postpass act=ul view postpass עבודה שחורה » על ייצוא גז טבעי מישראל

חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

על ייצוא גז טבעי מישראל

נושאים דעות, התמונה הגדולה, כלכלה ותקציב ב 5.05.13 0:15

לאור ההתפתחויות בשוק הגז הבינלאומי, ישראל צריכה להמשיך ולפתח את שדות הגז הידועים והפוטנציאליים, לייצא ולמכור חלק מהגז, ולשמור את ההכנסות שהממשלה תקבל בקרן ייעודית דוגמת הקרן הנורבגית

מאת: אמנון פורטוגלי

‏‏

ועדת צמח - שוד הגז הגדול

ממשלת ישראל לא רוצה רזרבות גז, לא רוצה אנרגיה זולה לאזרחים, לא רוצה מקומות עבודה לישראלים בתעשיית הגז וגם לא את כספי התמלוגים. ממשלת ישראל רוצה רק בטובתם של תאגידי הגז והטייקונים מאת ק. טוכולסקי

לקריאה נוספת

הדיון הציבורי בנושא ייצוא הגז מישראל, בתקשורת, ב'עבודה שחורה', ובמקומות אחרים, מקבל צורה מוזרה מעט בעיני. כך אני מוצא אימרות כי "נושא זה משמעותי מאד לכל אחד מאיתנו", וטיעונים, כי "מעצמת הגז ארה"ב מייצאת רק 6% מהגז שברשותה" מבלי להזכיר שרק עכשיו הופכת ארה"ב למדינה המייצאת גז.  

לא ברור לי מדוע ייצוא גז משמעותי יותר מייצוא אשלג, או כל משאב טבע אחר.  אציין שעד לפני כעשר שנים, חיינו בלי גז, והתגברנו גם על הפסקת אספקת הגז ממצריים, אמנם במחיר כספי גבוה. השאלה אם לייצא גז או לא היא שאלה כלכלית במהותה, עם היבטים של הבטחת אספקת אנרגיה לטווח הארוך, של אנרגיה נקיה, של מקורות אנרגיה מתחדשים, והיבטים אחרים.  הממשלה (הקודמת) פעלה כיאות, והקימה ועדה מקצועית לדון בנושא. הועדה חקרה את הנושא, שמעה דעות מפי כל מי שהיה לו מה לאמר, והמליצה את המלצותיה. קראתי את הדוח הסופי של הועדה על נספחיו כולל דעות מהציבור ודעות המיעוט, ונראה שהועדה עשתה עבודה טובה אם לא טובה מאוד.

ועדת צמח,לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל מונתה באוקטובר 2011, לאור תגליותהגז הגדולות בתמר ובלוויתן. בדוח הסופי של הועדה שנמסר ב-29 לאוגוסט 2012, הועדה המליצה לממשלה להבטיח עתודות גז שיספיקו לתקופה של25 שנים, כך ניתן יהיה לייצא למעלה ממחצית עתודות הגז כאשר שיעור זה ילך ויגדל ככל שיתגלו עתודות נוספות.

מספר גופים יצאו כנגד המלצות אלו מביניהם אציין את ה'פורום הישראלי לאנרגיה' ה'מכון הישראלי לתכנון כלכלי', ואת 'אדם טבע ודין'. גם הוועדה וגם המתנגדים רואים בגז טבעי משאב טבע ייחודי שצריך לשמר אותו לצריכה פנימית.  

להערכתי, נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים הן: היקף עתודות הגז בישראל, צריכת הגז השנתית הצפוייה בשנים הבאות, והיקף עתודות הגז שצריך לשמר לצריכה המקומית.  

ועדת צמח העריכה את עתודות הגז הקיימות בארץ בכ- 950 מיליארד מטר מעוקב (ממ"ק – או BCM),  כ- 800 BCM  ממאגרים מוכחים, ועוד כ-150 BCM מתוך כ-680 BCM משאביםפרוספקטיביים,  שיש סבירותשלמעל 90% למימושם.  

