חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הקול החופשי של העובדים – כלכלה מקולקלת

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 2.04.13 23:49

כתבה זו המופיעה באתר "הקול החופשי של העובדים" עוסקת בתהליכים הכלכליים המכוונים להרס מדינת הרווחה. הקול החופשי של העובדים הוא נסיון עצמאי להחזיר לשוק התקשורת את מקומו של עיתון הפועלים. עיתון שייתן תחרות אידיאולוגית הוגנת לעיתונות שבבעלות בעלי ההון

מאת: נתן שקרצ'י

 כלכלה מקולקלת

בכתבה הקודמת שיתפתי אתכם במצגת שהציג סמנכ"ל רשות המיסים לאנשי עסקים, והראיתי דרכה איך הוביל תהליך הפחתת המיסים והקטנת גודל הממשלה של ביבי מ-2003 (השמן והרזה) להרס מדינת הרווחה, ואיך רוב גדול של האזרחים נפגע מתהליך זה, וקבוצה קטנה מאוד הרויחה ממנו.  בכתבה  זו  אביא כמה גרפים מהמצגת של הבכיר ברשות המיסים שלא נכנסו לכתבה הקודמת בגלל אורכה, ומבט בהם יאפשר להשלים חלקים בתמונה הכוללת של ניהול הכלכלה בעשור האחרון. כמו שזה נראה, הממשלה החדשה תמשיך באותו הקו, והשאלה הנשאלת, האם רוב הציבור שלא מרויח מהאידיאולוגיה הזו ימשיך לקבל את הקומבינה הזו בשקט. כמו כן אראה איך פרופ' זעירא וספיבק מראשי ועדת ספיבק יונה ואף מנואל טרכטנברג הזהירו מאידיאולוגיית הקטנת הממשלה והורדת המיסים כבר ב-2009.

בכתבה האחרונה שיתפתי אתכם בתמונות ממצגת של סמנכ"ל הכלכלה של רשות המיסים, ערן יעקב, כפי שנישאה מול אנשי התאחדות התעשיינים ביוני 2011, כדי שלא רק אנשי העסקים יהיו חשופים למידע, והשתמשתי בה כדי לספר את הסיפור של הרס מדינת הרווחה בעשור האחרון. חשוב לקרוא אותה קודם כי חלק מהמושגים והנתונים שאני מזכיר כאן קיבלו הרחבה בכתבה הקודמת וכתבה זו היא המשך שלה.

גם ככה הכתבה הקודמת הייתה ארוכה, ולכן לא הכנסתי לתוכה גרפים אחרים מתוך המצגת שלו שהיו יכולים להשלים את התמונה הכוללת ואת זאת אעשה הפעם. אליהם אצרף גם שני גרפים שלא הופיעו במצגת שלו אבל משלימים אותה. 7 הגרפים שאצרף יעזרו לענות על שאלות שנשאלתי לאחר פרסומה, לדוגמא ע"י ידידי אריאל ליבמן ששאל את השאלה הזו בתגובות לכתבה הקודמת: הגרף הראשון מראה שבישראל נטל המס מהווה 33.8% מהתמ"ג. הגרף השני מראה שהוצאות הממשלה מהוות 43% מהתמ"ג. האם זה לא אומר שיש פער עצום (כ-9% מהתמ"ג) בין הכנסות (=מיסים) הממשלה להוצאות? איך זה יכול להיות?

אני מקדיש אותה גם לשר האוצר החדש שלנו יאיר לפיד, שעובר כרגע את סדרת החינוך הרגילה של פקידי האוצר, וכבר למד לדקלם אותה, ומדבר על מסיבה שעשתה הממשלה הקודמת ולקיחת הלוואות ואוברדראפט, ומכין אותנו לקיצוצים. יאיר, ששאל לפני הבחירות "איפה הכסף?" יוכל למצוא בכתבה זו ובכתבה הקודמת, ששניהם מבוססות על נתונים של משרד האוצר את התשובה. וכמו שהיה אומר חברו לפאנל באולפן שישי נחמיה שטרסלר, שלא יעבדו עליו. ועליכם.

