חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

היוזמה הערבית: האם היא עדיין אקטואלית?

נושאים עלו ברשת ב 1.05.13 1:00

מולד, המרכז להתחדשות הדמוקרטיה, ערך מחקר בנושא היוזמה הערבית והוא טוען שהיא בהחלט אקטואלית

מתוך המאמר המקורי:

הסיכוי שממשלת ישראל הנוכחית תירתם למאמצי מזכיר המדינה האמריקאי החדש, ג'ון קרי, ותיענה בחיוב ליוזמה אינו גדול. לאור מציאות זו, אופוזיציה אחראית וחפצת חיים חייבת להפוך את היוזמה לאבן הפינה של מדיניותה, גם כדי לממש אותה כממשלה עתידית וגם כדי להבהיר לציבור שהיא מחזיקה בתוכנית מדינית מנומקת ואחראית, המהווה חלופה למה שמציע לו הימין – קיפאון במקרה הטוב, סבב אלימות נוסף מול הפלסטינים במקרה הרע, והמשך ההתדרדרות במעמדה הבינלאומי של ישראל.

אחת הסיבות המרכזיות לחולשתו של השמאל הישראלי היא חוסר האמון הציבורי ביכולתו לספק מענה הולם לבעיות הביטחוניות והמדיניות של ישראל. הגיעה השעה להיחלץ מהקיבעון המחשבתי הפוסק כי משא ומתן בילטרלי ישיר הוא הדרך היחידה לפתרון, ולנצל את היתרונות של גישה אזורית ורב-צדדית. כל עוד ממשלת ישראל אינה עושה זאת, האופוזיציה חייבת לאזרחי ישראל ולעצמה להגיב בחיות להזדמנות ההיסטורית המונחת לפתחה.

 

נערך על ידי יוחאי
תגיות:

2 תגובות

  1. ל רפי :