על פי הידוע כיום, בתמר יש עתודות גז בהיקף של כ- 280 BCM, ובלוויתן עתודות גז בהיקף של כ- 530 BCM.

בעיתון דה-מרקר פורסם, כי בדו"ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2012, שפורסם בתחילת אפריל 2013, הבנק חלק על הערכת ועדת צמח, כי מאגרי הגז בשטח ישראל מסתכמים ב-950 מיליארד מ"ק בסבירות של 90%. "מאז שמסקנות ועדת צמח התפרסמו, הקידוחים במאגרים מירה ושרה נכשלו, ובקידוח ישי נתגלה גז בהיקף נמוך מהצפוי. קידוח נוסף שאיכזב ולא הוזכר הוא קידוח שמשון, בו התגלתה רק רבע מהכמות הצפויה".  אלא שבחודש אפריל, פורסמו הערכות עדכניות  לעתודות הגז בתמר שעלו בכ- 1 טריליון רגל מעוקב (כ- 28.3 BCM) ובלוויתן בכ-2 טריליון רגל מעוקב, גידול מצטבר של כ-85 מיליארד מטר מעוקב (BCM).  כאמור לעיל, עתודות הגז בתמר ובלוויתן בלבד נאמדות כיום בכ- 810 BCM.

מבחינת צריכת הגז השנתית הצפוייה בישראל, ועדת צמח לא ראתה צורך בהקמת מפעל להפיכת גז טבעי לדלקים נוזליים (גל"ן או GTL). לפי הועדה, "אין כיום שום יתרון יחסי בהקמה של מפעל GTL  בישראל". המתנגדים להמלצות ועדת צמח רואים מקום להקים מפעל כזה, שיצרוך כמויות גז ניכרות, ובכך יחייב שמירת עתודות גז גדולות יותר לצרכי פנים, ולהקטין או לאפס את ייצוא הגז בישראל.

בתחום זה, הממשלה פועלת במספר זרועות שלא בהכרח יודעות אחת מהשניה. גוף אחד, מינהלת התוכנית הלאומית לתחליפי נפט לתחבורה במשרד ראש הממשלה בנתה תוכנית לאומית לפיתוח תחליפי נפט לתחבורה. המינהלת מתכוונת  לבדוקגםאתהאפשרותשלהקמתמתקן GTLבישראל שהכדאיות הכלכלית בו צפוייה להתממש ב-2019.

גוף שני, מינהלת תחליפי הנפט מבוססי גז טבעי במשרד האנרגיה והמים, הכינה דו"ח על אפשרויות השימוש בגז טבעי כמקור לדלקים עבור ענף התחבורה. הדו"ח שנכתב ע"י 'קבוצת פארטו הנדסה', הוכן במקביל לעבודת ועדת צמח, והוגש בספטמבר 2012, סמוך לפרסום המלצות ועדת צמח. לפי הדו"ח יש תועלת כלכלית בייצור בנזין וסולר סינטטיים המיוצרים מגז טבעי – GTL, כאשר ההשקעה הנדרשת במפעל GTL  שייצר כמיליון טון לשנה בנזין וכמיליון טון לשנה סולר נאמדת בכ-5 מיליארד דולר.

קבוצת פארטו הנדסה, הסתמכה בכתיבת הדוח על דוח מוקדם יותר של ד"ר גיל כץ מיוני 2011. שני הדוחות לא מספקים נתונים לא על השטח הנדרש (להערכתי כ-1,500 עד 2,000 דונם) ולא על כמויות המים העצומות הנדרשות למפעל כזה.

על אף הקביעה של ועדת צמח שאין כיום מקום להקים מפעל GTL  בישראל, החליטה הממשלה בהחלטה 5327 מינואר 2013, להטיל על מנכ"ל משרד האנרגיה לבדוק היתכנות הקמת מפעלי גל"ן (גז לנוזל) בישראל.   

