ריח רע מהגז הטבעי – מה מבשלים לנו תאגידי הגז בתמר?

בסיפור הזה יש הרבה מאוד כסף אך בעיקר הוא מעלה צחנה עמוקה: קביעת עובדות בשטח, תיכמונים משפטיים, סיפורי בדים, זריית גז בעיניים, טיפשות, היתממות, כסת"ח ומחדלים

מאת: אמנון פורטוגלי

לפני כשנתיים וחצי, בנובמבר 2010, פרסמו רוויטל חובל ואולגה ויניאר כי משלחת של בכירי גזפרום ביקרה בישראל ונמצאת במשא ומתן להקמת מפעל משותף להפקת גז בחופי ישראל ועתידה להחזיק בו כ־50%. שנה אח"כ הודיעה ישראמקו, אחת השותפות בשדה הגז 'תמר', על חתימת מזכר עקרונות לבחינת התקשרות למכירה וייצוא גז טבעי ממאגר תמר בצורת גז טבעי נוזלי LNG , לדרום קוריאה ו/או למדינות אחרות. 

בסוף פברואר 2013 הודיעה דלק קידוחים, אחת השותפות בשדה הגז 'תמר', על חתימת הסכם עקרונות לייצוא גז טבעי ממאגר תמר בצורת גז טבעי נוזלי (LNG). ההסכם נחתם בין GM&T שוויץ, שהיא חברת בת של גזפרום (גזפרום היא חברה ממשלתית רוסית, המחזיקה בחלק הארי של חוזי הגז של אירופה, לה היא משווקת גז בצנרת יבשתית. גזפרום משווקת גם גז נוזלי למזרח אסיה), וחברת Levant שהיא בבעלות דייהו הקוריאנית, וחברת Next Decade האמריקאית. בד בבד עם חתימת הסכם העקרונות, ובתמורה להתחייבות לבלעדיות שניתנה על- ידי GM&T שוויץ (גזפרום), התחייב כל אחד מהשותפים בחזקות תמר ודלית כלפי GM&T שוויץ, למשך תקופה של שישה חודשים, לא להתקשר בהסכם כלשהו עם צד שלישי למכירת גז טבעי נוזלי שיופק מחזקות תמר ודלית.

על פי ההסכם, הצדדים ינהלו מו"מ בלעדי למימון מתקן צף להנזלת גז (FLNG) מ'תמר' שיבנה במספנות דייהו בקוריאה ומכירת הגז הנוזלי בחו"ל. המו"מ הבלעדי יימשך עד שישה חודשים על בסיס צפי למכירת 3 מיליון טון גז טבעי נוזלי לשנה שהינם שווי ערך לכ- 4.2 BCM לשנה, לתקופה של 20 שנה במחיר שיוצמד למחירי נפט ברנט. בין השאר נמסר בהודעה כי: פרוייקט היצוא ינוהל על ידי חברת Levant LNG, לשותפי 'תמר' יש אופציה לרכוש חלק מחברת לבנט וממתקן ה-FLNG בהיקף ובתנאים כפי שיוסכמו בין הצדדים, ושחתימה על הסכם סופי תלויה באישור מסקנות ועדת צמח ליצוא הגז.

אומדן הגז במאגר תמר הוא כ-280 מיליארד מ"ק (BCM) והשותפויות בוחנות יצוא של כ-84 BCM גז טבעי המהווים כ- 30% מסך הגז במאגר 'תמר'. אבל לטענת שותפי 'תמר', אספקת הגז למתקן ה-FLNG לא צפויה לפגוע בקיבולת האספקה של מאגר תמר לשוק הישראלי והיא צפויה להיעשות באמצעות מערך הפקה ייעודי אשר יכלול קידוחי פיתוח חדשים שיקדחו למטרה זו.

כאמור, אלו הן חדשות מפברואר 2013 וזה בהמשך למכתב כוונות שנחתם שנה קודם לכן  במרץ 2012, לחתימת מזכר עקרונות בנובמבר 2011 לייצוא גז טבעי מתמר, ולפירסומים בעיתונות בדבר העיסקה המתרקמת עוד בנובמבר 2010. הכתבות של עמירם ברקת מ'גלובס' ושל איתי טרילניק מ'דה-מרקר' מתארות את ההסכם מפברואר 2013. בסיפור הזה יש הרבה מאוד כסף אך בעיקר הוא מעלה צחנה עמוקה. החל מקביעת עובדות בשטח, תיכמונים משפטיים, סיפורי בדים, זריית גז בעיניים, דרך טיפשות, היתממות, כסת"ח, ומחדלים של שר האנרגיה לשעבר, וראשי המשרד.

