הבריאות החדשה יעל גרמן בדקה את הנושא, ותומכת בעמדת משרד הבריאות המתנגדת לכרייה. "משרד הבריאות לא שינה את עמדתו…. המשרד סבור שהעבודה בשדה בריר אינה בריאה ואינה רצוייה".

Amnon3

למרות זאת רותם ועושי דברה, ממשיכים לטעון כי  אין בעיות בריאות ושהפעילות בשדה בריר לא באמת מסוכנת.

ולגבי האיומים בסגירת תעשיית הפוספט בישראל ואובדן פרנסתן של אלפי משפחות. סלע הפוספט הוא חומר גלם המשמש בייצור מוצרי הפוספט.  69% מסלע הפוספט שיוצר בשנת 2012 שימש לייצור דשני פוספט וחומצה זרחתית בתאגיד, והיתר נמכרה ליצרנים חיצוניים.  אם הפרנסה של אלפי משפחות כה חשובה, אפשר לעצור את מכירת  סלע הפוספט ליצרנים חיצוניים וכך להגדיל את תקופת רזרבות הפוספט בכ-50%. (מאזן כיל ל-2012 עמ' 37).

אם אין בארץ רזרבות פוספט המתאימים לייצור, אפשר לייבא סלע פוספט מחו"ל, כפי שרותם מייבאת גופרית, לצורך ייצור החומצה הזרחתית, שהיא לב הייצור של רותם אמפרט. זה בדיוק מה שעושה תעשיית הפוספט בארה"ב, וזה מה שעושים בתי הזיקוק המייבאים נפט גלמי, וזה מה שעושים מפעלים אחרים.

אסור לתת זכיון לכריית פוספטים בשדה בריר על חשבון הבריאות של תושבי ערד, כסייפה ואל-פורעה. ואסור לתת זכיון  לכריה בשדה בריר על חשבון הרס הסביבה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן שבמכון ון-ליר

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , , , , , ,

16 תגובות

  1. עבדאללה :

    הסימוו של אלפורעה לא נכון

    בשביל לעשות את המכרה הזיזו במפה את כפר אלפורעה לצפון על-יד הכביש וזה לא נכון, הכפר יושב במקום שמסמן המכרה, תבואו תראו

  2. דב פוניו :

    מהו מרחק סביר ממכרה פוספטים

    הכתבה מכילה אמת רבה-אני מקוה ששרת הבריאות גם מוזנת בנתונים אלה.
    לדעתי היה צריך להוסיף נתונים על גודל מרבצי הפוספטים בדרום הערבה-באזור הר נישפה והמישר.
    מה שממש חסר בכתבה, היא העובדה שיש החלטת ממשלה משנת 2006 להקים את היישוב " אל פורעא " בו אמורים לרכז את בדואי האזור. נגד תכנית העיר הוגשו התנגדויות אשר נדחו בהחלטה מ"ס 321 מתאריך 23.1.07. בנימוקי ההחלטה נאמר: "….לפי חות דעת המשרד להגנת הסביבה לתכנית המפורטת נקבע תחום השפעה סביר מאתר כרייה ברדיוס של 1 ק"מ מסביב האתר".
    האם המרחק הזה סביר לגבי אנשים מכל מוצא שהוא? האם אין בחות דעת זו גילוי בוטה של גזענות שראוי להגיע בפני בג"צ?

  3. רוצים לחיות בלי מכרות :

    הופסק תכנון הכפר אל-פורעה

    דברים שנאמרו לנו ע"י מי שהשתתף בתכנון:
    המתכנן קיבל הוראה שלא להמשיך בתכנון הכפר מעבר לשלב שאליו הגיע.
    הסיבה להפסקת התכנון, כך נאמר, היא שלא להפריע להקמת המכרה.

  4. דליה :

    http://www.themarker.com/consumer/1.2025192 מפעילים לחץ על יעל גרמן שרת הבריאות. בינת שוורץ פועלת בשירות האינטרסנטים ומפעילה לחץ. גרמן עומדת על דעתה. הכותרת בדה מרקר מציגה תמונה קצת אחרת, כאילו גרמן נכנעת ללחצים המופעלים עליה.

