חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אגרות בית המשפט בחוק ההסדרים: הקלות לחזקים, פגיעה בחלשים

נושאים דעות, משפט ופלילים ב 30.04.13 2:00

שמענו רבות על הרעות החולות בחוק ההסדרים: מהקיצוץ בקצבאות הילדים ועד ביטול זכות השביתה. גל אמיר מאיר פן שלילי נוסף בחוק הזה, מדובר פחות: השינויים באגרות בית המשפט באופן שיקל על תביעות של תובעים גדולים וחזקים, אך יקשה על ההתגוננות של פרטים

על חוק ההסדרים במשק המדינה כבר נאמר הכל, ונכתב הכל. המדובר במוסד שערורייתי, לא דמוקרטי בעליל, שבינו ובין הליכי חקיקה תקינים אין דבר וחצי דבר. סף הציפיות שלי משר האוצר הוא נמוך ממילא, והבטחתו ל'פוליטיקה חדשה' מתבטאת בעיקר באמירתו כי את נאומיו לא יישא יותר בכנסת, אלא בפורומים סגורים בהם לא יסבול מקריאות ביניים. מילא. הבטחה זו ל'פוליטיקה חדשה' ניתן היה לקיים בקלות, ולצבור נקודות גם אצל אנשים כמוני, בחיסול חד ומהיר של חוק ההסדרים. הדבר לא נעשה, והנה הוא לפנינו, חוק ההסדרים במשק המדינה 2013 – 2014.

אני חשדן מטבעי באשר לחוק הנושא כותרת סוגסטיבית. חוק עם כותרת יבשה כמו 'פקודת השטרות' או 'חוק סדר הדין הפלילי' עושים בדרך כלל את מלאכתם בשקט וביובש הנדרשים לכך. סעיפי החוק שלפנינו מכריזים על מרכולתם. 'העלאת רמת הפיריון', 'שיפור התחרותיות', 'הרחבת ההשתתפות בכוח העבודה'. בניגוד לשר האוצר שלנו, איני מבין דבר בכלכלה, לכן פניתי אל המקום שבו אני מבין משהו, וזהו 'ייעול ההליך השיפוטי בבית המשפט'. קריאה של ההצעה מגלה כי אכן ההליך ייועל כתוצאה מקבלת החוק. מי שאין לו כסף לא יוכל להתגונן, או לבקש את המגיע לו. מי שיש לו כסף יקבל הליך מהיר יותר וזול יותר.

נסקור, ביחד, את סעיפי ההצעה –

הסמכת רשם בכיר לדון בעבירות קנס – זה למעשה סעיף ראוי, אפילו מתבקש. מה הוא עושה ב'חוק ההסדרים' איני יודע. הרעיון הוא ש'רשם בכיר' שזהו מעין שופט זוטר, יוכל לדון גם בעבירות קנס, ולא רק בתביעות אזרחיות. זה מחייב איזו מחשבה מערכתית על מעמד הרשם, שייתכן וראוי לדון בה קצת יותר לעומק ולא בבהילות ובחיפזון של חוק ההסדרים, אבל ניחא. כמו שתראו לא בשל כך התכנסנו כאן.

המצאת הזמנות לדיון במייל – בערך אותו דבר. יש כאן כמה עניינים טכניים שצריך לדון בהם, אבל בעיקרו של דבר המדובר בתיקון ראוי, אך כזה שיש לחוקק לאחר מחשבה ודיון מעמיק.

