מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הפגנה ביום א' – לא למכרה הפוספטים בערד
ההפגנה תתקיים בתל אביב ברחבת הכניסה למגדל המילניום, רחוב הארבעה 17, ביום ראשון – 5 במאי 2013 – בשעה 12:30, להלן עוד מידע מעודכן על המאבק ועל השקרים שיריבינו מפיצים בתקשורת
מאת: יעקב לקס
יעל גרמן, חברת כימיקלים לישראל והפוספטים בשדה בריר - לתת לחתולים לשמור על השמנת
יעל גרמן שרת הבריאות הודיעה על התנגדות משרד הבריאות לכריית פוספטים במכרה בערד . בעקבות זאת פורסמו כתבות ביקורתיות נגד החלטתה. מאמר זה סוקר את קורות המאבק בעד ונגד הקמת המכרה, ופוסק כי יש לעצור את הקמת המכרה בערד מאת: אמנון פורטוגלי
כמה עובדות על הצד הכלכלי, איך גם אלה עושקים את כולנו:
1. כיל כורה בשנה (על פי דבריה) כ-7 מיליון טון סלע פוספט.
2. כיל מיצאת 95% מתוצרתה.
3. ארה"ב, גדולה עשרות מונים מישראל, כרתה ב-2012 (נתוני ממשלת ארה"ב, USGS לשנת 2012) 27.1 מיליון טון. פחות מפי 4 מישראל.
4. להשלמה ולשמירת המשאב האוזל האמריקאים ייבאו ממרוקו עוד 3.2 מיליון טון סלע פוספט.
5. מחיר הסלע המיובא ממרוקו לארה"ב היה – בממוצע לשנת 2012 – 144.04 $ לטונה.
6. מחיר סלע פוספט שהמרוקאים מוכרים לאחרים (כנראה לא ארה"ב) נע בשנת 2012 בתחום שבין 175 ל-202.5 $ לטונה,
כלומר יש מחיר לסלע פוספט.
7. רותם אמפרט משלמת לנו, בעלי המשאב 0.443 $ לטונה!!! מקור הנתון באתר משרד האנרגיה והמים:
8. אם רותם-אמפרט אכן "דואגת" למעסוקת עובדיה, תתכבד ותוותר על חלק מרווחי העתק שלה, תרכוש סלע פוספט במרוקו ותעבד אותו כאן.כך יישמר המשאב האוזל לשימושם של הדורות הבאים ותישמר התעסוקה.
(ולא נדבר על ראש הפירמידה שיורד ללונדון על-מנת שלא לשלם כאן מסים)
ומהמספרים לאיומים הנזקיים
הם רוצים לכרות את הפוספטים במכרה פתוח, מה שיעלה לאוויר הרבה חלקיקים שבהם יש גם אורניום.
מומחי משרדי הבריאות והגנת הסביבה קבעו שהמכרה מסוכן ושאין להקימו.
אם יוקם המכרה – כך נכתב בדו"ח שעליו חתום גם מי שהיה הממונה על הסרטן במשרד הבריאות – ימותו רק בערד עוד שבעה אנשים בכל שנה ועוד מספר לא ידוע בישובי הבדואים.
החברה פתחה במערכת קולנית ורצופת שקרים של הפחדה
הם אומרים שרק בשדה בריר אפשר לכרות:
שקר! יש הרבה פוספט ראוי לכריה, רק פחות כדאי.
מפת מרבצי הפוספט בישראל עפ"י סקר המכון הגיאולוגי – חלוקה למרחבים
(מ"ט = מיליוני טונות)
הם אומרים שאם לא יכרו בשדה בריר, בעוד 10 שנים ייגמר הפוספט במכרות הקיימים, יסגרו הכל ויפטרו את כולם.
שקר! ראו את מה שהם עצמם פרסמו לפני חצי שנה, במכרות הקיימים יש פוספט לעוד 20 שנה.
האזינו גם לראיון ב"סדר יום עם קרן נויבך" (ותודה לעמית הרפז ולאיתמר כהן האופנן, שטרחו והקליטו ועיבדו לשימוש)
תגיות: יעל גרמן, כימיקלים לישראל, כריית פוספטים, מכרה-פוספטים, ערד, פוספטים, קרן-נויבך, רותם אמפרט, שדה בריר
קישור קבוע
12 תגובות
Email This Post
2 במאי, 2013 בשעה 1:57
לדעתי,
אם תבקש תקציב ממשלתי עבור ההפגנה הזו – תקבל.
