חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

קיצוץ תקציבי האוניברסיטאות יפגע יותר בנשים

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 7.04.13 23:11

פרס טיורינג לשנת 2012, יוענק לפרופ' שפי גולדווסר אישה וחוקרת ממכון ויצמן, על הישגים פורצי דרך בתחום תורת ההצפנה
מאת: אליס גולדמן

 

מה בין כלת פרס "טיורינג" הישראלית ל"תקרת הזכוכית" ולקיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות

פרס טיורינג, הקרוי על שמו של אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי שנחשב לאבי מדעי המחשב התיאורטיים ולבינה מלאכותית, הינו הפרס החשוב ביותר בתחום מדעי המחשב. הפרס שקול, מבחינת יוקרתו לפרס נובל, שאינו כולל פרסים בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב. בנוסף ליוקרתו הרבה, כולל הפרס מענק בסכום רבע מיליון דולר, הפרס יוענק באירוע חגיגי של האגודה למכונות מחשוב ( ACM ) שיתקיים ב-15 ביוני השנה, בסן-פרנסיסקו.

פרופ' גולדווסר היא האישה השלישית הזוכה בפרס יוקרתי זה
בארבעים שנותיו הראשונות, נמנו רק גברים עם מקבלי הפרס. רק בשנת 2006 ניתן הפרס לראשונה לאישה –  פרנסס אלן, על תרומתה בתחום המהדרים ומיטוב הקוד שהם יוצרים ובשנת 2008 ניתן לפרופ' ברברה ליסקוב (האישה הראשונה בארה"ב שקיבלה תואר דוקטור למדעי המחשב), על תרומתה לתחום התכנות ועיצוב תוכנה, תיאורטי ופרקטי, בעיקר בנושאי אבסטרקציה של מידע, עמידות לשגיאות וחישוב מבוזר.

תקרת הזכוכית" ומעמד הנשים באקדמיה
נשים הן רוב באקדמיה, אך רק כ-19% מהפרופסורים!

מאז 1990 גדול מספר הסטודנטיות לתואר ראשון ושני ממספר הסטודנטים. בתואר השלישי הן מהוות 53%. למרות זאת, מספרן בסגלים האקדמיים נותר מצומצם מאוד.

עפ"י מחקר של מרכז המידע והמחקר בכנסת ישראל מ-2008 עולה כי בישראל חלקן של הנשים בכלל הסגל האקדמי הוא 24.6%, נמוך ב-10% מן הממוצע של מדינות האיחוד האירופי – ובנתון זה היא אחרונה בטבלה.

מהנתונים עולה עוד, כי מאז שנת 1980 שיעור הדוקטורנטיות קפץ מ-32% מכלל הלומדים לתואר שלישי ל-53%.

אל מול הנתונים הגבוהים במספר הלומדות, עומד כאמור תת הייצוג שלהן בסגלים האקדמיים. למעשה, למעט מקצועות עזר רפואיים וחינוך, שיעור הנשים בכלל הסגל האקדמי הבכיר הוא נמוך מ-30%. בעוד ש-48% הן חברות הסגל בדרגת מרצה, רק 36% מכהנות כמרצות בכירות, 26% בלבד הן פרופסוריות חברות ורק 16% (210 נשים לעומת 1,293 גברים) מחזיקות בתפקיד הבכיר ביותר, פרופסור מן המניין.

בהשוואה לייצוג נשים בסגלים האקדמיים במדינות האיחוד האירופי, מדורגת ישראל בתחתית הרשימה. נכון לשנת 2009 היו רק 26% נשים בכלל הסגל האקדמי בישראל, לעומת 38% בממוצע באירופה.

גם במקצועות הלימוד יש הבדלים מגדריים מהותיים. כך לדוגמה, נשים מהוות חלק קטן מאוד (12.5%) מכלל בעלי התואר השלישי בהנדסה. גם בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה ומדעי המחשב, הן מהוות פחות מ-25% מכלל בעלי התואר השלישי. לעומת זאת, במדעי הרוח ובמדעים הביולוגיים שיעור המחזיקות בתואר דוקטור גבוה מ-50%. שיעור המרצות בתחומים שיש בהם רוב גברי מובהק, נמוך משיעורן הממוצע באקדמיה.

"פוסט דוקטורט"
השלב הסופי בהכשרתו של מדען ישראלי, נקרא הכשרת "פוסט-דוקטורט" (בתר-דוקטורט). תקופת הפוסט- דוקטורט היא תקופת לימודים ומחקר עצמאית לאחר קבלת תואר דוקטור, בדרך כלל במוסד אחר מאשר זה שבו הושלמו החובות לקבלת תואר שלישי (דוקטורט) ורצוי במוסד אקדמי בחו"ל.

על פי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), הדרישה לפוסט-דוקטורט אינה דרישה פורמאלית של המל"ג על מנת להיקלט כסגל אקדמי בכיר אך בפועל,  מדובר בדרישה נהוגה על ידי המוסדות להשכלה גבוהה בארץ כדי לשמר את המצוינות האקדמית ועל כן חייבים מדענים ישראלים לעבור הכשרה כזו במוסדות מובילים בחו"ל.

סיכוייו של מי שעובר הכשרת פוסט-דוקטורט בישראל לקבל משרה באקדמיה, קלושים עד אפסיים.

