חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אומרים לנו שיש מס אחר

קווי היסוד של הממשלה ה-33: עדנן מגיב לפוטוגלי

נושאים דעות, פוליטי ב 1.04.13 23:46

עדנן שב ומגיב.  גם פוסט זה פורסם לראשונה כתגובה בפוסט של פורטוגלי ונחטף משם

קווי היסוד של הממשלה ה-33: תגובה לתגובה של אמנון פורטוגלי

ל. רפי מתוכח עם אמנון פורטוגלי, גם זו תגובה ש"נחטפה" לפוסט עצמאי ע"י מערכת עבודה שחורה.  והכל התחיל במאמרו של עדנן, ערבי-ישראלי החושש מכרסום נוסף בזכויותיו עם כינון הממשלה ה-33

לקריאה נוספת

המונח "ראשים מדברים" הודבק לקרייני הרצף,אלה שידועים אצלנו כקרייני החדשות.

המינוח נובע מכך שעד לאמצע שנות השמונים קרייני הרצף ישבו מאחורי שולחן כשרק פלג גופם העליון בולט למצלמה ועיניהם הישירו למרכז המרקע בגלל שהם הקריאו את שכתוב בטלפרומפטר.

מאמצע שנות השמונים הכנוי "ראשים מדברים" הפך לכנוי גנאי לכל אותם אלה שמדקלמים,את מה שלימדו אותם,את מה שהכתיבו להם וכו וגו'.

השיח הציבורי או הויכוח היהודי ערבי בישראל הוא ויכוח של "ראשים מדברים". מה שכתוב בטלפרומפטר האידיאולוגי של ל. רפי וההולכים בדרכו מול מה שכתוב בטלפרומפטר של פורטוגלי וההולכים אחריו.

ראשים מדברים…

כבר בתגובה הראשונה שלי לל. רפי, שפורסמה כפוסט נפרד, שאלתי אותו: "אז כשאתה, ל. רפי, מדבר על מדינת הלאום היהודי – אתה מתכוון לחבר שלי שישב לצידי ברכב וליהדותו או ליהדותו ואורח חייו של אותו אדם שחברי ציחקק על חשבונו? …ואולי זה היה נראה הרבה יותר טוב לו אני החבר היהודי שלי ואותו אדם לבוש שחורים היינו יכולים להלך ברחובות ירושלים מבלי שאיש יצחקק עלינו בגלל הדת או מידת הדתיות שלנו… אולי…?"

בסיס הויכוח בין פורטוגלי ול. רפי הוא מגילת העצמאות.  משקמה המדינה שלנו סיימה מגילת העצמאות את תפקידה. כך גם פסק בימ"ש העליון בשיבתו כבג"צ וכך גם קרה עם העותק המקורי של התעודה הזו העותק הנושא את השם מגילת העצמאות והוא שייך לארצות הברית של אמריקה ונמצא בספריית הקונגרס.

שיח ה"ראשים המדברים" הוא תולדה של חינוך. יש אצלכם,בעבודה שחורה,כותב בשם מנחם לוריא. והוא כתב כל הסיבות לתרבות הויכוח של "ראשים מדברים" פה.  אין צורך להאריך, כאן אני מצטרף לדברים ולרוחם.

שורש הבעיה היא לא המינוחים המדויקים יותר או פחות של פורטוגלי ול.  רפי אלא העובדה שהממשלה המכהנת אמורה להיות הממשלה של כל אזרחי ישראל ולא רק של ארבע חמישיות מאזרחי המדינה – אלה בני דת היהדות.

