מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
על נאום הבכורה של ח"כ מירב מיכאלי בכנסת
המפעל הציוני אינו תאגיד אלא מדינה. העובדים והעובדות הם הריבון. במשטר דמוקרטי האזרחים אינם זקוקים לצדקה של הפטרונים העשירים. אלה חלק מהדברים עליהם משבח אמיר יובל את ח"כ מירב מיכאלי על נאום הבכורה שלה בכנסת
לפני שהנאומים יהפכו למדיניות
התודעה שלנו סובלת בשקט מלקות מטופחת. השתילו לנו תודעה שקירבת – דם יוצרת שושלות מוצלחות ומיוחסות. שושלות הן מארג של קשרים שאינו תלוי בכישורים. המחקר הביו- גנטי שניסה להוכיח יתרון של משפחות וקבוצות הסתיים בתורת הגזע. האמת היא שכישרונות מפוזרים בכל הקבוצות ובכל המשפחות.
לעיסוק בשושלות יש גם משמעות כלכלית. מאחר שהאצילים אצילים מכוח התורשה (או מכוח עליון) והנחשלים נכשלים מתוקף מבנה גנטי אופייני, חובה על האצילים לנהוג בנחשלים כמוכי – גורל ובאצילותם להתנדב ולהשפיע טוב על העובדים ועל העניים. כדברי מירב מיכאלי בכנסת: הם "יוותרו על מה שיש להם … ויורשים [משושלת של] עשירים יתרמו" לאלו שאין להם. במקום להדוף את האיום מימין על זכות השביתה ובמקום שהעובדות והעובדים יפעילו את כוחם המאורגן, יואיל הפטרון להיטיב איתם. כך הופכים 'חברה – אזרחית' לחברת צדקה. יש עתיד!
התרומות עשויות גם להבטיח שמתוך הוקרה לטוב ליבו של הנדבן החלשים לא ישאלו האם הם חלשים או מוחלשים? נחשלים או מנוחשלים? העשירים והמצליחנים לא רק שאינם מחלישים ומנחשלים אלא הם עוד תורמים בנדיבותם. אם כך, אין הצדקה מוסרית או כלכלית בחקיקה הכופה על הנדבן להיות נדיב והממשלה אינה צריכה להתערב מפני שהעשירים תורמים ומתנדבים מרצונם החופשי. כך יכלה אמו של נוחי דנקנר להתנדב בשדרות מוכת הטילים בעוד רשת המרכולים של בנה מפקיעה מחירים בעיר.
כבת לשושלת מיוחסת ו"פריווילגית" הציעה מירב מיכאלי, בנאום בכורה אצילי בכנסת, לעשירים, להתנדב ולתרום מעושרם והוסיפה: "אני חלק משושלת מייסדת … חלק מרצף של דורות שמחויבים למפעל הזה". 'המפעל הזה', אליו מחויבת מיכאלי, אינו תאגיד אלא מדינה, העובדות והעובדים הם הריבון, הם שומרים בעצמם על ביטחונם, והם אינם נזקקים לחסדי בעלי מניות היסוד. לפני קרוב למאה שנים הכיר האו"ם בזכות של סתם עובדים "לא להיות קורבן אלא לקחת את גורלם וגורל הקהילה לידיהם" כמו שלמדנו מהסיפור של סבא קסטנר. באוטוקרטיה הנתינים מייחלים "שבעלי חברות גדולות ומרוויחות יעלו מיוזמתם את השכר הנמוך בחברות שלהם וישמרו בעצמם על הביטחון התעסוקתי של העובדות והעובדים שלהם" כמו שהציעה נכדתו.
לעומת זאת, במשטר דמוקרטי נסיכות ונסיכים אינם מתגדרים ביוחסין והעובדים המודעים לעוצמתם אינם זקוקים לחסדי 'יורשים עשירים שיתרמו'.
כדאי לעיין בכתבי אברהם דורון ורות בן-ישראל על מדינת הרווחה ועל ביטחון סוציאלי, לפני שהנאומים יהפכו למדיניות.
תגיות: ביטחון סוציאלי, בעלי הון, הכנסת, מדינת-רווחה, מירב-מיכאלי, צדק-חברתי, צדקה
קישור קבוע
תגובה אחת
Email This Post
14 במרץ, 2013 בשעה 8:46
ח"כ מירב מיכאלי ראויה לכבוד על דבריה אלה. נקווה שתצליח לתעל אותם לחוקים שיחוקקו בכנסת, ושתהיה חברת כנסת אפקטיבית במאבק למימוש השקפת העולם שלה ושל מפלגתה.