ה"פוסט-דוקטורט" ושיטת הקביעות מהווים מכשול גדול יותר לנשים
הפוסט-דוקטורט שב ועולה כחסם מרכזי בהתקדמותן של נשים באקדמיה לדרגות בכירות ולסגל מן המניין. ההקשרים אשר הוצגו בעבר במחקרים, ביחס לקושי זה היו בעיקר במישור מגדרי ותרבותי – תפיסת תפקידיה של האישה בתרבות הישראלית ובכלל והקושי האישי במציאת האיזון בין קריירה ומשפחה.

פרופ' רבקה כרמי (נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב) סבורה שבאקדמיה ישנם חסמים מובנים להתקדמות נשים. שיטת הקביעות, שדורשת כמות מסוימת של מחקרים ופרסומים בתקופה של חמש עד שש שנים, מקשה על נשים, מכיוון שזו בדיוק התקופה שבה "השעון הביולוגי מתקתק". חסם נוסף הוא העדיפות שניתנת לבעלי פוסט-דוקטורט מאוניברסיטה בחו"ל, וזה מטיל על אישה נשואה עם ילדים עומס רציני ובעיה, מכיוון שקשה לה יותר לעזוב את הארץ לכמה שנים.

מחקרים נוספים מדברים על החברה הישראלית, המסתכלת על אישה שעוזבת את ילדיה לתקופה של שנתיים, שלוש וארבע, בעין פחות טובה משהיא מסתכלת על גבר שעושה את אותו ‫הדבר, וכפועל יוצא מהוויתור ‫על הפוסט-דוקטורט, מצטמצמת היכולת לקבל משרה טובה ‫יותר אחר כך.

ה"פוסט-דוק" הוא מכשול גדול יותר לנשים, שכן בישראל לא מקובל כי הגברים יוותרו על הקריירה וילכו בעקבות בת זוגן המדענית. בכל המחקרים שב ועולה הפוסט-דוקטורט כחסם מרכזי בהתקדמותן של נשים באקדמיה לדרגות בכירות ולסגל מן המניין.

קיצוץ מתמשך בהשכלה הגבוהה
אין לנתק את תקופת הפוסט-דוקטורט מהקשרה הרחב – מצב ההשכלה הגבוהה בישראל. בשנים האחרונות הודיע משרד האוצר על קיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה, מה שהוביל להורדת מספר התקנים של סגל אקדמי בכיר במוסדות ובהתאם לכך – גרם לקושי גובר בהשתלבות חוקרים – ובעיקר חוקרות – בסגל המוסדות בארץ.

בעשור האחרון חל מפנה בהשכלה הגבוהה ולא לטובה! מאז תחילתו של העשור הנוכחי עומדת מערכת ההשכלה הגבוהה בסימן קיצוצי התקציב שהושתו עליה, הבאים לידי ביטוי, בין היתר, בהגבלה משמעותית של מספר הסטודנטים אותו יכולה ה-ות"ת (הועדה לתכנון ולתקצוב שהינה ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה),  לתקצב ועל כן מוגבלת גם יכולתם של המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת להיענות לקליטת הביקוש ללימודים אקדמאיים. זה גם בא לידי ביטוי בקיצוץ משרות המחקר אשר נותרו כפי שהיו בשנת 1973.  בעוד שכמות הסטודנטים הכפילה ואף שילשה את מספרה, תקן המשרות לחוקרים אף קטן ב-40 שנה האחרונות.

באוניברסיטת תל אביב למשל, היו לפני עשר שנים 1,300 חוקרים בעוד שכיום יש רק כ-1,000.

תופעת לוואי של הקיצוץ בתקנים היא שהסגל מזדקן ולצעירים אין סיכוי להשתלב. האוניברסיטאות נאלצות להעסיק חלק גדול מהסגל במתכונת של דור ב', בגלל היעדר תקציבים לא מחוסר רצון.

בכייה אקדמית לדורות
השנים האחרונות היו שנים מתות למחקר.  הפרסים שרווינו מהם נחת בארבע שנים האחרונות, הם תוצאה של מחקרים מלפני 25 שנה ויותר. האבסורד הזה, כאמור, קשור בעיקר בירידה דרסטית בתקציבים. בגלל הקיצוץ בתקנים, נוצר מצב בו הסגל מזדקן – הגיל הממוצע של הסגל האקדמי בישראל הוא-55 (המבוגר ביותר בעולם!).

כל פגיעה תקציבית, תחזיר אותנו שנים לאחור! ההשלכות יורגשו הן בכיתות הלימוד והן במעבדות המחקר, הן במדעי הרוח והחברה, והן במדעי הטבע ובמדעים המדויקים. הקיצוץ יפגע בעיקר באוניברסיטאות המחקר ובתלמידיהן. סטודנטים עתידיים יוותרו מראש על קריירה אקדמית, חוקרים צעירים יוותרו על המשך המחקר בארץ ויתורו אחר הזדמנויות בחו"ל, חוקרים שכבר עשו זאת ימאנו לשוב, ויכולתנו כמדינה וכחברה להתמודד עם העתיד והאתגרים שהוא צופן בחובו תיחלש עד מאוד.

אם ממשלת ישראל לא תתעורר ותתעשת, אז מה שאנו עדים לו לאחרונה – הזכייה של פרופ' עדה יונת, פרופ' דן שכטמן, ופרופ' שפי גולדווסר – יהיו התארים האחרונים לאקדמיה בישראל.

עו"ד אליס גולדמן היא פעילה חברתית, חברת הועד המנהל במועצה להתנדבות חיפה וחברה בצוות המשפטי של תנועת אומ"ץ, 

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.