כשנבנה תקציב המדינה, הוא מתחיל בתחזיות, לא תמיד נכונות כמו שתראו בהמשך, של צד ההכנסות של התקציב, וצד ההוצאות. בצד ההכנסות, המיסים הם ההכנסה העיקרית, וצמצומם כפי שהראיתי בכתבה הקודמת השפיע ללא ספק על יכולות הממשלה לספק את אותם שירותים באותה רמה. חלק אחר הוא מכירת חברות, שאנו מכירים בשם הפרטה, שהוא תהליך שבו מוכרת הממשלה נכסים שבהם השקענו כמשלמי מיסים במשך עשרות שנים, וזאת עוד דרך כמו מערכת המס להעביר ל-10% העליונים בכלכלה עוד נכסים מניבים, תחת כיסוי של יעילות ותחרותיות, בדרך כלל ברכישה ממונפת בהלוואות מהמערכת הבנקאית, כשאת התשלום מממנים מההכנסות, שכן בעלי ההון והטייקונים מקבלים עסק מתפקד ומניב, כמו במקרה של בנק הפועלים, בזק וכו'. ראוי לציין את העובדה שלא נשארו למדינה כבר הרבה חברות למכור. החלק הבא הוא ההלוואות, שנקראות גם הגדלת הגרעון, כשהממשלה מוכרת איגרות חוב בארץ ובחו"ל (בדרך כלל לבנקים וחברות ביטוח) תמורת כסף ומבטיחות ריבית עליהן. הסעיף האחרון של ההדפסה כבר לא בשימוש הרבה שנים, למרות שהוא יכול להיות תחליף מצוין להלוואות, בכך שהממשלה יכולה להדפיס את הכסף שיממן את הוצאותיה ללא מרכיב החוב והריבית.

בצד השני של המאזן התקציבי, ההוצאות, המרכיב העיקרי הוא תשלום שכר של כל עובדי הממשלה ומשרתי הציבור. מרביתם של עובדי המדינה נמצאים ברמות השכר של שכר המינימום עד לשכר הממוצע ולמעמד הבינוני, ופגיעה בהם כמו שמוצע בדרך כלל במצבי משבר כלכלי ע"י קיצוצי שכר ותנאים ופיטורים היא פגיעה נוספת במעמדות אלו. מתחת למושג "קניות" מסתתרת עוד הפרטה, והפעם בגלל שהמילה הזו נהפכה לבזויה, ע"י חיובה של הממשלה דרך חוק חובת המכרזים להפוך שירותים שלה לסחורה, ולהפוך אותה למפקחת על ספקים עסקיים פרטיים שיספקו אותם במקומה, או כשם קוד שמאחוריו מסתתרת ההעסקה המשולשת (חב' קבלן וכוח אדם למיניהן) שגם היא דרך אחרת לפגיעה וחוסר יציבות לאנשים שבד"כ יהיו בין מקבלי שכר המינימום לשכר הממוצע והמעמד הבינוני. תשלומי ההעברה הם הכספים שהממשלה מעבירה מתוקף חוקים לביטוח הלאומי, והם מטרה די קבועה לקיצוצים כאשר מפלס ההכנסות של הממשלה יורד, ובכך הממשלה פוגעת באזרחיה החלשים ביותר. סעיפי החזר החוב והריבית הם תשלומי העבר על הלוואות עבר שלקחה הממשלה והם מהווים שליש בד"כ מהוצאות הממשלה בכל תקציב. מאחורי סעיף ההשקעה מסתתרת עוד דרך של הממשלה להפריט ולהעביר הכנסות למגזר העיסקי, ולבלום את יכולת הציבור לדרוש שירותים, ע"י התחייבות לפרוייקטי תשתית בעיקר, לאורך שנים רבות.

המשך קריאה

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת

  1. הקול החופשי של העובדים – כלכלה מקולקלת | ד"ר יניב סהרוני :

    […] קישור קבוע […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.