  5. רותם אמפרט נגב :

    שדה בריר משתרע על חלקה הקטן של בקעת ערד, על פני שטח של כ– 13 קמ"ר. מדובר בשדה עם עתודות פוספט איכותי, המיועדות לספק חומר גלם למתקני מפעל רותם אמפרט נגב לתקופה של כ–25 שנים לפחות. על-פי בדיקות של משרד האנרגיה והמים בשנת 2008, המשרד להגנת הסביבה בשנת 2010, וצוות מומחים בתכנית מתאר ארצית 14ג בשנים 2011-2012, נמצא כי אין חלופות לשדה בריר.

    אם לא תתקבל החלטה על כרייה ניסיונית במהלך 2013, החברה תאלץ לבצע סגירה הדרגתית של פעילותה בישראל. מכאן, ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל, ותגרום בכך לאובדן פרנסתן של כ–9,000 משפחות בנגב.

    לפרוטוקול ועדת הכנסת מ-2011, בהשתתפות השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן על העדר חלופות לשדה בריר: http://www.sdebarir.co.il/2011/03/ardan/#more-204

    הנהלת רותם אמפרט נגב פועלת בשקיפות מלאה, ופועלת לשמירת בריאותם של עובדיה, שרבים מהם דור שני בחברה, ושל תושבי הסביבה. ניסיונם של אלפי עובדי החברה, העוסקים מעל ל 60 שנה בכריית פוספטים, מעידה כי אין כל בעיה בריאותית. כריית הפוספט אינה מהווה סכנה בריאותית, לא לעובדי החברה הכורים פוספטים ולא לתושבי ערד והסביבה, המרוחקים ארבעה קילומטרים ויותר משדה בריר.

    במרוצת השנים התבצעו בדיקות שונות, שמטרתן אחת: בחינת ההשלכות הבריאותיות האפשריות של הכרייה בשדה בריר. מומחים שונים בתחומים של בריאות הציבור, הגנת הסביבה, גיאולוגיה ובתחומים נוספים בחנו את הנושא על כל היבטיו ומסקנתם חד משמעית – אין סכנה בריאותית. בנוסף – דוח רשמי של פרופ' שמואל שפירא, מומחה לבריאות הציבור, שמונה על ידי משרד הבריאות ומשרד ראש הממשלה קבע שאין סכנה בכריית פוספט בשדה בריר.

    עמדת משרד הבריאות, שהתקבלה פה אחד על ידי הדרג המקצועי במשרד הבריאות, היא כי אין להסתפק במחקר תיאורטי, אלא יש צורך לבחון את הכרייה בפועל, תוך מעקב וניטור קפדניים.

    על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה, במטרה לתקף את התוצאות של המודלים בתסקיר שבחנו את נושא איכות האוויר, תבוצע בשלב הראשון כרייה מצומצמת במשך כשנת עבודה. במקביל לעבודות יבוצע ניטור אויר במערך של תחנות ניטור, שימדוד באופן רציף את איכות האוויר במרחקים שונים מהעיר ובקרבתה ויעביר את הנתונים ליחידה הסביבתית בערד. במשך כל העת, גורם מפקח מטעם הועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בשיתוף ועדה בה יהיו חברים תושבי האזור, ינטרו ויפקחו על הפעילות. בתום שנת הפעילות, ינותחו הנתונים ויוצגו בפני הועדה המחוזית לצורך קבלת החלטה סופית בדבר המשך העבודות בשדה. לפיכך, אין כל סיבה להתנגדות לבדיקה המצומצמת המרוחקת מכל יישוב.

    באשר לטענותיך על ייבוא פוספטים – תעשיית הדשנים בנגב, המבוססת על מרבצי הפוספט בנגב, תאבד את מהותה ומשמעותה במידה ותייבא חומרי גלם מחו"ל. כל מהותה ויכולתה של תעשייה זו לשרוד בשוק העולמי הקשה, היא האפשרות לניצול אוצרות הטבע הקיימים בנגב, קרי מרבצי הפוספט. דומה הדבר, לארצות הברית שהיא אחת מיצרניות החיטה הגדולות בעולם שתפסיק לגדל חיטה ותייבא אותה מחו"ל (בין היתר, הלחם שלנו בארץ מגיע ממדינה זו), או לאיטליה הידועה בשיש המעולה שלה, שתפסיק לכרות אותו ותייבא שיש ממדינות אחרות, או שישראל תפסיק להשתמש בגז שזה לא מכבר גילו הגיאולוגים לחופי ישראל, ותייבא גז מחו"ל.

    בנוגע לתגובתו של עבדאללה – אל פורעה מקודמת בימים אלו להפוך ליישוב מוסדר במקום הפזורה כיום. שדה בריר מוטמע בהוראות תכנית המתאר של אל פורעה, ולכן על מתכנני היישוב להתחשב בטווח הביטחון של הכרייה, כפי שהוחלט על ידי המשרד להגנת הסביבה.