ראשי המדינה מעוניינים עכשיו שיהיו הפגנות על נושאים שוליים וכך יוכלו בקלות להעביר את הגזירות הכלכליות.
הרי זה בדיוק מה שהם עושים.
הם מסיתים את הדיון הציבורי מהדברים החשובים והאמיתיים לבעיות שוליות, וכשכולם מביטים לכיוון "החשוב" הם עושים מה שהם רוצים.
הרי הצליחו לגרום לכך שהבעיה המרכזית במדינתנו היא "הדרת נשים, נשות הכותל ושוויון בנטל"
בינתיים אף אחד לא פוקח עיניים על מטר האבנים, הדקירות והפגזים שנופלים עלינו או על הגזירות הכלכליות נגד כל החלשים בעם….
מצאת עוד נושא להסית את הדיון הציבורי, אני בטוח שתקבלו תמיכה מלאה…
2 במאי, 2013 בשעה 9:14
תשובה לחיים
אוצרות טבע ששייכים לכולנו ושווים כמה עשרות מיליארדי שקלים, חיים של אי-אלו תושבים בערד – מה נאמר? אכן בעייה שולית.
2 במאי, 2013 בשעה 9:43
חיים
התנהלות הממשלה בעניין המכרה בערד משקפת תופעה קרדינאלית ולא שולית כלל וכלל.
מדובר בניסיון של תאגידי טייקונים להשתלט על משאבי טבע לטובת רווחיהם בלי להתחשב בבריאות תושבי הסביבה.
הקמת מכרה באזור ערד תפגע בבריאות התושבים בערד ובקרב הבדואים המתגוררים בסביבה.
במשרד ראש הממשלה מנסים לעזור לתאגיד כזה בלי לקחת בחשבון את בריאות הציבור.
משרדי הבריאות ואיכות הסביבה מתנגדים להקמת מכרה כזה.
אם לא יתנהל מאבק על מניעת התופעה בערד, ויינתן לממשלה לבצע רצונה, הממשלה תתנהל כך במקומות אחרים בלי להתחשב בבריאות הציבור, וזה מסוכן.
2 במאי, 2013 בשעה 11:31
שלום,
היינו ממליצים לבדוק את העובדות האמיתיות לפני שאתם מטעים את הציבור.
60 שנות ניסיון של אלפי עובדים בכריית פוספטים ללא כל בעיה רפואית או אחרת, לצד חוות דעת רבות, כולל של פרופסורים ומומחים ממשרד הבריאות, מוכיחים כי אין בעיה בריאותית בכרייה בשדה בריר.
כל הנושאים הכוללים השפעות בריאותיות אפשריות מאבק או מקרינה, נבדקו על ידי טובי המומחים מהמשרד להגנת הסביבה, ובמהלך שנים רבות. כל המומחים מצאו כי אין ולא תהיה כל השפעה על תושבי האזור במהלך הכרייה.
על פי החלטת הדרג המקצועי כולו (!) במשרד הבריאות, משנת 2011, צריך לקיים בדיקה מצומצמת בשטח רחוק ומרוחק מכל ישוב, כדי לבחון הלכה למעשה את השפעות כריית הפוספט. שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל ואם לא תתאפשר בו כרייה, אזי לא יהיה קיום לתעשיית הפוספט בישראל, על כל המשתמע מכך לגבי פרנסתם של כ 9,000 משפחות בנגב.
לכיל יש אלטרנטיבה לשדה בריר בשדות פוספט בחו"ל, אבל לאלפי משפחות מהנגב המתפרנסות מתעשייה זו אין אלטרנטיבה ולא תהיה פרנסה ללא שדה בריר.
אין שום סיבה להתנגד לבדיקה מעשית בשטח. התנגדות משוללת כל סיבה ויסוד לקיים בדיקה מעשית מצומצמת תביא לסוף תעשיית הפוספט בישראל, לפיטורי אלפי עובדים בנגב ולפגיעה אנושה בישובי הנגב.
אתם מוזמנים להכנס לאתר "הכל ברור", בו מוצגות שאלות ותשובות על שדה בריר, בשקיפות מלאה: http:// bit.ly/10szGeh
אנחנו חוזרים ומזמינים אתכם ואת כל תושבי ערד לסיור במכרה פעיל על מנת להתרשם מקרוב: info@ iclfertilizers.com.