    אותן סיסמאות עם שינויים קלים בגוון ובניסוח

    הצעות הליגה הערבית לא היו אקטואליות בעבר, כאשר ניתנו בתחילת שנות ה- 2000 ובחסות האינתיפאדה השניה. מטרתן אז ומטרתן היום היא אותה מטרה – לנצל לחצים על ישראל כי לסחוט ממנה ויתורים מהותיים. אז היו הלחצים פרי האלימות הטרוריסטית, וכיום הם מדיניים (בעיקר).
    ראשית, חייבים להבין שיסוד הסכסוך אינו ישראלי-פלשתינאי, אלא ישראלי-ערבי. הפלשתינאים הם חוד החנית של המאבק הערבי, ואין לישראל שום בעיה ושום דחיפות להתמודד עם האיום הפלשתינאי, אילמלא נתמך כל הזמן, וגם כיום ע"י מדינות הליגה הערבית, ובעיקר כספי הנפט שלהן.
    איזכור ההסדר האזורי הוא צעד נכון, אבל באופן שהוא מובא כאן הרושם שלי הוא שזו שוב החטאה קשה. אין שום רבותא בכך, לאחר שהנשיא אובמה הכיר בעובדה שההתישבות היהודית באיו"ש היא שם כדי להשאר, שהערבים מוכנים גם הם להכיר בכך. הבעיה היא שהם מדדים אחרי האמריקנים, שמדדים אחרי השמאל הישראלי והעיוורון האירופאי, במקום להיות ראש חץ שיוביל לפריצת דרך.
    בכדי להביא לפריצ דרך, חייבים הערבים לזכור שגם החלטות 242 ו-338 שעסקו במסחרה המוזרה של "שטחים תמורת שלום", דברו על גבולות ביטחון לישראל, וכי ישראל טענה לפני 67, ובמיוחד לאחר נסיונות 67 ו- 73, שקוי הפקת האש של 5 ביוני 1967 (למעשה קוי הפסקת האש של 1949), אינם גבולות ביטחון, אלא, כפי שכינה זאת אבא אבן, "גבולות אושוויץ".
    מכאן, שפתרון אזורי הוא בכל מקרה הכרח. אין מה לדבר על הסכם עם אבו מאזן לבדו, משום שהוא אינו פותר שום בעיה אסטרטגית אמיתית. הוא אפילו לא פותר בעיות דמוגרפיות אמיתיות ומדומות. כל הסכםחייב לכלול: א. גבולות ביטחון, (ואלה עוברים בבקעת הירדן, אצל מי שאינו שוטה ואינו מהמר); ב. סיום הסכסוך עם העולם הערבי (לפחות הליגה הערבית כולה) וקץ התביעות מישראל; ג. נורמליזציה לאורך זמן, עם ביטחונות נגד הפרה אפשרית או "שינויים חד-צדדיים" נוסח מורסי; ד. פירוז "מדינה" או אוטונומיה פלשתינאית באיו"ש בפיקוח ישראלי; ה. יישוב הפליטים במקומות מושבם הנוכחיים, ובכל מקרה מחוץ לגבולות א"י המערבית בשיתוף ומימון מדינות הליגה הערביות; ו. אי-חלוקה של ירושלים (ריבונות ישראלית) והסדרת השימוש במקומות הקדושים לכולם; ז. לא יגדל מספרם של הערבים בארץ ישראל המערבית, אלא במסגרת של ריבוי טיבעי או מעבר מוסכם עם ישראל של אוכלוסים מעזה לאיו"ש או להיפך, כאשר עזה היא חלק מההסדר המדיני-ביטחוני, וגם היא מפורזת מנשק כבד וכפופה לכללים המדיניים של ההסכם; ח. פדרציה ירדנית-פלשתינאית היא אחת האופציות המדיניות למבנה הפוליטי הסופי של ההסדר, אך לא היחידה; ט. ההסכם יכלול גם נספח לשיתוף פעולה כלכלי אזורי המסדיר את נושאי הסחר, המטבע, שיתופי הפעולה, חלוקת משאבי הטבע והאקולוגיה האזוריים – דו צדדיים ורב-צדדיים. י. ההסכם הוא מקשה אחת ופרימתו מבטלת את כולו, ובכלל זה את הכרתה של ישראל בגבולותיהן של המדינות הערביות הגובלות בה – מדינות העימות.
    על בסיס עקרונות אלה או דומים להם, ניתן להגיע לאיזון בין הצדדים ולפשרות מהותיות שלהם זה כלפי זה. בלא פשרות כאלה, שום "רעשי-רקע" אינם מהוים שינוי של ממש, חידוש מדיני ובסיס להסדר רציונאלי. בשאלת הגבולות, חייבים לזכור את נקודת המוצא למציאות הנוכחית באזור – הצהרת בלפור. הצהרה שהופרה כבר בסמוך לנתינתה ע"י בריטניה, ולאחר מכן ע"י חבר הלאומים והאו"ם בהשראת בריטניה והערבים. בדיון על פשרה היסטורית וסיום הסיכסוך, חייבים להמצא על השולחן כל האלמנטים שהביאונו עד הלום…
    כאשר תהיה הליגה הערבית מוכנה לדון בהסדר על בסיס סדר-יום כזה של ישראל, אחשוב שיש שינוי של ממש בעמדותיה המצדיק דיון רציני "על הכל". לצערי, אנחנו עדיין לא שם, ועם כל הכבוד לערבים, הם אינם הישות הלאומית-מדינית-דתית היחידה במקומותינו.

  2. ציוני מודאג :

    מסמך חשוב מאד.

    מי שרוצה לחיות במדינה יהודית, ראוי שיתמוך בשתי מדינות לשני עמים.

    מי שרוצה להבטיח את בטחוננו מול איראן,
    ראוי שיתחבר בכבוד ובצניעות ליוזמי המסמך.
    בברכה,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.