    אנו מזמינים אתכם לסיור במכרה פעיל, על מנת שתוכלו להתרשם מהעובדות: https://www.facebook.com/RotemAmfertNegev/app_502597889790088

  6. דליה :

    לפי הידוע לי פרופ' שפירא אינו מומחה לבריאות הציבור, אלא מומחה להרדמה. חוות דעת של מומחה בריאות הציבור במשרד הבריאות הייתה שהמכרה מסוכן לבריאות הציבור. לפי הידוע לי, ראש הממשלה נתניהו התעלם מחוות דעת זו וביקש מפרופ' שפירא חוות דעת אחרת. העובדה שזה אינו מומחה לבריאות הציבור מעידה על המניפולציות שמנסים לעשות על חשבון הבריאות.

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    מספיק עם הלחץ

    1. http://www.blacklabor.org/?p=52185
    מכרה הפוספטים – שיסוי והפרדה של מוחלשים בנגב כאסטרטגיה של טייקון.
    שימו לב לתגובת נרי אראלי מעין-גדי:
    "אני מבקש להצטרף לתומכים בביטולה של תוכנית "רותם אמפרט" לכרות פוספטים בשדה בריר, ומבקש להביא לידיעת הציבור את העובדה הפשוטה שידועה גם למהנדסי החברה , בערמות החומר הטפל שנשאר אחרי מיצוי הפוספט, בגלל השיטות הפרימיטיביות של הכרייה והעיבוד, יש עדיין אחוז גבוהה למדי של פוספט, ולכן תתכבד חברת "רותם אמפרט" ותשוב אל ערמת הטפל שהשאירה אחריה בכל הנגב המזרחי ותמצה את הפוספט מהם , לפני שהיא באה ומבקשת לפתוח מכרות חדשים".

    וכן צבי שילוני
    "תכנון מחדש כולל של התעסוקה בנגב המזרחי
    גם ניצול טפל-העיבוד של מפעלי הפוספטים, וגם כרייה באזור ערד או אחר, ינשימו מלאכותית את מפעלי הפוספטים לשנים ספורות בלבד (ויזרימו מיליונים נוספים לכיסי בעליהם), ואין הדבר שווה בנזק הסביבתי, הבריאותי, הדמוגרפי והלאומי שהם ייגרמו בנגב ולמדינה כולה. על הממשלה לפתוח מייד בתהליך מהיר של תכנון התעסוקה בנגב המזרחי בתום "עידן המכרות", ולכל הפחות ל-6,000 העובדים לערך שיאבדו אז את תעסוקתם ופרנסתם. אם לא יינקטו כבר עכשיו צעדים לבדיקת אפשרויות, תכנון מושכל, הקצאת משאבים מתאימים וביצוע מהיר אך מסודר בשטח של מקורות תעסוקה חליפיים וטובים יותר (לפחות בשכר העבודה ובתנאי העבודה), יעזבו את הנגב המזרחי לא רק הצעירים שלא רואים את עתידם בעבודות מכרות ותעשיות מזהמות, ובשכר נמוך, אלא גם כל אלה שיאבדו את עבודתם כשייתמו מרבצי הפוספטים המועטים והדלים שעוד נותרו. כרייה בקרבת הערים הקיימות תוריד עוד יותר את איכות החיים בהן ואת יוקרתן, ועם סגירת המפעלים הצפויה תוך שנים ספורות יעזבו אותן כל מי שיוכל להרשות זאת לעצמו, ואחרים לא יבואו במקומם. הנגב המזרחי, מעבר להריסת ערכי נוף, טבע ותיירות שבו, יימסר כך על מגש של כסף לבדואים. הם כמובן מודים מראש לעידן עופר ושותפיו על המתנה הנדיבה הזאת!"

    http://www.blacklabor.org/?p=52124

    נטע חוצן :
    3 במאי, 2013 בשעה 16:24
    יש גבול לתחמון היחצני של רותם

    פרדוכס הימין – שחצנות מדינית- צבאית וחברה מפוררת ושחוקה בעורף.
    http://www.blacklabor.org/?p=48241
    "תפקיד היח"צנים ל"אזן" למשל בין הסיפורים של הטייקון לבין הסיפור של משקי הבית, שהפנסיה העלובה שלהם ממנפת רכישת נכסי ציבור במחיר מבצע ע"י "בעלי הון". ה"איזון הקדוש" בין הסיפורים נועד לייצר אשליית יציבות. הכול בשליטה, מעולם לא היה מצבנו טוב יותר, יתנו-יקבלו, אין מה למהר הזמן לטובתנו, (טוב, חוץ מהפצצה)".