2 במאי, 2013 בשעה 17:15
לדובר רותם.
לרותם אמפרט יחצניה ודובריה "מטעם " שלום
גם במקום בו ינשמו אוויר מסונן ונקי יהיו אנשי עם בעיות בריאות . כלומר אין דבר כזה "ללא כל בעיה רפואית", ניסוח אומלל כזה הוא בלשון המעטה לא אמין !!
כחברה מפוארת ומתפארת [ולעיתם בצדק} על השגיה ובטח שמתפארת לחלוטין בצדק על עובדיה . למה שלא תחשפו את נתוני התחלואה של עובדיכם הנאמנים? ואם אין לכם נתונים לא הגיע הזמן לחקרם??
ובקשר לאלטרנטיבה בחו"ל : למה לא הגבתם על נימוקי היבוא האמריקאי???
ועינין "שולי", עדיין לא בדקתם בדיקה מעשית בשטח ????: הרי אמורים להיות לכם נתוני 60 שנות כריה של בריאות עובדים ,אז אם לא בדקתם אצלכם- פתאום אתם רוצים לבדוק על אזרחים תמימים זקנים ילדים חולים ולא ממוגנים??
2 במאי, 2013 בשעה 17:15
מצבור מרוכז של עובדות שאין דבר ביניהן ובין האמת, תשובות לדובר של רותם
"60 שנות ניסיון של אלפי עובדים בכריית פוספטים ללא כל בעיה רפואית או אחרת" – בסיור היח"צ שרותם ערכה, לפני יותר משנה, לתושבים מערד נשאלו שאלות רבות.
עדה כרמיאלי שאלה מה ידוע על התחלואה בין העובדים ומנחה הסיור השיב שאין להם נתונים, כי הם לא אוספים אותם.
את הקטע הזה ודומיו חתכו מסרט היח"צ שרותם-אמפרט שחררו לפני שבוע.
"לצד חוות דעת רבות, כולל של פרופסורים ומומחים ממשרד הבריאות, מוכיחים כי אין בעיה בריאותית בכרייה בשדה בריר."
כל חוות הדעת התומכות במכרה הן אלה שהוזמנו ע"י רותם-אמפרט. בתוספת חוות הדעת של פרופ' שפירא מהדסה שהוזמנה ע"י לשכת ראה"מ שמקדמת את המכרה באגרסיביות.
"כל הנושאים הכוללים השפעות בריאותיות אפשריות מאבק או מקרינה, נבדקו על ידי טובי המומחים מהמשרד להגנת הסביבה, ובמהלך שנים רבות. כל המומחים מצאו כי אין ולא תהיה כל השפעה על תושבי האזור במהלך הכרייה."
ד"ר יצחק קרסנטי כתב חו"ד עבור המשרד להגנת הסביבה ובסיכום כתב שודאי שתהיה עליה בתחלואה ובתמותה אם המכרה יוקם ושאסור להקימו.
בסיכום הדיונים במשרד סוכם שם שהמשרד מתנגד להקמת המכרה, כך נמסר מטעם השר גלעד ארדן גם בשידור ב"סדר יום" ברשת ב' ביום 29.04.2013
"על פי החלטת הדרג המקצועי כולו (!) במשרד הבריאות, משנת 2011, צריך לקיים בדיקה מצומצמת בשטח רחוק ומרוחק מכל ישוב, כדי לבחון הלכה למעשה את השפעות כריית הפוספט."
לא היה ולא נברא, אלה דעות שהושמעו בדיונים במשרד הבריאות ע"י המומחים מטעם רותם שהוזמנו להשמיע את דבריהם ודעתם לא נתקבלה.
"שדה בריר הוא עתודת הפוספט היחידה האפשרית בישראל"
השקר הזה נחשף בטבלאות של רותם ובמפות של המכון הגיאולוגי כאן למעלה.
