ישיבתו של שי פירון בממשלה כשר חינוך תאפשר לו לקדם את החקיקה שאותה יזם בתפקידו הקודם כמנכ"ל "הכל חינוך"במסגרת השדולה ל"אחריות המדינה לחינוך" . חקיקת החוק תקדם את הפרטת החינוך באמצעות היתר חוקי למימון תרומות לבתי-ספר. מימוש החוק יעביר את שיטת מימון המדינה לחינוך מן המצרך אל הנצרך.
מאת: משתמש אנונימי
איתן כבל, החוק שהגשת מתיר השקעות פרטיות בחינוך
ח"כ איתן כבל ממפלגת העבודה היה בין מגישי הצעת חוק "אחריות המדינה לחינוך" של "הכל חינוך", וגם מונה לראש השדולה לקידום החוק על ידי "הכל חינוך". מכתב זה, מדליה בלומנפלד, חברת "עבודה שחורה", מביע תמיהה על התנהלות הח"כ, שאינה משקפת ערכים סוציאל דמוקרטיים, שמפלגת העבודה רוצה לקדם, ומבקש ממנו תגובה על כך
נדמה לי שאף אחד לא מתייחס למה שכתוב במפורש בהצעת החוק של "הכל חינוך" – דהיינו פתיחת בתי הספר כולם להכנסה מתרומות. זהו הפתח הכי בטוח להפרטה. המדינה תקבע סל מצומצם ללימודי ליבה ומכאן והלאה לאלוהי הכסף פתרונים
"מימון נוסף של מוסד חינוך. מוסד חינוך יהיה רשאי לקבל מימון נוסף לפעילותו, מלבד דמי הסל המשולמים לפי פרק זה, מתרומות, תשלומי הורים וכספי רשויות מקומיות בסכומים, תנאים ומגבלות שיקבע השר, באישור הוועדה."(הוועדה – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת)
ואם כבר, אז בקיצור.
במקור -חוק חינוך חובה חינם חל על 8 שנות לימוד בבתי-ספר בבעלות המדינה (שהלאימה! בעקבות החוק את הרשתות שהיו קיימות עד קום המדינה ומספר שנים לאחר מכן).
הרפורמה של חטיבות הביניים זכתה לדיון ציבורי רחב במה שנוגע למשמעותה החינוכית/סוציולוגית ולמעט דיון ציבורי במשמעות התקציבית. הרפורמה הנ"ל חזרה והפריטה למעשה רבע מהחינוך היסודי, או הפקיעה אותו מידי המדינה – לידי הרשויות המקומיות (חזקות או חלשות) ולידיים של הרשתות העצמאיות שפעלו תמיד בתיכונים.
בהמשך הורחב בהדרגה חוק חינוך חובה עד ל-12 שנות לימוד ושונה בהתאם התקצוב וחלוקתו בין הבעלויות השונות. התקצוב הזה איננו שקוף, בין השאר בגלל נושא הפיתוח של בתי-הספר. המדינה נשארה הבעלים של שלושה רבעים מהחינוך היסודי המקורי.
לכאורה נועדה הצעת החוק של "הכל חינוך" לעשות סדר בערבוביה הזאת.
רק לכאורה.
ההצעה איננה מציעה שינויים במבנה הבעלויות,
נהפוך הוא, מתוך ההצעה הזאת עולה בבירור הכוונה להשלים ביסודיים את מהלך ההפקעה/הפרטה של הבעלות מידי המדינה ולהוציא מידי המדינה את כל הבעלות על מערכת החינוך.
על פי זה המדינה גם תהיה אחראית לתקצוב חלקי של תכנית הלימודים, בשונה מהמצב היום שבו המדינה אחראית על התקצוב המלא לפחות ביסודי.
אין שום סיבה להניח שיהיה שינוי ב"הצעת חוק אחריות המדינה לחינוך הציבורי" לטובת מערכת חינוך ממלכתי שמכוונת לשוויון.
כל האינדיקציות מראות לאן מכוונים האנשים האלה והישיבה בממשלה רק מאפשרת להם לבצע. לא לחנם הם נעמדו על רגליהם האחוריות כדי לקבל את משרד החינוך. "יש עתיד" צריכה את לפיד באוצר כמו שהיא צריכה טחורים. אבל שי פירון יועד מלכתחילה למשרד החינוך, ובשביל זה הסכימה יש עתיד ל"וותר על החוץ" ולקבל את האוצר.
לפי הצעת החוק של "הכל חינוך" יעבור החינוך לפעול לפי שיטת מימון הנצרך ולא מימון המצרך.
אנחנו נראה פה בתי"ס שמכשירים את העליתות לעתיד, ולא, הם לא יזדקקו למימון ישיר של המדינה. הזאטוט שילמד שם יזכה את הוריו בניכויים ממס הכנסה.
המאמר בנוי מריכוז תגובות מספר 29, 30, 32, 33 של משתמש אנונימי ברשומה בשם: "הכל חינוך, דו"ח דוברת וביה"ס חברותא – הכל קשור".
שמו של הכותב שמור במערכת
Tags: הכל-חינוך, הפרטה, חוק אחריות המדינה לחינוך ציבורי, יש עתיד, מימון החינוך, צמצום-פערים, שדולת אחריות המדינה לחינוך, שוויון-הזדמנויות, שי-פירון, תקצוב-דיפרנציאלי
http://j14.org.il/articles/45475
מה קורה כשהחינוך מופרט?
– 5 באפריל 2013
מאת: גיל גרטל
גם על זה לא מסופר בתקשורת בישראל: מעל 130 מורות ומורים נעצרו אתמול בהפגנת ענק, נגד סגירה המונית של בתי ספר ציבוריים בשכונות העוני של שיקגו.
זה לא יקרה בישראל – זה כבר קרה. הנה הסיפור:
יש עתיד לחינוך: מעמד-הביניים ישלם
http://mida.org.il/?p=2674