    ולענייננו:
    תפקיד היחצנים ל"אזן" בין הסיפורים של הטייקון ה"מיטיב", לבין העבד.

    תפקיד היחצנים
    להציע לעבד
    את הברירה
    בין מוות מאבטלה כביכול לבין מוות מזיהום בטוח.

    אופציית היבוא של פוספטים היא נגזרת ישירה מההתעקשות שלכם להציע לעבדים את ברירת המוות.
    אז אם אתם, אתם, מוכנים לסלף כל נתון ודו"ח עצמאי כדי להעמיד בפנינו את הברירה המדומינת שלכם
    הנה התשובה.
    יבוא פוספטים. ואתם לא אחראים על תעסוקה ואל תנפנפו לנו בבן-גוריון.
    הזמנים והתנאים השתנו. תפנימו את זה.

    מספיק כבר עם הנסיונות היחצניים הפאתטים. אתם משיגים את ההיפך וחסל על הכסף שמשולם ליחצנים.

    די!"

    להערכתי האסטרטגיה המתמשכת של החברה כפי שבאה לידי ביטוי טיפוסי כאן באתר ובמקומות אחרים, היא אסטרטגיה שבכל הרצינות והאחריות מזמינה תסבוכת רצינית.

    שיטת האיומים היא חרב פיפיות.
    שיטת האיומים היא חרב פיפיות.
    שיטת האיומים היא חרב פיפיות.

  8. לקסי :

    לו היתה ממשלה בישראל

    על הדברים האלה שנכתבו כאן למעלה בתגובה מטעם רותם אמפרט ובמקומות רבים נוספים:

    "אם לא תתקבל החלטה על כרייה ניסיונית במהלך 2013, החברה תאלץ לבצע סגירה הדרגתית של פעילותה בישראל. מכאן, ההחלטה על אי כרייה בשדה בריר תוביל בתוך כמה שנים לסופה של תעשיית הפוספט בישראל, ותגרום בכך לאובדן פרנסתן של כ–9,000 משפחות בנגב."

    לו היתה ממשלה בישראל היתה קוראת לבעלי השליטה בחברה המאיימת ומציבה בפניהם ברירה לחזור בהם מיידית מהאיום או להחזיר לציבור את כל הזכויות הקיימות להם במשאב.

    אבל ממשלה בישראל – בתחומים החשובים לחיינו – היא מוצר בחסר.

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    החברה הזאת מפרסמת דוחות?
    למי הם משלמים את דמי היחץ?

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    הנה משהו חמוד מ- 2005

    "בקטגוריה קשרי קהילה ואיכות סביבה נבחרה במקום ראשון העבודה "רותם חיים עם הסביבה" עבור רותם אמפרט בביצוע "לניאדו תקשורת שיווקית" לדברי חבר השופטים: "המשרד הצליח לגבור על ביקורת הארגונים הירוקים נגד חידוש רשיון הכרייה של רותם אמפרט בנגב. בפעילותו הדגיש המשרד את הפעילות החיובית של רותם באמצעות גישה של "חיבוק הירוקים"."

    http://www.allmarketing.co.il/minisites/Index.asp?ArticleID=785&CategoryID=509&Page=5

    ככה גלוי.
    "צוות השופטים כלל את: שי אלמוג – מנהל שיווק שירותי בריאות כללית; גבי בגאס מנכ"ל קבוצת יפעת; יגאל בראון מנכ"ל ה"בצפר"; לימור גור – דוברת "כאל" ; שרית גרינברג – חברת הנהלת האיגוד ויועצת בכירה במכבי שירותי בריאות; משה דיין – יועץ תקשורת; שמואל ורשבסקי – פרסומאי ומנהל "גו לוגו"; שמעון וילנאי – כתב "קול ישראל"; בני מושקין – יקיר האיגוד, בעבר מנהל אגף תקשורת ויחסי ציבור בקרן הקיימת לישראל וכיום מזכיר הדירקטוריון; אודי נחשון – "לייט-נחשון תקשורת"; ממי פאר – דובר עיריית רמת גן ויו"ר איגוד דוברי הרשויות המקומיות; רותי פוגטש – פוגטש יחסי ציבור; מיקי קאופמן – פרסומאי ומספר סיפורים; אורי רודריגז גרציה – עיתונאי עורך ברשת ICE "נמר של נייר"; יהודה קונפורטס עורך ברשת "אנשים ומחשבים"; יורם שמיר – יועץ תקשורת וחבר בועדת השיפוט של GWA תחרות הזהב של IPRA; עמוס שפירא לשעבר מנכ"ל אל-על."