"ואם לא תתאפשר בו כרייה, אזי לא יהיה קיום לתעשיית הפוספט בישראל"
סתם ככה… ארה"ב מיבאת לעיבוד סלע פוספט ממרוקו. התעשיה האמריקאית לא מפסידה מכך. הפתרון הזה ישים גם לישראל. אם רוצים לשמור על מקומות העבודה וגם על עתודות הפוספט לדורות הבאים, כדאי להרויח פחות (לא להפסיד חלילה) ולעבד פוספט מיובא. הפתרון הזה כבר ננקט ע"י חיפה כימיקלים כשהפוספט של רותם-אמפרט היה יקר להם והם ייבאו לעיבוד סלע פוספט מרוסיה, הם לא הפסידו.
"לכיל יש אלטרנטיבה לשדה בריר בשדות פוספט בחו"ל, אבל לאלפי משפחות מהנגב המתפרנסות מתעשייה זו אין אלטרנטיבה ולא תהיה פרנסה ללא שדה בריר."
אולי כי"ל רוצה, בעקבות היורד-מתכנן-המס להיות לא כימיקלים לישראל אלא כימיקלים לונדון?
יש כאן חלופות, ראינו! הן פחות רווחיות מהפוספטים של בקעת ערד רק מפני שבתחשיב לא מכניסים את העלויות הרפואיות של החולים שיחלו אם יכרו בקרב אוכלוסיה של 45 – 50 אלף תושבים (ולאלה שהחיים של התושבים לא נחשבים, נזכיר שגם בסיס חיל האויר נבטים נמצא בתחום ההשפעה).
"אין שום סיבה להתנגד לבדיקה מעשית בשטח. התנגדות משוללת כל סיבה.."
רק שה"ניסוי" הזה הוא ניסוי בבני אדם.
ההזמנה לכניסה לאתר… ולבוא לסיורים…
כאן הם אכן מנצחים אותנו. לנו אין תקציב יח"צ ויכולת כלכלית להתמודד עם שפע השקרים שיריבינו מפיצים.
2 במאי, 2013 בשעה 22:37
מחיר לטון
האם אין טעות במחיר המוצגים כאן – רותם אמפרט משלמת פחות מחצי דולר לטןן והמחיר המכירה ללקוחות הוא בין 145 – 202 דולר\טון . האם ההפרש העצום (פי 300 עד פי 400) משקף רק את עליות הכריה וההובלה או שיש פה שולי רווח מטורפים?
2 במאי, 2013 בשעה 23:31
לאיל, מחיר לטון
נתוני USGS*, ממוצע מחיר היבוא ממרוקו לארה"ב, CIF (מחיר שכולל, עלות, ביטוח והובלה) נמלי החוף המזרחי של ארה"ב.
כלומר מה שעולה ליצרן האמריקאי שצורך סלע פוספט, כמו זה שרותם אמפרט כורה במכרות שלה, לשם ייצור המוצרים הדומים למה שרותם-אמפרט מיצרת ומוכרת – כמו היצרנים האמריקאיים, בשווקים השונים, היה בממוצע בשנת 2012 – 144.04 $ לטונה סלע.
בשוק הלא אמריקאי נמכר סלע פוספט ממרוקו בשנת 2012 במחיר שבין 175 ל-202.5 $ לטונה.
הנתונים, כולל פילוח לפי חדשים, כאן:
http://www.mongabay.com/images/commodities/charts/phosphate_rock.html
התמלוגים הנגבים בתמורה למשאב של כולנו הם 44.3 סנט לטונה
התמלוגים האלה נקבעו במשרד האנרגיה והמים, את הודעת הדובר ניתן לקרוא כאן:
http://energy.gov.il/AboutTheOffice/SpeakerMessages/Pages/GxmsMniNRSpokesmanPhosphate.aspx
מחיר העיבוד המקובל – הבאת טונה סלע מקיר המכרה עד למגוון המוצרים שנמכרים – הוא 40 $ לטונה סלע.
(המקור, מאמר מאת דוד סודרי ב"גליליאו" מחודש מרס 2007, לא ניתן יותר לראות את זה ברשת.
ההערכה על שולי הרווח במינוח שבו השתמשת מצריכה מיומנות פסיכיאטרית שאיננה עומדת לרשותי.
_______________
* USGS = United States Geological Survey
3 במאי, 2013 בשעה 15:00
שלום, בכתבה שפרסמתם מופיע חומר מטעה, חלקי ומבלבל. אשמח לענות לעיקר טענותיכם, כפי שהצגתם בכתבה:
בשקופיות שבחרתם להציג, השמטתם את אחת המסקנות החשובות בנוגע לשדה בריר, שהיא בעצם הסיכום והמסקנות של כל העבודה שבוצעה על ידי תמ"א 14ג, כחלק מבניית התכנית הארצית לכריית מינרלים תעשייתיים: "לפוספט במרבץ בקעת ערד חשיבות גבוהה להבטחת המשך קיומה של התעשייה".