כאשר משפט הפתיחה של קווי היסוד לממשלה ה-33 הוא כזה:"לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל, מולדתו הלאומית וההיסטורית." הדבר חייב להדיר שינה מכל אדם שמעבר להקראת המשפטים מהטלפרומפטר גם קצת חושב. כחומר למחשה אני, ללא בושה, מצטט את עצמי שוב – לעניין שאלת מיהו היהודי – כאמור: ""אז כשאתה ל. רפי מדבר על מדינת הלאום היהודי – אתה מתכוון לחבר שלי שישב לצידי ברכב וליהדותו או ליהדותו ואורח חייו של אותו אדם שחברי ציחקק על חשבונו? …ואולי זה היה נראה הרבה יותר טוב לו אני החבר היהודי שלי ואותו אדם לבוש שחורים היינו יכולים להלך ברחובות ירושלים מבלי שאיש יצחקק עלינו בגלל הדת או מידת הדתיות שלנו… אולי?…"

ואני מזכיר לכם שבעבר הכנסת עשתה שמיניות באוויר על מנת שלא לדון בשאלה שבחוק השבות שאלת "מיהו יהודי". שאר הדברים וההערות בנושא שמצאתי במאמר של פורטוגלי ראויים בעיני וחורגים מההגדרה של "ראשים מדברים".

עדיין אינני חושב שהדיון כאן,על קווי היסוד של הממשלה, חורג מדיון בסביבה של "ראשים מדברים". הינה, ראו את קו היסוד השני של הממשלה הזו, להלן: "ישראל תחתור להסכם שלום עם הפלסטינים, במטרה להגיע להסדר מדיני עמם שמסיים את הסכסוך. אם יושג הסכם כזה, הוא יובא לאישור הממשלה והכנסת ואם יהיה צורך על פי דין, למשאל עם".

וגם כאן אחזור על דברי: "חלפנו, אני וחברי, ליד מלון קינג דיויד. הרדיו היה על רשת ב של קול ישראל.  אריה גולן ראיין את מייקל אורן שגרירנו באו"מ והוא שאל אותו כך (מן הזיכרון): איך זה שממשלת ישראל נעתרה להצהרת הנשיא אובמה בירושלים בדבר פתרון של שתי מדינות לשני העמים זו לצד זו. הרי הדבר איננו כתוב בקווי יסוד של הממשלה (ואלה הובאו כאן בציטוטם המדויק על ידי), לא מופיע באף לא אחד מההסכמים הקואליציוניים ולא הוכרז על ידי הממשלה בעת הכרזתה בפני כנסת ישראל.  על כך ענה השגריר שלנו באו"מ: (מהזיכרון שוב) נכון שבאף לא אחד מהמסמכים האלה מופיעה הטענה הזו אבל זוהי מסורת ישראלית ידועה."

עוד לא עבר חודש מאז כינון הממשלה הזו וכבר ב-20% מקווי היסוד שלה אנחנו רואים שיש שיש הצהרות מאוד בעיתיות ומאוד לא ברורות.

עד לפני כחודשיים שר האוצר של מדינת ישראל היה "ראש מדבר" בתוכנית שלו בטלויזיה. וכבר עכשיו אנחנו רואים שאת תרבות "הראשים המדברים" הוא ממשיך כאשר הוא "פונה" לאזרחי המדינה מעל דפי הפייסבוק ולמען האמת,למי שטרח לקרוא, הוא לא פונה לאזרחי ישראל אלא לאלה שהצביעו עבורו – כי כך כתוב בטלפרומפטר…

עוד לא יבשה הדיו על מסמך הכוונות של הממשלה הזו ואנחנו רואים כיצד היא מבלפת את נשיא ארצות הברית, להזכירכם: בקווי היסוד של הממשלה לא מופיע המינוח "שתי מדינות לשני העמים" ולהזכירכם – לראשונה בתולדות הביקורים של נשיאי ארה"ב בישראל,הנשיא אובמה נאם בבניני האומה ולא בפרלמנט שלנו. זה… צריך להדליק נורות אדומות ואת השיח והדיון בשאלה להוציא ממסלול ההמראה של "ראשים מדברים" ולהעביר אותו לביקורת הנוקבת על ממשלה שבקווי היסוד שלה ובפעילות שלה, כבר בראשית קיומה, מוליכה שולל את אזרחיה,היהודים והערבים כאחד.