בתחום התחבורה, שתי המנהלות ועדת צמח, ורוב המומחים בדעה כי פתרונות מבוססי גז טבעי דחוס CNG  ומתנול הם הפתרונות המעדפים לרכבים מסחריים, משאיות ואוטובוסים, ויכולים להתממש כבר ב-2015.  אם כך הדבר, אין מקום להשקיע סכומי עתק בהקמת מפעל GTL לייצור סולר. 

גורם הנוסף, שחסר בהערכות, הוא המשך ההתיעלות בצריכת הדלק למכוניות נוסעים. בשנים הבאות מצפים להגיע למכוניות שיצרכו 20- 25 ק"מ לליטר במנועי בנזין, דיזל ומכוניות היברידיות. עליית היעילות תקטין או לפחות תמנע גידול בצריכת הדלקים לתחבורה. אבל ההתפתחות החשובה ביותר בתחום התחבורה הוא כניסת מכוניות חשמליות לשוק, כפי שמורה ההצלחה של 'טסלה', ועל כך בהמשך.    

ללא קשר להערכות השונות בדבר עתודות הגז הטבעי, והיקף השימוש הצפוי בישראל, התנאים הגלובליים משתנים למול עינינו. כיום הגז הטבעי הופך לקומודיטי, לסחורה, כמו נפט, כמו אשלג, שיהייה לו מחיר בסיסי בכל יום, כמו מחיר חבית נפט, ושהייה סחיר וניתן להשגה בכל רגע וכמעט בכל מקום.

חשוב להכיר את ההתפתחויות האחרונות בשוק הגז הבינלאומי שיכולות להפוך את תמונת המצב על פיה.

ההתפתחות הראשונה היא פיתוח טכנולוגית קידוח אופקי ופיתוח טכנולוגית פרקינג. השילוב של טכנולוגיות אלו

מאפשר הפקת גז ונפט ממקורות שנחשבו כבלתי אפשריים (טכנית וכלכלית) עד לפני שנים מועטות.  התוצאה של הפקת גז בטכנולוגיות אלו הביא להצפת השוק בארה"ב בכמויות גז עצומות, לירידה דרסטית במחירו ולהפיכת ארה"ב למדינה המייצאת גז טבעי.

ההתפתחות השנייה היא גילויים, בשנים האחרונות, של מאגרי גז טבעי בהיקף עצום בעולם. לדוגמה במוזמביק שם התגלו מאגרי גז בהיקף של מאות טריליוני רגל מעוקב. הרוב המכריע של הגז ממוזמביק מיועד לייצוא לשווקים בהודו ובסין בצורת גז טבעי נוזלי LNG, בתוך שנים ספורות.

ההתפתחות השלישית בתחום הגז הטבעי היא חתימת הסכם לרכישת גז טבעי נוזלי מארה"ב, ע"י חברת סנטריקה הבריטית,בסכום הנאמד ביותר מ-13 מיליארד דולר. ההסכם הינו לתקופה של 20 שנים עם אופציה להארכה לעשר שנים נוספות, במסגרתו תרכוש החברה הבריטית גז בהיקף של 91.25 מיליון יחידות טרמיות לשנה. תנאי החוזה חדשניים, מחיר הגז צמוד למחיר הגז ב'מסוף הנרי' (Henry Hub) בארה"ב, ובכך הוא שונה מרוב חוזי הגז שהיו נהוגים עד עתה, שהיו צמודים למחירי הנפט. ההסכם רואה בגז 'סחורה' שמחירה נקבע בשוק החופשי.