מתוך הרזרבות שדווחו על ידי רותם לתמ"א (ונבדקו ואושרו על ידי אנשי המקצוע כולל המכון הגיאולוגי) – רק חלקם הקטן מתאימים לייצור חומצה, המספיקים לעד כ-8 עד 10 שנות עבודה. אין רזרבה אחרת מסוג זה הזמינה לשימוש. אין אפשרות מעשית להמשך תעשיית הפוספט במדינה, ללא אפשרות ייצור חומצה זרחתית, שהיא לב הייצור במישור רותם והמוצרים המחייבים שימוש בה.
באשר להצעת המתנגדים לייבא פוספט מחו"ל – הדבר משול להמלצה לייבא גז טבעי לארץ, למרות שיש כבר מאגרי גז טבעי ליד חופי הארץ, או במילים אחרות – לא לנצל את אוצרות הטבע של המדינה. בנוסף, מבחינה לוגית, הצעתכם לייבא פוספט למדינה, משמעותה כי הפנמתם שאין אופציה אחרת מלבד שדה בריר לכריית פוספט.
בכל הנוגע לייבוא הפוספט על ידי ארה"ב: בשנות ה-50 בן גוריון הקים את תעשיית הפוספט בנגב כבסיס להתיישבות בנגב, כמקור לפרנסה באזור, כמרכיב בייצוא של מדינת ישראל ובמאזן התשלומים שלה, וכאלטרנטיבה לנפט הערבי. זו היתה החלטה לאומית. כפי שבן גוריון קיבל החלטה להקים את תעשיית הפוספט בישראל, כך גם היום יכולה ממשלת ישראל הנוכחית לקבל החלטה על איסור כרייה בשדה בריר ועל סגירתה של תעשיית הפוספט היום, החלטה שמגלמת בתוכה גם את אובדן הפרנסה של 9,000 משפחות מהנגב ובסיכומו של דבר החלטה שפוגעת פגיעה אנושה בתושבי הנגב. תחליט הממשלה.
3 במאי, 2013 בשעה 16:24
יש גבול לתחמון היחצני של רותם
פרדוכס הימין – שחצנות מדינית- צבאית וחברה מפוררת ושחוקה בעורף.
http://www.blacklabor.org/?p=48241
"תפקיד היח"צנים ל"אזן" למשל בין הסיפורים של הטייקון לבין הסיפור של משקי הבית, שהפנסיה העלובה שלהם ממנפת רכישת נכסי ציבור במחיר מבצע ע"י "בעלי הון". ה"איזון הקדוש" בין הסיפורים נועד לייצר אשליית יציבות. הכול בשליטה, מעולם לא היה מצבנו טוב יותר, יתנו-יקבלו, אין מה למהר הזמן לטובתנו, (טוב, חוץ מהפצצה)".
ולענייננו:
תפקיד היחצנים ל"אזן" בין הסיפורים של הטייקון ה"מיטיב", לבין העבד.
תפקיד היחצנים להציע לעבד את הברירה בין מוות מאבטלה כביכול לבין מוות מזיהום בטוח.
אופציית היבוא של פוספטים היא נגזרת ישירה מההתעקשות שלכם להציע לעבדים את ברירת המוות.
אז אם אתם, אתם, מוכנים לסלף כל נתון ודו"ח עצמאי כדי להעמיד בפנינו את הברירה המדומינת שלכם
הנה התשובה.
יבוא פוספטים. ואתם לא אחראים על תעסוקה ואל תנפנפו לנו בבן-גוריון.
הזמנים והתנאים השתנו. תפנימו את זה.
מספיק כבר עם הנסיונות היחצניים הפאתטים. אתם משיגים את ההיפך וחסל על הכסף שמשולם ליחצנים.
די!
4 במאי, 2013 בשעה 17:48
המגיב (9) מחברת רותם אמפרט נגב זורה לקוראים חול, או מתאים יותר, אבק פוספט בעיניים
לטענתו "מתוך הרזרבות שדווחו על ידי רותם לתמ"א – רק חלקם הקטן מתאימים לייצור חומצה, המספיקים לעד כ-8 עד 10 שנות עבודה."