    הבנתם את זה? בצוות השופטים ישב מנהל שיווק שירותי בריאות כללית.

    וגם כאן
    http://arspoeti.wordpress.com/2005/03/

  11. לקסי :

    לתגובה 10: זה הממסד של ההתיירקקות - Greenwash

    בסה"כ ה"חברה" האלה בוחרים את מי שהצליח טוב יותר, בעיניהם, לעבוד על הציבור.
    הפרסומאים הם מאחזי העינים המודרניים. סגידתם הראשונית היא למי שמשקיעים יותר בפרסום (שזו פרנסתם).
    אז מה הפלא שבחרו בקרן השפע שלהם.
    דוגמה: משה דיין – יועץ תקשורת. היה יועץ התקשורת של המועצה התעשייתית רמת חובב.
    המפעלים ברמת חובב הם מקור ההרעלה של התושבים בסביבה. אתר הפסולת הדליף כמויות אדירות של רעלים למי התהום.
    משה דיין, ללא ספק איש יח"צ מעולה
    עשה הרבה כדי לגרום שנחשוב שהמועצה התעשייתית רמת חובב היא פינת חמד.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    השאלה לפיכך
    האם הציבור מתמודד מול החברה או מול אנשי היחץ שלה?
    מי בפועל מעביר את המידע "המזוקק", את ה"עובדות" המעובדות, ואת האיומים הסמויים והגלויים?

    זו למשל האסטרטגיה של החברה שעל פי האתר שלה מיצגת בהווה את רותם אמפרט (GCS אין תאריך באתר):
    מתודולוגיית העבודה של GCS פותחה ונוסתה לאורך שנים בשלל פרויקטים בעלי מאפיינים שונים והוכחה כמתכון מרכזי להצלחה. המתודולוגיה מבוססת על שלוש אבני יסוד:

    "מחקר – ביצוע עבודת מחקר מקיפה ללימוד שדה המערכה, השחקנים, האינטרסים וקהלי היעד השונים תוך שימוש בכלים סטטיסטיים מתקדמים.

    אסטרטגיה – פיתוח אסטרטגיה ציבורית כוללת ותרגומה למסרים אפקטיביים ואחידים לשימוש בזירות הפעולה השונות (Message Box).

    מדיה – פעילות אינטנסיבית וייזומה להעברת המסרים לקהלי היעד במגוון רחב של אמצעים יצירתיים. יישום האסטרטגיה במישורי הפעילות השונים מבוצעת באופן אינטנסיבי ואגרסיבי בהתאם לעקרונות הקמפיין המודרני: יוזמה, חזרה על מסר פשוט ואחיד ותגובה מהירה לכל התפתחות".
    http://www.gcs3.com/page.asp?page_parent=145
    האם משם מגיעות התגובות כאן לאתר (חזרה על מסר פשוט ואחיד ותגובה מהירה לכל התפתחותבהתאם לקהל היעד השונה….)?

  13. עבודה שחורה » מצח נחושה, כי"ל נגד מדינת ישראל :

    […] […]

  14. נדב טורנר :

    חשבתם מה יקרה אם אתם טועים???

    כמה רעל נגד רותם והטייקונים..
    כמה כעס..
    כמה אנטגוניזם..
    כל כך הרבה סימני קריאה..
    ואף לא סימן שאלה אחד קטן לרפואה..

    אולי אתם טועים?
    אני יודע שזה נשמע לכם מוזר, אבל אולי בכל זאת?
    טועים קצת..? טועים לפעמים?

    אולי לא כולם מושחתים, מטומטמים, אטומים ורודפי בצע??

    אולי כן מופעל שיקול דעת?
    אולי כן מבוצעות בדיקות מקיפות ומייצגות לפני שלוקחים החלטות הרות גורל?

    אני בטוח שאתם הייתם עושים זאת טוב יותר.. אבל אולי יש גם אחרים שעושים זאת לא רע? לא לגמרי רע..?