מחיר הגז ליחידה טרמית (כאלף רגל מעוקב) שנקבע בהסכם הוא 'על האוניה' (FOB), 115%ממחיר  'מסוף הנרי' ובתוספת של  3 דולר המשקף את עלות ההנזלה של הגז, ההובלה, ועלויות אחרות.  לפי הסכם זה, עלות הגז האמריקאי בבריטניה, לאחר הוספת עלויות ההובלה והגיזוז, תהייה בסביבות 9 דולר, מחיר הנמוך מהמחיר שחברות בריטיות משלמות כיום לגז מנורבגיה מקטאר וממקורות אחרים.   להשוואה, חברת החשמל בישראל משלמת מעט פחות מ-6 דולר ליחידה טרמית לגז טבעי, וקרוב ל-20 דולר ליחידה טרמית לגז טבעי נוזלי המיובא למסוף הצף בחדרה.

ההתפתחות הרביעית שיהיו לה השלכות מהותיות על השימוש בגז טבעי היא הפיתוח של תאים סולריים מודרניים המשולב עם ירידה במחירם. התפתחות זו, שצפוייה להמשך בשנים הבאות, עשוייה להביא לכך שחשמל סולרי יתחרה בחשמל מייצור קונבנציונלי, כולל מגז טבעי. 

וההתפתחות האחרונה, אלי החשובה ביותר, היא כניסת מכוניות חשמליות לשוק מכוניות הנוסעים.

חלק ניכר מהקוראים, שמע או קרא על כשלונה של חברת 'בטר פלייס' והמכונית החשמלית שלה. אלא שהכשלון

של בטר פלייס היה כשלון עיסקי – ניהולי ברמת הרעיון העסקי ולא כשלון של המכונית החשמלית. לעומת בטר-פלייס, חברת טסלה מוטורס  Tesla Motors מקליפורניה פועלת בקונספט עיסקי שונה, למעשה היא פועלת כחברת מכוניות 'רגילה', ומייצרת מכונית חשמלית ברמה גבוהה ביותר עם טווח נסיעה של כ- 450 ק"מ בין מילוי הבטריות. טסלה מודל S  המתחרה בשוק מכוניות הלוקסוס כמרצדס, BMW, לקסוס, ואודי ברמת מחיר של כ- 100,000$ למכונית.  ברבעון הראשון השנה, טסלה מכרה בארה"ב  4,750 מכוניות ממודל S , יותר מכל אחת מהמתחרות האלו, ויותר מכל יצרניות מכוניות חשמליות אחרות.

לא רק שטסלה דגם S הוא רכב מעולה שמתחרה בכל מכונית חשמלית אחרת הזמינה בשוק היום, היכולת שלה לנסוע 300 מיילים על טעינה אחת הוכחה כגורם מהותי המשנה את חוקי המשחק game-changer  בעולם המכוניות החשמליות , והמכוניות בכלל.

טסלה בונה עכשיו רשת של תחנות טעינה ברחבי ארה"ב שצפויה להסתיים בתוך פחות משנתיים. חלק ניכר מהתחנות בצפון מזרח ארה"ב ובקליפורניה כברבמקום ופועלות.

טווח נסיעה של כ-500 ק"מ בטעינה אחת ראוי להערכה, אבל בתוך מספר שנים, 500 קילומטרים ייחשבו כסף הנמוך של מכוניות חשמליות מסחריות.
חברת פינרגי
Phinergy  הישראלית פיתחה בטריית אלומיניום-אוויר. הבטריה של פינרג’י 'נושמת' חמצן מהאוויר החופשי ובעזרת מים משחררת אנרגיה מהמתכת ומייצרת חשמל. לטכנולוגיה זו יתרונות משמעותיים: צפיפות אנרגיה גבוהה, אפס פליטת CO2, מיחזור מלא, בטיחות ועלות נמוכה. סוללת האלומיניום-אוויר של פינרג’י המותקנת ברכב ההדגמה החשמלי מאפשרת, לטענת החברה, לפתח רכב חשמלי שיכול לנסוע 1,000 קילומטרים בטעינה אחת.