הערת אגב: בבניני האומה נכחו גם אזרחים ישראלים מהמגזר שלי, לא כי את ההזמנות לאירוע הוציאה מדינת ישראל – אלא כי את ההזמנות שלחה שגרירות ארה"ב בישראל…

אומנם שמי עדנן ויתכן וקשה לכם לעכל ביקורת כזו שבאה מפיו של ערבי. אבל אני אזרח המדינה ואני חושב שאם ישנה ממשלה שכבר בימיה הראשונים כבר בשני הפרקים הראשונים של קווי היסוד שלה טמונות כל כך הרבה סכנות, בעיות אי בהירות וחשש לשיח הציבורי ולחופש הפרט – כדאי שלא להזניח את הדברים וראוי להשמיע ביקורת, בונה או הורסת, ובלבד שתהייה ביקורת עניינית ונטולת סיסמאות – לא מעט בעלות גוון לאומני, יהודי לאומני.

מחר נזכיר אנחנו, במגזר הערבי, את יום האדמה.  כמו שאמרתי בפעמים קודמות: שוד האדמות הוא מגיפה שאיננה יודעת להבחין בין יהודי לערבי.
אם נרחיב את המילה שוד האדמות לכיוון המונח "שוד האדמות" קרי: המדינה שמפריטה ומתחמקת, אגב כך, מההתחייבויות שלה לאזרחיה, באשר הם, והינה לכם למה גם אתם, יהודיה של הארץ, צריכים להצטרף אלינו בציון יום האדמה ולהזכיר לשלטון פה שהאדמה הזו (במונח המאוד רחב של הדברים), היא שלנו והם, שם בקריית הממשלה, נקראו לדגל לנהל עבורנו ועבורנו את ענייניה של המדינה ולא למסור אותם לידיים של מעטים ועשירים ככל שיהיו. כאמור המגיפה איננה יודעת להבחין בין אזרח ישראלי ממוצא יהודי לאזרח ישראלי ממוצא ערבי – היא פוגעת בכולם באותה המידה.

ולמי שעדיין יש ספק – שישוב לקרוא את קווי היסוד של הממשלה ה-33 בעין הבוחנת המתעלה על שיח ה"ראשים המדברים".

עדנן.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. רפי לאופרט :

    דו שיח של חרשים

    קראתי את תגובת עדנן לפורטוגלי ושמתי לב לכך שבתגובתו זו כמו גם בתגובותיו לדברים שכתבתי בעבר (אגב, תגובתי השלישית שנלשחה למערכת עדיין לא ראתה אור), הקו המאפיין הוא התעלמות מוחלטת כמעט ממה שאומרים אחרים, והצמדות מוחלטת כמעט למה שעדנן חוזר ואומר להם – זהו יסוד מוסד לדיון סזיפי.
    ברור שדעות שלושת ה"דוברים" בתכתובת זו חלוקות בנושאים מהותיים. ברור שחזרה סכמטית על דברים קודמים, אינה מקדמת את הדיון לשום מקום, וברור גם שבסופו של דבר לא יהיה מנוס מהכרעה פוליטית (ולא כפי שסבור עדנן, הכרעה משפטית), משום שהסוגיה היא פוליטית ולא משפטית.
    מכיוון שבדמוקרטיה הכרעות פוליטיות הן הכרעות רוב, יהיה זה טבעי שהרוב היהודי יעמיד בפני המיעוט הערבי את הברירה: לקבל את הכרעתו בדבר היותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי – שכך הוקמה וכך תשאר – או לוותר על ההשתתפות האזרחית בה.
    חוק יסוד הקובע זאת במפורש, כפי שנכלל במצע הממשלה ה- 33, הוא צו השעה, משום שהמשך דו-שיח של חרשים ודחית ההכרעה, יעשה את ההכרעה טראומטית יותר עבור כל הנוגעים בדבר.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.