חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המאבק על דמותו של בית המשפט העליון – הצעת חוק יסוד ישראל – מדינת הלאום היהודי

נושאים משפט ופלילים, עלו ברשת ב 2.04.13 23:52

הצעת חוק יסוד הלאום היא תגובת מפלגות הימין במסגרת המאבק לשינוי דמותו של בית המשפט העליון. פרופ' אביעד בקשי מסביר בנייר עמדה שפורסם באתר הימני "המכון לאסטרטגיה ציונית" את הצורך בחוק כזה שיחזק את מרכיב המדינה היהודית מול המדינה הדמוקרטית בהתנהלות בית המשפט העליון בהגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

ההסכם הקואליציוני בין "הליכוד ביתנו" לבין "הבית היהודי" קובע ש:"הצדדים יפעלו לקידום חוק יסוד: מדינת ישראל מדינת הלאום של הבית היהודי".

בכנסת הקודמת יזם ח"כ אבי דיכטר מ"קדימה" הצעת חוק (מדינת הלאום היהודי) פרטית שעליה חתמו כ-40 חברי כנסת מסיעות הימין. להצעת חוק פרטית אין סיכוי לעבור הליכי חקיקה ללא הסכמת הקואליציה. הצעת החוק הזו שודרגה למעמד של הצעת חוק מעין-ממשלתית, וממעמד של חוק הועלתה למעמד של חוק יסוד. ההוראות בהצעת חוק יסוד זו באות לחזק את מרכיב "המדינה היהודית" ולמחוק את מרכיב "המדינה הדמוקרטית" בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. (ראו פה)

עד כה הקפיד בית-המשפט העליון לשמור על האיזון העדין בין שני מרכיבים אלה. לטענת מפלגות הימין, בית המשפט העליון הפר את האיזון והתייחס בעיקר אל המרכיב הדמוקרטי. (ראו פה)

הצעת חוק יסוד הלאום היהודי באה להחזיר את האיזון שהופר, לפי גישת מפלגות הימין.

פרופ' אביעד בקשי הוא ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת וחבר צוות החוקה ב"מכון לאסטרטגיה ציונית". בנייר עמדה המוצג באתר המכון לאסטרטגיה ציונית הוא מסביר את העמדה המאפיינת של מפלגות הימין, עמדה המתפרשת כאפרטהייד בראייתם של שוחרי הדמוקרטיה וזכויות האדם.

נייר העמדה:

חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום- הצורך המשפטי/

מטרתו של נייר העמדה היא לתמוך בהצעת חוק יסוד ישראל מדינת הלאום של העם היהודי ולהציג את הצורך המשפטי בחוק יסוד זה. מחד, ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי עוגנו היטב בחקיקה ובמשפט הישראלי במשך עשרות שנים והם משקפים את ערכיה המסורתיים של ישראל. מאידך, בעשרים השנים האחרונות חלה שחיקה דרמטית במשקל שמעניק בית המשפט העליון לזהותה היהודית של ישראל. אחד הגורמים המרכזיים למציאות החוקתית בישראל כיום הוא המחסור בעיגון חוקתי לאופייה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הצעת חוק היסוד הולמת את המסורת המקובלת של המשפט הישראלי ובה בעת יש בה צורך משפטי מעשי בשל סטייה ממסורת זו בפסיקת בית המשפט בעשרים השנים האחרונות.

במשך עשרות שנים ערכיה החוקתיים של ישראל נשענו על פסיקות בית המשפט בדרך המכונה "משפט מקובל". בית המשפט העליון בעידן המשפט המקובל הגן היטב הן על ערכיה של ישראל כמדינת לאום והן על ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם אינדיבידואליות של אזרחיה. בכך ביטא בית המשפט את השילוב הערכי המאפיין את ישראל עוד במגילת. במהלך שנות התשעים עבר המשפט הישראלי מהפכה חוקתית: ערכיה החוקתיים של ישראל חדלו להישען על המשפט המקובל ועוגנו פורמאלית בשני חוקי יסוד שנחקקו בשנת 1992 וזכו לפרשנות מרחיבה של בית המשפט. בעקבות התנגדות פוליטית בכנסת למהפכה החוקתית, מפעל חוקי היסוד העוסקים בערכים נפסק באמצע התהליך, כאשר מאז 1992 לא נחקק אף חוק יסוד חדש. מבלי שהמחוקק התכוון לכך, ישראל עברה ממשפט חוקתי מקובל הנשען על שני מאפייניה אלה לעידן של משפט חוקתי פורמאלי בו מעוגן רק מאפיין אחד מתוך השניים. כך, באופן בלתי מתוכנן, נשבר האיזון ההיסטורי בין ערכיה של ישראל כמדינת לאום לבין ערכיה כמדינה המחויבת לזכויות אדם כשלמעשה ערכי המדינה היהודית במשפט הישראלי העכשווי נמצאים בנחיתות נורמטיבית.