הקטנת האגרה על פתיחת תיק, והטלת אגרה על בקשות ביניים – הקטנת האגרה על פתיחת תיק תקל על מי שתובע תביעות כספיות, ותובע הרבה. האגרה הזו תוקטן מ-2.5% ל-2.25% מסכום התביעה. כשאתה מגיש תביעה פעם בכמה שנים זה אולי לא משמעותי. אם אתה בנק או חברה סלולרית, אתה יכול לרשום כמה מיליונים פחות בסעיף ההוצאות המשפטיות. הצד ההפוך, והבעייתי של השינויים, הוא הטלת אגרה בשווי 60 ₪ (בשלום) או 100 ₪ (במחוזי) על בקשות ביניים. על פי הסטטיסטיקה שמופיעה שם, ומניסיוני המדובר בהערכה נכונה, מוגשות כ-3.5 בקשות ביניים בממוצע לתיק. המדובר בייקור ההליך בכמה מאות שקלים, סכום משמעותי אם אתה נתבע חסר אמצעים. על תשלום אגרת בית משפט ניתן לבקש פטור מאגרה. מי יבקש פטור על תשלום 60 ₪ בכל פעם שרוצים לבקש משהו? יש לשים לב גם שהליכים המנוהלים כנגד חייבים נפתחים לעיתים קרובות בבקשה, שעד עתה לא הייתה מחוייבת באגרה. זה יוצר צורך בתשלום אגרה על מנת להתגונן מתביעה. לעיתים זה יהיה המחסום שימנע הגשת התגוננות. המדובר בבקשות בסיסיות, וחשובות ביותר בניהול ההגנה מתיק – בקשת רשות להתגונן מתביעה בסדר דין מקוצר, או מתביעות לפי סעיף 81 לחוק ההוצל"פ (על זה בהמשך, בהרחבה) בקשת ביטול פסק דין, ובקשות דומות.

בואו ניקח את מקרהו של X, החייב סכום של 2,500 ₪ לחברה סלולרית. X הוא דל באמצעים. החברה הסלולרית מגישה כנגדו תביעה (ומשלמת על כך 12.5 ש"ח פחות באגרת פתיחת תיק, על פי החוק החדש). X לא לקח את הדואר הרשום שלו, והחברה קיבלה כנגדו פסק דין. עד עתה, כל מה שצריך X לעשות הוא לכתוב, אפילו בעצמו, בקשה לביטול פסק דין, ולהגיש אותה לבית המשפט. עכשיו הוא צריך לשלם על הפעולה הזאת 60 ₪. לפעמים זה ההבדל בין הגשת התגוננות – שיכולה להביא לכך שהחוב ייפרס, יופחת משמעותית, או אף יתבטל כליל, לבין האמירה של X – "שיחפשו אותי", שתביא לכך שהחוב יעמוד, ימשיך לצבור הצמדות וריביות, והחברה תוכל לפעול ככל שעולה על דעתה לגבייתו.

בקיצור – יהיה זול יותר לתבוע, ויקר יותר להיתבע. נכון, החיוב לשלם על בקשות ביניים חל הן על התובע והן על הנתבע, ובדוגמה שלנו גם החברה תצטרך לשלם 60 ₪ כדי לקבל את פסק הדין, אבל החברה הסלולרית יכולה לעמוד בכך, והיא גם מקזזת את זה מול ההנחה באגרת פתיחת התיק. ל-X הסכום הזה נראה לגמרי אחרת.

העלאת הסכום לפי סעיף 81 א לחוק ההוצל"פ. נשמע נורא טכני, נכון? אז זהו, שלא. הסעיף עושה דבר מעניין. בדרך כלל המסלול שעובר חוב מהגשת התביעה לגבייה הוא כזה. מגישים תביעה לבית משפט. התביעה מתבררת בפני שופט. אם השופט מחליט שהנתבע חייב כסף הוא נותן פסק דין, ואת פסק הדין מגישים ללשכת ההוצאה לפועל, על מנת שזו תבצע אותו. סעיף 81א עושה קיצור בדרך הזאת. את התביעה מגישים ישר ללשכת ההוצאה לפועל. רק אם החייב מבקש להתגונן, מעבירים את התביעה לדיון בפני שופט. זה נורא יעיל, אבל לא ממש טוב לחייבים. חייבים זה ציבור שקצת קשה לו לנהל תיק כמו שצריך, להגיש את הבקשות המתאימות למקום המתאים, ולפעול מהר וביעילות. לעיתים אין להם ייעוץ משפטי. לעיתים יש להם ייעוץ משפטי ברמה ירודה. ההליך לפי סעיף 81 א אומר שאם אתה לא פועל מהר ויעיל, פועלים נגדך מהר ויעיל. זה קצת לא פייר. ניקח את X מהדוגמה למעלה. אם בתוך 30 יום הוא לא יגיש הגנה, יגיעו אליו הביתה וייקחו לו את הטלוויזיה מהסלון. לפעמים הביקור הזה הוא הפעם הראשונה שהחייב, שלא היה ממש זהיר וקפדני באיסוף הדואר הרשום המגיע אליו, יודע על קיומו של התיק. אז מה שהסעיף הזה עושה, הוא מגדיל את סכום התביעות שההליך הזה חל בהן מ-50,000 ₪ ל-75,000 ₪. זאת אומרת שיהיה אפשר לעשות את זה ביותר תיקים של יותר אנשים בסכומים כבדים יותר. אם אתה תובע, ובמיוחד אם אתה תובע הרבה מאוד אנשים, זה סעיף ממש נחמד. אם אתה חייב כספים או נתבע, הרבה פחות נחמד.