1. לפי ועדת צמח, אין אפשרות לייצא גז מ'תמר'

לפי ועדת צמח, "היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי יהיה 450 BCM". במאגר 'תמר' יש כ- 280 BCM  גז טבעי, כך שאין אפשרות לייצא גז מתמר, אלא אם כן מאגר לוויתן יכנס לפעולה. אמנם, על פי ההסכם, ייצוא הגז מתמר צפוי להתחיל בשנת 2017 ועד אז צפוי שמאגר 'לוויתן' בו יש כ- 540 BCM גז טבעי, יתחיל בהפקת גז (ב- 2016). אבל הרכב הבעלות במאגרים שונה, ולא ברור אם ניתן יהייה להחליף את התחייבויות וחתימת שותפי תמר בהסכם ייצוא הגז מ'תמר', בהסכם ייצוא גז של השותפים ב'לוויתן'.

2. ההתעלמות של וועדת צמח מההסכם לייצוא גז 

הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק ×”×’×– הטבעי בישראל – ועדת צמח מונתה ב- 2 לאוקטובר 2011. הוועדה פרסמה את טיוטת עיקרי מסקנותיה להערות הציבור ב- 5 לאפריל 2012 ואת המלצותיה בדו"×— הסופי ב-29 לאוגוסט 2012. למרות שהידיעות בדבר ההסכם המתרקם לייצוא ×’×– מתמר עמדו בפני ועדת צמח, או היו חייבים לעמוד בפניה, אין שום איזכור בדוח על עיסקה זו, למעשה המילה גזפרום אינה מופיעה כלל בדו"×— הסופי של הועדה. אדגיש שהדיונים בין שותפויות תמר לגזפרום נעשו במקביל, באותו זמן שבו נעשו הדיונים בועדת צמח.

מזכר עקרונות העסקה לייצוא גז טבעי מתמר, נחתם בנובמבר 2011 חודש אחרי הקמת הועדה, מכתב הכוונות בדבר העסקה נחתם במרץ 2012, מעט לפני פרסום דוח הביניים של הועדה, והמשא ומתן לקראת חתימת הסכם העקרונות לייצוא גז טבעי ממאגר תמר בצורת גז טבעי נוזלי LNG, נמשך במקביל לדיונים בועדת צמח לקראת פרסום הדו"ח הסופי שלה.

3. תרגילים משפטיים להסוואת מהות ההסכם

שותפי תמר יטענו שהם אינם צד ישיר להסכם העקרונות בין גזפרום ללבנט מפברואר 2013. אבל פעלולים משפטיים לא יסתירו שהם חלק אינטגרלי ובסיסי בעיסקה. שהרי ההסכם מדבר רובו ככולו על ייצוא גז מ'תמר'. בין השאר, שותפי תמר התחייבו שלא להתקשר בהסכם כלשהו עם צד שלישי למכירת גז טבעי נוזלי שיופק מחזקות תמר ודלית, למשך תקופה של שישה חודשים, ולשותפי 'תמר' יש אופציה לרכוש חלק מחברת לבנט וממתקן ה-FLNG בהיקף ובתנאים כפי שיוסכמו בין הצדדים. יתרה מזאת. שותפי 'תמר' חתמו על הסכם השתתפות בהוצאות לפיו הם ישתתפו בהוצאות הפיתוח ההנדסי של הפרוייקט. נזכיר גם את שרשרת ההודעות לבורסה של שותפי תמר בנושא זה כמו ההודעה מ-21 למרץ 2012 וההודעה מ-13 לנובמבר 2011.