המשפט הנכון הוא הפקת חומצה זרחתית משדה בריר כדאית יותר כלכלית לחברת רותם מאשר מרזרבות הפוספט השונים שדווחו על ידי רותם.
אבל במשפט המופיע בהמשך, הוא מתעלה ומצליח לכתוב משפט שהינו גם גנרי וגם שקרי בעת ובעונה אחת. "אין רזרבה אחרת מסוג זה הזמינה לשימוש. אין אפשרות מעשית להמשך תעשיית הפוספט במדינה, ללא אפשרות ייצור חומצה זרחתית, שהיא לב הייצור במישור רותם והמוצרים המחייבים שימוש בה".
גנרי במובן שאין בשום מקום, מלבד בשדה בריר, רזרבה כמו שדה בריר. שכן כל שדה פוספט יש לו את המאפיינים שלו.
שקרי, במובן שיש שדות פוספט אחרים בארץ שזמינים לשימוש, אלא שהם פחות כדאיים כלכלית.
שקרי במובן ששדה בריר אינו זמין לשימוש אלא אם כן נסכים לכרייה במקום המיועד ליישוב ו/או הנמצא בקרבה לעיר גדולה, כרייה שעלולה לסכן בריאותית את התושבים הגרים ליד המכרה.
שקרי במובן שיש שדות פוספט אחרים בארץ הזמינים לשימוש כמו שדה בריר, אלא שכמו שדה בריר יש להם את הבעייתיות שלהם, נמצאים בשמורות טבע, וכו'.
ושקרי במובן שאם אין בארץ רזרבות פוספט המתאימים לייצור חומצה זרחתית, אפשר לייבא פוספט כזה מחו"ל, שיאפשר המשך ייצור חומצה זרחתית, שהיא לב הייצור במישור רותם והמוצרים המחייבים שימוש בה. זה בדיוק מה שעושה תעשיית הפוספט בארה"ב.
אפשר לייצר חומצה זרחתית גם מסלעי פוספט עם תחולת זרחה נמוכה, הבעייה הינה כלכלית במהותה.
עלויות הייצור מושפעים מאיכות סלע הפוספט הנחצב במכרה משתי סיבות עיקריות:
ככל שתכולת הזרחה (תחמוצת הזרחן או P2O5) בסלע הגלמי נמוכה יותר כך צריך להוסיף יותר חומצה זרחתית כדי להגביר את תחולת הזרחה בפוספט המוגמר כדי להגיע לרמה הנדרשת בשוק. (סופר פוספט וכו')
ככל שתכולת הזרחה בסלע הגלמי נמוכה יותר, כך יש יותר חומר טפל שצריך לסלק בדרך מכנית ו/או המגדיל את הכמות של החומצה הגפריתנית בה משתמשים לייצור החומצה הזרחתית, שכן החומר הטפל מגיב עם החומצה הגפריתנית, ונוצרת יותר פסולת מסוג פוספו-גבס .
למי שמעוניין, קישור למאמר של מהנדס מחברת רותם אמפרט על ייצור פוספט http://www.iclfertilizers.com/Fertilizers/Knowledge%20Center/Phosphate_industry_in_Israel_hebrew.pdf
וקישור למאמר סלעי הפוספט של ד"ר דויד סודרי, חוקר בכיר במכון הגיאולוגי ומתמחה בגיאולוגיה ובגיאוכימיה של פוספט.
http://www.nobarir.com/geo/files/GnT.pdf
אמנון
12 במאי, 2013 בשעה 0:50
[…] יש שדות פוספט נוספים ברחבי הנגב, פחות עשירים ונוחים מזה של שדה ערד, אך ביכולתם להמשיך ולפרנס את תושביו. מתמיה הדבר, שהנפנוף בחיסול הפרנסה אינו עולה כשמפעל רותם אמפרט מעלה את תכניתו להאיץ את קצב ההפקה של הפוספט. מה יהיה אז, משייתכלה המאגר כולו ועמו תתכלה פרנסתם של כל 9000 המתפרנסים הישירים והעקיפים? מה יעשו בנגב הדורות הבאים? ומה תעשה המדינה המתרוקנת ממשאביה החשובים כדי שעידן עופר יוכל להרבות את עושרו כאן ועכשיו? […]