ניצול ציני של השואה
ק. טוכולסקי מתקומם על כך שמבחינים בין זקנים עניים וסובלים שהם ניצולי השואה לבין מי שאינם כאלה. זקן עני וסובל הוא זקן עני וסובל בין אם ניצל מהשואה ובין אם לא היה "שם". גם ההפרדה הזו היא לצורך הפרד ומשול
ליום הזיכרון: קינה על מיסטיפיקציה, זילות ורידוד ערך השואה
יניב יורקביץ מציב בפנינו מראה כדי שנראה איך עשינו את יום השואה זול ורדוד, איך לא הפנמנו את המשמעות האוניברסאלית ואיך איננו מישמים את מסקנות השואה כלפי החלשים שבינינו, בין אם הם מהגרי-עבודה / פליטים מאפריקה, או גם זקנים "משלנו"
מדינת ישראל 2013, זיקנה מבטיחה עוני ליותר ויותר אנשים, לא משנה אם נולדת פה, הגעת לכאן מאירופה הבוערת, ממדינות ערב או מעבר למסך הברזל, סביר להניח שאם גילך הוא כגיל המדינה ומעלה אתה בעל הסתברות גבוה להיות עני או על סף העוני (חשוב לציין שגם מי שהכנסתו כפולה מההכנסה המוגדרת כזו של עני בישראל במקרה הטוב יכול לגמור את החודש). הזיקנה בישראל מאלצת את האדם להתכונן טוב טוב ולקוות שלא יהיה בעל צרכים סיעודיים, שהפנסיה שלו לא תעלם בבורסה, ששכר הדירה שלו לא יעלה בלי הגבלה ושדיור מוגן לא יאלץ אותו לכלות את כל חסכונותיו. לכן לא כל כך ברור לי מה השואה קשורה לזה.
בשנים האחרונות ככל שמדינת ישראל הולכת והופכת ממדינת רווחה דמוקרטית למדינה של מעט אדונים והרבה משרתים, הולך וגובר גם הניצול הציני של השואה בידי המשטר והתקשורת. נפגע זקן בתאונת דרכים, יציינו שהוא ניצול שואה כאילו זה קשור למשהו וזה עושה את הפגיעה חמורה יותר. הוכה זקן ברחוב אוי ואבוי למכה אם הכה ניצול שואה כאילו אין התקיפה בפני עצמה חמורה מספיק. התגלה זקן עם מקרר ריק, אוי ואבוי למדינה אם הוא ניצול שואה, כאילו שזקן שאינו ניצול שואה רעב פחות כשהמקרר שלו ריק. הסיבה לניצול הציני ברורה, המדיניות של הימין והימין מרכז הישראלים מאז שעלו לשלטון בשנת 1977 היתה תמיד מדיניות של הפרד ומשול, מפא"י ניסתה לטוב ולרע לעשות פה כור היתוך ולברוא אדם ישראלי, הימין לא זקוק לכור היתוך הוא זקוק לשסעים בחברה אליהם הוא זורה את ארסו. הספינולוגים שלו תמיד מוכנים לנקוט במדיניות של הפרד ומשול, תמיד יהיה מי שידע לחרחר מלחמות בין עניים ועובדים, חרדים נגד חילונים, מזרחים נגד אשכנזים, גברים נגד נשים, עירונים נגד בני ההתיישבות העובדת, כך הימין עובד. לתוך מתכונת זו נוספה גם ההפרדה בין זקנים ניצולי שואה ואחרים. הימין יצר שורה של שבטים שלכל אחד הטבות עלובות שיותר משהם תורמות לו באופן מהותי משמשות לחרחור שנאה והסתה בין השבטים וגם גורמות לכך שכל שבט ירגיש שיש לו מה להפסיד אם לא ילחם רק על זכויותיו. כתוצאה מכך כמעמד של לא טייקונים, כ-99% כולנו מפסידים.
שר האוצר לפיד מיהר להודיע עם כניסתו לתפקיד על הזרמת כסף לעמותה המטפלת בניצולי שואה, אני בטוח שמנכ"ל העמותה שמרוויח עשרות אלפי שקלים מדי חודש מודה לו, אבל לא ניצולי השואה ולא הזקנים בכלל ייהנו מהגזירות שלפיד הולך להנחית על הציבור בישראל בשביל להעשיר שוב את בעלי ההון. ניצולי השואה ישלמו יותר בעבור חשמל, ארנונה, תרופות ואוכל גם אם יהיו להם כמה הטבות זניחות ייעודיות.