4. העדר תשתיות לשוק המקומי, לעומת בנית תשתיות לייצוא 

ועדת צמח מגדירה במספר מקומות את הבעייתיות הנוכחית של תלות המשק הישראלי ב'תמר':

"האתגר המרכזי עימו צפוי להתמודד משק הגז הטבעי גם לאחר תחילת ההפקה משדה תמר הוא היעדר יכולת לספק את מלוא הביקוש לגז טבעי ברמה השעתית בשיאי ביקוש וזאת בשל היעדר יתירות (רזרבות) בתשתית ההולכה הימית והקבלה. מחסור זה ניתן יהיה לפתור באמצעות הגדלת קיבולת מקסימאלית של הגז שמסופק למשק, אם באמצעות כניסת ספק נוסף או הגדלת קיבולת על-ידי הספק הקיים". (עמ' 10 בדו"ח הסופי)

"מדינת ישראל נמצאת במצב של מחסור חמור בגז טבעי בשנים 2012- 2016 ובמצב של מחסור מסוים בגז טבעי גם בשנים שלאחר מכן עד לפיתוח שדות גז ישראלים נוספים, מעבר לשדה תמר, והבטחת התשתיות הדרושות לכך". (עמ' 26)

"עם זאת, לפי תחזית ניתוח אספקת הגז הטבעי בישראל שבוצע על-ידי רשות הגז הטבעי, ובהתאם לתרחישי תחזית הביקוש השעתי לגז טבעי מול הקיבולת השעתית משדה תמר, גם לאחר כניסת שדה תמר לשוק הישראלי באפריל 2013, ייווצר מחסור בגז טבעי במשק. מחסור זה ניתן יהיה לצמצם ואף לפתור באמצעות קידום כניסה נוספת למשק שתספק גז משדה תמר והרחבת הקיבולת של הצנרת הקיימת". (עמ' 35).

אבל במקום לבנות את התשתיות שיאפשרו אספקת גז גדולה יותר מ'תמר' לצרכנים בישראל, שותפויות הגז מעדיפות להשקיע בתשתיות שיאפשרו לייצא גז מתמר, כפי שמסתבר מההודעה של דלק קידוחים על הסכם העקרונות לייצוא גז טבעי ממאגר תמר בצורת גז טבעי נוזלי LNG , מפברואר 2013:

"אספקת הגז למתקן ה-FLNG לא צפויה לפגוע בקיבולת האספקה של מאגר תמר לשוק הישראלי והיא צפויה להיעשות באמצעות מערך הפקה ייעודי אשר יכלול קידוחי פיתוח חדשים שיקדחו למטרה זו".

זו זריית ×’×– בעיניים. מערך הפקה ייעודי וקידוחי פיתוח חדשים לא יגדילו את עתודות ×”×’×– במאגר, אלא את קצב ההפקה. בהסכם מדובר על ייצוא של כמות גדולה מאוד של ×’×– – 84 BCM מתוך ×›-280 BCM  ×’×– טבעי שיש בתמר. ולפי ועדת צמח, "×”×™×§×£ ×”×’×– הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי ×™×”×™×” 450 BCM"  כך שאין אפשרות לייצא ×’×– מתמר (סעיף 1 במאמר).

נשאלת השאלה, מדוע לא מחייבים את שותפויות תמר לקדוח בארות נוספות, להניח צינורות חדשים, ולבנות את התשתית הנדרשת להגברת האספקה של גז טבעי ממאגר תמר לשוק הישראלי. למשרד האנרגיה ולממשלת ישראל הפתרונים. כיצד מעיזות שותפויות בתמר לחתום על הסכמים לייצוא גז – שאינו שייך להן – ולהתחייב בהשקעות נוספות במערך הפקה ייעודי ובקידוחי פיתוח חדשים, במקום לבנות את התשתיות הנדרשות לאספקת גז נוספת לישראל.

5. בלי אפשרות לייצא גז לא יהיה כדאי לפתח את שדה לוויתן ושדות נוספים.

הטיעון של חברות הגז שנמסר לועדת צמח, ומופץ ו'נמכר' לציבור, הוא, שבלי אפשרות לייצא גז לא יהיה כדאי לפתח את שדה לוויתן ושדות נוספים. טיעון זה התקבל כנכון בועדת צמח:

"ללא מתן אפשרות לבעלי החזקות בשדות הגז למוניטיזציה (הפיכה לכסף, במקרה שלנו המרת הגז לכסף, א.פ.) של לפחות חלק מהגז, (כלומר לייצא גז, א.פ.) לא תקודם כהלכה פעילות חיפוש ופיתוח בשנים הקרובות, ולכשתתקיים היא תעשה באופן מדורג". (עמ' 9).