    קל להיות נגד.
    קל להשתלח.
    קל להתלהם.
    נח להאמין שכולם מושחתים ורודפי בצע. והנה, אתם אבירי האור, לוחמי השיוויון והצדק.
    נציל את תושבי ערד מהטייקונים,
    נציל את הבדואים המסכנים מאפליה,
    נגאל את הנגב מהשחיתות של החברות הגדולות..

    הרבה מילים יפות וביטויים פיוטיים.

    ומה אם אתם בכל זאת טועים???
    מה יישאר לנו, תושבי הנגב, ביום שהחברות הגדולות יצאו מכאן?

    אתם תקימו כאן מפעלים חדשים???

  15. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    נדב
    למה אתה לא מציין כאן שאתה עובד ברותם?
    מה תפקידך ברותם?
    מהו תחום ההתמחות שלך?
    כמה נסיון יש לך?

    "מומחי משרד הבריאות כתבו שלושה דוחות בהם נקבע כי הקמת מכרה הפוספטים תביא לעלייה בתמותה ובתחלואה מסרטן וממחלות לב וריאה בערד וביישובים הבדואים הסמוכים. ביולי 2012 העביר משרד הבריאות למשרד הפנים את עמדתו החד־משמעית נגד כל כרייה בשדה בריר: "אנו סבורים כי הפקדת התוכנית תביא לפגיעה אמיתית ולסכנה לבריאות התושבים הגרים באזור, ואנו סבורים כי יש לדחות את התוכנית"

    http://www.blacklabor.org/?p=53666

    אם הגב' גרמן בהסתמך על דוחות של מומחים, קראת לדוחות של רותם – חתולים ששומרים על השמנת, ושינתה פתאום דעתה כי ככה רוצה האח בנט – אז זו שחיתות.
    בדיוק כמו שלשלוח עובד לרופא מטעם המעסיק כדי להעמיד חוות דעת נגדית לזו של רופא מהמערכת הציבורית – זו שחיתות. ואת השחיתות הזו מקדם גם כן האח בנט בלי להתחשב בכלל במשרד הבריאות.

    אולי זו עז לצורך עסקת חליפין? גרמן תאשר את רותם והאח בנט ירד מהרעיון הההזוי שלו על רופא אובייקטיבי מטעם המעסיק, שיכרסם עוד יותר במערכת הציבורית הקורסת ממילא?

    לא נראה שהאח מתעסק בעיזים. הוא מעדיף חתולים ששומרים על כל כדי השמנת.

    הגענו לימים שהאח יודע יותר מהרופא ונציגי רותם אובייקטיביים יותר מהמומחים המקצועיים והעצמאיים.

    די. הרפו לפני שתצאנה שיניים עוד יותר חדות מולכם.

  16. נדב טורנר :

    רק בלי איומים..

    לפחות אני כותב את שמי ולא מפרסם באופן אנונימי..
    בתגובתי הראשונה (למאמר המקביל) פתחתי בזה שאני עובד רותם אמפרט.
    זו הסיבה שלא חזרתי על זה שוב בתגובתי השנייה, כאן.
    תפקידי ראש אגף ייצור חומצות ואנרגיה ברותם, ואני גאה בו מאוד.
    אני לא יודע איפה גיבשת את התפיסה הפרנואידית שהכל מושחת וכולם רק עסוקים בלייצר קומבינות על חשבון האזרח הקטן והמסכן (אותו אתה בטוח שאתה מייצג נאמנה ובחירוף נפש..).
    רותם חברה הוגנת ישרה ומצוינת. עבדתי בלא מעט מערכות וחברות, ורותם היא ללא ספק הערכית וההגונה שבניהם – גם ביחסה לעובדים ובעיקר ביחסה למדינה ולמשאביה.
    אפשר לנהל דיון ענייני על שדה בריר כמו גם על נושאים אחרים.
    הדיון הופך לחסר טעם כאשר באים עם דעות מוכנות מראש, המבוססות על חלקי מידע וקטעי מאמרים.
    תתפלא – לא כולם מושחתים בין מקבלי ההחלטות, ובדרך כלל האינטרס הציבורי וטובת הכלל הם המובילים בכל תהליך של קבלת החלטות.
    אני יודע שזה נשמע לך מוזר וסותר את כל מה שאתה מאמין בו..
    אבל הגיע הזמן שתתמודד עם זה..
    לגבי האיום בסוף דבריך – מיותר ולא מכובד. בוא נשמור את הדיון ענייני ורציני, ואת השיניים תשמור לאכילה..

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.