הממשלה הזו צינית יותר מכל קודמותיה, היא זקוקה לכך בשביל לתפקד ולשרוד, בשביל להצדיק את קיומה לבוחרים שנתנו את השלטון לליכוד-ביתנו, יש עתיד, הבית היהודי והתנועה. הם לא מתביישים לנצל ניצולי שואה ולעשות הפרד ומשול בין זקנים נזקקים. מה שאנו ה-99% צריכים זה הבטחה של הזיקנה לכולנו, מדינת רווחה מהעריסה ועד הקבר כולל. כל זקן צריך לדעת שיהיה לו ממה לחיות כשיגיע לגיל הפנסיה, שתרופות ומזון זה לא או-או אלא גם וגם, שטיפול סיעודי בקהילה, בבית ובמוסד זאת זכות ולא חסד. שנגישות לבריאות, רווחה, קהילה ותרבות הם זכויות יסוד ולא משאת נפש רחוקה. זה לא משנה אם הזקן היה בחלמנו או בפלמ"ח, זה לא רלבנטי אם הוא עלה מארצות הברית ב-1962 , מברית המועצות ב-1975 או מסוריה ב-1993. על זה השלטון ועושי דברו בתקשורת לא רוצים שנחשוב ולכן כדאי לנו לחשוב על זה ולדרוש את זה.
תגיות: זקנים, יום-הזכרון-לשואה, ניצולי-שואה, עוני, קצבאות-זקנה
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
9 באפריל, 2013 בשעה 12:47
השואה כשקשוקה שמאלנית
כל מי שמנסה לראות בשואה – אירוע יחיד בחומרתו וזוועתיותו – עוד נימוק (נימוק-הבל, יש להדגיש) המספק לו במה להטפת מוסר צדקנית לעקרונות הסוציאל-דמוקרטים, אינו עוסק באמת בשואה, אינו מבין את משמעותה, ואינו מסיק את המסקנות הנכונות מן האירוע.
ערבוב השואה עם אירועים היסטוריים אחרים, אכזריים, חמורים, פוגענים, מפלים וכו' וכו', הוא כתכנית טיפוסית לבישול, המנסה להפיק שקשוקה בנאלית משאריות האוכל של ערב חג.
הממדים המפלצתיים של השואה עושים אותה לאירוע שאינו בר-השוואה עם שום אירוע ידוע אחר בהסטוריה האנושית, לא עפ"י ממדיה, לא עפ"י שטניותה, לא עפ"י יסודותיה האידיאולוגיים ולא עפ"י חומרתה המוסרית.
אם יש זילות השואה, זילות זו היא קודם כל ובראש וראשונה בניסיון להשתמש בה כמנוף אידיאולוגי לקידום רעיונות שאין בינם לבין השואה שמאורע מעשה ידי אדם ולא כלום.
חבל שיש עדיין מי שאינם מבינים אמת בסיסית זו.
9 באפריל, 2013 בשעה 14:25
אני באמת מציע שתקרא ותנסה לענות לעניין אחרת כמה שלא תכתוב זה לא ישנה את העובדה שהדברים לא קשורים.
9 באפריל, 2013 בשעה 15:16
אין במאמר מילה אחת שמגמדת את השואה או מציגה אותה כפחות מאירוע הסטורי מן החמורים שידעה האנושות.
אבל אי אפשר לקחת את ניצולי השואה ואת היחס הציני כלפיהם ולכסות באמצעותם את העובדה שרבים מניצולי השואה סובלים כאן מתוצאות המדיניות הכללית שפוגעת בזקנים כולם.
אם היחס לזקנים בכלל היה יחס של כבוד, ניצולי השואה היו נהנים גם הם מהחיים מכובדים יותר.
9 באפריל, 2013 בשעה 15:20
אפשר להבין מה מגבש דעה כזו
אני מבחין גם כן בתקופות הללו שהאיטמים בתקשורת מקבלים כיוון שונה.
דווקא בגלל הניצול שעליו אתה כותב, קשה לדעת אם הסיבה לכך היא דווקא התעניינות הצופים(שלנו?) בכותרות הללו