"התרת הייצוא מייצרת גמישות הנדרשת לגורמים השונים הפועלים בשוק, במטרה "להצדיק" כלכלית את פעילות החיפוש ופיתוח השדות". (עמ' 9).

טיעון זה אינו תואם את המצב במאגר 'תמר' והוא בבחינת זריית גז בעיניים. במקרה שלנו מדובר על ייצוא ממאגר תמר, בו אין יותר צורך "להצדיק" כלכלית את פעילות החיפוש ופיתוח השדה. הטיעון שבלי אפשרות לייצא גז לא יהיה כדאי לפתח את שדה לוויתן ושדות נוספים, נשמע הגיוני, ואכן התקבל על דעת ועדת צמח. מסתבר עכשיו שהוא משמש לכיסוי האינטרסים של שותפי תמר לייצוא גז מתמר, למיקסום הרווח בטווח הקצר, עליהם שותפויות הגז לא מדברות.

6. מפיקי הגז יעדיפו תמיד לספק גז טבעי למשק המקומי – לא מתאים למציאות

עוד דוגמה לטיעון שנשמע הגיוני ומשכנע. על פי ועדת צמח "ככלל, מפיקי הגז יעדיפו תמיד לספק גז טבעי למשק המקומי וזאת במטרה להימנע מהיקפי ההשקעה הנדרשים לפיתוח תשתיות ייצוא, ורק כאשר מאפייני הביקוש במשק המקומי אינם מצדיקים פיתוח השדות, יפנו הספקים לאפיקי מוניטיזציה אחרים, כגון ייצוא גז טבעי." (עמ' 9). אלא שטיעון זה עומד בסתירה למה שמתרחש במציאות. יש ביקוש בישראל לגז נוסף מ'תמר', ולאחרונה נתבשרנו שחברת החשמל פירסמה מכרז בינלאומי לייבוא גז טבעי נוזלי בסכום המוערך ב-70-80 מיליון דולר. אבל שותפויות הגז מעדיפות למכור גז לייצוא במקום לחברת החשמל, ומעדיפות להשקיע בתשתיות לייצוא הגז מ'תמר', במקום בתשתיות שיאפשרו אספקת גז גדולה יותר מ'תמר' לצרכנים בישראל.

ובניגוד לדעתה של ועדת צמח, מסתבר שמפיקי הגז מעדיפים תמיד לספק גז טבעי לפי האינטרסים שלהם עצמם, אינטרסים שחלקם גלויים וחלקם סמויים. צרכי המדינה, שהיא בעלת הגז הטבעי, ואספקת גז טבעי למשק המקומי תופסים מקום משני במקרה הטוב.

7. שר האנרגיה דורש להימנע מכל קידום של העסקה, היכן הוא היה כשהעסקה התגבשה

ב-12 למרץ, מספר שבועות אחרי חתימת הסכם העקרונות שלח שר האנרגיה דאז, עוזי לנדאו מכתב לשותפות 'תמר' בו הוא מבהיר להן כי הסכם ההבנות שנחתם עם "גזפרום" בדבר ייצוא  הגז הטבעי מהמאגר אינו עומד בקנה אחד עם ההנחיות וההסכמים שנערכו מול הממשלה. במכתבו כותב השר כי "לאחרונה התפרסמו ידיעות בנוגע להסכמים לייצוא גז ממאגר תמר שנחתמו עם גורמי חוץ. ידיעות אלו אינן מתיישבות עם הידוע לנו על בסיס המסמכים שהגשתם למשרדנו, לרבות בעניין תוכניות הפיתוח של המאגר".

בהמשך דבריו מבהיר השר לנדאו כי "אני מוצא לנכון לשוב ולהבהיר כי חזקת תמר מיועדת לספק את צרכי המשק הישראלי. כמו כן, כידוע לכם על פי דו"ח ועדת צמח אשר עניינו מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי אמורות עתודות מאגר תמר לספק את צרכי המשק הישראלי. בנוסף, בהתאם לדו"ח יצוא גז טבעי מותנה באישור מראש". לסיום כותב לנדאו כי לנוכח הדברים, השותפים נדרשים שלא לעשות כל פעולה שאינה תואמת את האמור.