לשם הוכחת הטענה, כולל נייר העמדה מחקר משפטי של סוגיות קונקרטיות הנוגעות לזהותה של ישראל כמדינת לאום: הקצאת קרקעות ותמריצים להקמת יישובים יהודיים, שאלת מעמד הבכורה הניתן בישראל לשפה העברית, השתתפות פוליטית של מפלגות השוללות את קיומה של ישראל כמדינתו של העם היהודי וסוגיית מדיניות ההגירה לישראל ביחס למי שאינם זכאי שבות. מסקנת המחקר המשפטי של סוגיות אלו היא חד משמעית: בעשרים השנים האחרונות אנו עדים לשחיקה משמעותית של המשקל שמייחס בית המשפט העליון לערך של הגנת זהותה היהודית של ישראל לעומת המשקל שייחס בית המשפט העליון לערך זה בארבעים וארבע שנותיה הראשונות של המדינה.

על כן יש צורך לחוקק חוק יסוד אשר יעגן חוקתית את ערכיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. חוק יסוד כזה, לצד חוקי היסוד הקיימים העוסקים בזכויות אדם אינדיבידואליות, יחזיר את המשפט הישראלי למורשתו מעידן המשפט המקובל, בהתאם לערכיה של מגילת העצמאות ולערכיו של הציבור הישראלי אליהם ישראל מחויבת הן כמדינה יהודית והן כמדינה דמוקרטית.

לנייר העמדה המלא 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , ,

4 תגובות

  1. מני :

    הגיע הזמן למהפיכה במערכת המשפט שאין בה כבוד לאזרח ואין כבוד לבתי משפט ושופטים

    כי כולם רמאים בבית משפט נשבעים וכולפ מרמים ומורחים את האמת כולל שופטים , ובטח עורכי דין,
    חיבים להסדיר ולהתקין מערכת הקלטה באולמות הדיונים , כדי למצא את האמת, ולמנוע קומבינות של שופטים ועורכי דין , להביא לחקר האמת כפי שהשופטים למדו לעשות , ולהגברת הפיקוח על כל הקשורים לדין ומשפט , שופטים עורכי דין , עידים ובעלי דין,
    זה בשם מניעת עברינות ואי צדק , משוא פנים ודופי , הפליות וכל המכות שגוזלות מכבודו ומשמעותו של בית המשפט בישראל ,
    כרגע זה איש הישר בעיניו יעשה , כך ניראית החברה גם בחוץ , ברחובות ברשויות ובכל מקום בארץ ,
    אני טוען שאין כבעל ניסיון , מי שלא השתמש במערכת המשפט לא יבין זאת

  2. חיים :

    ההצעה הזו מבורכת, זו נחמה מינימאלית כנגד הנגיסה המתמדת של הבג"ץ בזכויות האזרח היהודי.
    בג"ץ שאישר טרנספר של 15,000 איש ללא שום הצדקה אמיתית חייב לקבל איזון.
    לדעתי, הבעיה המרכזית היא שהבג"ץ מתנהג כמחוקק ולא כשופט.
    מחוקק אמור להיבחר על ידי העם, שופט אמור להיות כפוף למחוקק –
    המצב הנוכחי אינו יהודי ואינו דמוקרטי.
    נדמה שהשופטים זורמים עם הלך הרוח, עם נטיית התקשורת, עם פסיקות פופוליסטיות להיות מקובלים בעולם המערבי…

  3. דליה :

    ההצעה מבורכת לכל מי שהדמוקרטיה אינה עומדת בראש מעייניו. אין דבר כזה זכויות אזרח יהודי. יש זכויות אזרח. ברגע שליהודי יש זכויות וללא יהודי אין זכויות, זה אפרטהייד.

  4. לקסי :

    בדמוקרטיה אין "שופט אמור להיות כפוף למחוקק"

    בתגובתו של המגיב חיים (2 למעלה) נמצא המשפט שבכותרת: "שופט אמור להיות כפוף למחוקק".
    במדינת חוק השופט פוסק על-פי החוק ובשבתו על הכס אינו "כפוף" לאף אחד.
    המחוקקים הם פוליטיקאים (וכך צריך להיות).
    הכפפת השופטים לפוליטיקאים היא מה שכתוב: "… וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה …(ישעיהו ה ז )

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.