ויש עוד פיתוחים רבים נוספים כמו Graphene שיאפשר לדור הבא של מכוניות חשמליות לטעון בתוך דקות ספורות את הבטריות שלהן. 

מכונית חשמלית נמצאות על סף יכולת להציע את הטווח, הכוח והנוחות המבוקשים על ידי רוב הצרכנים.  זה כמובן ישפיע על צריכת הבנזין בעולם, ויגביר את הדרישה לחשמל. אציין שהיעילות של מכונית המונעת בחשמל נאמדת בכ- 75%, בעוד שהיעילות של מכוניות המונעת במנוע בנזין עומדת על כ- 18%.

אנו עומדים בפני תקופה חדשה בה המכוניות החשמליות יכנסו לשוק ויסיטו את הביקוש מדלקים נוזליים לחשמל, כמו שחישמול הרכבת יקטין את הביקוש לסולר ויגביר את הביקוש לחשמל.

בנוסף הגז הטבעי יהייה קומודיטי – 'סחורה'  עם מחיר יומי, כמו נפט, שיהייה סחיר וניתן להשגה בכל רגע וכמעט בכל מקום. במקביל צפויה ירידה במחירי הגז הטבעי בסחר הבינלאומי, שמחירו יקבע על פי מחירו בארה"ב בתוספת הוצאות הנזלה שינוע וגיזוז הנאמדות בכ- 3-5 דולר ליחידה טרמית.  

בעולם זה, ישראל צריכה להמשיך ולפתח את שדות הגז הידועים והפוטנציאליים.  אבל, ללא שווקים 'בטוחים' עם חוזים לאספקת הגז הטבעי שיופק מלוויתן, שווקים, שככל הנראה אינם בישראל ולא יהיו בשנים הקרובות, לא תהייה כדאיות כלכלית לפתח את שדה לוויתן ולחפש ולפתח שדות נוספים. עדיף לפתח את לוויתן, לייצא ולמכור חלק מהגז שנמצא ושיימצא, ולשמור את ההכנסות שהממשלה תקבל בקרן יעודית דוגמת הקרן הנורבגית. 

אמנון פורטוגלי 

חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר בירושלים והמכללה החברתית כלכלית

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

4 תגובות

  1. לקסי :

    פנל בנושא הזה היום, א' בשעה 18 במכללת רמת גן

    https://www.facebook.com/events/151141071730948/?ref=ts&fref=ts

  2. נועם :

    הי אמנון, אתה מבלבל בין הרבה נושאים

    אנחנו עוד רחוקים מהיום שבו אפשר יהיה לקנות גז בשוק העולמי ב- 3$…ולא ברור אם בכלל היום הזה יגיע. כל עוד אין חלופה אחרת, עבור כל טיפת גז שאתה מייצא מישראל – תצטרך לייבא נפט או גז טבעי מוזנל.

    כרגע ההפרש בין עלות של גז מקומי לבין ייבוא של דלקים חלופיים הוא 600 מיליארד ש"ח שישראל תצטרך לשלם.

    לכן אין שום הגיון לייצא גז בכל כמות.

    חוץ מזה, מה בוער לקבל החלטה דווקא עכשיו? בואו ניתן לסיים את החיפושים שמתנהלים כרגע – כולל בלוויתן – ואז עוד 4-5 שנים נהיה יותר חכמים.

  3. שמואל :

    נועם לא הבנת מה הוא כתב

    רק העלויות הם 3 דולר

    אבל הגז הוא סחורה לכל דבר

  4. ip :

    מה בוער לקבל החלטה דווקא עכשיו?

    שאלה נכונה מאוד. פיתוח שדה כמו לויתן מ5עד 10 שנים. הקצה הרחוק על חשבון מאמצים להניע מחדש את המערכת ששוחרי שמירת גז באדמה רוצים לעצור. התמר יגמר מהר יותר מאשר הרגולטור שלנו יגמור ללגום קפה.
    זה מה שבוער

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.