לכאורה דברים כדרבנות. אבל, נשאלת השאלה, היכן ×”×™×” השר בשלוש השנים האחרונות כאשר העסקה נתגבשה. רק בסוף התהליך, בפברואר 2013, נזכר עוזי לנדאו להתערב, וגם אז הוא הסתפק בכתיבת מכתב המתאים יותר לצרכי יחסי ציבור. בנוסף, מקריאת המכתב מתברר שהשר לנדאו אינו מתנגד עקרונית לייצוא מ'תמר' אלא שהוא רוצה לוודא קודם לאישור הייצוא שהמשק הישראלי מסודר מבחינת צריכת ×”×’×– – ואם כך הדבר, יינתן האישור. אבל ועדת צמח כבר בדקה ואמרה ששדה תמר לא יספיק לצרכי המשק, (סעיף 1 במאמר) ומכאן שהמכתב בזה הוא בגדר מסך עשן לכיסוי מחדלי שר האנרגיה לשעבר.

8. מה אומר יו"ר הועדה מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח

מיד עם הודע דבר חתימתן של השותפות במאגר תמר על עסקת מכירת כשליש מתכולת מאגר הגז הטבעי לגזפרום הרוסית, שלחו ארגוני כלכלה, סביבה וחברה, מכתב בהול לשר האנרגיה עוזי לנדאו במסגרתו דרשו להורות לחברת דלק לחדול לאלתר מעסקאות מכירת הגז לחו"ל עד להכרעת הממשלה והכנסת בעניין. המכתב הדחוף נכתב במחאה על כך שעיסקת גזפרום נחתמה למרות דברי מנכ"ל משרד האנרגיה, מר שאול צמח, עמו נפגשו הארגונים לפני מספר שבועות, אשר הבטיח לטענתם כי בשלב זה "לא יותר כל ייצוא ממאגר תמר בהיותו המאגר היחיד כיום מבין התגליות הפוטנציאליות, בו ישנן עתודות מוכחות להפקה". במכתב נאמר עוד כי "לפעילותה זו של חברת דלק מטרה אחת ויחידה והיא ליצור עובדות בשטח בסוגיית ייצוא הגז – שטרם נדונה כלל בממשלה ובכנסת".

9. מכירה מכיס לכיס, עיסקאות בעלי עניין 

לתאגידי הגז השותפים במאגר 'תמר' שחתמו על הסכם העקרונות יש אופציה להיכנס כשותפים בחברה הרוכשת את הגז מ'תמר'. בלשון המשפטית של ההודעה: "לשותפי תמר תינתן זכות להשתתף ב- Levant ובמתקן ה-FLNG בהיקף ובתנאים כפי שיוסכמו בין הצדדים." במילים פשוטות: נוצר מצב בו השותפים ב'תמר' ימכרו את הגז לעצמם. זו אינה עיסקה 'רגילה' בין מוכר וקונה מרצון, אלא עיסקה מכיס לכיס. זו עיסקה שצריכה להיבדק בשבע עיניים, בין השאר כעיסקה שהיא מסלול להברחת רווחים, כמקלט מס.

10. שיקולים גיאו-פוליטיים

לא נעלמה מפני האפשרות שחתימת ההסכם עם גזפרום נעשתה משיקולים גיאופוליטיים הקשורים באספקת נשק רוסי לסוריה, במאבק באיראן, ובאפשרות לתקיפה ישראלית באיראן. על האינטרסים של רוסיה בעיסקה במאמר כאן.

אמנון פורטוגלי

מרכז חזן במכון ון-ליר, והמכללה החברתית-כלכלית

 

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , ,

5 Responses to “ריח רע מהגז הטבעי – מה מבשלים לנו תאגידי ×”×’×– בתמר?”

  1. יונתן בר-גור הגיב:

    את דעותי אתה מכיר כבר מפגישתנו הראשונה אמרתי לך שהעסק מלוכלך. יפה שאתה לא נכנע. לעומתך אני בימים אלה רק קורה אפילו לא מגיב. למה ? כיוון שלדעתי אין סיכוי שהשכל הישר ינצח. הרקבון כאן כל כך גדול ובכל חלקה טובה שאינני רואה כיצד יוצאים מזה. מעניין כמה אנשים בוחשים בנושא הגז שאין להם מושג בתחום ופתאום נהפכו למומחים. אני אמשיך לקרוא את כתביך שהם מבין הבודדים בעלי Common Sense !