אגרה בתביעות נגד המוסד לביטוח לאומי – זה הדובדבן שבקצפת. העוול הזועק לשמיים. מה שצריך, לדעתי, להוציא אנשים לרחוב במחאה. מטילים כאן אגרה על תביעות מסויימות שניתן להגיש בבית הדין לעבודה נגד המוסד לביטוח לאומי. אתם יודעים מה? אני לא אפרט את התביעות בדיוק, רק את החוקים שהן מוגשות במסגרתם –

  1. הליכים לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995;
  2. הליכים לפי סעיף 26 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1981;
  3. הליכים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;
  4. הליכים לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970;
  5. הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994;
  6. הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992;
  7.  ערעור או בקשת רשות לערער על החלטה שניתנה בהליכים כאמור.

אתם מבינים במי הולכים לפגוע כאן? נכים. קשישים. מובטלים. מקבלי הבטחת הכנסה. מקבלי מזונות. נפגעי פעולות איבה. נפגעי גזזת. אסירי ציון.

אז הסעיפים האלה בחוק ההסדרים מיטיבים עם – בנקים, חברות סלולריות, חברות משכנות, וכל מי שתובע הרבה מהמון אנשים. הם רעים למובטלים, נכים, ומקבלי הבטחת הכנסה. פוליטיקה מאוד חדשה. כזה דבר באמת עוד לא היה לנו.

 עו"ד גל אמיר הוא תלמיד מחקר מקדים לתואר שלישי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה

נערך על ידי נדב פרץ-וייסוידובסקי
תגיות: , , ,

5 תגובות

  1. חיים :

    מאמר מדהים
    קראתי את כולו ואכן זה די חשוב.
    אם יאיר הספיק להבין את כל הסעיפים, לגבש דעה ולהחליט עליהם – הוא מוכשר ואכזר.
    בקשר ליציאה לרחובות
    הסעיפים האלו קטנים מדי, סגירת התקציבים לאלו שאינם מסכימים ללמוד מידע מסויים יגרום לכך שיצטרכו לשלם לחינוך של כל ילד במשפחה 1500 שקל יותר ממה שמשלמים היום לכל חודש – זה אבסורד.
    משפחה עם שלשה ילדים ישלמו תוספת של כמעט 50000 שקל בשנה על שנות לימודי חובה.
    על זה צריך לצאת לרחובות.

  2. אבו אלמוג (גל אמיר) :

    נצא ביחד לרחוב. אני אמחה על אגרות בית הדין לעבודה, ואתה על כל השאר. העיקר שנצא. גם כששלושים מעלות בחוץ.

  3. אוגניה, בלוגילוגי :

    סוג של אונס

    אונסים אותנו כלכלית. אח"כ יאמרו 'למה לא התלוננתם' 'למה לא זעקתם' 'למה שתקתם'. מדינה אלימה בחסות החוק?

  4. הקלות לחזקים, פגיעה בחלשים • מחאת הדיור :

    […] פורסם לראשונה ב"עבודה שחורה" […]

  5. אני כותב גם שם | אבו אלמוג בוורדפרס :

    […] […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.