  2. ארבם הגיב:

    אינפורגפיקה טובה שווה אלף מילים – בעיקר בהערבת מסרים לציבור שלא קורא מעבר לכותרת.

  3. מנחם לוריא הגיב:

    אני מתנצל על המידע החלקי אבל הבוקר ברשת ב היה שיח ששמעתי באופן מקוטע. דיבר שם משהו (לא שמעתי את שמו) מועדת צמח ודיברה (שוב מתנצל אבל לא זוכר את שמה) נציגה של עמותה כמדומני מדובר בעמותה שעוסקת בהנגשת המידע הממשלתי לציבור.

    נציג הועדה טען שתי טענות לשהדיוט נשמעות מאוד רציניות ומאוד קל להזדהות איתן והן (מן הזיכרון ואשמח לתגובות שירחיבו את הדיון):

    1. עד 2009 חיפושי הנפט בוצעו רק על ידי מדינת ישראל והיא נחלה כישלון אחר כישלון.

    2. ב 2009 הנושא הופרט והינה המחפשים הפרטיים מצאו גז והמון.

    3. חיפוש הגז הוא עניין בעל סיכון כללי עצום אם נמצא ההון מוחזר אם לא הרבה הון הולך לאיבוד וצריך להתחשב בחברות הפרטיות שלוקחות את הסיכון.

    4. את החזר ההון על הסיכון הסדירה ועדת ששינסקי ונסגר הגולל על זה.

    5. החברות הפרטיות צריכות להשקיע כ 3 מליארד שקל על מנת להנזיל את הגז ולשלח אותו לחופי הארץ לשימוש שלנו. מדובר בהשקעה אדירה ולכן הממשלה מעוניינת לשפות את המשקיעים כך שהחזר ההון יהיה קצר ומהיר ולכן נדרש לייצא את הגז רצוי אתמול.

    הדוברת (ועימה הסליחה על שאינני זוכר את שמה ומקורה) העלתה כמה נקודות שצריכות להדאיג את כולנו,כאן עכשיו ומיד:

    1. ההחלטות המסמכים והדיונים של ועדת צמח לא פורסמו ואין כוונה לפרסמם.

    2. אין כוונה להביא את העניין לכנסת לדיון ציבורי אלא להסתפק בהחלטת ממשלה.

    3. החישובים של כמויות ×”×’×– המצויות והפוטנציאל הם חישובי אקסל ולא חישובי מומחים ולכן יכול מאוד להיות שרוב ×”×’×– ישלח לחו"ל ולנו תיוותר באר יבשה – תרתי משמע.

    4. תשתית השימוש בגז בישראל 2013 היא מאוד צנועה ומאחר ועומדים לרשותינו מאגרים בעלי פוטנציאל מאוד גבוהה יקח שנים לפתח תשתיות גז למשל בהנעת התחבורה הציבורית.

    בשלב הזה נאלצתי להיפרד מהרדיו אבל אני חייב להעיר שתי הערות:

    1. זוהי פרקטיקה ידועה בישראל לפיה החלטות על העברת אוצרות המדינה לידיים פרטיות נעשות במחשכים בחצי דקה של הרמת יד ואיש לא פוצה את פיו. בעניין הגז הפרקטיקה הזו היא בכייה לדורות.

    2. מדינת ישראל לא תשקיע ולו אגורה אחת בשום דבר שעובד היום על מקור פוסילי ושיעבוד מחר על גז. בחצי דקה של הרמת ידיים יפריטו גם את זה.

    נראה לי שאנחנו נהפוך מהר מאוד לשם דבר,הולנד הפכה למודל גרוע למה שקורה כשכספי הנפט מבוזבזים וישראל של המדמה עצמו לטייקון רוקמת מודל יחודי משל עצמה "כחול לבן" וגם… מסריח.

    מנחם.

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    הים בצבע הכסף ברשת ב' – כתבה על ×”×’×– המצרי.
    במצרים עוברים לשימוש בגז – לבישול חימום ותאורה והצריכה הפנימית לפיכך גדלה והיצור אינו מספק את הדרישה. לפיכך שוקלים במצרים להקטין את יצוא ×”×’×–.
    מבחינה כלכלית (שלא לאמר סביבתית) החסכון בהקטנה משמעותית של יבוא דלק מכסה על ההפסד שבהקטנת היצוא.

    ישראל כנראה מתעקשת ללכת בעקבות מצרים וללמוד בדרך הארוכה את הלקח.

  5. אמנון פורטוגלי הגיב:

    להלן העובדות לאשורן, וסימוכין להם תמצא במאמר תשובות לכל שאלה בנושא הגז, שכתבתי באתר פורום פעולה אזרחית.
    http://www.israel-restart.com/faq

    אתייחס בקצרה לנקודות שהעלית:
    בשנות התשעים של המאה הקודמת (ולא עד 2009), חיפושי הנפט בוצעו רק על ידי מדינת ישראל והיא נחלה כישלון אחר כישלון. בשנות התשעים הנושא הופרט והינה המחפשים הפרטיים מצאו גז והמון.
    אבל, אסור לשכוח שבינתיים היו התפתחויות טכנולוגיות עצומות שהפכו את תחום הגילוי והקידוח על פיו. בעיקר בתחום הבדיקות הסייסמיות שהפכו את גילוי הנפט מהימור, או ניסוי וטעייה, לתחום מדויק יותר, המאפשר דיוק רב יותר באיתור השדות והקידוחים, ומכך הקטנה בסיכונים.

    חיפוש הגז אינו עניין בעל סיכון כללי עצום. הסיכון בקידוחי נפט קטן יותר מהסיכון בפתיחת עסק כמו בית קפה, פאב, מסעדה, חנות מכולת, וכו, וקטן יותר מאשר בהקמת סטראט-אפ.
    יתרה מזו, אין משמעות לדבר על סיכון ללא הצד השני של המשוואה, מה קורה במקרה של הצלחה, במקרה של נפט למשל בלוויתן, על פי הנתונים מהבדיקות הסייסמיות, סיכנו כ-100 מיליון דולר בקידוח בסיכוי של כ-50% למצוא גז בשווי של למעלה מ-75 מיליארד דולר.

    את החזר ההון על הסיכון הסדירה ועדת ששינסקי, תוך התחשבות מירבית ויותר מזה, בתאגידי הגז.

    החברות הפרטיות צריכות להשקיע כ 3 מיליארד דולר (או שקל) כדי להגדיל את קצב העברת הגז ממאגר תמר לארץ. זה ניתן לעשות בדרכים שונות כמו הגברת לחץ הגז ע"י מדחסים, הנחת צינור נוסף או צינורות נוספים (לא כדי להנזיל את הגז) מתמר (ומלוויתן) כדי להעביר את הגז לחופי הארץ לשימוש שלנו.
    זו אמנם השקעה אדירה, אבל אם יש מספיק ביקוש בארץ זה כדאי להם במחירים הנוכחיים, הממשלה לא צריכה לשפות את המשקיעים כך שהחזר ההון יהיה כדאי, זו חובתם.

    החברות הפרטיות צריכות להשקיע כ 3 מיליארד דולר כדי להנזיל את הגז, כדי שניתן יהייה לייצא את הגז (לא לחופי הארץ, ולא לשימוש שלנו). מדובר על שדה לוויתן ומפעל ההנזלה יבנה בקפריסין. זו אמנם השקעה אדירה, אבל זה כדאי בהחלט לתאגידי הגז השולטים בלוויתן ובשדה הגז אפרודיטה בקפריסין.

    כמעט כל הכספים המושקעים בתאגידי הגז הישראלים הם של משקיעים הקרואים 'קטנים'. מנהלי שותפויות הגז כמעט ולא השקיעו מכספם והם קוטפים שכר שערוריתי בצורות שונות ומשונות, על חשבון משקיעים אלו. כל לדוגמה הם מקבלים 'תמלוגים' של כ-10% מהמכירות ולא מהרווח.

    הממשלה לא צריכה לשפות את המשקיעים, אם כך מציעים, עדיף להלאים חזרה את התחום.

    אמנון

Leave a Reply